מכירה פומבית 054 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש, חסידות ודפוסי ירושלים – מכתבים – חפצים ותצלומים
- (-) Remove העות filter העות
- בתקופה (24) Apply בתקופה filter
- דפוסי (24) Apply דפוסי filter
- העותמאנית (24) Apply העותמאנית filter
- הראשונים (24) Apply הראשונים filter
- ירושלים (24) Apply ירושלים filter
- מאנית (24) Apply מאנית filter
- העות'מאנית (24) Apply העות'מאנית filter
- book (24) Apply book filter
- first (24) Apply first filter
- jerusalem (24) Apply jerusalem filter
- print (24) Apply print filter
הגדה של פסח, עם קבלת שבת, ערבית וסדר ספירת העומר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ב 1842].
ההגדה הראשונה שנדפסה בירושלים, ואחד הכותרים העבריים הראשונים שנדפסו בירושלים, בדפוס שהקים רבי ישראל ב"ק. בראש ההגדה הקדמה מאת המדפיס, הכותב על הקמת הדפוס החדש בעיר הקודש: "...וזכינו לשכון כבוד בארצינו, וד' האיר את רוחי בחכמה ובתבונה לעשות מלאכת הדפוס כאשר עיניכם רואות ולזכות אחב"י ללמוד וללמד מתוך ספרי קודש אשר המה נדפסים בקודש פעה"ק ירושלם תובב"א...".
המדפיס הנודע רבי ישראל ב"ק (תקנ"ז-תרל"ה), תלמידם של גדולי תנועת החסידות – האדמו"רים רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין. נולד בברדיטשוב. עסק בענייני דפוס כבר מצעירותו. בשנת תקע"ה הקים בית דפוס (שני) בעיר ברדיטשוב, שם הדפיס כ-26 ספרים טרם עלייתו ארצה. לפי המסופר, הוא היה גם המעצב של אותיות הדפוס בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בשנת תקצ"א בקירוב, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ב"רעש" – רעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ"ז (1837). בשנת תר"א, הקים ר' ישראל ב"ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים שהדפיס ספרים עבריים, ובית הדפוס היחיד בעיר עד אמצע שנות התר"כ (שנות ה-60 של המאה ה-19).
על רבי ישראל ב"ק ובית דפוסו, ראו עוד: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים תשל"ו, עמ' טו-כז; מאיר בניהו, בית-דפוסו של ר' ישראל ב"ק בצפת וראשית הדפוס בירושלים, ארשת, ד, ירושלים תשכ"ו, עמ' 271-295.
רישום בעלות בדף השער: "קניתי אותו... הצעיר עזרא בנימין נסים ס"ט".
עותק חסר ופגום. [27] דף. חסרים 3 דפים: [4], [14], [15]. 14.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי אוכל כהים. בלאי. קרעים חסרים וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.
הספר העברי הרביעי שנדפס בירושלים. ש' הלוי, מס' 5; יערי 618; אוצר ההגדות 849.
ספר חקת הפסח, סדר לימוד לחודש ניסן, עם סדר ההגדה, ועוד ליקוטים. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ג 1843]. ההגדה השניה שנדפסה בירושלים (הראשונה נדפסה בשנת תר"ב).
בנוסח ההגדה הלכות והוראות בערבית-יהודית.
כולל גם: קערת כסף לרבי יוסף האזובי, סדר ערב ראש חודש ניסן, ערבית של פסח, שיר השירים, ספירת העומר, פרקי אבות, פיוט לכבוד הרשב"י [מאת רבי דוד אלקיים], סדר ערב ראש חדש סיון, וסדר ליל חג השבועות.
פד דף. 14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, חלק מהדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. במספר דפים כתמים קשים ובלאי רב. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
יערי 628; אוצר ההגדות 861.
מן הספרים הראשונים שנדפסו בירושלים. ש' הלוי, מס' 12.
הגדה של פסח, עם ביאור הגר"א מווילנא, פירוש המגיד מדובנא ופירוש כל בו. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק על מכבש הדפוס משאת משה ויהודית, [תרכ"ב 1862].
הגדה של פסח עם דינים לחודש ניסן, סדר פרשת הנשיאים, דיני ערב פסח, ועוד.
כו דף. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי אוכל כהים, וכתמי ועקבות רטיבות עם סימני עובש. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
ידועים עותקים עם שינויים קלים בדף השער ובדף האחרון (ראו מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 000188683).
