מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- book (139) Apply book filter
- חסידות (87) Apply חסידות filter
- print (72) Apply print filter
- ספרים (63) Apply ספרים filter
- chassidut (58) Apply chassidut filter
- דפוסי (41) Apply דפוסי filter
- letter (41) Apply letter filter
- ירושלים (34) Apply ירושלים filter
- jerusalem (34) Apply jerusalem filter
- ספרי (33) Apply ספרי filter
- מכתבים (31) Apply מכתבים filter
- דפוס (31) Apply דפוס filter
- item (31) Apply item filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- שונים (27) Apply שונים filter
- miscellanea (27) Apply miscellanea filter
- העותמאנית (24) Apply העותמאנית filter
- מאנית (24) Apply מאנית filter
- הראשונים (24) Apply הראשונים filter
- ישראל (24) Apply ישראל filter
- העות (24) Apply העות filter
- בתקופה (24) Apply בתקופה filter
- העות'מאנית (24) Apply העות'מאנית filter
- first (24) Apply first filter
- rabbi (21) Apply rabbi filter
- וקונטרסים (20) Apply וקונטרסים filter
- pamphlet (20) Apply pamphlet filter
- אדמו (19) Apply אדמו filter
- ודברי (19) Apply ודברי filter
- rebb (19) Apply rebb filter
- יסוד (17) Apply יסוד filter
- וספרים (17) Apply וספרים filter
- וארץ (17) Apply וארץ filter
- classic (17) Apply classic filter
- document (17) Apply document filter
- palestin (17) Apply palestin filter
- אדמורי (16) Apply אדמורי filter
- וסאטמר (16) Apply וסאטמר filter
- ורבני (16) Apply ורבני filter
- סיגט (16) Apply סיגט filter
- רי (16) Apply רי filter
- אדמו"רי (16) Apply אדמו"רי filter
- jewish (16) Apply jewish filter
- satmar (16) Apply satmar filter
- sighet (16) Apply sighet filter
- תעודות (14) Apply תעודות filter
- דברי (12) Apply דברי filter
זוג "רימונים" לספר תורה. [ארץ ישראל (כנראה ירושלים) העשורים הראשונים של המאה ה-20].
כסף (אינו חתום); פיליגרן.
זוג "רימונים" מטיפוס האופייני לבתי הכנסת הספרדיים בארץ ישראל, עשויים מלאכת פיליגרן עדינה. בעלי גוף מחומש, שמצלעותיו משתלשלים תליונים דמויי טיפה. בכל צלע חלון בעל שתי קשתות שבמרכזו תלוי עיטור כדורי. תליוני הפיליגרן – המזכירים בצורתם תכשיטים תימניים – יחד עם צורת העיטורים הכדוריים שבבסיס ה"רימונים" ובחלקם העליון (המזכירה את צורתם של "רימונים" תימניים) מרמזים על האפשרות שה"רימונים" נוצרו בידי צורף תימני.
להשוואה, ראו: Crowning Glory, מס' 376.
גובה: 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים וכיפופים. תיקוני הלחמה רבים, ישנים.
"יד" לספר תורה. וינה, אוסטריה, שנות ה-20 בקירוב (לאחר 1921).
כסף יצוק וחקוק, חתום בחותמת יצרן – ראשי התיבות FT, חותמת איכות אוסטרית (בשימוש החל משנת 1921) וחותמת איכות 800.
"יד" גדולה, בעלת צורה אוסטרו-הונגרית אופיינית, עם כף יד קפוצה ואצבע ואגודל שלוחות קדימה.
אורך: 31 ס"מ. מצב טוב.
"יד" לספר תורה, מעשה ידי האומן חיים נדאף. [ארץ ישראל-תימן, שלהי המאה ה-19 / תרמ"ח 1888 בקירוב].
כסף יצוק וחקוק.
