ארכיון מכתבים ענק ומגוון של הרב ד"ר חיים ברודי (בן-בתו של רבי שלמה גאנצפריד בעל קצור שלחן ערוך), רבה הראשי של פראג - כולל מכתבים רבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא הדיין מאונגוואר, מכתבי רבנים, סופרים ומשכילים אנשי "חכמת ישראל", תצלומים, תעודות ומסמכים נוספים. אונגוואר, ברלין, נאחוד, פראג, ומקומות נוספים, [שלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 בקירוב]. עברית, יידיש, הונגרית וגרמנית.

הארכיון כולל:
• קרוב ל-200 מכתבים מאת אביו רבי שלמה זלמן ברודא (דיין בעיר אונגוואר, חתן רבי שלמה גאנצפריד). מכתבים בעניינים משפחתיים וענייני ציבור, ברכות "שנה טובה" וברכות לחגים ולשמחות משפחתיות, מכתבים ארוכים בדברי תורה ותשובות הלכתיות. [באחד המכתבים, מקיץ תרנ"ד, מפרט רש"ז ברודא, את תולדות משפחת ברודא לדורותיה, על פי המקובל במשפחתם מדור-דור]. מרבית המכתבים נשלחו מאונגוואר לפראג (מיעוטם לערים ברלין ונאחוד), בשנות התר"נ-תר"ע (שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20). לחלק גדול מהמכתבים מצורפים מכתבים נוספים מאת אמו רחל (בת רבי שלמה גאנצפריד), ובני משפחתו (מכתבים אלו כתובים לרוב ביידיש, הונגרית וגרמנית). כמה מהמכתבים נושאים חותמות דיו של רבי שלמה זלמן; כמה מהם נתונים במעטפות מקוריות. כ-130 מהמכתבים כתובים על גבי גלויות (מרביתן גלויות לא מחולקות), ו-15 מכתבים כתובים על גבי ספחים מודפסים.
• מכתבים מאת חותנו רבי נתן אהרנפלד (רבה הראשי של פראג במשך למעלה מעשרים שנה).
• כתב הרשאה לנתינת גט, בחתימת הדיינים ר' מרדכי עמרם הירש, ר' יחיאל מיכל אדלר ור' יוסף "המכונה יוזל בן אברהם". פראג, סיון תרמ"ז (1887).
• קונטרסים ודפים בכתב-יד (כנראה כתב ידו של רבי חיים ברודי), דרשות וחידושי תורה.
• קרוב ל-50 מכתבים מאת רבנים, דיינים ומורי הוראה, תלמידי חכמים ואנשי מעשה, ביניהם: ר' שמחה ב"ר נתן הלוי באמברגר אב"ד וואנדסבק; ר' לייב רובינשטיין דיין דק"ק פרשבורג, בעמח"ס "קול יהודה"; ר' ישראל ברודא, דיין דק"ק מיהאלוביץ', מחבר "אשי ישראל"; ר' חיים דוד ברנדיס אב"ד איסטריק (גליציה); ר' משה גלזר אב"ד ברנו (Brünn) שבמורביה, בעל "אמרי משה"; ר' אלטר שטיגליץ בעל "צל"ח החדש"; ר' זאב וואלף גרסטל אב"ד יאריטשוב; ר' ישראל רייך אב"ד באטארקעס, בעמח"ס "מנחת עירובין"; ר' צבי דוב גרינבערגער מאונגוואר; ר' צבי נבנצל "בן ראבד"ק סטאניסלאב"; ר' יוסף ווייס, דיין ומו"ץ בברודא (מורביה); ר' שמואל מנחם קליין אב"ד שעבעש; ר' שלמה שפירא "בהרה"ג זצלה"ה האבד"ק טארצעל" (ר' יעקב הלוי שפירא אב"ד טארצעל, מתלמידי ה"דברי חיים" מצאנז, נפטר תרס"ו); ר' ירחמיאל מרגליות מירושלים (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז); ר' ישעיה פארקאש מניגרעשט (מחסידי ספינקא); ר' יעקב ברמן (אב"ד ברדיטשוב ומראשי החינוך הדתי בפתח תקוה); דודו ר' בנימין פוזנא מפרנקפורט דמיין (מו"ל ה"אור זרוע"); ועוד.
• קרוב ל-100 מכתבים מאת ידידים שונים, חוקרים, סופרים ומלומדים אנשי "חכמת ישראל", ביניהם: חוקר המדרש שלמה בובר מלבוב; חוקר התלמוד ר' דב בער רטנר מווילנה; הסופר "אחד העם" - אשר צבי גינצברג (ארבעה מכתבים); החוקר וההיסטוריון העברי דוד כהנא; חוקר המקרא אברהם כהנא; הסופר והביבליוגרף ישראל איסר גולדבלום (יאפ"ז; פרח זהב); המו"ל והעורך שמואל בנימין שוורצברג מניו-יורק; הסופר וההיסטוריון שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר); ד"ר שלמה מנדלקורן, מחבר הקונקורדנציה על התנ"ך; ד"ר שלמה מנחם ב"ר גבריאל ליבן (מפראג); חוקר הספרות וחתן פרס ישראל דוב סדן (שטוק); דוד ילין מירושלים; ועוד עשרות רבות של מכתבים (עברית, גרמנית והונגרית) אל הרב חיים ברודי ובני משפחתו.
• כ-90 תצלומים המתעדים תקופות שונות בחייו של הרב חיים ברודי ובני משפחתו, לצד מכרים ובני קהילה. חלק מהתצלומים נדפסו על גבי גלויות, חלקם מודבקים על גבי כרטיסי קרטון, עם חותמות הצלם והסטודיו. חלקם נושאים רישומים ומכתבים בגב.
• פריטים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בהם: כרטיסי מזון; גלויות עם חותמות צבאיות ומכתבים שונים; גלויות עם פורטרטים של המפקדים הבכירים בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית; ועוד.
• תעודות, ניירות, הזמנות ומסמכים שונים, שהיו שייכים לרב חיים ברודי ולבני משפחתו, בהם: שלוש תעודות רשמיות מטעם האימפריה האוסטרו-הונגרית - הענקת עיטור "כתר הברזל" מדרגה שלישית (Orden der Eisernen Krone) לרב חיים ברודי (וינה, 30 באוגוסט 1917); תעודת לידה של בנו זיגפריד (פראג, 29 באוקטובר 1902); ועוד.
• תו-ספר של הרב "חיים בראדי", מעשה ידי האמן הרמן שטרוק (28 עותקים), ותווי-ספר של בנו "ישראל בראדי".
• חותם עץ של הרב חיים ברודי (אותיות לועזיות).
• עיתונים עם כתבות שונות אודות רבי חיים ברודי.
• פריטי אפמרה שונים, רובם מארכיון בנו ישראל ברודי [ניהל חנות למכונות כתיבה "דוכתב" בתל אביב; המציא מכונת כתיבה דו-לשונית - דוכתב], חלקם מאוחרים לאחר עלייתו לארץ ישראל (מרביתם כתובים ומודפסים בהונגרית וגרמנית).
• ועוד.

