מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove חבד filter חבד
- חב (29) Apply חב filter
- חסידות (29) Apply חסידות filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- וקונטרסים (20) Apply וקונטרסים filter
- מכתבים (20) Apply מכתבים filter
- and (20) Apply and filter
- letter (20) Apply letter filter
- pamphlet (20) Apply pamphlet filter
- ספרי (9) Apply ספרי filter
- book (9) Apply book filter
שלוש מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא" – מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי:
• ספר ליקוטי אמרים תניא. "ווין" [וורשא, אחרי תרט"ז 1856]. בדף השער מופיע מקום הדפוס – "ווין" [וינה]. החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כותב בספרו "אוהל רח"ל" (עמ' 412, הערה 8): "מכמה טעמים נהגו מדפיסי ווארשא להעלים לפעמים את שם ווארשא בשער ולהדפיס שם עיר בחוץ לארץ, כגון: קניגסבורג, טשרנוביץ, פרסבורג, ווין, לבוב ועוד... אבל הרגיל בדפוסי ווארשא יכירם בטביעת עין" [קישוטי הדפוס במהדורת התניא שלפנינו דומים לאלו שנדפסו בספר "עבודת הלוי" מהדורת וורשא תרכ"ו, בדפוס אפרים בומריטטער ויצחק ראהטבלאט. ראה: מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 86, הערה 1]. חתימה בדף השער: "חנני השי"ת מאיר אייזנער – סך 35".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"מ 1879. חתימה בדף השער: "חיים מנחם מענדל במו"ה יוסף זאב וואלף מסלאוויען" [הגה"ח רבי חיים מנחם מענדל העלפאנד אב"ד סלאוויען, פלך ויטבסק, מחסידי האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידאנוב וצאצאיו האדמו"רים; אחיו של הרה"ג רבי שלמה זלמן שפירא רב דקהל "בית ישראל" בדנוור קולורדו].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ו 1896.
כרוך עם: ספר חכמת יהושע בן סירא, על פי העתקת... מו"ה יצחק זעקיל פרענקיל נ"ע איש המוניא. ווארשא, האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה, תר"ן 1889.
3 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. מעט קרעים, וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
שמונה מהדורות מוקדמות של ספר "ליקוטי אמרים – תניא", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, מונקאטש, מינכן וטורונטו, תרס"ט-תשמ"ה [1909-1984].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרס"ט] 1909. בדף ב, "מודעה רבה" מטעם דפוס "האלמנה והאחים ראם", על מכירת זכות ההדפסה של ספר התניא "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש... לטובת מוסד תומכי-תמימים" (ווילנא, כ"ה תמוז תרס"ט). שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא הבאות.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרע"ב] 1912. ללא דף שער ראשון. חותמות רבי "דוד יהושע כ"ץ, קאשוי".
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, [תרפ"ג] 1923. חתימות רבי "משה צבי מינצברג"; חותמות: "ישיבת תורת אמת הכללית" בירושלים.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", תר"צ [1930]. יצא לאור ע"י חברת "תומכי-תמימים דלובאוויטש". חתימת רבי "דוב זאב הבלין". בעמוד האחרון חותמת בית מסחר הספרים "שניאור" זלמן שמאטקין בווארשא.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. ווילנא, דפוס "ראם", הוצאת בית מסחר הספרים "שניאור", זלמן שמאטקין בווארשא, תרצ"ז [1937]. חותמות רבי "ישראל דוב געלבמאן" מבאלמאז-אויוואראש, הונגריה.
• ספר ליקוטי אמרים תניא. מונקאטש, דפוס Grafia של רבי אליעזר יחיאל קאליש, [תש"ג 1943]. שער ראשי מאויר (בגוון צהוב), ושער מפורט: "...נתעורר הרבני... מו"ה צבי אלימלך קאליש מפה"ק מונקאטש להו"ל מחדש, עם כל ההשלמות וביופי הדפיס...". בסוף הספר מופיע קונטרס מיוחד (עם שער נפרד) – "קונטרס תולדות התניא" – יב פרקים הכוללים צז סעיפים, ובהם: "ליקוטי סיפורים מתולדות וחיי אדם הגדול בענקים... מרן שניאור זלמן... הנקרא הרב מלאדי... לקטתי מספרים ומסופרים, וספחתים... לתועלת התלמידים והלומדים, החסידים והישרים, המתמידים בדברי רבינו... המלקט ומסדר: צבי אלימלך קאליש".