"יד" בעלת צורה האופיינית ל"ידיים" שנוצרו בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20: חלקה העליון מרובע, מלבני וצר, עם טבעת בקצהו; חלקה התחתון דמוי עלה שטוח, הולך וצר כלפי כף היד, ומעוטר בדגם צמחי עם כתובות הקדשה חקוקות משני הצדדים: "קודש לה' לבית מדרשו של התנא הק' רמב"ה זיע"א אשר נתנדב מע' [מעלת] הגביר הר' יחיא כסאר לעילוי נשמת אחיו המנוח שר שלום נ"ע / בעוב"י [עיר ואם בישראל] צנעא יע"א – ע"י הרב השד"ר זר"ק [זרע קודש] כמהר"ר יחזקאל שאול רופא יצ"ו מעיה"ק טבריא ת"ו – מעשה אמן חיים נדאף נ"י".
ר' יחיא כסאר הנזכר בכתובת ההקדשה היה מגדולי חכמי הישיבה הכללית בצנעא, וחתימותיו מופיעות בפסקי דין משנות התר"מ. השד"ר רבי יחזקאל שאול רופא נסע למסע שליחות בתימן עבור מוסדות התורה בעיר טבריה, ובתשרי תרמ"ח (1887) שהה בעיר צנעא, שם דן בהלכות יום-טוב שני עם חכמי העיר. מסתבר כי בעת מסעו זה נוצר הקשר בינו ובין ר' יחיא כסאר, אשר בעקבותיו נוצרה היד שלפנינו והוקדשה לבית המדרש בעיר טבריה, שעל קבר רבי מאיר בעל הנס.
אורך: 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגמים וכיפופים קלים. אצבעות היד עקומות (אצבע אחת חסרה בחלקה).
ספרות: אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 278 ועמ' 381); "תשובות וחידושי רבינו יחיא יצחק הלוי", ספר הזכרון איש ימיני, א, עמ' לג.
שש "ידיים" לספר תורה. תימן, [שלהי המאה ה-19 עד המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב].
כסף יצוק וחקוק; פליז יצוק וחקוק.
בעלות צורות תימניות אופייניות, צרות מאוד וארוכות (חלקן שטוחות וחלקן מצולעות או עגולות); חלקן נושאות כתובות הקדשה:
1. "יד" עשויה כסף, עם כתובת הקדשה ופסוק החקוקים על שתיים מן הצלעות: "על שם המנוח שמואל צדוק דחבאש תנצב"ה", ו"תורת ה' תמימה משיבת נפש". בקצה פעמון המחובר בחוט כסף ובשרשרת. משפחת דחבאש הייתה משפחה ידועה שמקורה במרכז תימן, מצפון לצנעא, באזור העיר ראדע.
2. "יד "עשויה כסף, בצדה האחד חקוקה כתובת ההקדשה "נדבת סאלם מרי עוו[א]ץ גבלי" ובצדה השני, במסגרת מעוטרת, הכתובת "ספר הזכרון" (מיועד לתלייה על ספר התורה הנקרא בראש השנה); בראשה עיטור מצולע ופעמונים. מארי עוואץ ג'בלי היה רבה של הקהילה היהודית באל'צאהרה תימן, ועלה לארץ בשנת תש"ט (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 53; שם מוזכר גם בנו שלום). מקור המשפחה בעיר ג'בלה שבדרום-תימן).
3. "יד" עשויה פליז, עם הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש".
4. "יד" עשויה פליז, עם הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש / עדות ה' נאמנה מחכימת פתי".
5. "יד" עשויה פליז, עם הפסוקים "תורת יי' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מ"פ", ו"פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה'' ברה מאירת עינ'".
6. "יד" עשויה פליז, ללא כתובות. חלקה העליון שטוח ומעוטר בחריצים.
גודל משתנה, 23 ס"מ עד 34 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.
צלחת בדיל מעוטרת לפדיון הבן. [כנראה צרפת, אמצע המאה ה-19 בקירוב].
בדיל יצוק וחקוק (חתום מאחור בחותמת יצרן מטושטשת).
הצלחת מעוטרת בדגמים צמחיים. בראשה נראה דיוקן אהרן הכהן, מימין ארון הברית ועליו הכרובים ומשמאל מנורה בעלת שבעה קנים. במרכז הצלחת כתובת מעגלית "אהרן כהן הגדול".
