כ-80 חוברות, כרוזים, עלונים, מכתבים, כרטיסי הזמנה, תצלומים ופריטים נוספים המתעדים את פעילותם של ארגונים רוויזיוניסטים – בית"ר, ברית הצה"ר, הנוער הלאומי, תנועת החרות ועוד. ארץ ישראל ואירופה, שנות ה-20-50 בקירוב (כמה פריטים משנים מאוחרות יותר). בין הפריטים: • תצלום דיוקן של זאב ז'בוטינסקי ותצלום של תהלוכת אנשי הצה"ר ובית"ר לקברו של תיאודור הרצל בווינה. • מכתב בכתב-יד מאת פעיל בתנועת הצה"ר, העוסק בנסיבות פרישת הרוויזיוניסטים מההסתדרות הציונית ובהקמת הסתדרות ציונית חדשה (סלוניקי, 1935). • מכתבים, כתובים או מודפסים על ניירות מכתבים רשמיים של "ברית הנשים הצה"ריות", "הקומיסריון לבית"ר בא"י", "ברית-תרומפלדור בארץ ישראל", ועוד. • כרטיסי הזמנה לאירועים שונים, ובהם הזמנה למסיבה "לכבוד עולינו ארצה", מטעם "ברית תרומפלדור" בפולין (ברנוביץ', 1934) והזמנה לערב לזכרו של שלמה בן-יוסף (ניתנה לאורי צבי גרינברג). • כרוזים ועלונים מטעם בית"ר, הנוער הלאומי ותנועת החרות. • מספר חוברות, ובהן "תורתו של ז'בוטינסקי (בקרת התכנית הריביזיוניסטית)", מאת משה מדזיני (תל-אביב, 1927); "זאב ז'בוטינסקי – דין וחשבון סטנוגרפי של העדות לפני הועדה המלכותית" (תל-אביב, 1937). • ועוד. גודל ומצב משתנים. מקור: אוסף משפחת רימון.

Catalogo Gerusalemme 1910. דפוס Tipografia dei PP. Francescani, [ירושלים, 1910]. איטלקית, ערבית, צרפתית ושפות נוספות. קטלוג פרסומים של בית הדפוס הפרנציסקני בירושלים, ובו למעלה ממאה כותרים שראו אור לפני מלחמת העולם הראשונה – ספרי קודש, ספרי הדרכה לצליינים, ספרות על ארץ ישראל, ספרי לימוד בערבית, ועוד. כמחצית מהקטלוג מוקדש לספרים בשפה הערבית והיתר לאיטלקית, לטינית, צרפתית, טורקית, ושפות נוספות. בית הדפוס הפרנציסקני במנזר סן סלוודור נוסד בשנת 1847 ונחשב לאחד מבתי הדפוס הראשונים של ירושלים. הוא הוקם בתמיכת הארכיבישוף של וינה (המכונות והגלופות הובאו במיוחד מווינה ואנשי המסדר נשלחו לאוסטריה ללמוד את מלאכת הדפוס), ונודע בתרומתו להפצת האוריינות בירושלים, בזכות מאות הספרים שהדפיס בשפה הערבית לאורך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. [1], 21 עמ', 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשוליים של מספר דפים. נדיר.

שתי תעודות סיום של "בית ספר לאחיות הדסה", בית הספר הראשון לאחיות בארץ ישראל – תעודה כתובה על גבי קלף ותעודה מודפסת; שתיהן חתומות בחתימת-ידה של הנרייטה סאלד. התעודות ניתנו לחנה כצנלסון בתום מחזור הלימודים הראשון של בית הספר. ירושלים, 1921. עברית ואנגלית. שתי תעודות, אחת בעברית ואחת באנגלית, המעידות כי "חנה כצנלסון, תלמידת בית ספר לאחיות הדסה ירושלם גמרה את חק הלמודים של שלש שנים... נתן לה בזה התואר אחות מֻסמכה". שתיהן חתומות בידי הנרייטה סאלד (יו"ר ועדת ההנהלה של בית הספר), אנה (חנה) קפלן, מנהלת בית הספר, ואחרים. התעודות זהות בתוכנן. התעודה העברית כתובה בכתב-יד נאה על קלף; התעודה האנגלית מודפסת (וחתומה ביד). "בית הספר לאחיות של הסתדרות מדיצינית הדסה" נוסד בירושלים בשנת 1918 על ידי "קבוצת עזרה מדיצינית של ציוני אמריקה" (בהמשך נקרא "ארגון רפואי הדסה"), והכשיר אחיות על בסיס עקרונות הסיעוד המודרני. היה זה בית הספר המקצועי העל-תיכוני הראשון לנשים יהודיות בארץ ישראל ובית הספר הראשון לאחיות בארץ. התעודות שלפנינו ניתנו לחנה כצנלסון בתום מחזור הלימודים הראשון של בית הספר. חנה כצנלסון (1897-1985), אחותו הצעירה של ברל כצנלסון, עבדה זמן מה כאחות ובהמשך חייה שימשה כעובדת סוציאלית בירושלים. תעודה עברית: 27X34 ס"מ. מצב טוב. תעודה אנגלית: 27X33 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. על גבי שתי התעודות רישום סידורי בעט ורוד; על התעודה העברית חותמת דיו רשמית.