מהדורה זו נדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. מלבד ההסכמות שנדפסו במהדורת זאלקווי תקנ"ט (שלא הופיעו במרבית ההוצאות האחרות), נוספה במהדורת ספר התניא שלפנינו הסכמה חדשה, מאת חברי בית-הדין של מונקאטש. בהסכמתם כותבים הדיינים רבי מאיר זאב הכהן זאלצער, רבי מנחם ווייס, רבי חיים סופר ורבי נטע שליסעל: "...ולאשר שבשנים האחרונות, נתעלם ספה"ק משוק הספרות, ובפרט במדינות המסובכת במלחמות, הנה הוא ממש יקר המציאות, ע"כ טוב עשה... צבי אלימלך קאליש... על אשר זכה וזיכה את הרבים... וזכותו הגדול של רבינו קדוש אלקים יגן עלינו ועכ"י בכל מקומות מושבותיהם, שיתמלא לטובה כל משאלות לבביהם... ואליכם אחב"י נקרא מהרו להביא ברכה אל בתיכם כי קדושת ספה"ק הוא סגולה בכל בית ישראל וכח הפועל של הרה"ק המחבר הוא בנפעל חיבורו הק' והנורא להתברך בזכותו בבחומ"ר [בבני, חיי ומזוני רוויחי], ולהנצל מפגעי הזמן ומדינים הקשים מתוך רחמים וחסדים...".
חותמת בדף השער: "יחזקאל ווידמאן אב"ד דק"ק סיטשעל" [רבי יחזקאל וידמן אב"ד סיטשל (תר"נ – נספה בשואה תש"ה), בן רבי יצחק מאיר וידמן אב”ד מאסיעף. היה מגדולי חסידי ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ].
• ספר ליקוטי אמרים תניא. [מינכן], הוצאת קה"ת, תש"ז [1947]. הספר נדפס במינכן לאחר השואה, עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש); מעבר לשער נדפסה הקדמה שלו. חותמות "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש – בייערן פאקינג" [ישיבת "תומכי תמימים" במחנה העקורים בגרמניה פוקינג, נוסדה ע"י "אגודת חסידי חב"ד פאקינג" בח"י אלול תש"ו. בישיבה למדו כחמישים בחורים, והיא נוהלה על ידי ר' ניסן נמנוב, ר' ישראל נעוולער, ר' אברהם אליהו פלאטקין, ר' זלמן שמעון דבורקין, ר' זלמן לויטין, ר' שלמה מטוסוב, ועוד. לאחר פטירתו של ר' ישראל נעוולער באייר תש"ח נסגרה הישיבה והתלמידים התפזרו בריכוזי חב"ד השונים ברחבי תבל].
• מהדורה דו-לשונית של ספר ליקוטי אמרים תניא, עברית ואנגלית. טורונטו, קנדה, תשמ"ה 1984. בסופו פקסימיליות ורשימה ביבליוגרפית של דפוסי התניא.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות.
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. סדילקוב, ז'יטומיר, וורשא, טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטין, בראדי ווילנא, תקפ"ו-תש"ט [1826-1949].
73 כרכים מתוך 20 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:
• סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826. מהדורה שניה של שו"ע הרב. כרך אחד: אורח חיים חלק שני – הלכות שבת. חסר דף שער ודפים נוספים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.
• זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ט [1969]. שני כרכים: • כרך א – יורה דעה חלק רביעי. • כרך ב – חושן משפט ושאלות ותשובות. רישום: "שייך לב"מ הגדול עי"פ אימין". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
• ווארשא, דפוס דוד בן אריה ליב שקלאווער (חתן המדפיס רבי יוסף מייא), ת"ר 1840. כרך אחד: • חלק חמישי – יורה דעה ושו"ת. חסר דף שער. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ד, עמ' 68-79.
• [ווארשא], תרכ"ז [1867]. המילה "בשטעטטין" הובלטה בדפי השער. סט שלם בשבעה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יח, עמ' 112-113.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני כרכים: • כרך א – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). • כרך ב – יורה דעה חלק חמישי, עם חושן משפט חלק שישי, ושו"ת. חותמת: " Prim Rabin- Ercu Ichil". הגהות קצרות בשולי הדפים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.
• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, תר"כ 1859. כרך אחד: • כרך א – אורח חיים חלק ראשון. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יג, עמ' 102-103.
• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. שלושה כרכים. • כרך א – אורח חיים חלק ראשון (חסר דף שער וכמה דפים נוספים; בראשו נכרך דף שער של או"ח חלק ב', והדף לאחריו). • כרך ב – אורח חיים חלק רביעי (הלכות פסח). חתימות: "חיים ב"ר יוסף גולדברג". • כרך ג – יורה דעה. רישומים: "זה הספר נדב ר' שמואל ב"ר יעקב..."; חותמות דהויות; "חותם דחברה תיקון ספרים פעה"ק חברון תובב"א". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשבעה כרכים. בכרך א רישומי בעלות: "זה השלחן ערוך שייך לה"ה הרבני הנגיד והקצין והמפרסים כש"ת יהודא הכהן שו"ב מזבלין(?)". בכרך ד חותמות: "יעקב דוב סגל במו"ה אברהם ז"ל ממאקאווי"; "מספרי יצחק שפירא". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.
• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. בכרך א חותמות: "נחום משה ב"ר דוד קאריס". בכרך ב' חתימות: "צבי חיים קעניג ב"ר אפרים פישל ז"ל מלאדז"; "...שייך לה"ה הרבני הנגיד החכם... כש"ת מו"ה ר' אפרים פישל – לאדז 1884". חותמות: "חסידים דוואלבערז מלאדז". בכרך ג חתימות: "בן ציון ב"ר צבי הירש כ"ץ מראדישאוויץ"; חותמות: "מספרי העזבון של אריה ליב בהרב בן ציון כ"ץ ז"ל"; "ישיבת תורת חיים – הגדולה והכללית בעיה"ק ירושלם תובב"א". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.
• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. שלושה כרכים: • אורח חיים חלק שני. • אורח חיים חלק שלישי. • "אורח חיים חלק רביעי" (=יורה דעה, חושן משפט ושו"ת). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.
• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בשישה כרכים. בכרך ג חותמות: "בית המדרש רש"י" בפריז. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.
• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. שני כרכים: • כרך א – אורח חיים חלק שני (הלכות שבת). כרך ב – יורה דעה, חושן משפט ושו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.
• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ג חותמות: "יצחק לייב". בכרך ד חתימה: "חיים אריה פריימאן"; חותמות (לועזיות): "שלמה י. פריימאן". בכרך ה חתימות: "אברהם משה שיינבערג"; אברהם לייב רוזנט—". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.
• "השלמה מן שולחן ערוך רז"ל, כוללת הסימנים קנה, קנו, תקעג, תקפא, תרנא, ותרע, שנחסרו בההוצאות הישנות...". ווארשא, תרל"ט 1879.
• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בכרך ד חתימות: "ליבוש גאדעל לאווער"; חותמות: "קנין ספרים דחסידי מודזיץ" בתל אביב; "מ. מ. טרופר" מווארשא (באותיות לועזיות). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל (עמ' 127-130).
• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.
• ווילנא, דפוס והוצאת צבי הירש בן יהודה ליב מ"ץ, תרפ"ה 1924. חמישה חלקים בחמישה כרכים (ללא חלק א של אורח חיים). בכרך ה חותמת: רבי "יהושע בריסק בן ה"גה"ק מהד"י ז"ל אבד"ק טיסאדאדא ושו"ב – דקע"י ב'פעסט יע"א". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לג, עמ' 133.
• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. ארבעה כרכים: • כרך א – אורח חיים חלק ראשון. • כרך ב – אורח חיים חלק שני. • כרך ג – אורח חיים חלק שלישי. כרך ד – חושן משפט חלק שישי. (ללא חלק אורח חיים הלכות פסח וחלק יורה דעה). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133. [מונדשיין ומפעל הביבליוגרפיה רושמים: "ראינו רק חלקים ג-ו" / "חלק א-ב לא ראינו"].
• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו, עמ' 134-135.
• ברוקלין [נדפס במינכן], הוצאת קה"ת, תש"ח-[תש"ט 1948-1949]. כרך אחד: • יורה דעה חלק חמישי, חושן משפט חלק שישי, ושו"ת. ללא לוח ה"פאקסימיליא"). נדפס עבור "שארית הפליטה" מבני החסידים בגרמניה לאחר השואה, על ידי חתן אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הוצאת קה"ת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). מעבר לשער הראשון דברי המו"ל – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"ט כסלו ה'תש"ח"). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לח, עמ' 137-138.
סה"כ 73 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. ייתכן שחלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.