דיוקנו של אהרן, מראה הארון והכתובת מבוססים על מדליה צרפתית בעיצובו של Barre, אשר נוצקה 1827 (שחר, פריט מס' 751). הצלחת מתוארת (ומוצגת בתמונה) ב"ילקוט בצלאל, רבעון לאמנות 'בצלאל' בהווה, בעבר ובעתיד", גיליון ג-ד, תמוז תרפ"ח, במאמר "קערות קשוט יהודיות" מאת מרדכי נרקיס, המתאר צלחות מעוטרות באוסף בית הנכאת הלאומי "בצלאל", ושם מייחס אותה נרקיס לצרפת.
קוטר: 27.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
ספרות:
1. "קערות קשוט יהודיות" מאת מרדכי נרקיס, בתוך "ילקוט בצלאל, רבעון לאמנות 'בצלאל' בהווה, בעבר ובעתיד", גיליון ג-ד, תמוז תרפ"ח, עמ' 104-101.
2. אוסף פויכטוונגר, מסורת ואמנות יהודית, מאת ישעיהו שחר. מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971. עמ' 220.
קופת צדקה מבית הכנסת האורתודוקסי ברחוב קזינצי. תוצרת בית החרושת Magyar Fémlemez Ipar Rt., בודפשט, [תרפ"ב 1922 בקירוב].
קופת צדקה; פח מודפס.
על גבי החזית איור בית הכנסת והכיתוב: Schasz Chevra Budapesti Talmud Egylet ("בית מדרש חברה ש"ס בבודפשט"). תחת האיור, באותיות עבריות, הפסוק "תורתי אל-תעזובו!" (משלי ד', ב'), ובהונגרית: "אל תעזבו את בית המדרש ובית התפילה הקיימים זה שמונים שנה". בשלושת הצדדים האחרים נדפסו ציטוטים מן המקורות, בעברית ובתרגום להונגרית.
האגודה "חברה ש"ס" (הונגרית: Schasz Chevra) נוסדה בשנת 1842 בידי חברי הקהילה האורתודוקסית בבודפשט. בראשית המאה ה-20 ייסדה הקהילה בית מדרש ובית כנסת במבנה ברחוב קזינצי – המבנה המצוייר על גבי הקופה – המרכיב, ביחד עם שני בתי כנסת נוספים, את "משולש בתי הכנסת" של בודפשט (בתי הכנסת של שלוש הקהילות היהודיות, המרוחקים כמה מאות מטרים זה מזה).
10.5X9.5X5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שפשופים קלים. מעט חלודה.
24 קופות צדקה של מוסדות תורה וצדקה בארץ ישראל. ירושלים, תל-אביב ובת ים. [המאה ה-20].
אוסף גדול של קופות צדקה, מרביתן עשויות פח, של מוסדות תורה וצדקה בישראל.
בין הקופות באוסף:
• בקור חולים האספיטאל, תלמוד תורה וישיבת עץ חיים, ירושלים.
• מעון ומחסה ליתומות ופליטות, "בית לפליטות", ירושלים.
• קופת תלמוד תורה וישיבת קרית ספר ובית תבשיל ופנימיה לילדי העולים, ירושלים.
• קופת רבי מאיר בעל הנס, כולל פולין בירושלים. עם תמונת קבר רבי מאיר בע"ה.
• קופת ישיבה דחסידי בעלזא, ירושלים.
• גמילות חסד "באר שבע", ע"ש מרת בת שבע כ"ר יעקב מאיר ז"ל, ירושלים.
• קרן ילדנו – המפעל להצלת ילדים יהודיים מהחינוך הזר, ע"י גב' מ. פרנקל – בית המעלות ג', ירושלים.
• מוסדות קרלין סטולין בית אהרן וישראל, ירושלים.
• מתן בסתר, בת ים.
• צדקה לע"נ רבי מאיר בעל הנס זיע"א – ישיבה ופנימיה על שם הגאון יוסף חיים זיע"א, שכונת התקווה, תל אביב.
• אגודת עזרה וסעד לעולי דמשק, תל אביב.
• לע"נ רבי מאיר בעל הנס זיע"א, ישיבת תורה והוראה, תל אביב.
• מועצת הצדקה שע"י התאחדות התימנים – קפת צדקה לעניים וצריכי חסד בעדת התימנים, תל אביב.
גודל משתנה. מצב כללי בינוני. חלודה, פגמים וחוסרים. אחדות מן הקופות מצויות באוסף בכמה עותקים.
