מכירה פומבית 90 יודאיקה - ספרי קודש, כתבי-יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (253) Apply book filter
- חסידות (141) Apply חסידות filter
- ספרי (135) Apply ספרי filter
- chassid (98) Apply chassid filter
- מיוחסים (73) Apply מיוחסים filter
- import (73) Apply import filter
- ownership (73) Apply ownership filter
- letter (69) Apply letter filter
- יד (65) Apply יד filter
- manuscript (60) Apply manuscript filter
- print (60) Apply print filter
- עם (59) Apply עם filter
- והקדשות (54) Apply והקדשות filter
- חתימות (54) Apply חתימות filter
- dedic (54) Apply dedic filter
- signatur (54) Apply signatur filter
- עותקים (52) Apply עותקים filter
- ספרים (50) Apply ספרים filter
- chassidut (43) Apply chassidut filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
- כתבי (36) Apply כתבי filter
- ומכתבים (32) Apply ומכתבים filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- וכתבי (24) Apply וכתבי filter
- תמונות (24) Apply תמונות filter
- גרפיקה (24) Apply גרפיקה filter
- גרפיקה, (24) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (24) Apply וחפצים filter
- art (24) Apply art filter
- art, (24) Apply art, filter
- graphic (24) Apply graphic filter
- object (24) Apply object filter
- ודפוסי (23) Apply ודפוסי filter
- ישראל (23) Apply ישראל filter
- centuri (23) Apply centuri filter
- th (23) Apply th filter
- והקדשות, (21) Apply והקדשות, filter
- ועותקים (21) Apply ועותקים filter
- דפוס (20) Apply דפוס filter
- חכמי (19) Apply חכמי filter
- סאטמר, (19) Apply סאטמר, filter
- סאטמר (19) Apply סאטמר filter
- חסידויות (19) Apply חסידויות filter
- סיגט (19) Apply סיגט filter
- ופאפא (19) Apply ופאפא filter
- books, (19) Apply books, filter
- pupa (19) Apply pupa filter
- satmar (19) Apply satmar filter
- satmar, (19) Apply satmar, filter
- sighet (19) Apply sighet filter
תשובה הלכתית בדיני אישות, שנשלחה אל "הרב המופלא ומופליג חריף ובקי כש"ת מוהר"ר יהודה נ"י". על מעטפת המכתב המצורפת נכתב: "לכבוד ידידי הרב המופלא ומופליג... מהר"ר יהודה נ"י מק' בערטשאן" (כנראה בריצ'בה Briceva, בסרביה).
בסיום התשובה ההלכתית, מספר רבי יהודה ליבש לנדא על טרדתו בהדפסת ספריו: "...זה ראיתי להשיבו מפני הכבוד, כי טרדוני מאד, שהמדפיס עד כעת לא הדפיס יותר מהשמנה עשר בוגין אשר היו נגמרים עוד בקיץ העבר, וכעת התחיל להדפיס השאר ואני טרוד בזה שאני מוסיף איזה ענינים, אך מפני כבודו לקחתי לי פנאי מעט להשיב לו דברים אלו בקוצר". בסיום המכתב הוא מתייחס למשכורת רבנותו של מקבל המכתב: " שמעתי אשר אנשי העיר עשו לך איזה מעמד פרנסה, ושמחתי מאד בזה, והשי"ת יברכם עבור זה. ידידו דור"ש באהבה הקטן יהודה ליבש לנדא אב"ד דפה".
הגאון רבי יהודה ליבש לנדא (תקפ"ג-תר"ס), מגאוני גליציה ומגדולי הפוסקים. כיהן בצעירותו כאב"ד קאליס ומאהלוב (פודוליה). האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא העריכו והחשיבו מאד, ועל פי יזמתו נבחר בשנת תרכ"ז בקירוב לכהן כאב"ד סדיגורא וי"ב גלילותיה. על אף שלא נמנה על עדת החסידים, היה ר' ליבש משתתף כמה פעמים בשנה ב"טיש" השולחן הטהור של האדמו"ר. חשיבותו התבטאה בין היתר גם בכך שהוא נבחר לחלק את ירושת האדמורו"ת בשנת תרמ"ז בין בני האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בין האדמו"ר רבי ישראל מסדיגורא לבין האדמו"ר רבי יצחק מבאיאן (כתוצאה מחלוקה זו נתייסדה חסידות בויאן). סדרת ספריו "יד יהודה" על שולחן ערוך יורה דעה, ה' חלקים, נתקבלה מאד אצל לומדי השו"ע וגדולי הרבנים עד היום הזה. הגר"ש אויערבך כותב, בהסכמה למהדורה החדשה שנדפסה בשנת תשע"ב, כי שמע "מפי הגאון שר התורה מטשעבין, כי היה ידוע ומפורסם בדורו בשורה הראשונה של עמודי ההוראה". הגר"ש מעיד גם שהספר יד יהודה "לא זז משולחנו" של אביו "גאון ישראל" הגרש"ז אויערבך.
