ספר נוה שלום, חיבור פילוסופי בענייני אמונה, חכמת הקבלה והטבע, מעלות התורה, הנבואה והקרבנות, מאת רבי אברהם שלום. קושטא, דפוס אליעזר בן גרשם שונצינו, רצ"ח-[רצ"ט 1538-1539]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי אברהם ב"ר יצחק שלום, מחכמי ספרד, נפטר שם בשנת הגירוש.
קולופון בעמוד האחרון: "ותהי השלמתו ביום ששי י"ג ימים לחדש סיון שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ותשעה לבריאת עולם".
רישום בעלות בדף השער: "קנין כספי אני אברהם יהודה פונטאנילה". חתימה בעמוד האחרון (מתחת לקולופון): "כמ' יוסף יקותיאל פונט'". מספר הגהות (קצוצות). החתימות וההגהות בכתיבה איטלקית.
[196] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים במספר דפים (כולל דף השער), עם פגיעות בטקסט, ללא חיסרון. חיתוך דף השער עם פגיעה במסגרת השער המאוירת. מחיקת צנזורה באחד מהדפים. חתימות ורישומי צנזורה בדף האחרון. כריכה ישנה, פגומה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו (כפי הנראה בטעות) [194] דף בלבד.

שלושה ספרים מאת החסיד רבי יוסף יעבץ; מהדורות ראשונות שנדפסו יחד:
• ספר מאמר האחדות בשרשי האמונה. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
• ספר יסוד האמונה. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
• ספר אור החיים. פרארה, דפוס אברהם ן' אושקי, שי"ד [1553].
שלושת הספרים הובאו לדפוס באותו זמן בידי רבי יצחק אלחכים. בשערי שלושת הספרים מופיעה השנה שי"ד. הספרים נדפסו בראשית שנת שי"ד (עוד בשנת 1553). סדר ההדפסה מתברר מתוך הספרים – בקולופון מאמר האחדות נכתב: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים יום ד' ה' לחדש מרחשוון שנת שי"ד ליצירה...". בקולופון יסוד האמונה נכתב: "תם ונשלם... יום ה' י"ח לחדש חשון שנת שי"ד ליצירה...". בהקדמת המו"ל לספר אור החיים נכתב: "...והשתדלתי להדפיסו אחר השנים הראשונים שחבר והם מאמר האחדות ויסוד האמונה", נראה כי הספר השלישי נדפס בסמוך לשניים הראשונים (המו"ל מוסיף לכתוב שם: "ובעזרת האל אדפיס גם פי' מסכת אבות...", ראה ספר זה להלן – פריט הבא).
שערים מאוירים נאים. במרכז דפי השער (ובשניים מן הספרים – גם בדף האחרון) מופיע דגל המדפיס של אושקי: מסגרת ובתוכה איור אצטרולב עם הפסוקים: "וקוי יי' יחליפו כח...", "קויתי יי' קותה נפשי...".
המחבר, הנודע בכינויו "החסיד יעבץ", מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד. הספר "אור החיים" שלפנינו זכה למהדורות רבות, והתפרסם בהתנגדותו לעיסוק בפילוסופיה ובחקירה וקריאתו לחזרה לאמונה התמימה. על המחבר והספר – ראה להלן.
חתימות (קצוצות מעט) בדפי השער של מאמר האחדות ואור החיים (בכתיבה איטלקית): "שלי רפאל אורי טריווש".
תיקונים בכתב-יד בספר יסוד האמונה. בדף [15] של ספר יסוד האמונה, מופיע קטע קצר מספר הזהר.
שלושה ספרים (נכרכו במקור יחד ולאחר מכן הופרדו זה מזה). מאמר האחדות: [16] דף; יסוד האמונה: [16] דף; אור החיים: [28] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר בדף השער של ספר יסוד האמונה, עם פגיעה במסגרת השער המאוירת, משוקם בהדבקת נייר. קרעים בשולי אחד הדפים בספר יסוד האמונה, משוקמים בהדבקת נייר על גבול הטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. סימני שפשוף למחיקת חותמות בדפי השער ובדפי הקולופון. ללא כריכות.