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 542; יערי 857; אוצר ההגדות 1155; ש' הלוי, מס' 64.
הגדה של פסח, עם פירושים שונים (רש"י, רשב"ם, ריטב"א, מהר"ל, עוללות אפרים, החתם סופר ועוד), ופירוש הגר"א על "חד גדיא". ירושלים, דפוס ישראל ב"ק על מכבש הדפוס משאת משה ויהודית, תרכ"ג [1863].
ההגדה הובאה לדפוס בידי רבי אברהם יצחק ב"ר צבי הירש פרוש.
על פירוש הגר"א נוסף "פי'[רוש] לפירושו מכ"י [מכתב-יד] תלמידו מהור"ר שלמה מ"מ מטאלאצין".
בדף ג' נדפס "סדר אמירת קרבן פסח מהגר"א זללה"ה".
רישום בעלות בדף השער: "לה' הארץ ומלואה הצעיר יוסף אברהם סתהון ס"ט". חתימה נוספת שלו בדף האחרון.
מספר הגהות בכתיבה מזרחית.
[1], לא; ו דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים (כתמי דיו כהים בדפי השער). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 544; יערי 872; אוצר ההגדות 1179; ש' הלוי, מס' 77.
"סדר אזהרות, להגאון רבינו יצחק בר ראובן [אלברצלוני]... שנהגו לקרותם בכל ערי המערב...". ירושלים, דפוס רבי ישראל בהרב אברהם [ב"ק], תר"ב [1842]. עם הסכמת הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין.
הספר נדפס "ע"י הצעיר... משה בלא"א מו"ה יצחק אדרעי נר"ו, ממדינת מארויקוס [מרוקו] אשר במערב הפנימי יע"א". רבי משה אדרעי הדפיס בו הקדמה מעניינת ובה תולדות חייו ותיאור תלאות הדרך בעת עלייתו לירושלים. בראש דבריו – ברכות ותודות לאישים שונים, בהם הרב גאגין והשר משה מונטיפיורי.
בתחתית עמוד השער חתימת המו"ל: "ע"ה ב"ה מבי"א סיט"א" [עבד השם ברוך הוא, משה בן יצחק אדרעי, סיפיה טב אמן].
[24] דף. 14.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש זעירים. כריכת עור חדשה.
מביכורי הדפוס העברי בירושלים. ש' הלוי, מס' 6.
אוסף של שלשה ספרים:
• ספר מועדי ה' וקריאי מועד, חלק ראשון, סדר תפילות לפסח ולשבועות, עם הגדה של פסח, וסדרי לימוד לשביעי של פסח ותיקון ליל שבועות, וחלק שני, תפילות לסוכות ולהושענא רבא, כמנהג ק"ק ספרדים. ירושלים, דפוס ישראל בן אברהם [ב"ק] על מכבש הדפוס משאת משה ויהודית, [תר"ג-תר"ד 1843-1844]. שני כרכים. שני דפי שער לכרך הראשון. הסכמות ר' חיים אברהם גאגין ור' יעקב ענתבי, אב"ד דמשק.
בחלק ראשון, דף נא/2 מופיע נוסח "ברכה למלך או לשררה", עם תפילת "הנותן תשועה למלכים... לאדונינו המלך החסיד שולטן (פלוני) יר"ה וכל השרים והנסיכים" [ישנם וריאנטים שונים, עם ברכות ל"שולטן עבדול מאגיד", או עם ברכות "לגברת ממלכת אבריטאניא... המלכה ויקטוריא יר"ה". ראה בספרה של ש' הלוי, סוף רשומה 20].
שני כרכים. כרך ראשון: [5], ד-כ, כה-צז; סב; מא-סח דף. כרך שני: [2], ה-טז, כא-קח, לה, [1], לח-מג, מג-עז דף. 19-20 ס"מ. מצב משתנה, בינוני, דפים רבים בכרך השני במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי (בעיקר בכרך הראשון). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בנייר-דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם בנייר-דבק. כריכות חדשות.
ש' הלוי, מס' 19, 20.
מצורף כרך נוסף, הכולל וריאנט נדיר של שני הדפים הראשונים של החלק השני. דפים אלו שונים לגמרי מן הדפים שבעותקים הרגילים:
• ספר קריאי מועד, חלק שני. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ד 1844].
[2] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. כתמים רבים. קרעים חסרים וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בנייר-דבק. כריכה חדשה.
