שלוש חוברות העוסקות ביחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל המנדטורית. שנות ה-30 וה-40. אנגלית.
שלוש חוברות, מאת כותבים בריטים, העוסקות בהיבטים שונים של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ביחסי יהודים-ערבים בארץ, בקידום מטרותיה של הצהרת בלפור, ועוד.
1. Palestine, is the Balfour declaration "A scrap of paper?", An indictment of Lord Passfield's shameful repudiation of Britain's pledged word to establish a national home for the Jewish race, מאת John Sterling. הוצאת Palestine Protest Committee, לונדון [1930].
16 עמ', 19 ס"מ.
2. Palestine, why friction between Arabs and Jews?, מאת R. Bevington. בהוצאת Richmond Hill Printing Works, בורנמות' (Beurnemouth), [1936 בקירוב].
40 עמ', 18.5 ס"מ.
3. Palestine Past and Present, מאת H. G. Williamson. קהיר, 1945.
24 עמ', 18.5 ס"מ.
מצב משתנה (מצב כללי טוב-בינוני).

גביע נודד לזוכי האליפות הארצית לשחיה של "הפועל", מטעם "החבל הימי לישראל" (חי"ל). מעשה ידי שלום סבא (חתום בגבו: "Sebba"). ארץ ישראל, 1942.
הגביע מעוצב בצורת צלחת שבמרכזה תבליט שחיין, ומעליו כתובת: "אליפות ארצית לשחיה של הפועל". בשוליים חקוקים סמל החבל הימי לישראל והכתובות "שי החבל הימי לישראל, 1942", "תש"ב תש"ג תש"ד, עמק הירדן" (כפי הנראה – התחרויות שבהן הוענק הגביע).
אגודת "החבל הימי לישראל" להכשרה ימית ולהעמקת התודעה הימית נוסדה בשנת 1936. האגודה הקימה בתי-ספר לחינוך ימי, עסקה בפיתוח הדיג, בעידוד לימודי השחייה ובהסברה והייתה ממקימות חברת הספנות "צים".
זיגפריד שלום סֶבָּא (1897-1975), צייר, מעצב תפאורה, אמן מתכת, צלם ומאייר ספרים. נולד בפרוסיה ורכש את הכשרתו האמנותית בקניגסברג ובברלין. עלה לארץ ישראל בשנת 1936. סבא השתייך לקבוצת האמנים הטרום-כנעניים, ועבודתו התאפיינה בדמויות ועצמים כבדים ומסיביים בעלי נפחיות עגלגלה המודגשת בקווי מתאר עבים וברורים. בשנת 1967 עזב את הארץ והשתקע בגרמניה, שם חי עד יום מותו.
נחושת מצופה בחלקה מתכת בגון הכסף; הרמה וריקוע. קוטר: 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. הציפוי שחוק וחסר בחזית הצלחת. כיפופים.

מאפרה עשויה אבן מסותתת ממחנה המעצר בעמק איילון (לטרון). לטרון, ארץ ישראל, 1946.
המאפרה עשויה אבן שטוחה בצורתה הטבעית, שפאותיה סותתו מעט ביד לא-אמונה. בחלקה העליון, לצד המאפרה, נחצב שקע רבוע להחזקת סיגריות. המאפרה מעוטרת בזוג ידיים אסורות בשלשלאות ולצדן הכתובת "עמק-איילון, קיץ תש"ו". על בסיסה חקוקה כתובת הקדשה: "לטרון 1946.VIII.22, לשפרה, מיוסף".
בסוף שנות ה-30 הקימו הבריטים מערכת מחנות מעצר באזור לטרון, שתחילה שימשו בעיקר לכליאת אזרחי מדינות אויב, שבויי מלחמה אזרחיים וערבים שנעצרו בתקופת המרד הערבי הגדול. בשנת 1942 החלו הבריטים להשתמש במחנה לטרון לכליאת עצירי המחתרות – תחילה נכלאו בהם בעיקר לוחמי הלח"י והאצ"ל, אך לאחר מכן נוספו אליהם גם עצירי ההגנה, עסקני המפלגה הרוויזיוניסטית וחיילים יהודים ששוחררו מן הצבא הבריטי ועקב עברם הצבאי היו חשודים תמידיים בעיני הבריטים בהשתתפות בלוחמה מחתרתית. בקיץ 1946, לאחר "השבת השחורה", הגיע המחנה למלוא תפוסתו – 600 כלואים, בהם גם מנהיגי הישוב שהיו בעלי תפקידים במוסדות הישוב הרשמיים: משה שרת, דב יוסף, דוד רמז, יצחק גרינבוים, הרב י"ל פישמן-מיימון ואחרים. באוגוסט 1947, לאחר פרשת תליית הסרג'נטים בידי האצ"ל ופרשת אקסודוס, נעצרו במחנה כמה ראשי ערים יהודיות, בהם ישראל רוקח ואברהם קריניצי. המחנה שימש למטרתו זו עד פברואר 1948, אז העבירו הבריטים את עצירי המחתרות למחנה עתלית. במהלך התקופה שבה שימש המחנה לכליאת עצירי המחתרות, הוגלו כמה מאות מהם למחנות הכליאה באפריקה.
האסירים במחנה ארגנו פעילויות לימוד ותחרויות ספורט, עסקו במלאכת יד, העלו מופעי תרבות ואף הפעילו בית קפה. שלטונות המחנה התירו לאסירים לקיים פעילויות אלו ואף לקבל מימון עבורן, במחשבה שכך לא יעסקו בתכנון בריחות והתקוממויות.
20.5X16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. עקבות הדבקה על בסיס המאפרה.
ספרות: מחנות המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, מאת טל משגב. בתוך עלי-זית וחרב, כרך ט'. הוצאת "כרמל", ירושלים, 2009. עמודים 158-185.
מקור: אוסף משפחת רימון.

מלחיית עץ, מזכרת ממחנה המעצר למעפילים במאוריציוס. [1945?].
גוף המלחייה ניצב על רגל ובה פקק שעם. כתובת מודפסת: "מזכרת ממחנה ההסגר המלכותי במוריציוס תש"א – תש"ה / ביום עמדך מנגד... להכרית את פליטיו (עובדיה א') / מזכרת לאחים בציון. ירושלים." (המילה "ההסגר" נדפסה פעמיים).
בדצמבר 1940 גורשו מארץ ישראל למאוריציוס (מדינת איים השוכנת מזרחית לאפריקה בדרום-מערב האוקיינוס ההודי) כ-1500 מעפילים יהודים. המעפילים, רובם יוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובוקיה, הגיעו במסע מפרך מאירופה לנמל חיפה, שם נתפסו על-ידי השלטונות הבריטיים, אשר דבקו במדיניות "הספר הלבן" להגבלת העלייה היהודית לארץ. המעפילים, שנודעו כ"גולי מאוריציוס", גורשו על ידי הבריטים ויושבו במחנות מעצר באי מאוריציוס, שם קיימו חיי חברה, תרבות ויצירה, תחת מגבלות שונות במשך יותר מארבע שנים. רק עם סיום המלחמה ב-1945 הורשו לעלות לארץ ישראל.
גובה: 8 ס"מ, קוטר: 4 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל.