"ספר כתובים מן עשרים וארבע", כרך תהילים ומשלי, עם מנחת שי. הורודנא-ווילנא, תק"פ [1820]. שני שערים בתחילתו, ושער מיוחד לספר מנחת שי.
חלק חמישי ממהדורת הנ"ך בה נדפסו לראשונה ביאורי הגר"א לתנ"ך [ביאורי הגר"א במהדורה זו לא נדפסו על כל ספרי הנ"ך, אלא רק על: ספר יהושע, תפלת חנה בספר שמואל, ספר מלכים ודברי הימים, ספר ישעיה עד פרק יב, ספר יחזקאל, הושע וחבקוק. בשני הכרכים האחרונים לא נכלל ביאור הגר"א].
בשער הראשון חתימת: "צבי במוהר"ר אלחנן".
[2], רז דף; [1], רח-ריט דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ועקבות פטריה. בלאי רב, קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. דפים וקונטרסים מנותקים. לא כרוך.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 24.

סידור הגר"א בנגלה ובנסתר, חלק ראשון ושני, עם "מעשה רב" וליקוטי דינים מהגר"א, ועם ביאורים וכוונות על פי הקבלה מתוך "סידור כ"י [כתב יד] לרבינו הגר"א", בעריכת הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. ירושלים, תרנ"ה-תרנ"ח [1898-1895]. דפוס הרי"ן לעווי. שני החלקים בכרך אחד. שני שערים לחלק הראשון. השער הראשון בהדפסה צבעונית.
בסוף הכרך נכרכו הספרים: תוספת מעשה רב, וקונטרס שיח אליהו, ירושלים, [תרנ"ו 1896]. • הגדה של פסח מגדל עדר [הכוללת גם קטעים מפירוש הגר"א]. ווילנא, תרנ"ג 1892.
סידור לפי נוסח הגר"א, עם ליקוטי דינים וביאורים על פי הסוד מאת הגר"א. הסידור כולל שני חלקים: "החלק הנגלה" – אותו ליקט העורך, רבי נפתלי הירץ הלוי, מספר "מעשה רב" ומביאור הגר"א לשולחן ערוך; ו"החלק הנסתר", הכולל ביאורים וכוונות על פי הקבלה. "החלק הנסתר" מבוסס על שני מקורות: האחד, "סידור כתב יד", שהועתק על ידי הגאון רבי דוד לוריא (הרד"ל), ואשר היה ברשותו של רבי שמואל מאלצאן וממנו הגיע אל בנו רבי יצחק מאלצאן. השני, "לקוטי הגר"א על פי סוד מה שלקטתי מביאוריו בכ"י ובדפוס... ובתוכם ליקוט אחד אשר נמצא בהעתק הרד"ל על שמ"ע". על "החלק הנסתר" נדפסו בסידור זה שני פירושים מאת רבי נפתלי הירץ הלוי, "אמרי שפר" ו"שער נפתלי". במהדורה זו נדפס גם פירוש "שנות אליהו" על מסכת שבת, על פי כתב-יד שהיה בידו. זו למעשה המהדורה הראשונה של "שנות אליהו" על מסכת זו.
חותמות וחתימת הרה"צ רבי "שמואל בר"י גוטפרב" מירושלים.
ארבעה ספרים בכרך אחד, בהם שני החלקים של הסידור - חלק ראשון: [5], קסד דף. חלק שני: [1], קס דף. תוספת מעשה רב: [4], ב-כה דף. הגדה של פסח: [4], (דף ג מההגדה קרוע וחסר חציו), ד-נו דף. 23 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים וסימני שימוש. קרעים קלים. כריכת עור מקורית, עם הטבעות זהב, מעט בלויה. פגמים חסרים בחיפוי המקורי של עור הכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 480.

ספר חפץ חיים, על הלכות איסורי לשון הרע ורכילות, [מאת רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין]. וורשא, [תרנ"א 1891 – דפוס סטריאוטיפי של המהדורה השניה משנת 1877 – עם אישור צנזורה מחודש מאי 1891].
במרכז דף השער, רישום "מוגה" (בעיפרון), בכתב יד קדשו של רבינו המחבר.
חותמות בעלות של רבי "אברהם ב"ר אלי' יאעלסאהן - לוצין פלך וויטעבסק", וחותמות הקדשה מעזבונו של רבי אברהם יואלסון [מחבר הספר "שלשה שריגים"], שנפטר בשנת תרצ"ז.
[1], ב-עח דף. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני עש בודדים וזעירים. כריכה מקורית, בד עם שדרת עור, מעט בלויה.

ספר ליקוטי הלכות, בו נאסף ונקבץ מסקנת סוגיות הש"ס להלכה על מסכת זבחים, מאת רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים". וורשא, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה.
פרט השנה המופיע בדף השער שונה מפרט השנה המופיע במהדורה הראשונה הידועה, אך מקום הדפוס ושנת הדפוס הלועזית המופיעים בדף השער, זהים למהדורה הראשונה. יתכן כי לפנינו וואריאנט של המהדורה הראשונה.
ליקוטי הלכות הוא חיבורו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים" על סדר קדשים. החפץ חיים ראה חשיבות גדולה ואף חובה בלימוד סדר קדשים, שלא היה נפוץ באותה תקופה. הוא במיוחד עורר כהנים להשקיע בלימוד מסכתות מסדר זה. החפץ חיים ראה בכך דרך לקרב את ביאת המשיח. הוא המשיל על כך משל: כאשר נערכת חתונה למזל טוב, החתן מגיע לאולם רק כאשר הכל כבר ערוך ומוכן. אם החתן יבוא כשהאולם עוד לא מוכן, זוהי בושה גדולה. כך אנו מתפללים ומבקשים ומייחלים לביאת המשיח ולבניין בית המקדש, ועלינו להיות מוכנים לבנין ביהמ"ק, שמיד כשיבנה יוכלו להתחיל לעבוד בו ולהקריב את כל הקרבנות כסדרם. לכן, היה החפץ חיים אומר, עלינו ללמוד סדר קדשים ולהיות בקיאים בהלכות הקרבנות, המנחות ובית המקדש, כדי שמצדנו יהיה הכל ערוך ומוכן, ואז יוכל החתן לבוא. מתוך מסירותו לנושא, החפץ חיים אף ייסד בראדין "כולל" מיוחד ללימודי קדשים, בו למדו גדולי תורה כמו הרב מפוניבז', ורבי אלחנן וסרמן.
ג, ג, ב-עד דף. 24 ס"מ. מצב טוב. חותמות. כריכת עור חדשה.