ספר תורה אור, דרושי חסידות על התורה, תהלים ושיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, "ונלוה אליו מאמר ההתבוננות מבנו... דוב בעריש [האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש]... ועד היום היו גנוזים באוצרי תלמידיהם בכתב ידם ממש... הבאתיו לבה"ד אנכי הצעיר יוסף בהמנוח מוה’ אשר אנטשיל רייציס סג"ל בשנת תורה...". למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ' פארעמבא, [תרי"א 1851].
ליקוט כמה דרושי חסידות על התורה, תהילים ושיר השירים מאת האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא, ע"פ הנחת אחיו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש. למרות שמו – "תורה אור", החיבור שלפנינו אינו זהה לספר "תורה אור" שהדפיס נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" בקאפוסט בשנת תקצ"ז, וכמה מדרושי החסידות המובאים בו נדפסו כאן לראשונה, כגון "דער פרומער וארא" הידוע (חלק מהדרושים המובאים בספר שלפנינו, עם זאת, כבר נדפסו בספר "תורה אור" ו"ליקוטי תורה" שהדפיס הצ"צ).
"מאמר ההתבוננות" שבסוף הספר, מאת בנו האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הוא חלקו השני של ספר "נר מצוה ותורה אור", הנקרא גם "שער הייחוד" [כאן נדפסו רק ל"א מתוך נ"ד הפרקים של "שער הייחוד"], ונדפס כאן בנוסח שונה.
בדף השער, חותמות (באותיות עבריות ולועזיות) של רבי יחיאל מיכל דוברוסקין (תר"ע-תשל"ח), אב"ד בראילה, רומניה, ובהמשך רב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בחיפה, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. חתימות ורישומי בעלות של רבי ראובן שנקר.
[1], מד דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, וסימני עש בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי והשלמת נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות במספר דפים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
חמש מהדורות של סט הספרים "לקוטי תורה", מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, ועל המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מהדורה שניה, שלישית, רביעית, חמישית ושישית:
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שניה.
ארבעה חלקים (בשני כרכים). כרך א (ויקרא-במדבר): [4], ח; נד; [1], צו דף. כרך ב (דברים ושיר השירים): [2], ק; [1], נא דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ח 1878. מהדורה שלישית.
ארבעה חלקים (בשלושה כרכים): כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד; [1], צו דף. כרך ב (דברים): [1], ק דף. כרך ג (שיר השירים): [1], נא דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים ב-ד; ללא חלק א על חומש ויקרא. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ה 1885. מהדורה רביעית.
שלושה חלקים (בשלושה כרכים). כרך א (במדבר): [1], צו דף. כרך ב (דברים): [1], ק דף. כרך ג (שיר השירים): [1], נא דף.
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרס"ד 1903-1904. מהדורה חמישית. מעבר לשער השני של כרך א, "מודעה רבה", ובה מתארים המו"לים את עבודת ההגהה על המהדורה הזו שלפנינו: "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים... בהגהה מדויקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס ראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחרי כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר...".
ארבעה חלקים (בארבעה כרכים): חלק א (ויקרא): [2], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו, [1] דף. חלק ג (דברים): [1], ק דף. חלק ד (שיר השירים): [1], נא, [5] דף. חותמות רבי "ישראל הלוי זילבערמינץ – ווארשא".
• ספר לקוטי תורה, חלקים א-ד. ווילנא, דפוס חברת המניות ראם, תרפ"ח [1928]. ארבעה חלקים (בשני כרכים). מהדורה שישית. מהדורה מתוקנת ומוגהת של ספר "לקוטי תורה": "...הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדויקת מאד, ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים... גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים... ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק...." ("מודעה רבה" מאת המדפיסים מעבר לשער ב'). המהדורה נדפסה "בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארצות הברית (אמריקע) – (תלמידי ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש)". בסוף הספר נדפסו שמות אנ"ש רבני וחסידי חב"ד ותלמידי התמימים בארצות הברית אשר תמכו ועסקו בהדפסת הספר.
ארבעה חלקים בשני כרכים: כרך א (ויקרא-במדבר): [2], ח; נד דף; [1], צו דף. כרך ב (דברים-שה"ש): [2], ק דף; [1], נא, [1] דף.
ספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" שאמר אדמו"ר הזקן בעל התניא בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שאמר לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
הספר נכתב ונערך על ידי נכד המחבר, האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק" – האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי. המהדורה השניה, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו), הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד".