[1] דף (כתוב משני צידיו) + מעטפה עם רישום בכתב-יד. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. בלאי. קרעים, עם פגיעה קלה בטקסט (חלקם משוקמים בהדבקה). סימני קיפול.
מכתב בדברי תורה בנושאים שונים, שנשלח לפרשבורג, אל רבי גרשון ליטש רוזנבוים. בין היתר, רבי עזריאל מגיב להשגת רבי גרשון על מאמר תורני שפרסם בעיתון ה"איזראליט". למיטב ידיעתנו, המכתב שלפנינו לא נדפס, אולם המשך ההתכתבות ביניהם במספר מכתבים מחודש סיון תרכ"ב, נדפסה בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (אבן העזר, סימנים נג-נד, עמ' נה-נז) ובקובץ תורני "צהר" (יד, עמ' כ-כב).
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"פ-תרנ"ט), רב, פוסק ומנהיג, מגדולי דורו ומראשי היהדות האורתודוקסית שבגרמניה, תלמידו המובהק של רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" באלטונה (המכנהו בשו"ת 'בנין ציון': "בני"). למד גם אצל "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג. בשנת תר"ח הקים ישיבה בהלברשטט. בשנת תרי"א נבחר לכהן כרבה של קהילת אייזנשטט, כיהן בה כראש ישיבה ואף הקים מערכת חינוך ייחודית. בשנת תרכ"ט החל לכהן כרבה של הקהילה החרדית 'עדת ישראל' בברלין, והקים בה ישיבה. בשנת תרל"ד פתח את בית המדרש לרבנים, אשר העמיד דורות של רבנים, מחנכים ומנהיגי ציבור. בדומה לרבו ה"ערוך לנר", כונה אף הוא "נשיא ארץ ישראל". נודע בפעילותו הנרחבת לטובת יהודי גרמניה וכן בעשייתו הרבה למען יהודי רוסיה. כתב חידושים רבים ותשובות בהלכה, מהם נדפסו הספרים: 'שאלות ותשובות רבי עזריאל' (2 כרכים), 'חידושי רבי עזריאל' - על הש"ס (3 כרכים), ועוד.
מקבל המכתב: רבי גרשון סג"ל ליטש-רוזנבוים (תקצ"ז-תרס"א, החת"ס ותלמידיו, עמ' תפו), תלמיד ה"כתב סופר" ורבי יהודה אסאד. נולד בפרשבורג לאביו הדיין רבי משה ליב הלוי ליטש-רוזנבוים, ונימול ע"י ה"חתם סופר". לאחר נישואיו גר בפרשבורג, בבית חמיו רבי בנימין וואלף שוורץ מנגידי פרשבורג. בשנת תר"ל נתמנה לאב"ד טאליא, בה כיהן למעלה משלושים שנה. בעל שו"ת "משיב דברים" וספר "דברים נכוחים".
[1] דף כפול (עמוד וחצי כתובים). 23.5 ס"מ. נייר דק, כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. בלאי וקרעים.
