ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר מפי האדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת אדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [תקע"ו 1816]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידי בעל התניא. מהדורה ראשונה.
בראש הספר (לאחר "לוח התיקון") נכרך קונטרס בן ששה דפים ובו המאמר "והנחש היה ערום" [קאפוסט? לפני תקפ"ו]. זו מהדורתו הראשונה של מאמר זה, המופיע לפנינו בלי חלוקה לפסקאות ובלי מראי מקומות. לאחר מכן נדפס בשנית בתוך הספר "תורת חיים" מאת האדמו"ר האמצעי (קאפוסט, תקפ"ו), עם חלוקה לפסקאות ומראי מקומות.
ספר "ביאורי הזהר" הוא חיבור יסודי, המבאר מושגים רבים בקבלת האר"י על פי דרך החסידות. הספר כולל ביאורים בספר הזהר שנאמרו מפי האדמו"ר הזקן בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר האמצעי. ביאורים אלו נאמרו ע"י האדמו"ר הזקן החל מי"ט כסליו תקס"ב, עד לשנותיו האחרונות. בספר זה נדפסו רק כרבע מביאוריו על הזהר (כדברי בנו בסוף ההקדמה).
בשער הספר נדפס: "...ורובם ככולם מכ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע ומאד ישרו בעיניו". בראש הספר הקדמה מאת בנו, האדמו"ר האמצעי, בה הוא מספר על תוכן הביאורים שבספר: "...אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א' זה כמה שנים, ואשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפי' המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש, וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל, לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא [...] ואמר ע"ע [על עצמו] שאין רגילותו ללמוד בכל שבת, רק דף א' או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדו' הלשון בכל מלה, שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".
בסוף ההקדמה מתאר האדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כ"א במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים, וכמארז"ל ד"ת [דברי תורה] עניים במקום זה ועשירים במ"א [במקום אחר]".
האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמתו לפירושו "דמשק אליעזר" על הזהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".
חותמות הנגיד רבי "פישל הכהן לאפין" (מעשירי ליטא וירושלים, מקורבו ותלמידו המובהק של רבי ישראל מסלנט).
[4], קלט; נז דף + ד, [2] דף (קונטרס "והנחש היה ערום". דפים אלה נכרכו לאחר [4] דפים שבראש הספר). 20.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובדף האחרון, עם פגיעה בטקסט בדף השער, משוקמים במילוי ובהדבקת נייר. קרע חסר קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט, וקרע נוסף בשולי אחד מהדפים, על גבול הטקסט. הדף האחרון הושלם כפי הנראה מעותק אחר. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 79.