14 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
ספר לקוטי תורה מספר בראשית, דרושי חסידות של האדמו"ר הזקן בעל התניא על פרשיות בראשית, נח ולך-לך, עם הגהות, ביאורים ודרושים מאת נכדו אדמו"ר ה"צמח צדק" ונינו אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש. ווילנא, דפוס יהודא ליב מ"ץ, תרמ"ד [1884]. מהדורה יחידה. שני דפי שער (חלק מאותיות דף השער השני נדפסו בדיו זהובה).
"ספר לקוטי תורה מספר בראשית... נאמרו מפי אדמו"ר... מוהר"ר שניאור זלמן... ונתנו לכתוב ע"י אחיו ותלמידו... מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל מ"מ ומו"ץ דק’ יאנאוויטש; ועתה נתוספו הרבה ביאורים ודרושים והגהות אמיתי’ ונתקנו בפנים ע"י נכדו אדמו"ר... מוהר"ר שמואל [שניאורסון] נבג"מ...".
חותמות: "מנין חבד חדש דזיהארי'".
VI, ב-צח דף. חסרים שני דפים (דף א והדף שלפניו). 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.
פרשת הדפסת הספר והשמטת ההגהות והביאורים של האדמו"ר המהר"ש מליובאויטש
בשנים שקודם הסתלקותו בשנת תרמ"ג, החל אדמו"ר המהר"ש לערוך ולהכין לדפוס מחדש את מאמרי החסידות של זקנו בעל התניא על ג' פרשיות ראשונות של ספר בראשית (הנדפסים בספר "תורה אור", קאפוסט, תקצ"ז), והוסיף עליהם הגהות, ביאורים ודרושים משלו ומשל אביו בעל ה"צמח צדק". אולם, בשעה שהובא הספר אל בית הדפוס בווילנא בשנת תרמ"ד, לאחר הסתלקות המהר"ש, השמיטו המדפיסים חסידי חב"ד-קאפוסט בחשאי את מרבית הביאורים והדרושים של המהר"ש, והותירו רק את התוספות של אביו ה"צמח צדק". מטרתם היתה להקניט וללעוג לחסידי חב"ד-ליובאוויטש המדפיסים תחת שם רבם אדמו"ר המהר"ש את דברי אביו ה"צמח צדק", ואף מעלימים את שמו של ה"צמח צדק" בדף השער.
ואכן מיד לאחר צאת הספר מבית הדפוס, התעוררה סערה בקרב החסידים, והאדמו"ר בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט אף יצא במחאה פומבית: "בה'תורה אור' דעל ג' סדרות נדפסו רק כל הכתבים וההגהות וביאורים של כ"ק אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע, בלי שום תוספת כלל. כל חידושי הר"ש [רבי שמואל] ע"ה לא יהיו גם ד' דפים. ושם כ"ק אאזמו"ר לא הזכיר עליהם כלל, רק שם מהר"ש ע"ה. וזה מעשה.. אשר לא נשמע עדיין בעולם".
האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש תיאר בהזדמנות את פרשת הדפסת הספר שלפנינו, את רדיפת חסידי חב"ד-קאפוסט את חסידי חב"ד-ליובאוויטש, ואת רוח הדברים בימים שלאחר הסתלקות סביו אדמו"ר המהר"ש:
"אותם ימים לא היה אבי [הרש"ב] בקו הבריאות, הדוד רז"א לא התעניין בהדפסה, סבתא הרבנית [רבקה אשת המהר"ש] היתה שבורה מאוד ונתנה את כל ענין ההדפסה בידיו של ר' שילם רייך [חתן ה"צמח צדק"]. הוא נסע לווילנא – על חשבונה של סבתא הרבנית, ששילמה את כל הוצאותיו ובנוסף לכך קיבל בשכרו 20 רובל לשבוע. ההערכה היתה, שהדפסת הספר תימשך חודש אחד; אבל ר' שילם משך את זמן ההדפסה – בסיבות שונות – ליותר משלושה חודשים. אך זו אינה אלא שאלה כספית; מה שגרוע יותר – שהוא קימץ בכסף שהיו צריכים לתת למומחים שתפקידם להשגיח על טיב ההדפסה, והוא על דעת עצמו – ללא ששאל את פיה של הסבתא – לא לקח איש למלאכה זו, מתוך הנחה שהוא ישגיח על כך בעצמו. ומה שאירע, הנה לבד מכך שהוא עצמו לא הקפיד על יופי ההדפסה – שבמלאכת הדפוס זהו אחד התפקידים המיוחדים – הרי שהוא, ר' שילם, לא השגיח לחלוטין על אופן הדפסת הספר. בשנה הראשונה אחר ההסתלקות [של מוהר"ש], שלח [האדמו"ר] מקאפוסט מכתבים – אצלי נמצא מכתב אחד בכתיבת ידו, שהוא כתב אל החסיד המפורסם ר' שמואל בער מבוריסוב, אחד מגדולי וזקני חסידיו של הסבא – אשר כל החסידים החפצים להבין דברי חסידות עליהם לבוא לקאפוסט. במכתביו אלו התבטא בחריפות רבה על אופן אמירת החסידות של הסבא ואופן כתיבתו, אשר הם [מתאימים] רק לבעלי-בתים ולחנוונים, ועתה ניתנת האפשרות לשמוע ענייני חסידות לאשורם.