לתיאור מפורט של דפים נדירים אלו והסיבות להדפסתם, ראו: אברהם הלוי שישא, ספר "מועדי ה' וקריאי מועד" ירושלים תר"ג-תר"ד, עלי ספר א (תשל"ה), עמ' 164-157; ש' הלוי מס' 19 (שני הדפים שלפנינו שמאוסף מהלמן לשעבר, נזכרו על ידי ש' הלוי בספרה).
ספר תהלים, עם פירוש נאוה תהלה, מאת רבי יעקב הרופא. ירושלים, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק], [תר"ה 1845].
מחבר הספר, רבי יעקב בן יוסף הרופא (תק"מ -תרי"ב בקירוב), מחכמי ורבני בגדאד.
[4], קסו, [2] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חלק מהדפים במספר מקומות הושלמו מעותק אחר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
מביכורי הדפוס העברי בירושלים. ש' הלוי, מס' 32.
שני ספרים מאת רבי יצחק פרחי הכרוכים יחד, מביכורי הדפוס העברי בירושלים:
• ספר מתוק מדבש, דברי מוסר, מאת רבי יצחק פרחי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה (ספר זה זכה אח"כ למהדורות חוזרות רבות, ראה להלן).
• ספר טוב ירושלים, על מעלות הארץ הקדושה ותקנת יושביה, מאת רבי יצחק פרחי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ג 1842]. מהדורה ראשונה.
בשני הדפים האחרונים הועתקו תקנות והסכמות (בלאדינו) שהושמטו מ"ספר התקנות והסכמות" שנדפס באותה תקופה בירושלים [הצורך בהדפסת תקנות אלו תרם לפתיחת בית דפוסו של רבי ישראל ב"ק. ראה קטלוג "קדם", מכירה 97 חלק ב', פריט 62].
המחבר, החכם והמקובל רבי יצחק פרחי (תקמ"ב-תרי"ג), המכונה "המוכיח הירושלמי" או "המגיד הירושלמי", מגדולי ירושלים בדורו. נולד בצפת לאביו רבי שלמה פרחי שהיה דרשן ומרביץ תורה, התייתם בצעירותו ומאז גדל והתחנך בירושלים, בביתו של המהרי"ט אלגאזי שפרש עליו את חסותו. באותו פרק זמן שימש את גדולי המקובלים בירושלים, וביניהם גם את הרא"ש – רבי רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (נכד הרש"ש). ברבות הזמן היה לאחד מהמפורסמים שבחכמי ודייני העיר, והתפרסם כמרביץ תורה, דרשן ומגיד מישרים. תקופה בולטת בחייו עסק בשד"רות, כאשר נסע מספר פעמים מטעם כוללות ירושלים לקהילות תורכיה, ארצות הבלקן ואיטליה. במהלך נסיעותיו הדפיס את ספריו הרבים, אותם נהג לחלק לנדיבי עם. בין ספריו: מתוק לנפש, טוב ירושלים, זכות הרבים, מרפא לעצם, מוסר השכל, שבט מישור, הדרת זקנים (על האידרא), מיני מתיקה, צוף דבש, רוכב ערבות, זכות ומישור, ועוד. במיוחד התפרסם בספרו "מתוק מדבש", שזכה להתחבב על רבים בכל תפוצות ישראל, ונדפס כבר במאה ה-19 בלמעלה מעשר מהדורות, בין היתר בדפוסי זולקווא, ז'יטומיר, וילנא, וורשא, לובלין ולבוב.
רישומי לידות בדף השער של ספר מתוק מדבש ובדף האחרון.
[1], ב-מו דף; [2], טז, [4], יז-כא דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. מעט קרעים, בהם קרעים חסרים בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ללא [1] דף אחרון בספר טוב ירושלים (דף נדיר שאינו מופיע בכל הטפסים שראינו, אולם הוא רשום אצל ש' הלוי כדף כב, וכנראה שהוא כולל המשך העתקת התקנות והסכמות בלאדינו).
ש' הלוי, מס' 7, ומס' 8.
ספר עבודת הקדש, להגאון החיד"א. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ד 1844]. שער ראשון מאוייר בפיתוח עץ. המהדורה השניה שנדפסה בירושלים (המהדורה שנדפסה בשנת תר"א, הוא הספר העברי הראשון שנדפס בעיר הקודש ירושלים).