שבעה מסמכים בכתב-יד, בגרמנית ובהונגרית, עם חתימות (באותיות לטיניות) וחותמות (חלקן בעברית) של הרבנים: רבי נתן בנימין ליבר ראב"ד פרשבורג (לצדו חותמת ה"כתב סופר"), רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב, לפי הפירוט הבא:
• תעודת אישור נישואין, עם חתימת רבי נתן בנימין ליבר בגרמנית (Nathan Wolf Liber - Subrabbiner), ולצדה חותמתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר": "S. W. Schreiber Oberrabbiner in Pressburg " [שמואל וולף שרייבר רב ראשי בפרשבורג]. [פרשבורג, תרל"א] 1871.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
רבי נתן בנימין (נטע וואלף) ליבר (תקס"ה-תרמ"א, החת"ס ותלמידיו עמ' שפו), שימש לצד ה"כתב סופר" כראב"ד פרשבורג. תחילה היה תלמידם של רבי וואלף המבורג בפיורדא ושל רבי אברהם בינג בווירצבורג, ולאחר מכן היה תלמידו המובהק של ה"חתם סופר". רבו ה"חתם סופר" העריץ אותו והחשיב אותו מאד, וכתב עליו שבחים מופלגים. אחד מתלמידיו המובהקים היה הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" מאונסדורף. חיבורו "שארית נתן בנימין" נדפס בווייצן תרע"ח.
• מסמך רשמי עם חתימת רבי מנחם א"ש בגרמנית (Menachem Eisenstadt), לצד חותמת-שעווה שלו. [אונגוואר, תרכ"ג] 1862.
רבי מנחם אייזנשטטר - מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
• שני מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו (אחת פגומה). באחד המסמכים מופיעות גם חותמת-שעווה של קהילת קיצע, וחתימות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"ז-תר"כ] 1857-1860.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), מתלמידי ה"חתם סופר", היה חביב מאד על רבו, שכתב עליו בין היתר "כל דילדא אימא כוותיה תלד". שימש כאב"ד קיצע כארבעים שנה.
• שלושה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו (בעברית וגרמנית): "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער, אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר "מי השילוח" לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
• מצורף: מסמך (דף כפול) ובו שתי תעודות אישור נישואין לחיילים יהודים, מאת מפקדת הצבא האוסטרי ומאת הרבנות הצבאית (מוזכרת בה הרבנות בווינה). [מילאנו, תרי"ח] 1857.
[8] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול.
מכתב בעניין היתר עגונה, שנשלח לרבי אפרים פישל סופר-זוסמאן ראב"ד פעסט (תרכ"ז-תש"ב). במכתב מתוארת גביית עדות מפי יהודי שהעיד על חברו שנפטר בזמן מלחמת העולם הראשונה: "שנפצע רחוק מהמלחמה וגם מת באושפיטאל...". בין היתר דן רבי ישעיה בנאמנות העדות כאשר לא הוזכר בה שם אבי הנפטר, וכן בנאמנות העד כאשר הוא חשוד על חילול שבת. רבי ישעיה מעלה בתשובתו כמה צדדים להתרת האשה.
בחתימת המכתב חותם רבי ישעיה בברכה לחג הפורים: "... ידידו דוש"ת עם[?] ברכת שמחת פורים, ישעיה"ק [=ישעיה הקטן]".
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), אב"ד ווייטצען (Vác, הונגריה) בעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלושה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. נולד בזענטא (Zenta) לאביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"פ-תרמ"ד) שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום אביו, שם גם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בחלקו העליון של הדף, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם במילוי נייר. סימני קיפול. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
נכתב על נייר מכתבים רשמי של "נשיאות כולל שומרי החומות לעדת טשעכאסלאוו. אסט. אונג." בעיר ברטיסלבה. המכתב עוסק בעניינים שונים הנוגעים לניהול "כולל שומרי החומות". נשלח לירושלים אל רבי יוסף חיים זוננפלד - "...לכבוד מר ידידי ויד"ע הרב הגאון המובהק... מרא דארעא קדישא... מו"ה חיים יוסף... אב"ד דמקהלות אשכנזים בעיה"ק תובאכי"ר" [=בעיר הקודש תבנה ותכונן במהרה אמן כן יהי רצון].
הגאון מפרשבורג - רבי עקיבא סופר (תרל"ח-תש"כ) בעל "דעת סופר", בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". כיהן 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה בפרשבורג, מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
[1] דף (כתוב משני צדיו), נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה קלה בטקסט.
תשובה להערות שונות על ספרו מהר"ם בריסק חלק א' (שנדפס בשנת תרצ"ט), שנשלחה אל הבחור רבי אברהם שמואל בנימין סופר מערלוי, בנו הבכור של רבי משה סופר מערלוי בעל ה"יד סופר", ונכדו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל ה"התעוררות תשובה".
