אוסף שטרות בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, בשנים תס"ט-תקנ"ו (1708-1796), כולל שטרות בחתימת הראב"ד רבי שלום חמדי, שטר בחתימת הראב"ד רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ, ושטרות בחתימת רבי יחיא משרקי [בנו של רבי דוד בעל "שתילי זיתים"].
נוסחי השטרות בערבית-יהודית, עם חתימות הדיינים בשוליהם.
פירוט השטרות לפי סדר השנים: • שטר מיום ח' חשוון ב'כ' לשטרות [תס"ט 1708], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שטר מיום כ"ח אדר שני ב'כ"ו לשטרות [תע"ה 1715], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. מעבר לדף מופיעות חתימותיהם עם דיין שלישי: רבי סעדיה ב"ר שלום הלוי [עמאר]. • שטר מיום ב' אלול ב'כ"ז לשטרות [תע"ו 1716], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שני שטרות מיום ז' כסליו ב'ל"א לשטרות [ת"פ 1719], בחתימות רבי שלום ב"ר עמרם הלוי [חמדי] ורבי משה ב"ר סעדיה [קטיעי]. • שטר מיום כ"ו אלול ב'צ"ה לשטרות [תקמ"ד 1784], בחתימות רבי יחיא ב"ר יוסף צאלח – המהרי"ץ, ורבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל]. • שטר מיום י"ד כסליו ב'צ"ט לשטרות [תקמ"ח 1787], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ב אלול ב'צ"ט לשטרות [תקמ"ח 1788], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל], רבי יחיא ב"ר יהודה צעדי [המכונה גם הוא מהרי"ץ] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ט בכסליו ב'ק' לשטרות [תקמ"ט 1788] בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל] ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ד כסליו ב'ק"ה לשטרות [תקנ"ד 1793], בחתימות רבי שלמה ב"ר ישועה [אלגמל], רבי יחיא ב"ר יהודה צעדי, ורבי יחיא ב"ר דוד משרקי. • שטר מיום כ"ב אב ב'ק"ז לשטרות [תקנ"ו 1796], בחתימות רבי יחיא ב"ר דוד משרקי ורבי אברהם בן אהרן [מנזלי].
לפנינו אוסף שטרות מרשים עם חתימותיהם של גדולי החכמים והדיינים שפעלו בצנעא במאות ה-17 וה-18:
הדיין רבי משה ב"ר סעדיה קטיעי (נפטר תע"ה), ממנהיגי הגולים בגלות מוז"ע ומן החכמים שתקנו תקנות לאחר הגלות, בהמשך שימש כדיין בצנעא (משנת תנ"ו בערך) והיה סופר פורה.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבי שלום ב"ר עמרם הלוי חמדי (ת"ט-תפ"ד), יליד צנעא וממגורשי גלות מוז"ע. מונה לדיין בצנעא לאחר שנת ת"נ, ובשנת תע"ה בערך התמנה לראב"ד צנעא ולרב ראשי לכל קהילות תימן.
הדיין רבי סעדיה בן שלום הלוי עמאר (תמ"ב-תקי"ז), מחכמי צנעא. לא רבים הפרטים אודותיו. המהרי"ץ מזכירו כמי שתיקן תקנה בענייני תפילה בבית הכנסת של רבי יחיא הלוי.
ראב"ד בית הדין בצנעא – רבינו יחיא ב"ר יוסף צלאח – המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), מגדולי הרבנים בתימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צַלאח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עַרַאקִי, רבי יחיא עַרַאקִי ורבי דוד מַשְרַקִי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התִּכְּלַאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי שלמה ב"ר ישועה אלגמל (גמליאל; ת"פ בערך-תקנ"ה). מגדולי חכמי צנעא. בשנת תק"ל התמנה לדיין בבית דינו של המהרי"ץ, וחתום עמו על פסקי דין.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
הדיין רבי אברהם ב"ר אהרן מנזלי (תקי"ב-תקפ"ז), מחכמי צנעא. נתמנה לדיין בשנת תקס"ט בערך, לצדם של רבי יוסף קארה ורבי יוסף נקאש.
11 שטרות. גודל משתנה, מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי, בעיקר בשוליים. סימני קיפול.