מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי שמואל צבי הורוויץ. פלדאפינג (Feldafing, ממחנות העקורים בגרמניה), אדר תש"ח [1948].
רוב המכתב עוסק באסיפה של ניצולי שואה חסידי ספינקא, שנערכה בליל ז' אדר, במטרה ללכד את החסידים לאחר השואה. בתוך הדברים דן האדמו"ר בעניין נסיעה מגרמניה וכותב: "ומה שנוגע בשאלתך בעניין הנסיעה לא אוכל לומר דבר ורק זאת הוא שיחה בפי כל שמכאן ממדינה הארורה הלזו ימ"ש מוכרחין להציל את הנפש ולברוח לשאר מדינה שהיא חפשית מרשע...", ומוסיף את ששמע בעניין בשם "הרב הגה"ק מסאטמר שליט"א - שלא לשהות על האדמה הארורה הלזו ימ"ש אפי' שבוע...".
האדמו"ר רבי שמואל צבי הורוויץ (תרפ"א-תשנ"ז, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תתד-תתה), בעל "תפארת צבי" ו"טבא דשמואל". היה בן-בתו של האדמו"ר בעל "חקל יצחק" מספינקא והתגדל בביתו. אביו היה הרה"צ רבי אברהם אביש הורוויץ אב"ד קראהלי (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ד), וחותנו היה רבי אלעזר מייזליש מאויהל. לאחר השואה היגר לארה"ב ושרידי חסידי ספינקא בארה"ב הקימו את בית מדרשו בשכונת איסט-סייד שבניו יורק. בהמשך הוא עבר לוויליאמסבורג והתקרב אל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר (למרות שהאדמו"ר מסאטמר היה ממתנגדי אביו בענין הרבנות קראהלי - ראה בפריט הקודם). כבר במכתב שלפנינו משנת תש"ח, הוא מזכיר דברים בשם האדמו"ר "הרב הגה"ק מסאטמר שליט"א". רבים מבניו וחתניו מכהנים כאדמו"רים, בהם בנו הגדול רבי ישכר דב בעריש הורוויץ (שבט תש"ח - תשרי תשס"ח) שהיה אדמו"ר מ"ספינקא-בית שמואל צבי" בארצות הברית.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קמטים וסימני קיפול.