מכירה 82 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (211) Apply book filter
- חסידות (186) Apply חסידות filter
- ספרי (157) Apply ספרי filter
- letter (109) Apply letter filter
- chassid (105) Apply chassid filter
- יד (104) Apply יד filter
- manuscript (95) Apply manuscript filter
- מכתבים (73) Apply מכתבים filter
- document (66) Apply document filter
- ומסמכים (58) Apply ומסמכים filter
- וכתבי (54) Apply וכתבי filter
- חבד (52) Apply חבד filter
- חב (52) Apply חב filter
- חב"ד (52) Apply חב"ד filter
- chabad (52) Apply chabad filter
- כתבי (41) Apply כתבי filter
- יד, (38) Apply יד, filter
- דפוס (32) Apply דפוס filter
- ספרים (31) Apply ספרים filter
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- manuscripts, (29) Apply manuscripts, filter
- מכתבי (28) Apply מכתבי filter
- רבנים (28) Apply רבנים filter
- rabbin (28) Apply rabbin filter
- letters, (26) Apply letters, filter
- print (26) Apply print filter
- chassidut (25) Apply chassidut filter
- חתימות (22) Apply חתימות filter
- dedic (22) Apply dedic filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatur (22) Apply signatur filter
- ודפוסי (20) Apply ודפוסי filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- ומסמכים, (18) Apply ומסמכים, filter
- ירושלים (18) Apply ירושלים filter
- וארץ (18) Apply וארץ filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- jewish (17) Apply jewish filter
- דפוס, (14) Apply דפוס, filter
- הקדשות (13) Apply הקדשות filter
- והגהות (13) Apply והגהות filter
- חתימות, (13) Apply חתימות, filter
- מיוחסים (13) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (13) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (13) Apply עותקים filter
- signatures, (13) Apply signatures, filter
- יהדות (12) Apply יהדות filter
- jewri (12) Apply jewri filter
העותק בו למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף הבטנה (של הכריכה החדשה) מודבק מכתב אישור מאת רבי מנחם מנדל גרינברג, ה"משמש בקודש" של האדמו"ר, המעיד כי השאיל את הספר "לכ"ק אדמו"ר מסטמר זי"ע בשנת תשי"ט, ומאד חבבו ולמד בו בעיון רב". בשער הספר חותמות בעלות של רבי "מענדל גרינבערג" הנ"ל.
[2], פו דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים רבים. סימני עש וקרעים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר. חותמת. כריכה חדשה.
בשער מצוין פרט השנה "קויתי ה'", כלומר תקל"א. למעשה נדפס הספר בשנת תקנ"ב ויש לחשב את שם ההויה במלואו (כלומר האות ה' נמנית כ-26), מאחר שבית דפוסם של רבי יעקב נוניס ואיס ורפאל מילדולה החל לפעול בסביבות שנת תק"ן.
העותק של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. חותמות בדפי המגן ובדף השער: "יקותיאל יהודה טייטעלבוים מ. סיגעט"
האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרע"ב-תש"ד), בן האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל "עצי חיים". בעת פטירת ה"עצי חיים" היה רבי יקותיאל יהודה נער כבן ארבעה עשר והוא הוכתר באופן רשמי לאדמו"ר ואב"ד סיגט (כשבתחילה ניהל בפועל את ענייני הרבנות הדומ"ץ רבי יקותיאל יהודה גרוס). עם זאת, חלק מחסידי סיגט קיבלו עליהם כאדמו"ר את דודו - אחיו של ה"עצי חיים", האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (לימים אב"ד סאטמר). בהגיעו לפרקו נשא את בת דודו רבי יואל (שנפטרה כשנה לאחר נישואיהם). הוא כיהן כאדמו"ר ואב"ד סיגט עד השואה. בתקופת המלחמה הסתיר פליטים יהודים ולאחר הלשנה נאסר ועונה בעינויים קשים. בקיץ תש"ד הובל עם קהילתו לאושוויץ, שם נעקד על קידוש השם.
רישומי בעלות בכתב-יד וחותמות נוספות בדפי המגן ובדף השער.
[3], רנג, רנג-רנו, [8] דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים העליונים של דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט. קרעים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד הדפים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה, כנראה ללא ידיעת המחבר. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא וחברי בית דינו [רבי יצחק הלוי היה חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
חתימה בדף נו/2: "יצחק שלמה זילברמן" [הגאון המקובל רבי יצחק שלמה זילברמן (תרפ"ח-תשס"א), איש חינוך, הגות ועיון, ממנחילי מורשת הגר"א ותלמידיו. סביב ישיבתו "אדרת אליהו" התרכזה קהילה גדולה של תלמידים ומעריצים, שרובם מתגוררים בעיר העתיקה בירושלים].
[3], ב-עד דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון, משוקם במילוי נייר, עם השלמה של הטקסט בצילום. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.