Notice Illustrée sur Al-Haram Al-Sharif Jerusalem, מדריך למבקרים בהר הבית. הוצאת המועצה המוסלמית העליונה. ירושלים, 1924. מהדורה ראשונה. צרפתית. מדריך למבקרים בהר הבית (אל-חרם א-שריף) – תיאור המבנים שבו, ההיסטוריה שלהם וחשיבותם. מלווה בשבעה תצלומים: מבט על הר הבית, סביל קאית-ביי, דוכן הקיץ, כיפת הסלע, אבן השתייה ומסגד אל-אקצה (מבחוץ ומבפנים). בפתח המדריך נכתב כי כיוון שהאתר כולו קדוש למוסלמים, על המבקרים להימנע מעישון ומהבאת כלבים למתחם. המדריך יצא לאור מטעם המועצה המוסלמית העליונה, גוף שייצג את האינטרסים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. המועצה הוקמה בשנת 1922 והופקדה על ניהול נכסי הווקף, בהם הר הבית, ועל ניהול מערכת המשפט המוסלמי; לנשיאה נבחר המופתי חאג' המופתי אמין אל-חוסייני. מעניין לציין שעל אף שהמדריך נכתב מנקודת מבט מוסלמית, הוא מגדיר את הר הבית כמקום משכנו של בית המקדש. בעמ' 3 נדפס: " אתר זה הוא מהעתיקים בעולם. קדושתו נעוצה בזמנים קדומים. זהותו עם מקדש שלמה אינה שנויה כלל במחלוקת. זהו גם המקום בו בנה דוד 'מזבח לה', וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים' [שמואל ב, כד: כה]." המדריך שלפנינו נדפס במקביל גם באנגלית. ראו: "קדם", מכירה 80, חלק א', פריט 52. 16 עמ', 24.5 ס"מ. עטיפה מקורית, מודפסת, אליה הוצמדה עטיפת נייר נוספת (חלקה). מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. סימני קיפול לאורך הדפים. פיסות נייר קטנות הודבקו בעמוד השער ובעמוד האחרון (מכסות חותמות-דיו). הדפים מנותקים מהעטיפות. הפינה השמאלית העליונה של העטיפה האחורית המודפסת – ספח ועליו חותמת-דיו של המועצה המוסלמית העליונה, נתלש.

הספר "ארץ ישראל" מאת יהודה גרזובסקי, עם מפה עברית של ארץ ישראל, ושתי מפות עבריות נוספות של הארץ. ורשה, ירושלים וניו-יורק, 1903-1918. 1. "ארץ ישראל, ספר לימוד הגאוגרפיה של ארץ ישראל...", מאת יהודה גרזובסקי. הוצאת "תושיה", ורשה, תרס"ג (1903). בסופו מפה צבעונית של ארץ ישראל (מקופלת); דפוס ליתוגרפי. הספר: 43 עמ'. כתמים. קרע חסר בדף האחרון. פגמים בכריכה. המפה (פתוחה): 19X25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בעיקר בגב). מעט קרעים בשוליים (קרע אחד עם פגיעה קלה במפה). 2. "ארץ ישראל וסוריה", מפה צבעונית. דפוס ליתוגרפי א. ל. מאנזאהן [מונזון], ירושלים, [1911]. נדפסה במקור בתוך "המאיר: ירחון מדעי-פפולרי מקדש לארץ ישראל וישובה", בעריכת ישראל בלקינד (שנה ראשונה, חוברת ג'). 39X45 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. מספר קרעים, עם פגיעות קלות במפה. קרע ארוך (כ-15 ס"מ) לאורך אחד מקווי הקיפול. 3. "ארץ-ישראל, לפי המפה העברית של א.[אליהו] ספיר – א. קרויזה [אפרים קראוזה]... בהוספות ותקונים", מפה צבעונית. הוצאת "הועד הפלשתינאי של פועלי ציון", ניו-יורק, [1918]. עברית ויידיש. נדפסה במקור בתוך ספרם של דוד בן-גוריון ויצחק בן צבי, "ארץ ישראל אין פערגאנגענהייט און געגענווארט [ארץ ישראל בעבר ובהווה]" (ניו-יורק, 1918). בחלקה העליון – מפה קטנה של ארץ ישראל בחלוקה לנחלות השבטים. 45.5X66.5 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב. בלאי קל וקרעים קטנים בשוליים ובקווי הקיפול (עם פגיעות קלות במפה).