החסיד יעבץ, גירוש ספרד והמלחמה בפילוסופיה
רבי יוסף יעבץ, הנודע בכינויו "החסיד יעבץ" (ר' בערך-רס"ח), מגדולי הרבנים בתקופת גירוש ספרד. נולד בליסבון שבפורטוגל, ולמד בין היתר אצל דון יצחק אברבנאל. לאחר הגירוש הגיע לאיטליה והחל במסע נדודים ברחבי איטליה עם בנו רבי יצחק. הרבה לסייע למגורשי ספרד, לדרוש בפניהם ולחזק אותם, להפיח בהם רוח חיים ולעודד אותם להתחזק באמונה. יסודות האמונה והשגחת ה' בעולם היו נושאים שהודגשו מאד בספריו.
ספר "אור החיים", הנודע ביותר מבין ספריו, זכה למהדורות רבות. הספר כולל התנגדות חריפה לפילוסופיה השכלתנית של ימי הביניים, שהיתה רווחת בספרד לפני הגירוש. המחבר מאשים את העיסוק בפילוסופיה כגורם לשכחת התורה, שהוביל לבסוף לאובדנה של יהדות ספרד. ידועים דבריו על כוחה של האמונה התמימה בשעת המרת הדת, שבעוד החכמים והפילוסופים המירו את דתם, האנשים התמימים והפשוטים עמדו באמונתם: "כי הן הנה הנשים הספרדיות באו והביאו את בעליהן למות על קדושת הש"י, והאנשים אשר היו מתפארים באלו החכמות המירו את כבודם ביום מר; וזו ראיה גדולה ועצומ' שאם לא התחכמו במה שהתחכמו אלא היו מן כת הפתאים היה פתיותם מצלת אותם ושומר פתאים ה', אבל אחרי שלא נתפייסו להאמין בקבלה... וכפרו כל העיקרים אשר לא נתבארו במופת כגון שכר ועונש ותחיית המתים או היו מסתפקים בהם, על כן לא מכרו את אדמתם נחלת העה"ז על הספק והיו מן כת המשומדים אשר אין להם תקנה" (פרק ה). מלים חריפות אלו הדהדו עוד מאות שנים אחריו, ועד לימינו אלה, כאות ומופת לחשיבותה של האמונה התמימה.

פירוש מסכת אבות – לחם יהודה, עם הפנים, מאת רבי יהודה בן שמואל לירמה הספרדי. סביונטה, דפוס טוביה פואה, [שי"ד-שט"ו 1554].
המהדורה הראשונה של חיבור זה נדפסה ב-1500 עותקים בוונציה שי"ג, אך נשרפה בגזירת שריפת התלמוד בשנת שי"ד; ממהדורה זו נשארו עותקים בודדים.
בהקדמתו למהדורה שלפנינו מספר המחבר שכבר הדפיס את הספר "פעם אחת בויניציאה ובראש שנת כי המר שד"י לי [שי"ד]... ובחדש מרחשון... גזרו בויניציאה ושרפו התלמוד... ובתוכם שרפו כל ספרי שהדפסתי שהיו אלף ות"ק ספרים... ולא נשאר לי מן הדפוס ההוא ולא מן ההעתק אפי' עלה א' [אחד] לזכרון, והוכרחתי לחזור ולכותבו מדעתי כבתחלה, ואחר שכתבתי ממנו שלשה פרקים מצאתי ספר אחד מן הדפוס ביד גוים שלקחו אותו מעל האש וקניתי אותו בדמים יקרים, וראיתי מתוכו שזכני השי"ת ועשיתי השני יותר בשלמות מן הראשון והוספתי בו דרושים הרבה... ואני אגלה לך הדרושי'[ם]..." (ראה עוד: א' יערי, מחקרי ספר, ירושלים תשי"ח, עמ' 208, 360).
בדף קסג/2 קולופון המחבר: "תם ונשלם פי' מסכת אבות... לי הצעיר יהודה יזיי"א [=יראה זרע יאריך ימים אמן] בכמ"ר שמואל לירמ"ה הספרדי זלה"ה ביום ז"ך לחדש חשון שנת ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמר"ה לידו"ד [=שי"ג]".
בתחתית עמוד זה קולופון המדפיס: "נדפס ע"י קורניליו אדיל קינד והוגה ע"י יוסף בכ"מ יעקב שליט הי"ד ז"ל מפדואה, בבית הנדיב כמה"ר טוביה פואה יצ"ו".
רישום בעלות בתחתית עמוד השער: "שייך לר' יעקב בן הרב מ"ה שמשון זצ"ל". רישום בעלות בדף ב/1: "שייך להקצין הר"ר וואלף אופנהים יצ"ו".
קסג, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. קרעים קטנים חסרים ובלאי קל בשולי דף השער. חותמות דיו כהות בדף השער, על גבי מסגרת השער המאויירת. סימני גירוד בדף השער (להורדת חותמת). רישומים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים.
בדף האחרון מופיע דגל המדפיס של טוביה פואה: דקל שבענפיו משולב מגן-דוד ושני אריות נשענים מימינו ומשמאלו, נתונים בתוך איור מגן בסגנון הרנסנס, המוקף מסגרת. מעל המסגרת מופיעות המילים "צדיק כתמר יפרח", ומשלושת הצדדים הנותרים האותיות ט' פ' י', ראשי תיבות של "טוביה פואה יצ"ו". ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 20-21, עמ' 133 (הדגל שלפנינו מעט שונה).
המדפיס טוביה בן אליעזר פואה יסד בית דפוס עברי בסביונטה בשנת שי"א, שם הדפיס כ-25 ספרים עד שנת שי"ט.