אותן שנים מהוות תקופה שיכולה להיות רבת ענין לאנשים מסויימים, אבל אין אנו יכולים ואין אנו רשאים לפרסם דברים אישיים אלו. אך זה מה שהיה ידוע אז לכל, שקאפוסט רדפה את ליובאוויטש בכל יכלתה, וחסידי קאפוסט רוו נחת. חסידי ליובאוויטש היו מדוכדכים מאד מהסתלקותו של הסבא; הדוד רז"א פנה מיד לעסוק במסחר, האבא – כשהיה בקו הבריאות – היה אומר חסידות בכל שבת, אבל לא היה מקבל אנשים. ורוב הזמן לא היה בריא והיה שבור מאד. והוא לא היה אז אלא בן 22 שנה. לחסידי קאפוסט חרה מאד על שמדפיסים ספר חסידות של הסבא; התדברו ביניהם חסידי קאפוסט שבדווינסק וחסידי קאפוסט שבווילנא, 'לעשות צרות' בספר – שיבושים, דילוגים וערבוב דברים. חסידי קאפוסט שבווילנא [בצעו] את התוכנית, והספר מלא טעויות, עד כי במקומות מסויימים חסרים בו דפים שלמים..." (תרגום מיידיש של מכתב אדמו"ר הריי"ץ, התפרסם במאמר מקוון מאת הרב יהושע מונדשיין, "פרשת ההדפסה עם כתב יד קודש אדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון").
מסיבה זו, הספר שלפנינו לא נדפס בשנית ולא התפשט בקרב חסידי חב"ד-ליובאוויטש.
סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל, עם פירוש המלות, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. וורשא, דפוס ר' נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1866-1867. שני החלקים בשני כרכים.
חלק ראשון עם פירוש המלות על פסוקי דזמרה וכללות כוונת עניני ציצית ותפילין ותפילה וקריאת שמע וברכת המזון וחתונה ומילה; וחלק שני עם פירוש המלות על עניני שבת, ראש חודש, חגים מועדים, ועוד.
המהדורה שלפנינו הובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי אדמו"ר הזקן בעל התניא – שניאור ב"ר מנחם נחום ורפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל. בראש חלק א' "הקדמת והסכמת" האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש למהדורה הראשונה (קאפוסט, תקע"ו), הסכמות מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב-תרכ"ג, והסכמה חדשה מאת ר' דובעריש מייזלש (מיום ט"ז סיון תרכ"ז).
שני חלקים בשני כרכים: חלק ראשון: [2], א-כט, [לז]-מח, נז-קנד דף. חסרים 15 דפים (דפים ל-לו, מט-נו). חלק שני: [1], ב-סב; צד דף. 23-25 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. חלק א במצב בינוני וחלק ב במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמים כהים רבים בחלק א). קמטים ובלאי רב בחלק א. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של חלק א, מחוזקים ברצועות דבק סלוטייפ, עם פגיעה בטקסט. כריכות חדשות, תואמות.
אובערלנדר, הסידור, טז, עמ' שיט.
"סדור עם דא"ח"
סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.
ספרי הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא. קאפוסט: דפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), תקע"ח-תק"פ [1818-1820]. שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. על פי מהדורת סלאוויטא תקס"ז-תק"ע.
מעבר לשער של חלק א, "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" – רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכר גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].