[2], ק דף. דפים יג-טז נכרכו שלא במקומם, לאחר דף ח. 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (סימני חריכה במספר דפים, עם פגיעות בטקסט). בלאי. קרעים חסרים קטנים בשוליים הפנימיים של דף השער הראשון. רישומי בעלות וחתימות (חלקן מחוקות). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 24.
עמו נדפס ספר לדוד אמת, עם שער נפרד (ראו פריט הבא).
ספר לדוד אמת ותורת השלמים, מאת הגאון החיד"א. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תר"ד 1844].
הגהה בכתב-יד בדף כג/1, חתומה: "יוסף משאש ס"ט".
רבי יוסף משאש (תרנ"ב-תשל"ד), נולד במקנס שבמרוקו לאביו רבי חיים משאש. למד אצל רבי חיים בירדוגו בישיבת "בית אל ועץ חיים". מצעירותו נודע בגדלותו בתורה והחל בשליחת מאות מכתבי תשובה בענייני תורה, הלכה, תפילה, היסטוריה ועניינים שונים. בגיל 31 התמנה לרב ראשי בעיר תלמסאן שבאלג'יריה. בשנת ת"ש חזר למקנס כדי לשמש כדיין. לארץ ישראל עלה בשנת תשכ"ד. הוא התיישב בעיר חיפה ולאחר מספר שנים התמנה לרב הראשי של העיר עד לפטירתו.
מד; יב דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת עור מקורית, עם שיקומים בשדרה. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.
ש' הלוי, מס' 25.
נדפס עם ספר עבודת הקדש לחיד"א (ראו פריט קודם).
ספר חזוק אמונה, חיבור פולמוסי נגד הנצרות, מאת יצחק בר אברהם מטרוקי. [ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ה 1845]. בדף השער: "כמו שנדפס באמשטרדם".
מחברו של הספר 'חזוק אמונה' הוא המלומד הקראי יצחק בר אברהם מטרוקי (ליטא). זהו החיבור הקראי היחיד שנתקבל בקהל ישראל ואף תורגם ליידיש, בשל ביקורתו החריפה על הדת הנוצרית. החיבור נדפס לראשונה על ידי הכומר יוהאן כריסטוף וואגנזייל בשנת תמ"א [1681].
בדף השער: "ויען כי הראשונים ספו תמו... הדפסנו אותו שנית מחדש בכרך קטן כדי לזכות את הרבים...".
הדפסת המהדורה שלפנינו בירושלים הייתה צורך השעה, מפי שבאותם ימים המסיון הגביר את פעילותו בקרב היהודים בארץ-ישראל, ותוכן הספר שלפנינו היה רלבנטי מאוד לעניין זה. יתכן שההטעיה בנוסח השער "כמו שנדפס באמשטרדם" (והסתרת ההדפסה בירושלים) באה למנוע חיכוכים מול הקונסוליות האירופאיות בירושלים, שעמדו מאחורי הפעילות המסיונרית בעיר הקודש.
[8], ק דף. 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים קטנים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. בדף האחרון קרע חסר גדול, ללא פגיעה בטקסט (הדף הודבק על נייר לחיזוק). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 28.
ספר שערי צדק לזרע יצחק, דרושי מוסר וקבלה, עם הספד על תלאות ה"רעש" והביזה בארץ ישראל, מאת רבי אביעזר מטיקטין. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ג 1843].
בספר ארבעה "שערים": שערי אורה (על מאורעות צפת, ירושלים טבריה), שערי תשובה, שערי יושר, שער ישועה.
בדף השער הקדשה בכתב-יד (כתב רש"י) מאת המחבר אל רבי יצחק פרחי.
מעבר לשער נדפסה "התנצלות" מאת המחבר, ושיר ובו אקרוסטיכון של אותיות שמו, "אביעזר" (בשער לא נזכר שם המחבר). בשער ספרו "משמרת הברית" (ירושלים, תר"ו – ראה בפריט הבא) הוא כבר חותם: מא'תי ב'ן י'צחק ע'בד ז'עירא דר'חמנא בעהמ"ח ספר שערי צדק לזרע יצחק, מילידי טיקטין ומיושבי ירושלם תובב"א".
[6], סח דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.
בראש הספר [2] דף שלא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה, עם הסכמות מאת רבי חיים אברהם גאגין ה"חכם באשי" והרה"ק רבי אהרן משה מגזע צבי (תלמיד "החוזה מלובלין"), ועם ליקוטים.
ש' הלוי, מס' 16.