הגאון רבי מרדכי בריסק - מהר"ם בריסק (תרמ"ו-תש"ד; נספה בשואה), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנאד (במחוז סאטו-מארה שבטרנסילבניה), שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק, ועוד.
מקבל המכתב: רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תרפ"ב-תש"ח), אחיו הגדול של רבי יוחנן סופר מערלוי. עילוי וגאון מופלג שצפו לו גדולות ונצורות, אולם לאחר שעבר את תלאות השואה חלה את חוליו ונפטר בקיצור ימים. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי גאוני דורו, שהעריכוהו מאד ודנו עמו בסוגיות רבות. כבר בהיותו כבן עשרים הכין לדפוס את החלק הראשון של ספרו "שו"ת דברי סופר", שנדפס לאחר שנים רבות, ע"י משפחת אחיו הגאון רבי יוחנן סופר גאב"ד ערלוי.
[1] דף כפול (2 וחצי עמ' כתובים), נייר מכתבים רשמי. 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
מכתב זה נדפס בקובץ האהל (בהוצאת ישיבת אהל שמעון-ערלוי בירושלים, ניסן תש"ל, שנה טז, חוברת ג-ד, עמ' ה-ח); חלקו של המכתב (הנוגע להלכות שבת) נדפס בקובץ זכרון "דרור יקרא" (בני ברק, תשס"ז, עמ' קצו-קצט).
ארכיון מכתבים ענק ומגוון של הרב ד"ר חיים ברודי (בן-בתו של רבי שלמה גאנצפריד בעל קצור שלחן ערוך), רבה הראשי של פראג - כולל מכתבים רבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא הדיין מאונגוואר, מכתבי רבנים, סופרים ומשכילים אנשי "חכמת ישראל", תצלומים, תעודות ומסמכים נוספים. אונגוואר, ברלין, נאחוד, פראג, ומקומות נוספים, [שלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 בקירוב]. עברית, יידיש, הונגרית וגרמנית.
הארכיון כולל:
• קרוב ל-200 מכתבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא (דיין בעיר אונגוואר, חתן רבי שלמה גאנצפריד). מכתבים בעניינים משפחתיים וענייני ציבור, ברכות "שנה טובה" וברכות לחגים ולשמחות משפחתיות, מכתבים ארוכים בדברי תורה ותשובות הלכתיות. [באחד המכתבים, מקיץ תרנ"ד, מפרט רש"ז ברודא, את תולדות משפחת ברודא לדורותיה, על פי המקובל במשפחתם מדור-דור]. מרבית המכתבים נשלחו מאונגוואר לפראג (מיעוטם לערים ברלין ונאחוד), בשנות התר"נ-תר"ע (שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20). לחלק גדול מהמכתבים מצורפים מכתבים נוספים מאת אמו רחל (בת רבי שלמה גאנצפריד), ובני משפחתו (מכתבים אלו כתובים לרוב ביידיש, הונגרית וגרמנית). כמה מהמכתבים נושאים חותמות דיו של רבי שלמה זלמן; כמה מהם נתונים במעטפות מקוריות. כ-130 מהמכתבים כתובים על גבי גלויות (מרביתן גלויות לא מחולקות), ו-15 מכתבים כתובים על גבי ספחים מודפסים.
• מכתבים מאת חותנו רבי נתן אהרנפלד (רבה הראשי של פראג במשך למעלה מעשרים שנה).
• כתב הרשאה לנתינת גט, בחתימת הדיינים ר' מרדכי עמרם הירש, ר' יחיאל מיכל אדלר ור' יוסף "המכונה יוזל בן אברהם". פראג, סיון תרמ"ז (1887).
• קונטרסים ודפים בכתב-יד (כנראה כתב ידו של רבי חיים ברודי), דרשות וחידושי תורה.