חתימות בשער חלק א (ובדפים נוספים): "חיים יהודא ליב ברוין" [כנראה הגאון רבי חיים יהודה ברוין אב"ד איקלאד (תרנ"ו – נספה בשואה תש"ד), בן רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד רעזאוויטץ, וחתן האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט מדעעש. תלמיד הגאון בעל "ערוגת הבושם" בחוסט]; "צבי הירש במוה"ר משה זצלה"ה באתקין מאשטר[א]ווסקי"; "יהודא ליב בא"א...".
שני חלקים בשני כרכים. חלק א (ברכות, שבת ועירובין – תקע"ח 1818): [3], נב; יז; ק; מו דף. חלק ב (פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות – תק"פ 1820): [2], ג-ריד דף. 33 ס"מ. חלקו נדפס על נייר כחול. כרך ראשון במצב כללי בינוני, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים של הכרך הראשון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בשולי הטקסט במספר מקומות. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בקירוב), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.
ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על סדר חלקי השו"ע, חידושים על הש"ס ופסקי דינים, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות. כל תשעת חלקים (בתשעה כרכים):
1. שו"ת צמח צדק על שו"ע אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884.
2-4. שו"ת צמח צדק על שו"ע יורה דעה: חלק א – הלכות שחיטה-רבית; חלק ב – הלכות נדה-מקוואות וביאור על תקוני מקוה שבשו"ע הרב; חלק ג – הלכות נדרים-אבלות. ווילנא, דפוס ש"י פין וא"צ ראזענקראנץ ומ"מ שריפטזעטצער / דפוס האלמנה והאחים ראם, תרל"ד [1874]. שלושה חלקים בשני כרכים.
5. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק א/1 – הלכות אישות ועגונות; חלק א/2 – הלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. שני חלקים בשני כרכים. בחלק א/1, חותמת רבי "יעקב דוד ב"ר משה הכהן – סטעטען איילאנד". בחלק א/2, חותמות "בית הכנסת סוחרים-חסידים – פעטרבורג".
6. שו"ת צמח צדק על שו"ע אבן העזר: חלק ב/1 – הלכות גיטין ושמות גיטין; חלק ב/2 – הלכות גיטין, יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. שני חלקים בשני כרכים. בחלק ב/1, חתימה: "נתן רובין בבהמ"ד דרבינאוויטץ". בחלק ב/2, חותמות "בית המדרש דחב"ד הנקרא 'אהל יצחק' במאה שערים בירושת"ו".
7. ספר צמח צדק, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878.
8-9. ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השולחן ערוך ונושאי כליהם – חלקים א-ב (בכרך אחד). ווילנא, דפוס פין, ראזענקראנץ ושריפטזעטצער / האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. עותק עם המשפט: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים" (קיימים עותקים בהם נדפס נוסח אחר בדברי ה"צמח צדק": "ואינה תשובה". ראה כאן בהרחבה ליחסו של ה"צמח צדק" אל הגר"א ותורתו).
9 כרכים. • אורח חיים: [3], ב-עו דף. • יורה דעה (ג חלקים בשני כרכים) – כרך א (חלק א): [3], ב-פו דף; כרך ב (חלקים ב-ג): [2], ג-קכא דף; נב; [1], ב-יג דף. חסר דף שער של חלק ג. • אבן העזר א/1: [2], קמז דף. • אבן העזר א/2: [1], פב, [1] דף. • אבן העזר ב/1: [3], ב-ק דף. • אבן העזר ב/2: [3], ד-קלה דף. • חידושים על משנה וגמרא: [3], ב-קצב דף. • פסקי דינים: [3], ב-רפו; [3], ב-נ; ע דף. 23.5-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים לחלקם. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ועקבות רטיבות, במספר מקומות. קמטים וקרעים קלים בשולי מספר דפים. השלמות נייר והדבקות נייר ודבק בשולי דפים אחדים. סימני עש קלים במספר דפים בכרך השביעי ובכרך התשיעי. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
הדפסת הספר "צמח צדק"
האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו לא מסר ה"צמח צדק" את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות לדפוס. תורתו נותרה במשך השנים בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ' ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, שנותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו, או שנאספו ולוקטו אחת לאחת מידי מקבלי התשובות עצמן. לאחר שמונה-עשרה שנים מאז הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, סידור, העתקת, עריכת והדפסת תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ט"ו אלול תש"ג [1943].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח לירושלים אל שאר בשרו הרה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח המכתב הריי"ץ כותב: "אתעניין לדעת מה שהוחלט דבר השידוכין עבור בתם מרת שיינדיל מושקא תחי' [אשת הרה"ח ר' יצחק זאב הלוי וולפא, מעסקני חב"ד בירושלים]"; ממשיך בברכות לבריאות ולפרנסה: "יחזק השי"ת את בריאותו ואת בריאות זוגתו ואת בריאות ילידיהם יחיו ויגדלם לתורה חופה ומעש"ט [מעשים טובים] מתוך פרנסה בהרחבה"; ומסיים את מכתבו בברכה לרגל השנה החדשה: "והנני מברך את כולם בברכת כתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות".
