מכתב מאת הרה"ק רבי מרדכי שפירא מזאלחוב (סאלאחוב), מגזע אדמו"רי נסכיז, אוסטילה וקוידינוב. [שנות התר"כ בקירוב].
נכתב לקרובו "ש"ב... הרב החסיד המפורסם... מוהר"ר יעקב שליט"א". במכתבו מזכיר רבי מרדכי את בקשתו הקודמת "להזכירני לטוב לפני כ"ק דודי הרה"ק אדמו"ר שליט"א", ומבקש שיודיעוהו "משלומם הטוב ומשלום כ"ק דודי שליט"א ומכל פרטי שורש והתנהגות עם איזה דבר חדשות...".
רוב המכתב נכתב על ידי סופר ובסיומו הוסיף רבי מרדכי שלוש שורות בכתב-ידו וחתימתו: "ובקשתי לכתוב לי מכד"ש [=מכל דבר שהוא] הנמצא איתו ובכל חצרות קודש דודינו הק' שליט"א, יעזור לי הש"י שאזכה לראות זיו הד"ק בחו"ש [=הדרת קדשו בחיים ושלום]... מרדכי בהרב זללה"ה".
מבמכתבו מתייחס רבי מרדכי כנראה לרבו המובהק דודו-זקנו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נפטר תרכ"ח). בספר זכרון טוב (פיעטרקוב תרנ"ב, עמ' 88-89, מכתב כ"ז) מופיעים מכתבים מרבי מרדכי שנשלחו לרבי יצחק מנסכיז (בהם פונה אליו: "לכבוד קדושת דודי").
בהמשך המכתב מבקש רבי מרדכי לסייע לקרובו הרב החסיד רבי יצחק וואהל, הנוסע עתה לעירו של המקבל ("למחנ"ק" = למחנה קדשו), ונזקק לעזרה רבה "כי השתרגו עלו על צווארו חובות רבות... הן עתה מטה ידו מאד".
הרה"ק רבי מרדכי שפירא מזאלחוב (נפטר חנוכה תרנ"ז או תרנ"ח), אחיו של רבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק, בעל "שופרא דיעקב". אביהם היה הרה"ק רבי שמעון שפירא מזאוויחוואסט, שהיה בנו של רבי פנחס מאוסטילה וחתנו של רבי שלמה חיים פרלוב האדמו"ר הראשון מקוידינוב. רבי שמעון כיהן כאב"ד זאוויחוואסט והיה מכונה בשם "ר' שמעון הצדיק" (שרשרת זהב, תל אביב, תש"י, עמ' פט). רבי מרדכי נשא (בזוו"ש) את אחותו של האדמו"ר הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול בעל "עמק שאלה".
בספר זכרון טוב מסופר כי רבי מרדכי מזאלחוב ואביו רבי שמעון היו נוסעים רבות לחצר הקודש בנסכיז, להסתופף בצל דודם-זקנם האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז, ושם מכונה רבי מרדכי "הרב המאור הגדול ר' מרדכי הנ"ל מפורסם בתורה ובמעשים טובים ופעולות משובחים ומפוארים" (זכרון טוב, עמ' 89-90). ראה עוד אודותיו: קובץ שפתי צדיקים, ט, עמ' נ (שם פורסמה אגרת משנת תרל"ט עם צילום כתב ידו וחתימתו, שגם בה נזכר רבי יצחק וואהל הנ"ל); רשפי אש החדש - היכל הקודש נשכיז, עמ' קיד.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.

מכתב (כ-12 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי משה מסטולין. "יום ז' לעשי"ת" [ללא שנה].
המכתב, שנשלח בעשרת ימי תשובה, פותח בברכת "גמח"ט [גמר חתימה טובה] בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים וארוכים ובשנת ברכה והצלחה, שנת גאולה וישועה גמורה במהרה בימינו אמ"ס [אמן סלה]". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר בעניין העברת כספים ומבקש "לשלוח מעות בעד ישיבתנו, כי הזמן קשה מאד...".
האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע קטן בשוליים (עם פגיעה באות מ' מהחתימה). פגמים קלים בראש הדף, כתוצאה ממחיקת מספר מילים‎. נקבי תיוק.

חמש הזמנות מודפסות לנישואין בבתי אדמו"רי פודוליה. שנות התר"נ-תר"ע בקירוב.
• הזמנה מהאדמו"ר רבי "דוד בהרב ה"ר אליעזר זללה"ה מקראטיע" [רבי דוד ברוורמן מקראטי], לחתונת בנו רבי אריה ליב עם הכלה יוכבד מלכה "בת הנערץ ר' מיכל מקארץ... נכד... להקדוש ר' אהרן ז"ל מטשרנאביל". [חשון תר"נ 1889].
• הזמנה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי דוד ברוורמן מקראטי, לחתונת בנו עם נכדת הבעש"ט "בת הג' המפורסם ר' אלטיר מיחאטשיוואטע". [אלול תרנ"ד 1894].
• הזמנה מהאדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ, מצאצאי רבי אהרן מטשרנוביל, לחתונת בנו ר' אליעזר עם הכלה מרים שיינדיל "בת קדושים מצאצאי הרב הקדוש ר' פינחס מקארעץ". עם מילוי תאריך החתונה בכתב-יד: "ביום ה' תבא ח"י אלול בקארעץ".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי שלמה בן רבי משה מטשטשלניק, לנישואי בנו רבי ברוך עם הכלה חנה בת הרה"צ ר' משה נחמן המגיד מלעכיוויץ נכד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בגב ההזמנה מכתב ביידיש מאת "אסתר גיטערמאהן".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי משה דן ב"ר אברהם יהושע העשיל [רבי משה דן טברסקי מסקווירא], לחתונת בנו ר' אברהם יהושע העשיל עם הכלה בתיה פעריל בת האדמו"ר רבי אריה ליב מקראטי.
האדמו"ר רבי דוד ברוורמן אב"ד קראטי (נפטר אב תרס"ה, תורת החסידות, ד', עמ' 175), בן רבי אליעזר אב"ד קראטי בן רבי אהרן משה תלמיד רבי פנחס מקוריץ.
בנו הוא רבי אריה ליב ברוורמן אב"ד קראטי. בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב, עמ' 186) נכתב כי נולד בשנת תרל"ב ובשנת תרס"ה עלה למלא מקום אביו ברבנות קראטי, "על חזקת אבותיו דור אחר דור, זה מאה שנים רבני העיר הנ"ל".
חותנו של רבי אריה ליב היה האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ (תר"ג-תרע"ז, תורת החסידות, א', עמ' 285), דור שישי לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בנו של רבי יוסף הלוי מברזנה. נתייתם בנעוריו ונתגדל בבית סבו האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל.
חתנו של רבי אריה ליב היה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נפטר תשכ"ו), ממייסדי אגודת השוחטים בתל אביב. בנו של האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא (נפטר תר"פ).
האדמו"ר רבי שלמה גוטרמן מטשיטשלניק (תרי"ח-תר"פ), בן האדמו"ר רבי משה מטשיטשלניק, משושלת סווראן. חתן דודו רבי מרדכי מאוליק ובזיווג שני חתן רבי ברוך מרדכי מקוידנוב. סבו רבי יוחנן מרחמסטריבקה הכתירו לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, והוא אז כבן י"ג בלבד. חסידים רבים הסתופפו בצילו.
בנו, רבי ברוך מטשיטשלניק, חתן הרב מלכוביץ. גם לאחר השואה ישב בטשיטשלניק, עד לפטירתו בכ"ט כסליו תשי"א (1950).
5 הזמנות. 20-22 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד גרוע. בחלקן קרעים חסרים וכתמים כהים.
מצורפת: פיסת נייר ועליה רשימת שמות אנשים בכתב-יד.

מכתב ארוך (24 שורות) בכתב יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ווייס בעל "חקל יצחק" מספינקא. "קראהלי", [שנות התר"צ בקירוב].