• קרוב ל-50 מכתבים מאת רבנים, דיינים ומורי הוראה, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, ביניהם: ר' שמחה ב"ר נתן הלוי באמברגר אב"ד וואנדסבק; ר' לייב רובינשטיין דיין דק"ק פרשבורג, בעמח"ס "קול יהודה"; ר' ישראל ברודא, דיין דק"ק מיהאלוביץ', מחבר "אשי ישראל"; ר' חיים דוד ברנדיס אב"ד איסטריק (גליציה); ר' משה גלזר אב"ד ברנו (Brünn) שבמורביה, בעל "אמרי משה"; ר' אלטר שטיגליץ בעל "צל"ח החדש"; ר' זאב וואלף גרסטל אב"ד יאריטשוב; ר' ישראל רייך אב"ד באטארקעס, בעמח"ס "מנחת עירובין"; ר' צבי דוב גרינבערגער מאונגוואר; ר' צבי נבנצל "בן ראבד"ק סטאניסלאב"; ר' יוסף ווייס, דיין ומו"ץ בברודא (מורביה); ר' שמואל מנחם קליין אב"ד שעבעש; ר' שלמה שפירא "בהרה"ג זצלה"ה האבד"ק טארצעל" (ר' יעקב הלוי שפירא אב"ד טארצעל, מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, נפטר תרס"ו); ר' ירחמיאל מרגליות מירושלים (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז); ר' ישעיה פארקאש מניגרעשט (מחסידי ספינקא); ר' יעקב ברמן (אב"ד ברדיטשוב ומראשי החינוך הדתי בפתח תקוה); דודו ר' בנימין פוזנא מפרנקפורט דמיין (מו"ל ה"אור זרוע"); ועוד.
• קרוב ל-100 מכתבים מאת ידידים שונים, חוקרים, סופרים ומלומדים אנשי "חכמת ישראל", ביניהם: חוקר המדרש שלמה בובר מלבוב; חוקר התלמוד ר' דב בער רטנר מווילנה; הסופר "אחד העם" - אשר צבי גינצברג (ארבעה מכתבים); החוקר וההיסטוריון העברי דוד כהנא; חוקר המקרא אברהם כהנא; הסופר והביבליוגרף ישראל איסר גולדבלום (יאפ"ז; פרח זהב); המו"ל והעורך שמואל בנימין שוורצברג מניו-יורק; הסופר וההיסטוריון שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר); ד"ר שלמה מנדלקורן, מחבר הקונקורדנציה על התנ"ך; ד"ר שלמה מנחם ב"ר גבריאל ליבן (מפראג); חוקר הספרות וחתן פרס ישראל דוב סדן (שטוק); דוד ילין מירושלים; ועוד עשרות רבות של מכתבים (עברית, גרמנית והונגרית) אל הרב חיים ברודי ובני משפחתו.
• כ-90 תצלומים המתעדים תקופות שונות בחייו של הרב חיים ברודי ובני משפחתו, לצד מכרים ובני קהילה. חלק מהתצלומים נדפסו על גבי גלויות, חלקם מודבקים על גבי כרטיסי קרטון, עם חותמות הצלם והסטודיו. חלקם נושאים רישומים ומכתבים בגב.
• פריטים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בהם: כרטיסי מזון; גלויות עם חותמות צבאיות ומכתבים שונים; גלויות עם פורטרטים של המפקדים הבכירים בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית; ועוד.
• תעודות, ניירות, הזמנות ומסמכים שונים, שהיו שייכים לרב חיים ברודי ולבני משפחתו, בהם: שלוש תעודות רשמיות מטעם האימפריה האוסטרו-הונגרית - הענקת עיטור "כתר הברזל" מדרגה שלישית (Orden der Eisernen Krone) לרב חיים ברודי (וינה, 30 באוגוסט 1917); תעודת לידה של בנו זיגפריד (פראג, 29 באוקטובר 1902); ועוד.
• תו-ספר של הרב "חיים בראדי", מעשה ידי האמן הרמן שטרוק (28 עותקים), ותווי-ספר של בנו "ישראל בראדי".
• חותם עץ של הרב חיים ברודי (אותיות לועזיות).
• עיתונים עם כתבות שונות אודות רבי חיים ברודי.
• פריטי אפמרה שונים, רובם מארכיון בנו ישראל ברודי [ניהל חנות למכונות כתיבה "דוכתב" בתל אביב; המציא מכונת כתיבה דו-לשונית - דוכתב], חלקם מאוחרים לאחר עלייתו לארץ ישראל (מרביתם כתובים ומודפסים בהונגרית וגרמנית).
• ועוד.
הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד. בשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. פעיל ציוני נלהב ונשיא "המזרחי" בצ'כיה. פרסם מאמרים רבים בעיתונות ועל גבי בימות ספרותיות שונות בשבח הציונות ותנועת המזרחי. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את המכון לחקר השירה העברית שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן. נפטר בירושלים בשנת תש"ב. פרסם חיבורים מגוונים בשירה ולשון עברית, בהלכה וחקר המקרא, אגדה ודברי ימי ישראל, ביבליוגרפיה ועוד. (ראה עליו: "דיוקנאות" מאת ד"ר ישעיה אביעד עמ' 147-151; אנצ' של הציונות הדתית עמ' 355-358).
אביו - הגאון רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז), דיין ומו"צ באונגוואר עיר-הולדתו, על מקום חותנו רבי שלמה גאנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך", ומשנת תרנ"ה ראב"ד אונגוואר. חמיו הגדול הדפיס חידושים ממנו על מסכת פסחים, בסוף ספרו "אהלי שם" (במהדורתו הראשונה, אונגוואר, תרל"ח). נולד באונגוואר לאביו רבי ישראל ברודא (נפטר תרי"ד), בן רבי שלמה זלמן ברודא מאונגוואר (נפטר תקצ"א, ועפ"י צוואתו קברו עמו בקברו את כתב היד של ספרו "זבד טוב"), בן הגאון רבי מרדכי ברודא ראב"ד אונסדורף (נפטר תקע"ב), מצאצאי רבן של ישראל הגאון רבי אברהם ברודא מפרנקפורט בעל "אשל אברהם". רבי שלמה זלמן פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת שונים - המפורסמים שבהם הוא המאמר "נשך ותרבית" שפרסם בעתון המגיד, עם דברי ביקורת על המלווים בריבית ב"היתר עיסקא", ומאמר "דרישת ציון" שהתפרסם ב"תל תלפיות" (גליון 12, תרס"ד). חיבורו "דברי שלמה הישראלי" נותר בכתב-יד.
כ-1000 פריטי נייר ופריטים שונים. גודל ומצב משתנים.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, אל הגה"צ רבי חיים זייצ'יק, עם ברכות להופעת ספרו "קול צופיך" חלק ב'. [ירושלים], חשון תשל"ט [1978].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר, אל ראש עיריית בני ברק, בענייני צניעות בנות ישראל. בני ברק, ניסן תשל"ו [1976].
• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם חיים נאה, אל אגודת הרבנים בארה"ב, בענייני הפצת הספר "שיעורי תורה". ירושלים, אדר א' תש"ח [1948].
• מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד שפרבר. [ירושלים?, שנות התש"י בקירוב - לפני תשט"ו].
• מכתב הגאון רבי יצחק יעקב ווייס, בענייני רכישת ספרים, ואודות הדפסת ספרו "מנחת יצחק" חלק ב'. מנצ'סטר, תשי"ד [1954]. רוב המכתב במכונת כתיבה, ובסופו חתימתו ותוספת של 4 שורות בכתב-ידו.
• מכתב ברכות שנה טובה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוחנן סופר, אב"ד וראש ישיבת ערלוי. ירושלים, אלול תשט"ו [1955].
• מכתב מהגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל ה"התעוררות תשובה", אל רבי שמואל זנוויל כהנא ראש הלשכה האורתודקסית בבודפסט - התנצלות על אי יכולתו להשתתף באסיפת רבני הלשכה, עקב מצב בריאותו. [ערלוי, חורף תש"א 1941]. כפי הנראה המכתב והחתימה נכתבו ע"י סופרו האישי, שבשליחותו של הרב היה כותב וחותם על מכתביו, בימי זקנותו [בשעת כתיבת המכתב, הרב היה בן למעלה מ-90 שנה].
7 מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות של ה"דברי חיים" וה"ייטב לב".
המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.
בדף השער של חלק שמות - חתימת ידו של הגאון רבי זוסמן סופר בעל "מחנה חיים": "חנני אלק' בזה הק' חיים סופר". תחתיה חתימת בנו רבי משה דוד סופר אב"ד סאסרעגען: "משה דוד בהגאון הנ"ל זצללה"ה".
