אוסף פריטים מארכיונו של הרב פרופ' ד"ר מנפרד (מנחם בן מיכאל) פאפו - תעודות, מכתבים ופריטים נוספים מתקופת שהותו במחנה המעצר הבריטי Mooragh שבאי מאן (Isle of Man); מסמכים הקשורים לעבודתו בקהילות היהודיות במנצ'סטר וברודזיה (Rhodesia, מושבה בריטית, כיום בתחומי זימבבואה), ועוד. מרבית הפריטים משנות ה-40. עברית, אנגלית וגרמנית.
הרב פרופ' ד"ר מנפרד (מנחם) פאפו (1898-1966), שימש כרב בזלצבורג, ובהמשך היה למורה ולרב הקהילה הספרדית בוינה. לאחר ליל הבדולח נעצר ונשלח לדכאו, אך הצליח להשתחרר והיגר לאנגליה, שם התמנה לרב במנצ'סטר ועסק בפעילות למען פליטים יהודים. לאחר הקמת מחנות המעצר הבריטיים באי מאן בשנת 1940, שהה במחנה המעצר Mooragh. מן המסמכים באוסף שלפנינו עולה כי פעל שם כמחנך, וביסס קהילה יהודית במקום (בין היתר, הקים בית כנסת לעצורים היהודים במחנה). משנת 1944 שימש כרב קהילת הספרדים ברודזיה.
האוסף כולל:
פריטים ממחנה המעצר Mooragh בעיר רמזי שבאי מאן:
1. פתק בכתב-יד - אישור לרב פאפו להדליק אור בחדרו שבמחנה עד השעה 23:00. [דצמבר 1940]. אנגלית. 17.5X8 ס"מ. חתום בכתב-יד ובחותמת רשמית של המחנה.
2. מכתב תודה על פעילותו של הרב פאפו בהקמת וניהול בית הכנסת של מחנה המעצר. כתוב בכתב-יד, בעברית ובגרמנית, וחתום בידי כמה מעצירי המחנה. ניסן תש"א (30.3.1941): "בזה הננו מביעים תודה רבה מעמקא דלבא להרב של קהלתנו הקדושה, אביר החכמים, החוקר המפורסם, הידען המופלג... פרופ' ד"ר מנחם מיכאל פאפו ס"ט נ"י אשר יסד ותקן את ביה"כ הנ"ל ודרש בפנינו בנועם שיח ובמתק שפתים וראה את תפקידו ככהונה בקודש. שאיפתו היתה לחבור ולחבר ומטרתו לחזק את רוח היהדות... זכה במפעלו רב-הברכה למשוך ולעודד את לב הנדכאים בשביה והנלווים עליו בהערצה רבה...". על המכתב חתומים: יעקב מאיר לייסנר (Jakob Leisner), אשר גם כתב את הנוסח העברי של המכתב; מאיר יהודה אירם (Irom), ואחרים. דף 36X17.5 ס"מ, מקופל לשניים.
3. תעודה, כתובה ומעוטרת ביד - שי לרב פאפו מאת הקהילה היהודית במחנה המעצר. 1 באפריל, 1941. אנגלית.
בראש התעודה מגן-דוד בצבע כחול, תחתיו הקדשה לרב פאפו, בכתיבה קליגרפית נאה: "Prof. Manfred Papo PH.D. Rabbi of our congregation, respectfully dedicated by its members". תחת ההקדשה מופיעות כ-30 חתימות בכתב-יד. גליון נייר (42X24.5 ס"מ), מקופל לשניים.
4. מודעה בכתב-יד - הזמנה לטקס חגיגי בבית הכנסת, לרגל עזיבתו של הרב פאפו (בתוכנית: שירים, נאום פרידה מאת הרב פאפו, ועוד). [1941 בקירוב]. גרמנית. דף 30X37.5 ס"מ.
5. מודעה, כתובה ומאוירת ביד - הזמנה להרצאה מאת הרב פאפו בנושא היהדות הספרדית (ולפניה: סקירת עתונות מאת יעקב לייסנר), אשר תתקיימנה בבית הכנסת שבמחנה המעצר. [1941 בקירוב]. גרמנית. 32X22.5 ס"מ.
6. מכתב מאת המפקח על העצירים (Internee supervisor) במחנה. אפריל, 1941. אנגלית.