הרב ד"ר חיים ברודי (תרכ"ח-תש"ב), רבה הראשי של העיר פראג. נולד בשנת תרכ"ח בעיר אונגוואר, בה כיהנו בדיינות אביו רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז) ואבי-אמו רבי שלמה גאנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו). בצעירותו התחנך אצל אביו רבי שלמה זלמן ברודא ואצל סביו הגדול רבי שלמה גאנצפריד בעל "קצור שלחן ערוך", ולאחר מכן למד בישיבת פרשבורג. בשנת תרנ"א החל את לימודיו בבית המדרש לרבנים של רבי עזריאל הילדסהיימר בברלין. בשנת תרנ"ח נסמך לרבנות ונתמנה לרבנות נאחוד. בשנת תרנ"ט נישא לאסתר ארנפלד, בתו של רבי נתן אהרנפלד רבה הראשי של פראג. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ב (1912), עלה לכהן על מקומו כרבה הראשי של פראג. התמחה במחקר כתבי יד של ראשונים ונודע כאחד מחשובי החוקרים של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד. מראשי חברת "מקיצי נרדמים" להוצאת ספרים מכתבי יד. פעיל ציוני נלהב ונשיא "המזרחי" בצ'כיה. פרסם מאמרים רבים בעיתונות ועל גבי בימות ספרותיות שונות בשבח הציונות ותנועת המזרחי. בשנת תרצ"ד עלה לירושלים וניהל את המכון לחקר השירה העברית שהוקם ע"י איש העסקים והמו"ל זלמן שוקן. נפטר בירושלים בשנת תש"ב. פרסם חיבורים מגוונים בשירה ולשון עברית, בהלכה וחקר המקרא, אגדה ודברי ימי ישראל, ביבליוגרפיה ועוד. (ראה עליו: "דיוקנאות" מאת ד"ר ישעיה אביעד עמ' 147-151; אנצ' של הציונות הדתית עמ' 355-358).
אביו - הגאון רבי שלמה זלמן ברודא (תקצ"ט-תרע"ז), דיין ומו"צ באונגוואר עיר-הולדתו, על מקום חותנו רבי שלמה גאנצפריד בעל ה"קיצור שולחן ערוך", ומשנת תרנ"ה ראב"ד אונגוואר. חמיו הגדול הדפיס חידושים ממנו על מסכת פסחים, בסוף ספרו "אהלי שם" (במהדורתו הראשונה, אונגוואר, תרל"ח). נולד באונגוואר לאביו רבי ישראל ברודא (נפטר תרי"ד), בן רבי שלמה זלמן ברודא מאונגוואר (נפטר תקצ"א, ועפ"י צוואתו קברו עמו בקברו את כתב היד של ספרו "זבד טוב"), בן הגאון רבי מרדכי ברודא ראב"ד אונסדורף (נפטר תקע"ב), מצאצאי רבן של ישראל הגאון רבי אברהם ברודא מפרנקפורט בעל "אשל אברהם". רבי שלמה זלמן פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת שונים - המפורסמים שבהם הוא המאמר "נשך ותרבית" שפרסם בעתון המגיד, עם דברי ביקורת על המלווים בריבית ב"היתר עיסקא", ומאמר "דרישת ציון" שהתפרסם ב"תל תלפיות" (גליון 12, תרס"ד). חיבורו "דברי שלמה הישראלי" נותר בכתב-יד.

כ-1000 פריטי נייר ופריטים שונים. גודל ומצב משתנים.