הגאון המפורסם רבי חיים זוסמן סופר אב"ד מונקאטש ובודפסט (תקפ"ב-תרמ"ו, החת"ס ותלמידיו, עמ' קלח-קמב), מגדולי גאוני הונגריה. מגדולי תלמידיו של החתם סופר בשנותיו האחרונות. נולד בפרשבורג לאביו רבי מרדכי אפרים פישל סופר, ונימול על-ידי החתם סופר. בגיל 11 כבר נודע לעילוי ונכנס ללמוד בישיבת החתם סופר. כאשר נפטר רבו החתם סופר נסע ללמוד אצל המהר"ם א"ש אב"ד אונגוואר. בדרך נסיעתו לשם התארח בשבת בעיר אוהעל אצל האדמו"ר בעל "ישמח משה", שקירבו בחביבות ושמח מאד לשמוע מפיו מגדולת וקדושת רבו החתם סופר ועניין הסתלקותו מן העולם. בשנת תרי"א נתמנה לרב בעיר יעמרינג, ומשנת תרכ"ח אב"ד מונקאטש. בשנת תרל"ט עבר לכהן כראב"ד הקהילה החרדית בבודפסט. מספריו: שו"ת מחנה חיים ח' חלקים; פלס חיים על מסכת גיטין; קול סופר על משניות; שערי חיים על התורה; ועוד.
הגאון רבי משה דוד אב"ד סאסרעגען (תרי"ח-תרס"ו), בנו של הגאון רבי חיים זוסמן סופר, וחתן הגאון רבי הלל פולק, אב"ד סאסרעגען. לאחר פטירת חותנו מילא את מקומו בסאסרעגען. חמיו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרעגען. נודע בלמדנותו ובקיאותו. נפטר לאחר מחלה קשה וממושכת, בהיותו בן מ"ח שנים בלבד.
רישומים בכתב-יד בדף השער של הכרך הראשון: "שמואל צבי שווארטץ", "זה הסיפר[!] ישמח משה קיבלתי מאבי היקר שלוח מנות שנת תרפ"ט פה ליניטץ". רישום של אביו בדף האחרון: "הנה אני שולח זה הספר ישמח משה שלוח מנות לבני הנחמד... בשנת תרפ"ט... הק' מאיר דוב שווארטץ מליניטץ".
בדף השער של הכרך הראשון מופיעה חותמת של הרב אלכסנדר אשר באב"ד (תר"ע-תשמ"ו), רב בהונגריה, ולאחר השואה ראש ישיבת רבנו שלמה קלוגר, ואב בית דין של "קהל מנחת חינוך טרטיקוב" בניו יורק. לאחר השואה שימש כראש בית הדין בבודפשט וחבר בבית הדין המיוחד להתרת עגונות.
סט בשלושה כרכים. בראשית: [1], לד, לז-קיז דף. חסרים דפים לה-לו. שמות, ויקרא: צ; מב דף. במדבר, דברים: [1], מט; עב, [1] דף. 22-23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש מעטים בכרך הראשון, וסימני עש עם פגיעות בטקסט בכרך השני. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער של הכרך הראשון. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער הראשון בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים. כריכות עור חדשות, אחידות.
בבטנת הכריכה האחורית, מודבק דף מודפס: "שמירה למגפה... בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהר"ר משה טייטלבוים זצללה"ה אב"ד דק"ק אוהעל".
העותק של האדמו"ר רבי אלטר בידרמן מלעלוב וסוסנוביץ. בדף השער ובדף א' מופיעות חותמותיו (חותמת בצורת חתימת ידו): "אלטר בהרה"צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ"ל". בדף קעו/1 מופיעים שני תיקונים בכתב-יד (הדומה לכתב ידו בחותמת הנ"ל). חותמת נוספת בשער, של ר' ישראל מרדכי גוטמן מירושלים (ב"ר נפתלי צבי).
האדמו"ר רבי אלטר בידרמן (תרכ"ב-תרצ"ג), נולד בירושלים לאביו הרב הצדיק רבי אלעזר מענדיל מלעלוב. הוא נקרא בשם "אברהם בצלאל נתן נטע", אך כינויו הוא "אלטער". בשנת תרנ"ד נסע לפולין ושהה בה ארבע שנים. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסע שוב לפולין והשתקע בסוסנוביץ. התפרסם בפולין כ"האדמו"ר מארץ ישראל" ("דער ארץ ישראל רבי"), ויצא לו מוניטין של פועל ישועות. נהג בהליכותיו ובלבושו כמנהג בני ירושלים. נפטר ביום כ' כסלו תרצ"ה, ואת מקומו בסוסנוביץ מילא אחיינו (בן אחיו) רבי מרדכי בן רבי ירחמיאל יוסף. שנה וחצי לאחר פטירתו הועלה ארונו לארץ ישראל ונטמן בהר הזיתים. אנשי החברה קדישא העידו שלא עלתה בו רימה וגופו היה שלם.
[2], רג דף; [2], קנד דף; נ דף. 28 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקרעים במספר דפים. כריכה נאה מתקופת ההדפסה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים קלים בכריכה.
כל החלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש החלק הראשון, וחמשה שערים חלקיים לכל אחד מהחומשים. הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים.
בשער הראשון, חותמת רבי "נפתלי הכהן שווארץ - האבד"ק ה' מאד והגליל". בכמה מן הדפים חותמות בנו - רבי יוסף שוורץ. הגהות רבות בכתב-יד (חלקן קצוצות).
הגאון רבי נפתלי שוורץ בעל ה"בית נפתלי" (תר"ו-תרנ"ז), בנו וממלא מקומו של בעל ה"קול אריה" - רבי אברהם יהודה שווארץ אב"ד ה'-מאד (העגאליא-מאד - Mád, הונגריה). כיהן ברבנות העיר מאד החל משנת תרמ"ד, והקים בה ישיבה גדולה. מקורב לאדמו"רי בעלז ושינאווא. בנו, הגאון רבי יוסף שוורץ (תרל"ה-תש"ד), רבה של קהילת "מחזיקי תורה" בגרוסוורדיין, בעל "וילקט יוסף" ו"ויצבר יוסף".
כל החלקים בכרך אחד. [4], ב-קמא, [2] דף; [2], ב-צא דף; [4], ב-נה, [2] דף; [4], ב-פ דף; [1], ב-נב, נה-ע דף (לוח תיקוני הטעויות של ספר שמות נכרך בסוף חומש ויקרא; ולוח תיקוני הטעויות ודף השער של ספר דברים נכרכו לאחר דף השער ולוח תיקוני הטעויות של ספר במדבר). 23.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
בדף השער הקדשה בכתב ידו וחותמתו של המו"ל, רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, שהקדיש את הספר לבית מדרש בירושלים: "הריני שולח ספר זה במתנה לבהמ"ד דכולל עסטרייך יצ"ו". חותמות בית המדרש של "כולל עסטרייך גאליציען" בירושלים, וחותמות של המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין.
האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים (תרט"ו-תרצ"ה), נכדו ותלמידו המובהק של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט. הוא וזקנו ערכו יחד את הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה". בשנים תרס"ו-תרס"ח הוציא לאור שני כרכים של "ישמח משה" על נ"ך ועניינים נוספים. כמו כן, ערך והוציא לאור חלק מספרי זקנו ה"ייטב לב". בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד ור"מ בלאפאש (מאדיאר-לאפאש, כיום: רומניה). בסוף ימיו התגורר בארה"ב, שם כיהן כאדמו"ר מוולאווע.
המקובל רבי יהודה צבי ברנדוויין, האדמו"ר מסטרטין (תרס"ג-תשכ"ט), נכדם של האדמו"רים רבי צבי אריה מאליק ורבי אברהם מסטרטין. למד בבחרותו אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. היה תלמידו המובהק וגיסו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודה ליב אשלג בעל "הסולם". עסק כל ימיו בתורת הקבלה והפצתה ברבים. הגיה וסידר לדפוס את ספרי רבו בעל "הסולם" ואף כתב פירוש "מעלות הסולם" על תיקוני הזוהר, כהמשך לחיבור רבו על ספר הזוהר.
[1], קפא, [1] דף. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים. הדבקות נייר בדף השער. סימני עש קלים בדפים האחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה.
כולל הדף האחרון, עם שני מכתבים מהאדמו"ר בעל "ייטב לב", "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויי"נ [ויין נסך]".