כתיבה תימנית עתיקה. פיוטי ה"רשות" בתחילת כל פרשה מנוקדים (בניקוד תחתון). הוספות רבות בשוליים, הכוללות מראי-מקומות, תרגומים לערבית-יהודית, פירושים והגהות – חלקם מסופר כתב-היד בעצמו, וחלקם מכותבים אחרים.

כתב-היד חסר מעט בתחילתו ובסופו: פותח באמצע ההקדמה ומסיים לקראת סוף פרשת ויחי (באמצע המדרשים על פטירת יעקב).