מכתב אישור, "לכל המתעניין" בו מעיד המפקח כי הרב פאפו שימש במשך חודשים רבים כיועץ למשרד החינוך (education office) של המחנה וכי הוא לקח על עצמו את האחריות על ארגון ספריית המחנה, המונה כ-3000 ספרים. [1] דף, 25.5 ס"מ. חתום בכתב-יד ובחותמת רשמית של המחנה.
7. דיוקן מנפרד פאפו, רישום עפרון על נייר מאת לודוויג מיידנר. תחת הרישום מופיעה הקדשה בכתב-ידו של מיידנר (גרמנית). רמזי, אפריל 1941. [1] דף, 28 ס"מ.
לודוויג מיידנר (1884-1966), צייר ואמן-הדפס, מן הדמויות הבולטות בזרם האקספרסיוניזם הגרמני. מיידנר למד אמנות באקדמיה בברסלאו, ומאוחר יותר בפריז, ומשנת 1907 השתקע בברלין ועסק בציור. תחת השלטון הנאצי נוסף שמו לרשימת "האמנים המנוונים". בשנים 1939-1935 לימד בבית ספר יהודי בקלן, ואחר כך נמלט עם משפחתו ללונדון. מלונדון נשלח למחנות המעצר באי מאן ושהה במחנות Mooragh ו-Hutchinson עד סוף שנת 1941.
8-9. שני רישומי עפרון על נייר - האחד, דיוקן הרב פאפו. השני, תיאור פנים בית-כנסת.
10. תצלום (מתקופת המלחמה). ייתכן שצולם באחד ממחנות המעצר שבאי מאן. 14X9 ס"מ.
פריטים נוספים מארכיון הרב פאפו:
11. מכתב מודפס מאת מזכיר ה-Withington Congregation of Spanish and Portuguese Jews [קהילת היהודים הספרדים והפורטוגזים בויתינגטון (מנצ'סטר)]. הודעה על דבר מינוי של הרב פאפו לתפקיד רב הקהילה (Honorary Minister to the congregation), והזמנה לטקס המינוי. יולי 1942. אנגלית.
בהזמנה מצוין כי הכנסתו של הרב פאפו לתפקיד תתבצע בידי הרב שם טוב גגין (Gaguin), ראש בית הדין לקהילות הספרדים בלונדון. [1] דף, 20 ס"מ.
12. מכתב רשמי מאת יושב ראש ועד הפליטים היהודים במנצ'סטר (Jewish Refugees Committee, Manchester branch). נשלח אל הרב פאפו במנצ'סטר, דצמבר 1943. מודפס על נייר מכתבים רשמי וחתום בכתב-יד.
מכתב תודה על סיועו של הרב פאפו לועד הפליטים היהודים, לרגל עזיבתו את מנצ'סטר. [1] דף, 26 ס"מ.
13. תעודה רשמית מאת מושל סולסברי, רודזיה הדרומית (Salisbury, Southern Rhodesia, מושבה בריטית, כיום בתחומי זימבבואה) המעניקה לרב פאפו את הזכות לערוך טקסי נישואין ברודזיה. סולסברי, 1944. אנגלית. מודפסת וחתומה בכתב-יד. [1] דף, 34 ס"מ.
14. כרטיס ברכה, כתוב ומאויר ביד, לרגל בר המצוה של מיכאל, בנו של מנפרד. [1] דף, מקופל לשניים, 24.5 ס"מ.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה חיו בבריטניה כ- 75,000 גרמנים ואוסטרים, רובם הגיעו במהלך שנות ה-30 בנסיון להימלט מרדיפת השלטון הנאצי. הממשלה הבריטית, אשר חששה מהסתננות מרגלים ומשתפי פעולה עם השלטון הנאצי, נקטה במדיניות של מעצר וכליאה. תחילה נעצרו כל הגברים הגרמנים והאוסטרים בגילאים 16 עד 60, בהמשך נעצרו גם הנשים, וביולי 1940 נשלחו העצירים לאי מאן שבים האירי (חלק משטחי החסות של הכתר הבריטי), שם הוקמו מספר מחנות מעצר. מאלפי העצירים באי מאן, הרוב היו יהודים, ורבים היו מתנגדים גלויים לשלטון הנאצי. במחנות המעצר התנהלו חיים תרבותיים תוססים (רבים מהעצירים היו פרופסורים, רופאים, מדענים ואמנים). המסמכים שלפנינו הנם עדות לכך כי במחנות התקיימו גם חיי דת וקהילה יהודית.
סה"כ 14 פריטים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף ד"ר סימון כהן.

