כתב-יד, ספר עץ חיים - תורת האר"י מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), וחיבורים קבליים נוספים. [אירופה, שנות הת' בקירוב].
כתב-יד בפורמט גדול. כתיבה אשכנזית נאה. נכתב בידי כמה סופרים.
רוב הכרך מכיל את ספר "עץ חיים" למהרח"ו, הוא ספר "דרך עץ חיים" שערך רבי מאיר פופרש, בעריכתו השנייה (מעריכה זו נדפס הספר עץ חיים במספר מהדורותיו, ראה: י' אביב"י, קבלת האר"י, ח"ב, עמ' 643-647). שער הכללים מופיע לפנינו בסוף (דף קצא ואילך).
נוסח שונה מהנדפס. הגהות רבות ממספר כותבים, רובן השלמות של השמטות ותיקוני טעויות.
הגהה מעניינת בשולי דף פג/2: "כשגילה האריז"ל דרוש זה מת בנו משה וכשגילה דרוש האילה מתה בתו" (דברים דומים, על מיתת בנו ועל מיתת האר"י עצמו, מופיעים בשבחי האר"י, אגרת ג', אבל לא על מיתת בתו). בדף ק/2, הגהה בשוליים ליד תיקון נוסח: "כן נראה להגיה למ"ו [למורי ורבי] יצ"ו". בשולי דף קט/1 שתי הגהות: "כנ"ל להגיה", "מכאן מוכח הג"ה שלי הנ"ל ודו"ק".
בסוף הכרך מופיעים מספר חיבורים קבליים נוספים:
• "מאמר הקדוש של הרב הגדול האלקי רי"ל [רבי יצחק לוריא - האר"י] זצק"ל". בסופו: "הפירוש לזה המאמר הקדוש הסתום הנז"ל חנן אלקים את מורי ורבי החסיד המקובל אלקי מ' יעקב יצ"ו אשכנזי תעמרלש...". למאמר זה (בעמוד הבא ובעמוד שאחריו) נוספו שני איורים קבליים - האחד של זוג ידיים, ובו חלוקת אותיות הא"ב לפי פרקי אצבעות הידיים, והשני - איור "אילן" של סדר השתלשלות הספירות בקווים ישרים ואלכסוניים.
מאמר זה נדפס לראשונה (בנוסח שונה) בשם "מאמר קדישין מהרב הקדוש האר"י ז"ל, כולל כל שרשי ספר יצירה", בסוף ספר יצירה עם פירוש הגר"א, ווארשא תרמ"ד, מכתב-יד שהיה תחת ידי הגר"א. גם פירושו של ר"י תעמרלש נדפס שם, אך בלי האיורים.
[המקובל רבי יעקב תעמרלש (נפטר תכ"ו), בעל "ספרא דצניעותא דיעקב" (פירוש קבלי על התורה). גאון בנגלה ובנסתר. יליד וורמייזא. בגיל צעיר עבר לפולין, התיישב בלובלין ולאחר מכן בקרעמניץ. בסוף חייו גר בווינה, שם נפטר. ישב בתענית כל יום במשך ארבעים שנה. רבם בקבלה של כמה מגדולי הרבנים בדורו, מהם רבי שמואל קיידנובר בעל "ברכת הזבח" ורבי גרשון אוליף אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני". ראה אודותיו: דמביצר, כלילת יופי, ח"ב, דפים קיז, קכג-קכד].
• פירוש ספרא דצניעותא מהאר"י. בשוליים ובין השורות, הגהות נוסח רבות. הגהת תיקון אחת חתומה: "יוסף" (דף טו/2 של המיספור השני). בסוף פרק א' נכתב: "ע"כ מצאנו בפי' ספרא דצניעות'[א] מהר"ר יצחק לורי'[א] זלה"ה והועתק אות באו'[ת]". בסוף פרק ב': "ע"כ מצאתי גם בספר עץ החיים לא יש יותר".
• "סוד אצבע אלקים" - אגרת הסגולה המפורסמת של המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי, לביאור סוד הגאולה וסוד עשרת המכות. תוכן האגרת הוא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצרים בעשרת המכות, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.
אגרת הקודש של רבי שמשון מאוסטרופולי עברה במסורה שנים רבות בהעתקות של כתבי-יד, ורק בשנות הת"ק התחילו להדפיסה בספרים שונים, ומאז ועד היום היא מופיעה במהדורות רבות של הגדה של פסח ומחזורים לפסח. לפנינו היא מופיעה בנוסח קדום לנוסחי הדפוסים (ללא הקטעים שנוספו בתחילתה ובסופה).
[קריאת אגרת הקודש בערב חג הפסח, ידועה כסגולה גדולה לשמירה, והדבר נכתב בפירוש בסיום דברי האיגרת שבדפוסים. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לקרוא אגרת זו בערב פסח. במנהגי ישיבת המקובלים "בית אל", שנדפסו בראש ספר דברי שלום (ירושלים תרמ"ג, סעיף נ), נכתב: "בערב פסח מסדרין הקערה קודם מנחה כ"א בביתו, ובאים לבהכ"נ ולומד כ"א [כל אחד] לבדו האגרת מהר' שמשון מוסטרופולי[!] ז"ל בהבנה". על הגאון רבי חיים פאלאג'י מסופר: "ובערב פסח היה קורא לנכדיו לקרות עמהם האגרת של מורינו הרב שמשון מאסטרופולי" (ספר צואה מחיים, ח"ב, אות כח). האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי היה רגיל לספר על כוחה של אגרת זו, והיה תולה בזכות אמירתה את נס הצלתו מהשואה. מעשה פלא על כך מובא בשמו בהערה להגדת חתם סופר (ירושלים, תשנ"ב, עמ' כה), כי זקנו רבי שמעון סופר בעל ה"התעוררות תשובה" היה מקפיד לומר את נוסח האגרת הזו בכל ערב פסח אחר חצות, אולם בערב פסח בשנת תש"ד היה טרוד מאד בגלל כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים, ושכח לקרוא את האגרת, ואכן באותה שנה נגזרה הגזירה ורבי שמעון סופר עלה על המוקד בכ"א סיון תש"ד, הי"ד. הוסיף עוד רבי יוחנן לספר שגם הוא בעצמו שכח באותו ערב פסח לקרוא את האיגרת, אך בראש השנה תש"ה נזכר בכך וקרא אז את האגרת, ובזכות כך ניצל מידי המרצחים הגרמנים וזכה לאריכות ימים].
• בסוף הכרך מופיע דף מתוך כתב-יד אחר של ספר עץ חיים למהרח"ו.
בראש העמוד הראשון, חותמת (קצוצה) של "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון – Jews' College, London".
קצא, [12], כ, [3] דף + [1] פיסת דף בכתב-יד שנכרכה בין דפים כח וכט של המיספור הראשון + [1] פיסת דף בכתב-יד שנכרכה בין דפים י ויא של המיספור השני. דפים יז-יח נכרכו במהופך. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. נקב עש בודד במספר דפים בסוף הכרך. כריכה חדשה.
מקור:
1. אוסף בית הדין ובית המדרש - לונדון, כת"י מס' 81.
2. מכירת כריסטי'ס - ניו יורק, יוני 1999, מס' 127.