ספר אגרת ארחות עולם, "המלמדת אדם דעת חלק הז' אקלימים ושלש חלקי הישוב אסיאה, אפריקה ואיברופה" – תיאור גיאוגרפי של כדור הארץ והיבשות השונות, ושל יבשת אמריקה בפרט, מאת רבי אברהם פריצול. ונציה, דפוס זואן דיגארא, תשרי שמ"ז [1586]. מהדורה ראשונה.
"אגרת ארחות עולם" הוא החיבור העברי הראשון העוסק בגילוי "העולם החדש", וכולל תיאור של אמריקה ושל אפריקה שמדרום לסהרה. החיבור נכתב על ידי רבי אברהם פריצול בשנת רפ"ה וכולל שני חלקים. חלקו הראשון של החיבור עוסק בתיאור כללי של כדור הארץ, חלוקתו לאזורי אקלים, יבשות ומדינות. חלקו השני מתמקד בתגליותיהם של מגלי-ארצות ספרדים ופורטוגזים, ומתאר בפירוט את מסעותיו של ואסקו דה גאמה סביב כף התקווה הטובה בדרכו להודו. כמו כן עוסק החיבור גם במיקומו של גן-העדן, נהר הסמבטיון ושבטי ישראל האבודים.
אחד הפרקים (פרק כט, "על מציאות עולם חדש הגדול והנורא..."), מוקדש ליבשת אמריקה, ועוסק בתיאור הארץ והיושבים בה. בין היתר מתאר רבי אברהם פריצול את תושבי המקום וטבע הארץ: "העמים אשר שם שחורים כלם ונוטים לאדמימות... אין להם שר ומושל, ולא תורה ולא אלהות, רק נאמר שמתנהגים על פי הטבע, ואין להם מטלטלים ונכסים שיחזיקו להם לבדם כי הכל הפקר שמה, ואוכלים ומתפרנסים יחדו... ולפעמים יפול שנאה ותחרות ביניהם, וילחמו בשנאה איש על רעהו בחצים ובקשתות... והגוברים ילכדו את אויביהם ויהרגום ויאכלו אותם וימלחו' במלח, כדרך שעושין הקאניבאלי... ויש שם בשפתי הים מקום לצוד צידת דגים ברשתות משונות אשר להם... ובהרים הגדולים ההם אשר ביבשה... יש יערות גדולות עושות כל מיני בושם, והיערות מלאים חיות קטנות עם גדולות הטורפים, אריות ונמרים לאין מספר, ונחשים כקורות וכל מיני חיות ורמשי רעים..." (דף לג/1).
בפרק יד, דן המחבר בגורל עשרת השבטים האבודים.
בדף לג/2, איור: "צורת רביע היבשה אשר תרו אותה".
בראש הספר, לאחר הקדמת המחבר, מפתח לשלושים פרקי החיבור.
בדף השער, בדף האחרון ובמספר מקומות נוספים חתימות: "אי"ש גר אנכי בארץ". רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו, חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17. אספן נודע של ספרים וכתבי-יד.
בדפי הספר הגהות רבות בכתב-ידו, חלקן ארוכות, הכוללות ביאורים, הוספות ותיקונים.
רישומים בדף המגן הקדמי (שמות עשר הספירות).
רבי אברהם פריצול (רי"ב בערך-רפ"ו בערך), תלמיד חכם איטלקי ואיש רנסאנס. נולד באביניון שבדרום צרפת, אך היגר לאיטליה כבר בגיל צעיר. לאחר תקופה קצרה במנטובה, עבר לפירארה, שם התגורר מרבית חייו. היה מעורה בחיי הקהילה ושימש כחזן וכמורה. נודע כמעתיק קפדן של כתבי-יד, והעתיק ספרים רבים. בשל בקיאותו הרבה במקורות יהודיים וכלליים, נבחר על ידי הקהילה היהודית בפירארה לשמש כנציגה בוויכוח בין-דתי עם הדומיניקנים (בעקבותיו כתב את חיבורו "מגן אברהם", המוקדש בחלקו לפולמוס עם הנצרות ועם האסלאם). רבי אברהם פריצול הביע עניין רב ב"עידן התגליות" שעבר על אירופה ושהיה עד לו. ברוח התקופה חיבר את הספר שלפנינו, הנודע ביותר מבין כתביו, שהוא למעשה הספר הגיאוגרפי העברי הראשון, והחיבור העברי הראשון שמדווח על גילוי אמריקה ועל תגליות גיאוגרפיות נוספות.
לו דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. קרע חסר בשולי דף השער. חור קטן בדף השער, כתוצאה מחריכת הדיו את הנייר, עם פגיעה קלה במסגרת השער. סימני עש בשולי דף השער ובשני דפים נוספים. דף השער מנותק בחלקו. כריכת קלף עתיקה ופגומה, רופפת.

ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטיין, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." (המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער).
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, ואפשר שנדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" – מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[2], עד דף. 17 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים ללא פגיעה בטקסט, שיקומים קלים בדף השער ובשני הדפים האחרונים. חותמת. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623.