מכתב ארוך (שני עמודים כתובים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ישעיה זילברשטיין בעל "מעשי למלך". [שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
מכתב בעניין היתר עגונה, שנשלח לרבי אפרים פישל סופר-זוסמאן ראב"ד פעסט (תרכ"ז-תש"ב). במכתב מתוארת גביית עדות מפי יהודי שהעיד על חברו שנפטר בזמן מלחמת העולם הראשונה: "שנפצע רחוק מהמלחמה וגם מת באושפיטאל...". בין היתר דן רבי ישעיה בנאמנות העדות כאשר לא הוזכר בה שם אבי הנפטר, וכן בנאמנות העד כאשר הוא חשוד על חילול שבת. רבי ישעיה מעלה בתשובתו כמה צדדים להתרת האשה.
בחתימת המכתב חותם רבי ישעיה בברכה לחג הפורים: "... ידידו דוש"ת עם[?] ברכת שמחת פורים, ישעיה"ק [=ישעיה הקטן]".
הגאון המפורסם רבי ישעיה זילברשטיין (תרי"ז-תר"צ), אב"ד ווייטצען (Vác, הונגריה) בעל "מעשי למלך". מגדולי הרבנים בהונגריה [באותו הדור היו שאמרו, כי שלושה המה גדולי הרבנים בהונגריה: רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען, רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג מסמיהאלי, ורבי מרדכי ווינקלר מה'-מאד בעל "לבושי מרדכי"]. נולד בזענטא (Zenta) לאביו הגאון רבי דוד יהודה ליב זילברשטיין (תק"פ-תרמ"ד) שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה "עץ חיים". עם חזרת משפחתו להונגריה למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר". היה גם תלמידו של רבי חיים צבי מנהיימר וקיבל ממנו היתר הוראה. בשנת תרנ"ו (1896), התמנה לרבנות העיר ווייטצען על מקום אביו, שם גם הקים ישיבה גדולה בה למדו מאות בחורים. רבים מתלמידיו כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
[1] דף (שני עמודים כתובים). 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בחלקו העליון של הדף, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקם במילוי נייר. סימני קיפול. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.