אוסף שטרות בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, בשנים תס"ט-תקנ"ו (1708-1796), כולל שטרות בחתימת הראב"ד רבי שלום חמדי, שטר בחתימת הראב"ד רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ, ושטרות בחתימת רבי יחיא משרקי [בנו של רבי דוד בעל "שתילי זיתים"].
נוסחי השטרות בערבית-יהודית, עם חתימות הדיינים בשוליהם.
פירוט השטרות לפי סדר השנים: • שטר מיום ח' חשוון ב'כ' לשטרות [תס"ט 1708], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שטר מיום כ"ח אדר שני ב'כ"ו לשטרות [תע"ה 1715], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. מעבר לדף מופיעות חתימותיהם עם דיין שלישי: רבי סעדיה ב"ר שלום הלוי [עמאר]. • שטר מיום ב' אלול ב'כ"ז לשטרות [תע"ו 1716], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שני שטרות מיום ז' כסליו ב'ל"א לשטרות [ת"פ 1719], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שטר מיום כ"ו אלול ב'צ"ה לשטרות [תקמ"ד 1784], בחתימות רבי יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ, ורבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל]. • שטר מיום י"ד כסליו ב'צ"ט לשטרות [תקמ"ח 1787], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ב אלול ב'צ"ט לשטרות [תקמ"ח 1788], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל], רבי יחיא ב"ר יהודה צעדי [המכונה גם הוא מהרי"ץ] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ט בכסליו ב'ק' לשטרות [תקמ"ט 1788] בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ד כסליו ב'ק"ה לשטרות [תקנ"ד 1793], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל], רבי יחיא ב"ר יהודה צעדי, ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ב אב ב'ק"ז לשטרות [תקנ"ו 1796], בחתימות רבי יחיא ב"ר דוד משרקי ורבי אברהם בן אהרן [מנזלי].
לפנינו אוסף שטרות מרשים עם חתימותיהם של גדולי החכמים והדיינים שפעלו בצנעא במאות ה-17 וה-18:
הדיין רבי משה ב"ר סעדיה קטיעי (נפטר תע"ה), ממנהיגי הגולים בגלות מוז"ע ומן החכמים שתקנו תקנות לאחר הגלות, בהמשך שימש כדיין בצנעא (משנת תנ"ו בערך) והיה סופר פורה.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבי שלום ב"ר עמרם הלוי חמדי (ת"ט-תפ"ד), יליד צנעא וממגורשי גלות מוז"ע. מונה לדיין בצנעא לאחר שנת ת"נ, ובשנת תע"ה בערך התמנה לראב"ד צנעא ולרב ראשי לכל קהילות תימן.
הדיין רבי סעדיה בן שלום הלוי עמאר (תמ"ב-תקי"ז), מחכמי צנעא. לא רבים הפרטים אודותיו. המהרי"ץ מזכירו כמי שתיקן תקנה בענייני תפילה בבית הכנסת של רבי יחיא הלוי.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), מגדולי הרבנים בתימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי שלמה ב"ר ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה). מגדולי חכמי צנעא. בשנת תק"ל התמנה לדיין בבית דינו של המהרי"ץ, וחתום עמו על פסקי דין.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
הדיין רבי אברהם ב"ר אהרן מנזלי (תקי"ב-תקפ"ז), מחכמי צנעא. נתמנה לדיין בשנת תקס"ט בערך, לצדם של רבי יוסף קארה ורבי יוסף נקאש.
11 שטרות. גודל משתנה, מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, בעיקר בשוליים. סימני קיפול.

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, עם "חדושין" ו"פירוש" ממהר"י ונה – תפילות לימות החול ולשבתות, לחגים, מועדים ותעניות. [תימן, תס"ו 1705-1706 בקירוב].
עם הוספות והשלמות בכתיבה מאוחרת יותר [כ-32 דף במקומות שונים בכרך, דפי ההתחלה ודפים נוספים באמצע הכרך], כנראה משנת תרנ"ג 1892-1893.
כתיבה תימנית עתיקה, רובה עם ניקוד עליון. בעמודים רבים שילב הסופר פירושים ארוכים ב"חלונות" בתוך הטקסט, חלקם תחת הכותרות "חדושין". רוב הפירושים והחידושים הינם הפירושים המיוחסים למהר"י ונה. בשולי מספר דפים מופיעות מספר הגהות, חלקן ארוכות, מכותבים אחרים, בכתיבה תימנית, ובהן פירושים נוספים.
כתב-היד כולל: תפילות לימות החול; "תיקוני שבת" ו"תיקון שבת מלכתא"; תפילות לשבתות השנה; פרקי אבות עם פירוש; זמירות למוצאי שבת; תפילות לראש חודש; תפילות לחג הפסח והגדה של פסח (עם "חדושין" – פירוש ההגדה ממהר"י ונה); תפילה לחג השבועות; תפילת התעניות, מגילת איכה וקינות; תפילות לימים נוראים; תפילות לחג הסוכות ולשמיני עצרת, הושענות, תיקון הגשם, הקפות ופיוטים לשמחת תורה; סדר ימי החנוכה עם "מגילת בני חשמונאי"; תקון פורים; מספדות; סליחות "ללילי אשמורות" [לחודש אלול]; "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול; סליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו']; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); סדר ברכות, ברכת המזון ודיני המצוות; סדר "עיבור השנים" ולוחות תקופה החל משנת תס"ו (1705-1706). דפים נוספים (מאוחרים) של לוחות תקופה החל משנת תרנ"ג (1892-1893); נוסחאות שטרות ופיוטים נוספים.
[287] דף. 29 ס"מ. חסרים דפים בסוף הכרך. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. בדפים רבים קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט והדבקות נייר גסות. סימני עש. קונטרסים רופפים. חותמות ורישומי בעלות שונים. כריכה בלויה ופגומה, עם שדרת עור בעיבוד עממי.

כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים, עם "חדושין" ופירושים ממהר"י ונה ומפרשים אחרים – בסוף הכרך נוספו: מדרשים וחיבורים שונים, ספרי סגולות ופתרון חלומות. [תימן, תרל"ז בקירוב 1877].
סידור שלם בכרך גדול בכתיבה תימנית נאה [העיצוב והנוסח על פי התכלאלים העתיקים], רובו עם ניקוד עליון. הפירושים מופיעים בטור נפרד, תחת הכותרות "חדושין" או כותרות אחרות, כדלהלן: "תיקוני שבת" עם פירוש "תיקוני שבת"; פרקי אבות עם פירוש "חידושין"; הגדה של פסח עם פירוש "חידושין"; "אזהרות לרבי שלמה אבן גבירול, עם "פירוש האזהרות"; מגילת אסתר, מגילת בני חשמונאי ומספדות, עם פרוש (תחת הכותרת: "מדרש אסתר"); תפילות ימים נוראים והושענות עם פירוש "חדושין"; פיוטי "כתר מלכות", אשמורות [סליחות לחודש אלול]; סליחות "אל מלך" ו"מרנות" [פיוטי סליחות לליל יום כיפור, הפותחים במילים "אל מלך" ו"מרן" – "מרן דבשמיא", "מרן מלך מלכין" וכו'] ללא פירוש; סדר עבודה ליום הכפורים (לרבי אברהם אבן עזרא); ברכת המזון עם פירוש "חידושין" וסדר ברכות; סדר העיבור, עם לוח תקופות החל משנת תרל"ז (1876-1877).
בהמשך הכרך הועתקו חיבורים שונים, שרובם אינם מצויים בסידורי תכלאל אחרים: "תפסיר אלעשר אלכלמאת", "קצ'ה פטירת אהרן" ו"קצ'ה פטירת משה רבינו" [מדרשים בערבית-יהודית, על עשרת הדברות, פטירת אהרן הכהן ופטירת משה רבינו]; נוסח הכתובות הגיטין והשטרות; "שער התקופות" סגולות לידיעת עתידות; "אגרת אלדד הדני"; "מעשה ישו הנצרי שר"י" [=שם רשעים ירקב]; "מעשה בן סירא"; חיבור "טעמים נחמדים"; וספר "פתרון חלומות".
בצדי שורות הסיום של ספר "טעמים נחמדים", מופיע קולופון הסופר, שכתב את הספר עבור ("על שם") יעיש סאלם אלשאער.
[193] דף. כ-33 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. שוליים רחבים. מצב כללי טוב. כתמים רבים, מעט בלאי. קרעים והדבקות נייר בשולי הדף הראשון. כמה דפים מנותקים. כריכת עור בעיבוד עממי, עם הטבעות. הכריכה בלויה ומעט פגומה, עם סימני עש בבטנת הכריכה.

כתב-יד, תפסיר רס"ג, תרגום התורה לערבית יהודית שחיבר רבינו סעדיה גאון. [תימן, המאה ה-18/19 והמאה ה-20].
כתב היד כולל חלקים שנכתבו בתקופות שונות. דפים [45-102] בכתיבה עתיקה אופיינית למאה ה-18 בקירוב. דפים [19-44] בכתיבה שונה כנראה השלמה מתקופה מעט מאוחרת, כתיבה אופיינית למאה ה-19 בקירוב. דפים [2-18; 103-106] הם השלמות מאוחרות [המאה ה-20]. נראה כי לאחר ההשלמות השונות נמצא החיבור לפנינו בשלמותו.
[2-106] דף. 31 ס"מ. נייר מסוגים שונים. מצב משתנה. מצב כללי בינוני. בלאי וקרעים. בחלק מהדפים עקבות פטריה. רישומים. כריכה חדשה.
נדיר למצוא את החיבור בכתב-יד כספר בפני עצמו. תפסיר רס"ג מופיע בדרך כלל בספרי תאג' "כתר תורה", בטור מיוחד לצד המקרא ותרגום אונקלוס.

כתב-יד, דיואן – זמירות ופיוטים. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עברית וערבית-יהודית.
פורמט צר וארוך.
[159] עמ'. 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים כהים וכתמי רטיבות), קרעים ובלאי. סימני עש. כריכה ישנה.
לשעבר כתב-יד מהלמן 88.