רישום בכתב יד (המזכיר) בשולי המכתב (רישום כתובתו של הרע"ז סלונים בירושלים).
המקבל, הרב החסיד רבי עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד בירושלים, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי (נייר דק). 11X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים קלים עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. י"ב סיון תש"ג [1943].
נדפס על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, בחתימת המזכיר ר' חיים ליברמן – "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, שנמלט בזמן השואה והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית בדרכו לארה"ב. הרבי הריי"ץ מברכו: "...יתן השי"ת שתהא ביאתו להצלחה בגשם וברוח ויבא בקרוב לארצה"ב ויסתדר בסדר החיים מאושרים באהלה של תורה ועבודה ויתבשר בשורות טובות מב"ב [מבני ביתו; בני משפחתו נותרו באירופה הכבושה ונספו בשואה]...". בהמשך מברר הריי"ץ אודות "ר' משה" שנמלט יחד עם ר' אשר לקובה, ומבקש למסור לו את ברכתו. בסוף המכתב, הריי"ץ מבקש לשלוח לו דיווח אודות מצב היהדות במקום.
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב (2 דפים) מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ראש חודש אדר תש"ד [1944].
נדפס במכונת כתיבה על ניירות מכתבים רשמיים של ארגון "מחנה ישראל", וחתום בחתימת-יד קדשו של הרבי: "מ. שניאורסון" – יו"ר ועד הפועל של "מחנה ישראל" [הארגון נוסד בסיוון תש"א וכלל מחלקות שונות שפעלו לחיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות בארצות הברית].
נשלח אל המחנך רבי אשר שוועבל, שנמלט בזמן השואה והגיע לקובה שבאמריקה הלטינית בדרכו לארה"ב. בפתח המכתב מעודדו הרבי ומזרזו בעניני הפצת מעיינות החסידות במקום מושבו הארעי בקובה ושולח לו לקט קונטרסים עם מאמרים ושיחות חסידות שנדפסו ע"י ארגון "מחנה ישראל". המשכו ועיקרו של המכתב דן בארוכה, ע"פ דברי חז"ל ומראי מקומות נוספים, בעניני זמן הגאולה בניסן או בתשרי, גלות האחרון, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, מלחמת גוג ומגוג, ומבאר את דברי המשנה "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים" (שקלים, פ"א, מ"א) ברוח תורת חסידות.
בשולי שני הדפים הוסיף הרבי (בעט, באותיות מרובעות) שלוש שורות בכתב-יד קדשו (כעשרים מילים), ובהן הוספות והשמטות; בגוף המכתב הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו תיקוני מילים ואותיות רבים, וכן הדגשות וסימונים שונים.
המכתב שלפנינו לא נדפס באגרות קודש של הרבי מליובאוויטש (המכתב בשלמותו נדפס לראשונה ב"קובץ תורת אמת", גיליון ב' – קובץ השישים – ירושלים, תשס"ג).
המחנך רבי אשר שוועבל (נפטר תשרי תשכ"ג); נולד בלבוב לאביו רבי יוסף שוועבל שהיה מחברי ביה"ד של ה"בית יצחק" בעיר; לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה ועסק בתחום החינוך; באותה תקופה זכה לפגוש את האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, שבא למקום לצרכי רפואה, ואף קיבל ממנו איגרת ארוכה בנושאי חינוך ע"פ תורת החסידות; בשנות הזעם נמלט בגפו דרך קובה לארה"ב והתמנה לר"מ בישיבת נייטרא בניו יורק. מחבר ספר "ולאשר יאמר".
[2] דפים, נייר מכתבים רשמי (של ארגון "מחנה ישראל"). 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל. קרעים בקווי הקפל.