זלמן קליינמן (1933-1995), "פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש" [מחסלביץ' לליובאוויטש]. [קראון הייטס, ברוקלין, ניו-יורק], תשמ"ג [1983].
שמן על בד. חתום – "זלמן קליימן" / "Z. Kleiman", מתואר ומתוארך.
129.5X205.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

ציור זה – מעבודותיו המוכרות ביותר של האמן החסידי זלמן קליינמן – מתאר קבוצה של עשרה חסידים מהעיירה חסלביץ' בעגלה רתומה לסוס, המרחפת באוויר, עושים את דרכם אל רבם בליובאוויטש.
רפרודוקציות של הציור נדפסו, ועוד נדפסות, באינספור ספרים ופרסומים, ומעטרות פריטי יודאיקה שונים. בתודעה החסידית נקשר הציור פעמים רבות במעשה "קפיצת הדרך" של הבעל שם טוב.
שמו של הציור, "פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש" (מחסלביץ' לליובאוויטש), הוא גם שמו של ניגון חב"די-עממי ביידיש שמושר לעיתים בהתוועדויות חסידיות. הניגון מתאר חסיד חב"ד העוזב את ביתו בחסלביץ' ויוצא לדרך אל רבו בליובאוויטש חרף הפצרות אשתו ובני ביתו, ולמרות עוניו ודלותו ותלאות הדרך. בדרכו של החסיד אל רבו עומדים מניעות ועיכובים, הנובעים מאופיה המתנגדי של העיירה חסלביץ', אשר רבניה ומרבית תושביה היו מתנגדים ורק מיעוט קטן בה השתייך לעדת החסידים [העיירות חסלביץ', מטיסלב וצ'ריקוב, היוו מובלעת של "מתנגדים" באזור חסידי וכונו "הגליל החשוך" ("די פינצטערע קאנטען"; "תורת שלום" להרש"ב, עמ' 227)].

החסיד ר' זלמן זוסיא קליינמן (תרצ"ג-תשנ"ה 1933-1995) הפליא לצייר במכחולו את הווי החיים החסידיים, ויצירותיו מתנוססות על קירות בתיהם של רבים מחסידי חב"ד בארץ ובעולם. בציוריו משתקף עולם הרוח החסידי-חב"די – עבודת התפילה, לימוד תורת החסידות, התוועדות חסידית, נסיעה לרבי, ועוד; מופיעים בהם גם מוטיבים של שמחה והומור חסידי (לדוגמא בציוריו "השיכור", "משוגע העיירה", "קולע" [התהפכות וגלגול במהלך התוועדות וריקוד חסידי] ואחרים).
באגרת מיום ט' אלול תשי"ז (אגרת ה'תשכא) הציע הרבי מליובאוויטש לר' זלמן לפרסם אלבום של תמונות מחיי כפר חב"ד ואף הבטיח לממן את ההוצאות. הרבי הנחה אותו לצייר "ללא קונצים ואף ללא קונצים אמנותיים [יידיש]... שיבואו הציורים בפשטותם שבמציאות... שאין כוונתי רק להבתים וכיו"ב, אלא גם ובעיקר ציורים מחיי הכפר – מן החיים הרוחנים שברוחניות – ועד לחיים גשמיים שבגשמיות". בעקבות הוראת הרבי, תיעד ר' זלמן בציורים רבים את ההווי החסידי של כפר חב"ד בימיו הראשונים. זקני החסידים בכפר חב"ד יודעים עוד לזהות בכמה מציוריו של ר' זלמן ("פורים בכפר חב"ד", "השיכור", "משוגע העיירה", "התוועדות חסידית", "ריקוד חסידי", ועוד) את הכפר בימים ההם, בראשית שנות החמישים, על דמויותיו הססגוניות, הבתים והצריפים, והרחובות מלאי הבוץ והשלוליות.
ר' זלמן עסק בציוריו גם בנושאים יהודיים כלליים יותר, כגון סיפורי המקרא וההגדה של פסח, הכנסת ספר תורה, קידוש לבנה, תפילת יום כיפור, לימוד תורה, ועוד, ויצר ציורי נוף ודיוקנאות. ציוריו מלאי חיות וצבע, שואבים השראה מחיי היום-יום, ומתעדים היטב את הסביבה בה חי ופעל. במאמרה "זלמן קליינמן, ריאליסט בברוקלין" (נספח לאלבום "זלמן קליינמן, ציורים" (אנגלית), שכולל 102 מציוריו של ר' זלמן), מתארת האוצרת והמרצה לאמנות יהודית ד"ר ססליה גרוסמן, את סגנונו הייחודי של ר' זלמן:

"ציירים יהודיים מאירופה ומארה"ב ביטאו את החיים היהודיים בעיקר באופנים נוסטלגיים. בגרמניה של המאה ה-19 צייר מוריץ אופנהיים תמונות של יהודים חוגגים את חג הסוכות, מתכוננים לבר מצוה ויושבים בשולחן ליל הסדר. תמונותיו היו של אורח חיים שחלף, אותו תיאר בכדי לתעד את העבר ולתת כבוד להיסטוריה של יהודי גרמניה המתבוללים והבורגנים. האמן היהודי-פולני מאוריצי גוטליב, תוצר תנועת ההשכלה של עידן הנאורות, קיבל את הכשרתו בבתי ספר לאמנות גדולים בווינה וברומא, וביטא את יהדותו בציור סצנות תנ"כיות. את עולמו היהודי האישי הוא ביטא בדיוקנאות של בני משפחתו. ציירים יהודיים פולניים... כגון שמואל הירשנברג, ציירו יהודים כקבצנים מכובדים ברחובות הקטנים של הגטו, או בקבוצות מיתיות של מקוננים ופליטים. בניו יורק של המאה ה-20 צייר בן-ציון נשים מברכות על נרות שבת כזיכרונות סנטימנטליים של חיים שהותירו מאחור גלי המהגרים שנמלטו מהפוגרומים בעיירות היהודיות של מזרח אירופה במפנה המאות ה-19-20 וחיפשו את רחובות הזהב האגדיים של אמריקה. רבים מהם קשרו בין הדת לחיי הדיכוי והפכו לסוציאליסטים וחילונים. מארק שאגאל, הצייר המפורסם של אסכולת פריז, צייר הרבה תמונות יפות, בעלות אופי פנטסטי, של עיר הולדתו ויטבסק. הוא צייר אותן כנופי חלום, בעת שגר הרחק בפריז ובניו יורק. זלמן קליינמן הוא אחד הציירים היהודים הבודדים שמצייר את העולם היהודי בקרבו הוא חי".

מקור: אוסף משפחת שטרן. נרכש ישירות מהאמן בשנות ה-80.

הפריט יוצג בבית המכירות University Archives בוילטון, קונטיקט, ובבית משפחת שטרן, סקארסדייל, ניו יורק. התצוגה בתיאום מראש עם משרדי קדם.

ר' זלמן קליינמן נולד בלנינגרד שברוסיה לאמו רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה, ולאביו ר' יעקב, יליד ורשה שהיגר לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ואחותו הצעירה איטא. במלחמת העולם השנייה גוועו הסבתא וההורים יעקב ורבקה ברעב הכבד ששרר בלנינגרד הנצורה בידי הגרמנים, בעוד זלמן ואחיותיו נשלחו לבתי יתומים ממשלתיים. לאחר השתדלויות ומאמצים רבים, הצליחה דודתם איטא להביאם אליה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, אל בית חמיה הרה"ח ר' נחום שמריה ששונקין (רבה לשעבר של בַּטוּם בגאורגיה). ב"יציאת רוסיה" תש"ז יצאה משפחת ששונקין מרוסיה, יחד עם האחים המאומצים לבית משפחת קליינמן. בתחילה התגוררו בפריז, ובדצמבר 1949 עלו לישראל, שם התיישב ר' זלמן בכפר חב"ד והתמסר למלאכת הציור. בשנת תשי"ד התגייס לצה"ל, ושירת ברבנות הצבאית. בשירותו עסק ר' זלמן בקישוט בתי כנסת במחנות צבא שונים ובאיור לשבועון הצבאי "מחניים". בתום השירות נסע להשתלם בציור בפריז, ולאחר נישואיו עם מרת רוזה נייהויז עברו להתגורר בקראון הייטס שבברוקלין ניו יורק. ר' זלמן התפרנס מציור עבור הוצאות ספרים שונות ועבור שבועון היידיש "אלגעמיינער זשורנאל". יצירתו הושפעה רבות מציוריו של ידידו ר' הענדל ליברמן (פוטרפס), צייר חסיד חב"ד שתיעד אף הוא את הווי החיים החסידי ביצירותיו. ברבות השנים הוצגו יצירותיו בתערוכות שונות בעולם, בין היתר במוזיאון ברוקלין לאמנות.
יצירותיו של ר' זלמן מעטרות ספרים ופרסומים חב"דיים שונים, , ובהם עטיפות "ספר הניגונים" והקלטות של ניחו"ח, עטיפות האלבומים המוזיקליים "אידישע אוצרות" ו"אוצרות יהודיים", סדרת הספרים "אוצר סיפורי חב"ד", שלושת חלקיו של "ספר הזכרונות" להריי"ץ ושלושת הכרכים של "שמועות וסיפורים", ופריטים רבים נוספים.
בזיכרונותיה מתארת רחל זמיר את אחיה ר' זלמן: "איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים... ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו היו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כגון דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר תורה... ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים" ("שליחות חיי", עמ' 115-116).