שני כרוזים – גילוי דעת וקול קורא שהתפרסמו בתקופת "מלחמת השפות" ועוסקים בנושא שפת ההוראה במוסדות החינוך בארץ ישראל. 1. "גלוי דעת", כרוז מטעם מרכז המורים, ועד הלשון והוועד לחזוק החינוך העברי בארץ ישראל. [ארץ ישראל, סוף 1913]. הכרוז יוצא כנגד החלטת חבר הנאמנים של הטכניון (הקורטוריום) לפיה "כל המדעים הכלליים בביה"ס הריאלי ובטכניקום בחיפה לא ילמדו בעברית כי אם בלשון זרה" ומסביר את חשיבותה של השפה העברית: "הלשון היא נשמת העם, תחית שפתנו, היא יסוד הכרחי בתחית עמנו". על הכרוז חתומים בדפוס ד"ר יוסף לוּריא מטעם מרכז המורים (לימים הסתדרות המורים), אליעזר בן יהודה מטעם ועד הלשון ושישה חברי הוועד לחזוק החנוך העברי בארץ. 40X25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק בשוליים השמאליים. 2. "קול קורא", כרוז מטעם ועד החזקת החנוך העברי בחיפה. חיפה, חנוכה תרע"ד [דצמבר 1913]. כרוז היוצא כנגד החלטת חברת "עזרה" כי שפת ההוראה במוסדות החינוך שלה תהיה גרמנית, מודיע על ייסוד בית ספר עברי ריאלי בחיפה ומזמין את ההורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר החדש. בתחילת הכרוז מופיע תיאור של המאבק האלים בתוך מוסדות החינוך של חברת "עזרה" בירושלים (בעקבות שביתה שפרצה במוסדות "עזרה" הוצבו שוטרים וחיילים עות'מניים בתוך המוסדות, ואלה, על-פי הכתוב בכרוז שלפנינו, נהגו באלימות כלפי המורים והתלמידים). בראש הכרוז מודבק בול עות'מני. 43X22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים קלים. נקבי תיוק קרועים בשוליים. קרעים קלים בקווי הקיפול וקרע חסר בפינה הימנית העליונה. מודבק כולו על נייר דק נטול חומציות. מקור: אוסף משפחת רימון.