מכתב ארוך (24 שורות) בכתב יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ווייס בעל "חקל יצחק" מספינקא. "קראהלי", [שנות התר"צ בקירוב].
נכתב על גבי נייר מכתבים של חתנו הגאון רבי אברהם אביש הורוויץ אב"ד קראהלי. לאחר חתימתו בסוף המכתב ("הק' יצחק אייזיק") כותב האדמו"ר: "נא להשיב תומ"י [תיכף ומיד] לכאן על אדרעס של חתני הגאבד"ק שליט"א".
מכתב מעניין הממוען אל הגאון רבי דוד שפרבר אב"ד בראשא (בראשוב). המכתב עוסק בעניינים הקשורים לסכסוך על משרת הרבנות בעיר קראהלי (ראה להלן), ומוזכרת בו אסיפה קרובה של הלשכה האורתודוקסית בעניין הזה.
האדמו"ר מספינקא, רבי יצחק אייזיק ווייס הי"ד (תרל"ה-תש"ד, אנצי' לחסידות עמ' שעט-שפ). בנו היחיד של האדמו"ר רבי יוסף מאיר בעל ה"אמרי יוסף" מייסד שושלת ספינקא, וחתן האדמו"ר רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי-זידיטשוב, בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". במלחמת העולם הראשונה עבר למונקאטש ומשם לסעליש, שהפכה למרכז החדש של חסידות ספינקא, שמנתה אלפי משפחות חסידים מרחבי אזור קרפטו-רוס. נספה בשואה עם רוב בני משפחתו. בחייו הדפיס רק את הקדמתו המפורסמת לספר "אמרי יוסף" של אביו הקדוש מספינקא, ומספר תשובות שפרסם בסוף ספרי אביו, תחת הכותרת "בן פורת יוסף". שאר כתביו שרדו בדרך נס ונדפסו בארה"ב לאחר השואה בשם ספר "חקל יצחק" על התורה ושו"ת.
חתנו הרה"צ רבי אברהם אביש (אביש'ל) הורוויץ אב"ד קראהלי (תרנ"ז-תש"ד, נספה בשואה), בנו של האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תשרי תרע"ו). בזמן מלחמת העולם הראשונה מילא את מקום חמיו כאב"ד ספינקא. בשנת תרצ"ד נבחר לרב בעיירה קראהלי (Carei ,Careii Mari), בה כיהן לפניו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. הוא לא היה מקובל על חסידי סאטמר והם בחרו עליהם לרב את רבי שמואל גרוס מבערבשט. הקהילה החרדית בעיר נחלקה לשני פלגים (ובכך עוסק המכתב שלפנינו). רבי אביש'ל הקים ישיבה גדולה שמנתה כמאה בחורי ישיבה רובם מאזור מרמורש. בנו הרה"צ רבי שמואל צבי הורוויץ (תרפ"א-תשנ"ז), כיהן באדמו"רות ספינקא בארה"ב (ראה אודותיו בפריט הבא), וחתנו הרה"צ רבי יעקב יוסף ווייס (תרע"ו-תשמ"ח) כיהן באדמו"רות ספינקא בעיר בני ברק.
[1] דף כפול (2 עמודים כתובים), נייר מכתבים רשמי. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים קלים. סימני קיפול.