אוסף גדול של חותמי עץ ופליז עתיקים. [ירושלים, סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב].
אוסף מגוון, הכולל חותמים של מוסדות שונים, ביניהם: "ועד הכללי כנסת ישראל", "קרן בנין ירושלים", "אוצר החסד קרן שמואל ירושלים" (שני חותמים מעט שונים), "קופת הסיוע הירושלמית", ועוד; חותמים רבים של כוללים (כולל רייסין, כולל באסאראביע, כולל אונגארן, כולל זאמוט, ועוד), וחותמים של אנשים פרטיים.
32 חותמים, בהם מספר חותמים פגומים (שלוש חותמות כוללות את ידית העץ בלבד, וחותמת אחת חסרה ידית). גודל ומצב משתנים.
מצורף: מדליון מתכת של חברת "אלג. – יידישער האנטווערקער פאראיין ווילנע, 1916-1921".
כרזה גדולה לכבוד חודש אדר, כתובה ומעוטרת ביד. [צפת?, סוף המאה ה–19 או ראשית המאה ה–20]. צייר לא-ידוע.
בראש הכרזה הכתובת "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ומתחתיה הקדשה, "מנחה שלוחה לכבוד חותני מחברתו נאוה וצאצאיהם תחיו" היוצרת ראשי תיבות – "משלח מנות"; והפסוקים "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים". במרכז כתובות הלכות מגילה בארבעה טורים, עם אקרוסטיכון – "שמואל, מרדכי, אסתר". למטה מופיעים ברכות קריאת המגילה והפיוט "שושנת יעקב". הדף מוקף במסגרת מיקרוגרפית ובה כתובה מגילת אסתר. הכרזה לא הושלמה – חלק משטחה נותר ריק ואחת מהלכות המגילה לא נכתבה אף שהוכן לה מקום.
70x50 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. עקבות תיקונים בנייר דבק חומצי. כתמים, בהם כתמים מן הדיו עקב הקיפול. קמטים.
מקור: עזבון ר' יוסף צבי גייגר (1870–1944).
פקסימיליה, מחזור וורמייזא, כתב–יד מפואר מן המאה ה–13. הוצאת Cyelar Establishment, ואדוץ (Vaduz, ליכטנשטיין), [תשמ"ה] 1985. כולל כרך המבואות.
פקסימיליה גדולה ומפוארת על נייר עבה דמוי קלף. כריכת עור ומתכת בסגנון עתיק, עם אבזמים לסגירה. עותק 29/300 (סך הכל נדפסו 330 עותקים, בהם שלושים עותקים ממוספרים בספרות רומיות).
המחזור שנכתב בשנת 1272, שימש במשך מאות שנים את חזני בית הכנסת של קהל וורמס, עד לחורבן בית הכנסת על ידי הנאצים ב"ליל הבדולח", בנובמבר 1938. המחזור ניצל על ידי הארכיונאי של וורמס, שהסתיר אותו בקתדרלה. בשנת 1957 הועבר כתב–היד לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
כרך פקסימיליה: [225] דף. כרך מבואות: קד, [20], 106 עמ'. גודל דפי הפקסימיליה: 39x31 ס"מ. מצב טוב. הפקסימיליה וכרך המבואות נתונים בקופסה נאה מחופה בד. כתמים ושרידי נייר מודבק בשדרות כרך המבואות והאוגדן הנפרד. פגמים בכריכות. כתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש בקופסה.
מצורפים, באוגדן נפרד, שני דפי פקסימיליה מאויירים, מתוך הכרך השני של כתב–היד של המחזור (שאינו כלול בפקסימיליה זו).
שני סידורי תפילה בפורמט מיניאטורי, מדפוסי איטליה, במאה ה-19:
• סדר תפלות כפי מנהג ק"ק איטליאני יצ"ו, עם קצור סדר תפלות לנערים לימי החול, מוגה הכל לפי משפטי הדקדוק. מנטובה, [תרכ"ו 1866]. עם לוח "שויתי" מעבר לשער. הקדמה קצרה באיטלקית מאת העורך רבי מרדכי הלוי מורטארה – "משרת בקדש בקק"י מנטובה". כל עמודי הסידור מוקפים במסגרת. באותה השנה נדפסה במנטובה מהדורה נוספת של הסידור, עם תרגום לאיטלקית מאת שמואל דוד לוצאטו.
[2], II, תרנח, [2] עמ’. 10 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים בעמוד הבטנה האחרון. כריכה ישנה, פגומה ובלויה, ללא שדרה.
• סידור מיניאטורי, כמנהג איטליה. [איטליה, דפוס לא מזוהה, המאה ה-19].
י-רכד דף. דף השער והדפים שלאחריו חסרים (ייתכן שחסרים מספר דפים נוספים). 7 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים בכמה דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות ובמספור העמודים. כריכת עור, עם הטבעות מוזהבות, פגומה ובלויה מעט.
אוסף גדול ומגוון של שמונה-עשר סידורים וספרי תפילה, שנדפסו במקומות שונים ובתקופות שונות:
• סדר תשעה באב, לפי מנהג אשכנז, מאת רבי וואלף היידנהיים. רעדלהיים, דפוס W. Heidenheim, תקפ"ו 1826.
• ספר בירת מגדל עז – ברכות שמים, חלק ג' של הסידור מאת רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. [לבוב (למברג), תר"כ 1860 בקירוב]. בשער: "כמו שנדפס בברדיטשוב".
• ספר מעבר יבק, מאת רבי אהרן ברכיה מודנה. [לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, תרי"ח 1858]. קרע חסר גדול בדף השער.
• ספר מעבר יבק, מאת רבי אהרן ברכיה מודנה. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, תר"ך 1860. רישומים וחותמות "שייך לבהמ"ד מינסק דלובאוויטש"; "חברה תהלים ולומדי חיי אדם". קרע חסר גדול בדף השער.
• סדר ברכת החמה בתקופתה. וורשא, דפוס א. בוימריטטער, תרנ"ז 1897.
• ספר למען ציון – סדר תפילות האדמו"ר רבי אשר מסטאלין, על קבר אביו הקדוש [בעל ה"בית אהרן"], עם תפילת הדרך, מאת רבי ישראל זינגער. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ג [1903]. חסר באמצע דפים ט-טז.
• סדור דרך החיים, עם פירוש יעב"ץ ועם נהורא השלם. כולל: ספר תהילים (עם שער נפרד). [וינה], Jos. Schlesinger, [תר"ע 1910 בקירוב].
• סדור ברכת ציון, נוסח אשכנז, עם תרגום לאנגלית, מזכרת ממוסדות "עץ חיים". ירושלים, דפוס סאלאמאן, [תרע"ג 1913]. שער בהדפסה צבעונית בדיו ירוקה ואדומה. פורמט כיס. שלושה עותקים שונים, עם כריכות מקוריות.
• סידור עם תרגום לאנגלית, "מנחת זכרון... מאת בית ועד הכללי כנסת ישראל בעיה"ק ירושלם". [ירושלים? שנות התש"י בקירוב].
• מנחה קטנה, סידור עם תרגום לגרמנית. פראג, דפוס Jakob B. Brandeis, [תר"ע] 1910. פורמט כיס. הקדשה בכתב-יד ליצחק לודמיר, בחתימת וחותמת "אגודת הרבנים בעסטריך מרכז בזלצבורג".
• סדור סבלונות קרבן מנחה, כמנהג ספרד. סאטאמארע, קאהן, [שנות התר"צ-ת"ש בקירוב 1930-1940].
• תחנה ברכות קודש, תחינות ביידיש. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"ג 1913.
• סדור עבודת ישראל, לבתי ספר ולעם. ורשה, הוצאת "פאטא-ליטא", תרפ"ד [1924]. עם ציורים להנחת תפילין.
• סדר תשליך, עם תפילת החיד"א, עם תרגום לאנגלית. בודפשט, דפוס Cobel Nyomda, [תרפ"ז] 1927. פורמט כיס.
• סדור קול יהודה, נוסח אשכנז. ווילנא, דפוס ראזנקראנץ ושריפטזעצער, תרפ"ח 1928.
• סדר מנחה ומעריב. בודפשט, Schlesinger Jos., [תר"ץ 1930 בקירוב].
18 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.