מהדורה שניה של מאמרי הסידור (סידור עם דא"ח), בתוספת כעשרה מאמרים חדשים של האדמו"ר הזקן שנדפסו לראשונה במהדורה זו. מאמרים אלו פרוסים (בשני החלקים יחד) על פני למעלה מ-50 עמודים. לפני כל מאמר חדש נדפס סימון של סוגריים הפוכים.
חותמת בדף לח/1: "יהושע ב"ר אברהם מזרחי".
עותק חסר. ז-מו, מט-עח, פא-צד, צג-ק, קה-קנח, קסא-קסג דף (במקור: [3], ו-קסט דף). חסרים 20 דפים: דף השער ושלושה דפים שאחריו, ודפים: מז-מח, עט-פ, קא-קד, קנט-קס, קסד-קסט.
דפים קנט-קס הושלמו בכתב-יד. 21.5 ס"מ. חיתוך דפים לא אחיד. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים. בלאי רב. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בחלק מהדפים סימני עש קשים). אחד מהדפים מנותק. שני הדפים הראשונים, ודפים לא-מו, מט, ס-ע, הושלמו מעותק אחר (חיתוך הדפים שונה. בחלקם חיתוך דפים על גבול הטקסט). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 410.
מהדורה שנדפסה בחיי המחבר, האדמו"ר הזקן בעל התניא. לוח ברכת הנהנין נדפס בחיי האדמו"ר במספר מהדורות, אך רובן לא שרדו ומחלקן שרד עותק אחד בלבד.
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו, אך קודם לכן (בשנות התק"נ, או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
חתימה בדף השער: "געציל איצקויץ".
[1], ב-כז, [1] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרע בדף השער עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. קרע חסר בדף כו עם פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בדפים בודדים. חותמת צנזורה גדולה בשער. כריכת עור חדשה.
מביא המהדורה שלפנינו לבית הדפוס, רבי יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד, היה זה שהדפיס את ספר התניא במהדורתו השניה, בזולקווא תקנ"ט.
סטפנסקי חסידות, מס' 262. ראה: ליברמן, אהל רח"ל, חלק א', ניו יורק תש"ד, עמ' 144; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ניו יורק תשמ"ד, עמ' 202 ואילך.
בראש הספר (לאחר "לוח התיקון") נכרך קונטרס בן ששה דפים ובו המאמר "והנחש היה ערום" [קאפוסט? לפני תקפ"ו]. זו מהדורתו הראשונה של מאמר זה, המופיע לפנינו בלי חלוקה לפסקאות ובלי מראי מקומות. לאחר מכן נדפס בשנית בתוך הספר "תורת חיים" מאת האדמו"ר האמצעי (קאפוסט, תקפ"ו), עם חלוקה לפסקאות ומראי מקומות.
ספר "ביאורי הזהר" הוא חיבור יסודי, המבאר מושגים רבים בקבלת האר"י על פי דרך החסידות. הספר כולל ביאורים בספר הזהר שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מכ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו, האדמו"ר האמצעי, בה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א' זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש, וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר ע"ע [על עצמו] שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף א' או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדו' הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים, וכמארז"ל ד"ת [דברי תורה] עניים במקום זה ועשירים במ"א [במקום אחר]".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
חותמות הנגיד רבי "פישל הכהן לאפין" (מעשירי ליטא וירושלים, מקורבו ותלמידו המובהק של רבי ישראל מסלנט).
[4], קלט; נז דף + ד, [2] דף (קונטרס "והנחש היה ערום". דפים אלה נכרכו לאחר [4] דפים שבראש הספר). 20.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעה בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי ובהדבקת נייר. קרע חסר קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט, וקרע נוסף בשולי אחד מהדפים, על גבול הטקסט. הדף האחרון הושלם כפי הנראה מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.
ספר שער התשובה והתפלה, חלק שני, "עניני תשובה ועבודה שבלב", מאת האדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שקלוב, [תקע"ח 1818]. מהדורה ראשונה.
[2], מב, ב, ה-פא, [1] דף. כ-16 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים רבים ובלאי רב. כתמי רטיבות קשים וכהים בדפים רבים, כולל דף השער. קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדפי המגן. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 586.
לספר זה מספר וריאנטים שונים (בכותרות העמודים של הקונטרס הראשון).
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני שערים: "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [תקע"ט 1819]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא. מהדורה ראשונה.
בסוף הקדמתו לספרו זה מתייחס האדמו"ר האמצעי לחיבתם של חסידי חב"ד לכתבי-יד, אשר מעדיפים אותם יותר מספרים מודפסים: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאש' יבואו אותן הדברי' בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונ' כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...".
חותמת בדף השער: "בער שפירא חב"ד ירושלים" [יתכן שזו חותמתו של רבי דובער שפירא מראמען, מכולל חב"ד בירושלים, שהיה משמש של הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין בעל "תורת חסד"].