נכתב על גבי נייר מכתבים של חתנו הגאון רבי אברהם אביש הורוויץ אב"ד קראהלי. לאחר חתימתו בסוף המכתב ("הק' יצחק אייזיק") כותב האדמו"ר: "נא להשיב תומ"י [תיכף ומיד] לכאן על אדרעס של חתני הגאבד"ק שליט"א".
מכתב מעניין הממוען אל הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשא (בראשוב). המכתב עוסק בעניינים הקשורים לסכסוך על משרת הרבנות בעיר קראהלי (ראה להלן), ומוזכרת בו אסיפה קרובה של הלשכה האורתודוקסית בעניין הזה.
האדמו"ר מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד, אנצי' לחסידות עמ' שעט-שפ). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, שמנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור קרפטו-רוס. נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.
חתנו הרה"צ רבי אברהם אביש (אביש'ל) הורוויץ אב"ד קראהלי (תרנ"ז-תש"ד, נספה בשואה), בנו של האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תשרי תרע"ו). בזמן מלחמת העולם הראשונה מילא את מקום חמיו כאב"ד ספינקא. בשנת תרצ"ד נבחר לרב בעיירה קראהלי (Carei ,Careii Mari), בה כיהן לפניו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. הוא לא היה מקובל על חסידי סאטמר והם בחרו עליהם לרב את רבי שמואל גרוס מבערבשט. הקהילה החרדית בעיר נחלקה לשני פלגים (ובכך עוסק המכתב שלפנינו). רבי אביש'ל הקים ישיבה גדולה שמנתה כמאה בחורי ישיבה רובם מאזור מרמורש. בנו הרה"צ רבי שמואל צבי הורוויץ (תרפ"א-תשנ"ז), כיהן באדמו"רות ספינקא בארה"ב (ראה אודותיו בפריט הבא), וחתנו הרה"צ רבי יעקב יוסף ווייס (תרע"ו-תשמ"ח) כיהן באדמו"רות ספינקא בעיר בני ברק.
[1] דף כפול (2 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי שרגא פייוויש רובין. [יאברוב, תמוז] תרצ"ט [1939]. עברית ויידיש.
מכתב ארוך בעניינים אישיים ומשפחתיים, שנשלח [לארה"ב] לאחיו ומחותנו הרה"צ רבי יצחק מיאברוב: "לכבוד אהובי אחי וכו' הה"צ שליט"א". בתחילת המכתב מברך האדמו"ר: "יתן השי"ת רפואות ישועות והצלחות ופרנסות, בשורות טובות לבשר...".
האדמו"ר רבי שרגא פייוויש רובין הי"ד (תר"מ בערך-אייר תש"ג, נספה בשואה), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר רבי אלימלך רובין מלינסק-יאברוב (תרי"ג-חשון תרס"ה). אדמו"ר חשוב בגליציה. חתן רבי שמואל שמלקא רוקח מקוזניץ'. על פי הוראת רבו המהרי"ד מבעלז התמנה לאדמו"ר על מקום אביו הקדוש, אך המשיך לנסוע כחסיד לחצר הקודש בבעלז.
אחיו, מקבל המכתב, הרה"צ רבי יצחק רובין מיאברוב (תרמ"ד-תשרי תשל"א), נסע בשנת תרפ"ט לארה"ב, אך עקב המצב הרוחני הקלוקל במדינה זו, שלח את כל ילדיו לחזור לגליציה. כל צאצאיו נהרגו בשואה והוא נותר בארה"ב גלמוד ובודד. בשנת תשי"ז עלה לארץ ישראל. היה זקן החסידים בבעלז שהגיש את ה"קוויטעל" הראשון לכ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א. בנו הגה"ק רבי אלימלך רובין הי"ד, הרב האחרון בעיר רופשיץ, היה החתן של דודו (כותב המכתב) רבי שרגא פייוויש מיאברוב. ראה אודות האחים הקדושים ואבותיהם בספר "זרעא קדישא" (ברוקלין תשס"ז, עמ' רצא-שח).
[1] דף כפול (שני עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי וסימני קיפול.