ספר קדושת לוי, מאת הרב הקדוש האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אוסף מהדורות שנדפסו בלמברג (לבוב) ובגליציה:

• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840 בקירוב]. רישום בעלות (מחוק) משנת תקפ"ו של "יוסף בן יעקב[?] יוסלזאהן...".
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. [גליציה?, ללא שם מדפיס, ת"ר 1840 בקירוב]. רישומי בעלות של "דוב בעריש קרעש"; "מתתי' בן כ"ה דוד"; ועוד.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס Feige Grohssmann, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס Feige Grohssmann unter der leitung des David Hersch Schrencel, [תר"י] 1850.
• ספר קדושת לוי, על התורה וליקוטים. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרי"ח] 1858. חתימות של "אברהם העשיל ---". 
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ד] 1864. חתימה של "נפתלי הירץ סופר סת"ם מבערבעשט". חותמות של "הערץ שטערן סופר... M. Bartfalu".
• ספר קדושת לוי, שני החלקים, על התורה וליקוטים, וחלק הקדושות. לבוב (למברג), דפוס P. M. Balaban, [תרכ"ד] 1864.
• ספר קדושת לוי, על התורה וחלק ה"קדושות". לבוב (למברג), דפוס פעסיל באלאבאן, תרל"ו 1875.

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר קדושת לוי, על פרקי אבות, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נדפס עפ"י כתב-יד מגנזי תלמידו המגיד מקוז'ניץ. [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
בסוף הספר נדפסה "כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה".

ח דף. 24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". סדילקוב, דפוס אליעזר בן מרדכי ביליטץ, [תקפ"ה 1825]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בראש הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה השיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ.
נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
במספר מקומות בספר, רישומי בעלות וחתימות של רבי "יעקב ש"ץ דבהמ"ד של ר' חיימקיע, פה...".

[2], ג-י, קב, קיג-קטו דף. 21.5 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי רב. קרעים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.

הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של רבי אליעזר בן מרדכי ביליטץ, "במצות ובהגהת הרבני הנגיד מוהר"ר צבי זאב בהרבני הנגיד מוהר"ר דוד רבין שטיין שהי' מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).

שתי מהדורות של הספר "מגלת סתרים", דברי מוסר ויראת השם על מזמור א' בספר תהלים, "כולל דרכי עבודת הקודש וכל עונשם של רשעים ומתן שכרן של צדיקים", מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה"ערבי נחל":

• ספר מגלת סתרים. [לבוב (למברג), דפוס S. L. Flecker, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
בעמוד האחרון חותמות עתיקות של "שמואל יעקב פריעדשטיין".
[32] דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים קטנים בשולי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.

• ספר מגילת סתרים, עם הערות "תשובה שלימה", עם ליקוטים שונים מגדולי החסידות, בעריכת רבי דוד אלימלך וויס ממונקאטש. מאראמאראש-סיגעט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, [תר"ע 1910]. בסוף הספר "תקוני תשובה" (מספר מצות השם) ורשימת שמות מתנדבים (פרענומעראנטן) ארוכה.
רישומי בעלות וחותמת של בני משפחת הרמן מאונגוואר: זלמן יוסף הערמאן, בצלאל יעקב הערמאן, שלמה הערמאן, .
[5], נט דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישומים. כריכת עור חדשה.

המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.

ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב (למברג), [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.

בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות הייתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראה להלן.
המחבר, האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ.
מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].

[2], קפב דף. 22.5 ס"מ. חלקו על נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של דף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות נוספים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס; שנת הדפוס בלועזית ושם המדפיס חסרים בעותק שלפנינו, והושלמו בצילום]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].