אלבום מאויר, מעשה ידי אווה קוֹבָאץ' (Kováč, לבית Schillová, ילידת ברטיסלבה, אפריל 1924), המתאר את חייה ואת חיי משפחתה וידידיה בברטיסלבה של שנות ה-30, בתקופת השואה, ואת עלייתה לארץ בשנת 1949.
באלבום מופיעים איורים רבים מעשה ידיה של אווה, ומודבקים בדפיו תצלומים וגזירי-נייר, מלווים בהערות בכתב-יד, בצ'כית, סלובקית, גרמנית, אנגלית ועברית. מאות האיורים והתצלומים המשולבים בדפי האלבום מתעדים את מקומות המגורים של המשפחה, טיוליה, אירועים שונים, וכן את תקופת השואה, "שארית הפליטה", פעילות ציונית והעליה לארץ ישראל.
83 העמודים הראשונים של האלבום מוקדשים לשנות ה-30 המוקדמות עד שנות ה-40 המוקדמות ומשולבים בהם תצלומים ותיאורים של חיי המשפחה, החברים, חגים, טיולים, בית-ספר, עבודה ושעות הפנאי.
בעמוד 84 משתנות נסיבות חיי המשפחה, ולצד איור צלב-קרס, כתבה אווה "12 ביולי 1944 - קיבלתי את תעודת הזהות שלי", וב-1 בספטמבר 1944: "הגרמנים כבשו את ברטיסלבה". באותו עמוד מודבקת תעודת-זהות גרמנית-צ'כית, שעליה חותמת דיו עם הכיתוב " Žid". בעמוד 85 מופיעות נקודות הציון הבאות: "7 במרץ - סֶרֶד", ו-"9 במרץ - טרזין", המעידות כי אווה ומשפחתה גורשו מברטיסלבה, בתחילה למחנה עבודה בסרד (Sered, דרום סלובקיה) ומשם למחנה הריכוז טרזיינשטט.
בראש עמוד 86 מופיעה הכותרת "טרזין!" ומוצגים בו בני המשפחה האסורים בטרזיינשטט: לצד טלאי בד צהוב, תוית נייר של שירותי הבריאות בטרזיינשטט וצילום של שטר-כסף מטרזיינשטט, מופיע איור של אדם לבוש במדי אסיר, דוחף מריצה, משולב בתצלום ראשו של אביה של אווה. בתחתית העמוד מופיעים שני כיתובים נוספים: "21 באפריל 1945 - הצלב האדום מגיע לטרזין" ו-"10 במאי 1945 - ניצחון הצבא הזר!" (מחנה טרזיינשטט שוחרר יומיים קודם לכן בידי חיילים רוסים).
בעמוד הבא מתואר מסעהּ של המשפחה בחזרה מטרזיינשטט, עם תצלומים של ידידי המשפחה או קרובים בדרכם הביתה, ושמות מחנות הריכוז בהם שהו (ביניהם אושוויץ ומאוטהאוזן). עמוד 89 הנו "עמוד זכרון" המוקדש לידידים שלא שרדו את המלחמה - "היכן קבריהם? היכן אפרם?" - והוא מלווה בתמונותיהם ובשמות מחנות ההשמדה בהם נרצחו.
עמודים 90-126 מוקדשים לשנים 1945-1947 וכוללים אף הם תיאורים של חיי המשפחה, חברים, ועוד. בעמוד 127 נזכרת לראשונה פלשתינה: "הדרך לחיים חדשים - הדרך לפלשתינה!". בעמודים הבאים מופיעים אזכורים לציונות ולעליה. בהמשך האלבום מתועדים ביקור משפחתי בפלשתינה (נובמבר 1947), אירוסיה וחתונתה של אווה (נישאה ללָדִיסְלַב קובאץ' בברטיסלבה ב-9 במאי 1948) - יחד עם ההזמנה לחתונה (מודבקת בצדו האחורי של עמוד 139); תכניה של אירועי הספורט שנערכו בברטיסלבה במסגרת ה"גורדוניאדה" של תנועת "גורדוניה - מכבי הצעיר" (יולי 1948) בסימן הקמת מדינת ישראל; ועוד.
בעמוד 147, לצד איור של מזוודות, מופיע הכיתוב "תחילתו של פרק חדש - חיינו בישראל". העמודים הבאים מציגים את מסעה של המשפחה לישראל באנייה, ובעמודי האלבום האחרונים מוצגים חייה החדשים של המשפחה (שהתיישבה בשכונת התקוה בתל-אביב), הגעת הוריה של אווה לישראל ולידת בנם הבכור של אווה ולדיסלב, גבריאל (יולי 1949).
האלבום שלפנינו, שבהכנתו הושקעו יצירתיות ומחשבה רבות, מהווה תיעוד ויזואלי יוצא דופן ומאפשר הצצה "עלילתית" ובלתי-אמצעית לחייה של משפחה יהודית אירופאית ולתהפוכות שעברה בשנות המלחמה, בשנים שקדמו לה ובשנים שלאחריה.
מצורפים מספר מסמכים של בני משפחת קוֹבָאץ', מן השנים שלאחר המלחמה: · תעודת זהות צ'כוסלובקית על שם Sžimon Schill, אביה של אווה (1946). · כרטיס חבר "הפדרציה הציונית בצ'כוסלובקיה" על שם אווה (1947). · כרטיס חבר של "הפדרציה הצ'כית של אסירים פוליטיים אנטי-פשיסטיים" (SPROV) על שם אביה של אווה (1948). · "כרטיס בריאות" של הג'וינט באוסטריה, על שם לדילסב קובאץ' (1949). · תעודת עליה מטעם "הסוכנות היהודית" באוסטריה, על שם לדיסלב קובאץ' (1949). · כרטיס חבר "הסתדרות המזרחי" בארץ ישראל על שם לדיסלב קובאץ' (1950).
194 דף (מהם 155 דף כתובים), 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב מאד. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים. קרע בשדרה.

הגדה, חברת סיער. ללא ציון מקום הדפסה [הולנד?], ניסן תש"ג [אפריל 1943]. גרמנית ומעט עברית.
הגדה לא מסורתית. שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם איורים.
כפי הנראה, הגדה זו נדפסה במחתרת, באירופה, בזמן מלחמת העולם השניה. הטקסט והאיורים מבטאים היטב את מצוקת החיים באירופה וביתר שאת את השאיפה לעלות לארץ ישראל: בעמוד שלפני השער מופיעה אך המילה "גאולה!"; בעמוד 4 מופיע באותיות ענק הכיתוב "לשנה הבאה בירושלים"; בעמוד [21] מופיעות מילות השירים "שירת הנוער" ו"אל החולה"; בדף [25] מפת ארץ ישראל; ובדף [26] מילות השיר "תחזקנה", והכיתוב "עליה!" מופיע בתוך שמש זורחת. ומנגד: בעמוד השער מופיע איור של זרועות כבולות באזיקים ושל יד המניפה את דגל ישראל; בעמודים [13-14] מופיע טקסט ארוך וציורי המתאר פוגרום ביהודים בפולין ומציאות של חיים בגטו, במחבוא, הרג במלחמה, שוד, גירוש והיעלמות של קרובים; ובעמוד [22], תחת הכותרת "והגדת לבנך ביום ההוא", טקסט אידאולוגי, על כך ש"שרדנו את הגלות רק בזכות האמונה החזקה - שנשוב ונהיה חופשיים... ובזוועות ואירועי התקופה [הנוכחית], עלינו לכפר על הטעויות שעשינו. בעוד חלוצינו נלחמו והצליחו להתגבר על כל המכשולים בדם ובדמעות, אנו בזבזנו את חיינו ברשלנות. היום עלינו להישבע לתקן את שניתן לתקן...".
בעמוד הראשון של ההגדה נדפסה הקדשה: "Chawer Schuschu Simon, Deinem Andenken ist, diese Hagadah gewidmet " [הגדה זו מוקדשת לזכרו של החבר שׁוּשׁוּ סימון]. "שושו" היה כינויו של יואכים סימון (1919-1943) , יהודי גרמני יליד ברלין, שיחד עם אשתו ובסיוע המחתרת ההולנדית הבריח יהודים אל מחוץ להולנד כדי להצילם מהשמדה בתקופת השואה. שושו נתפס במהלך פעילותו בדרום הולנד בינואר 1943, והתאבד במעצרו.
לא הצלחנו לגלות מה טיבה של "חברת סיער" ומטעם מי נדפסה ההגדה שלפנינו, אך מתוכן הדברים ניתן לשער כי נדפסה בידי קבוצת מחתרת כלשהי שפעלה באירופה בזמן המלחמה, ואפשר כי היתה קשורה למחתרת החלוצית בהולנד.
[26] דף (מספור לא רציף), 29.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תילוע בשוליים התחתונים של כל הדפים. כתמים. מעט קרעים ובלאי. כריכת קרטון ובד חדשה.
אינה ידועה ביבליוגרפית.