עותק חסר. [3], ה-פ, פה-פח, צג-צז, ק-קעז. חסרים 4 דפים: דף השער המקורי, דפים צח-צט ודף אחרון. במקום דף השער המקורי נכרך דף שער ממהדורה דומה שנדפסה בקאפוסט אחר תקע"ט (יש המחשיבים אותה כווריאנט של המהדורה שלפנינו). 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בכמה דפים. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (והשלמה בצילום). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות בחלק מהדפים. חותמת. רישומים בכתב יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 138. לספר זה מספר וריאנטים (עם שינויים במספור הדפים).
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני שערים: "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [אחרי תקע"ט 1819?]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא.
בסוף הקדמתו לספרו זה מתייחס האדמו"ר האמצעי לחיבתם של חסידי חב"ד לכתבי-יד, אשר מעדיפים אותם יותר מספרים מודפסים: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאש' יבואו אותן הדברי' בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונ' כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...".
חתימות בשער: "ישראל דוד ב"ר צבי באשק נ"י מקריסלאווע [קריסלבה]". חותמת בדף א': "ש' זלמן יצחק וואלשאניק - ריגא".
[5], קפט דף. דפים ד-טו נכרכו פעמיים. 17 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים (בדף כז קרע גדול עם פגיעה בטקסט). סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (בדף [5] ובדף האחרון סימני עש קשים וקרעים משוקמים במילוי נייר). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 138.
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני שערים: "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. [קאפוסט/רוסיה? תקע"ט 1819?]. בשער: "בקאפוסט".
למהדורה הראשונה, קאפוסט תקע"ט, ישנם שני וריאנטים עם שינויים במספור העמודים. לפי הביבליוגרפיה הרשמית של מהדורת אוצר החסידים קה"ת (דרך חיים, עמ' קיז), המהדורה שלפנינו היא וריאנט שלישי שנדפס בקאפוסט תקע"ט. כך גם נרשם ברשימת סטפנסקי לספרי חסידות, מס' 138, אולם הברמן ברשימתו בשערי חב"ד (עלי עין, תשי"ב) כותב: "נראה שהוא דפוס לבוב תר"י בערך". הרב שלום דובער לוין במאמרו על מהדורה זו (יגדיל תורה - חב"ד, שנה ח', גליון נט, עמ' רמז-רנד) דוחה את דבריו, וכותב כי מהדורה זו נדפסה בדפוס חב"די-מחתרתי שהוקם ברוסיה בתקופת "גזירת הספרים" (תקצ"ז ואילך). לדבריו, בדפוס זה נדפסו חמשה ספרים בלבד, בעילום שם המדפיס וזיוף מקום ושנת ההדפסה. בכל חמשת הספרים הנ"ל מופיעות חותמות רוסיות המעידות כי הספר נבדק על ידי הרב של קאפוסט ל. יפה, ומופיע בהם קישוט ישן בשער שמקורו באחד מדפוסי רוסיה שנסגרו באותה תקופה. העותק שלפנינו נושא אף הוא את האיור והחותמות הנ"ל.
בסוף הקדמתו לספרו זה מתייחס האדמו"ר האמצעי לחיבתם של חסידי חב"ד לכתבי-יד, אשר מעדיפים אותם יותר מספרים מודפסים: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאש' יבואו אותן הדברי' בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונ' כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...".
[4], ס, סה-קלו דף. חסרים 4 דפים: סא-סד. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרע בדף השער וקרעים קטנים בדף נוסף, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 138.
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
ספר עטרת ראש, דרושי חסידות לימים נוראים - ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה, מאת רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, תקפ"א [1821]. מהדורה ראשונה.
[1], לב, כט-לב, לז-נד, קיג-קיד, [2], נו-סח, עג-עח, [4], פה-קיב, [2] דף. 17.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד גרוע. כתמים. בדפים רבים כתמים כהים וקשים במיוחד (בחציו השני של הספר כתמים גדולים על פני מרבית שטח הדפים ונייר שביר במיוחד). קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט). חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בחלק מהטפסים מופיעים בראש הספר [2] דפים, ובדף [2] נדפסה הקדמת המחבר. בעותק שלפנינו [1] דף, והקדמת המחבר נדפסה מצדו השני של הדף, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה.
בשנת תקפ"א נדפסו בקאפוסט אצל אותו מדפיס שתי מהדורות נוספות, עם שינויים במספור העמודים.
סטפנסקי חסידות, מס' 461.
האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש - רבי דוב בער שניאוריו (תקל"ד-תקפ"ח), בנו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל ה"תניא". לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג בעת בריחתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו"ר בעיר ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות.
לספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, רבי הלל מפאריטש, חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" [ווארשא, תרכ"ח]).
האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסוים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
ד, [7], קלג, [1]; נז דף. 16 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים ובלאי קל. קרעים חסרים, בהם קרעים בשולי דף השער וקרעים בדף האחרון, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 395.