אוסף תעודות ומסמכים רשמיים, חתומים בידי רבני הונגריה, בהם מסמך עם חותמת ה"כתב סופר" מפרשבורג. [הונגריה, המחצית השניה של המאה ה-19].
שבעה מסמכים בכתב-יד, בגרמנית ובהונגרית, עם חתימות (באותיות לטיניות) וחותמות (חלקן בעברית) של הרבנים: רבי נתן בנימין ליבר ראב"ד פרשבורג (לצדו חותמת ה"כתב סופר"), רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, רבי מאיר אבלס אב"ד קיצע ורבי יעקב שלום פרייער אב"ד ראב, לפי הפירוט הבא:
• תעודת אישור נישואין, עם חתימת רבי נתן בנימין ליבר בגרמנית (Nathan Wolf Liber - Subrabbiner), ולצדה חותמתו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר": "S. W. Schreiber Oberrabbiner in Pressburg " [שמואל וולף שרייבר רב ראשי בפרשבורג]. [פרשבורג, תרל"א] 1871.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
רבי נתן בנימין (נטע וואלף) ליבר (תקס"ה-תרמ"א, החת"ס ותלמידיו עמ' שפו), שימש לצד ה"כתב סופר" כראב"ד פרשבורג. תחילה היה תלמידם של רבי וואלף המבורג בפיורדא ושל רבי אברהם בינג בווירצבורג, ולאחר מכן היה תלמידו המובהק של ה"חתם סופר". רבו ה"חתם סופר" העריץ אותו והחשיב אותו מאד, וכתב עליו שבחים מופלגים. אחד מתלמידיו המובהקים היה הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" מאונסדורף. חיבורו "שארית נתן בנימין" נדפס בווייצן תרע"ח.
• מסמך רשמי עם חתימת רבי מנחם א"ש בגרמנית (Menachem Eisenstadt), לצד חותמת-שעווה שלו. [אונגוואר, תרכ"ג] 1862.
רבי מנחם אייזנשטטר - מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
• שני מסמכים רשמיים עם חתימות רבי מאיר אבלס בגרמנית (Mayer Abelis), לצד חותמות-שעווה שלו (אחת פגומה). באחד המסמכים מופיעות גם חותמת-שעווה של קהילת קיצע, וחתימות נוספות. [קיצע (Kittsee), תרי"ז-תר"כ] 1857-1860.
רבי מאיר אבלס (תקס"ו-תרמ"ז, החת"ס ותלמידיו עמ' רצד-רצו), מתלמידי ה"חתם סופר", היה חביב מאד על רבו, שכתב עליו בין היתר "כל דילדא אימא כוותיה תלד". שימש כאב"ד קיצע כארבעים שנה.
• שלושה מסמכים רשמיים עם חתימות רבי יעקב שלום פרייער בגרמנית (J. S. Freyer), לצד חותמות-שעווה שלו (בעברית וגרמנית): "יעקב שלום פרייער רב אב"ד דק"ק ראאב והגליל". [ראב או ראב-סיגט (Győr, Sziget), תרט"ו-תרט"ז] 1855-1856.
רבי יעקב שלום פרייער, אב"ד ראב בין השנים תקצ"ט-תר"כ. קטעים מדברי תורתו מובאים מספר פעמים בספר "מי השילוח" לרבי מאיר ציפסר אב"ד שטוהלווייסנבורג (אופן תרי"ג).
• מצורף: מסמך (דף כפול) ובו שתי תעודות אישור נישואין לחיילים יהודים, מאת מפקדת הצבא האוסטרי ומאת הרבנות הצבאית (מוזכרת בה הרבנות בווינה). [מילאנו, תרי"ח] 1857.
[8] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול.