מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של אלברט איינשטיין, אל הפסנתרן ברונו אייזנר. פרינסטון, ארה"ב, 26 בספטמבר, 1936 [תרצ"ו]. גרמנית.
המכתב שלפנינו נכתב בשנת 1936, כאשר התגורר איינשטיין בפרינסטון, ארצות הברית, שנים ספורות לאחר עליית הנאצים לשלטון והחלטתו שלא לשוב עוד לגרמניה. במכתבו משיא איינשטיין עצות לידידו, הפסנתרן היהודי-אוסטרי ברונו אייזנר, לגבי השתקעות בארה"ב והקשיים הצפויים למהגר יהודי נטול קשרים (אייזנר הגיע לארצות הברית זמן קצר לפני כן ושהה בביתו של ידיד אחר של איינשטיין, רופא העיניים מקס תלמאי בניו יורק).
בתחילת המכתב כותב איינשטיין לאייזנר: "אתה מתבסס לצערי על הנחת יסוד שגויה. א ני מאוד בודד כאן ואין לי קשר עם איש, ופחות מכל עם מוזיקאים כלשהם. הקצאת המשרות בבתי הספר לחלוטין אינה מאורגנת, כך שרק על בסיס קשרים אישיים ניתן לדעת על משרה שהתפנתה במקום כלשהו... שוררת כאן אנטישמיות עזה, במיוחד במעגלים האוניברסיטאיים (אך גם בתעשייה ובבנקאות). אמנם, היא לעולם אינה לובשת צורה של נאומים ומעשים ברוטליים, אך היא רוחשת ביתר שאת מתחת לפני השטח. אפשר לומר שהיא כאויב הנוכח בכל, כזה שלעולם אי-אפשר לראותו, וניתן רק לחוש בו". בתור דוגמא מספר איינשטיין על עוזרו שבלית ברירה, בהיעדר הזדמנויות, נאלץ לעזוב את ארצות הברית ולקבל משרה ברוסיה.
בהמשך המכתב מסייג איינשטיין את האזהרות לעיל. הוא מציין שאין זה בלתי-אפשרי למצוא משרה בארה"ב, "גם אם זו לא תימצא באחת מהערים הגדולות, לשם כולם מתנקזים", מעודד את אייזנר לקשור קשרים אישיים בחוגים המוזיקליים ולעשות מאמץ להצטרף לאיגוד מקצועי מתאים, ומייעץ לו לפנות בבקשת עזרה אל הפסנתרן והמלחין לאופולד גודובסקי (Leopold Godowsky, 1870-1938), גם הוא ידיד של איינשטיין.
בסוף המכתב כותב איינשטיין: "אני שמח שאתה מתגורר אצל אנשים כה טובים ויקרים, אני מכיר את מר תלמאי מילדות (הוא היה אז סטודנט)". בהיותו סטודנט לאופתלמולוגיה נהג מקס תלמאי (Max Talmey, 1869-1941; בנעוריו Max Talmud) לפקוד את בית משפחת איינשטיין במינכן לארוחות צהריים. לאות תודה על אירוחו לימד את אלברט בן ה-10 אלגברה ונתן לו ספרי מדע, ביניהם ספרים מסדרת המדע הפופולרי "Naturwissenschaftliche Volksbücher" ("ספרים עממיים על מדעי הטבע") מאת אהרון ברנשטיין, לה נודעה השפעה גדולה על התפתחותו האינטלקטואלית של איינשטיין.
לבסוף מוסר איינשטיין דרישת שלום מאשתו, אלזה איינשטיין, השוכבת על ערש דווי, ומעדכן: "היא סובלת מאוד. מרותקת למיטה, קשיי נשימה, סוכר....." (אלזה נפטרה כשלושה חודשים לאחר מכן).
אלברט איינשטיין (1879-1955), מן הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20, אבי תורת היחסות וממניחי היסודות לתורת הקוונטים; חתן פרס נובל לפיזיקה. נולד בעיר אולם בדרום גרמניה, למד בשוויץ ושימש פרופסור באוניברסיטאות שונות, כולל אוניברסיטת פרידריך וילהלם (כיום אוניברסיטת הומבולדט) בברלין.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, החלה מגמה לבודד את היהודים ולהוציאם ממעגל החיים הגרמני. בין החוקים האנטישמיים הראשונים היו חוקים אשר הרחיקו את היהודים ממשרות ציבוריות (ובהן משרות אוניברסיטאיות). הנאצים רדפו גם את הפיזיקאים היהודים, ובין היתר פסלו את תורת היחסות של איינשטיין כ"פיזיקה יהודית". בעת עלייתו של היטלר לשלטון היה איינשטיין במסע הרצאות מחוץ לגרמניה. לאור המצב בארצו, החליט לוותר על אזרחותו הגרמנית, ולאחר תקופה קצרה של נדודים, השתקע בארצות הברית, שם הוצעה לו משרה במכון למחקר מתקדם (Institute for Advanced Study) בפרינסטון, ניו-ג'רזי. איינשטיין נשאר בפרינסטון עד מותו ב-18 באפריל 1955.
ברונו אייזנר (Bruno Eisner, 1884-1978), פסנתרן יהודי יליד וינה. למד מוזיקה בווינה, הופיע בקונצרטים כפסנתרן מבצע ברחבי אירופה, ועסק בהוראה באקדמיות שונות למוזיקה בגרמניה. בשנים 1929 ו-1936 ערך קונצרטים בארץ ישראל. לאחר עליית הנאצים לשלטון היגר לארצות הברית (1936), בתמיכתו של איינשטיין, אותו הכיר לראשונה ב-1928. איינשטיין סיפק לאייזנר הצהרה כתובה (Affidavit) על מנת להקל עליו לקבל אשרת כניסה למדינה, אירגן לו חדר בביתו של מקס תלמאי בניו יורק, ואף שילם עבורו את שכר הדירה לחודש הראשון. המכתב שלפנינו נשלח ככל הנראה אל בית זה.
חרף התגברות האנטישמיות בארצות הברית באותה תקופה, בצל השפל הכלכלי הגדול – שהושפעה מעליית הנאציזם באירופה, מהתפשטות הדמגוגיה האנטי-יהודית על רקע דתי, ומתיאוריות קונספירציה שנקשרו ל"ניו דיל" – השתלב אייזנר במהרה בעולם המוזיקלי האמריקני. הוא טיפח קריירה מצליחה כנגן קונצרטים, וכפרופסור באוניברסיטאות ואקדמיות למוזיקה ברחבי המדינה, ונפטר בשיבה טובה בניו יורק.
[1] דף (כתוב משני צדדיו), 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים קלים. מספר קרעים זעירים בשוליים ונקבי תיוק (ללא פגיעה בטקסט).
מקור: כריסטיס, מכירה 9364, Printed Books and Manuscripts including Americana (ניו-יורק, 19.5.2000), פריט 204.