מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- and (143) Apply and filter
- satmar (98) Apply satmar filter
- of (96) Apply of filter
- the (94) Apply the filter
- rebb (74) Apply rebb filter
- letter (58) Apply letter filter
- his (54) Apply his filter
- archiv (30) Apply archiv filter
- from (30) Apply from filter
- household (30) Apply household filter
- household, (30) Apply household, filter
- book (27) Apply book filter
- teitelbaum (27) Apply teitelbaum filter
- lev (24) Apply lev filter
- yitav (24) Apply yitav filter
- poster (23) Apply poster filter
- hungarian (22) Apply hungarian filter
- copi (21) Apply copi filter
- distinguish (21) Apply distinguish filter
- in (21) Apply in filter
- sighet (21) Apply sighet filter
- yoel (20) Apply yoel filter
- rabbi (18) Apply rabbi filter
- munkac (16) Apply munkac filter
- state (16) Apply state filter
- unit (16) Apply unit filter
- communiti (15) Apply communiti filter
- dynasti (14) Apply dynasti filter
- forefath (14) Apply forefath filter
- manuscript (14) Apply manuscript filter
- mosh (14) Apply mosh filter
- sighet-satmar (14) Apply sighet-satmar filter
- sighetsatmar (14) Apply sighetsatmar filter
- yismach (14) Apply yismach filter
- atzei (13) Apply atzei filter
- by (13) Apply by filter
- chaim (13) Apply chaim filter
- grandson (13) Apply grandson filter
- kedushat (13) Apply kedushat filter
- lev, (13) Apply lev, filter
- son (13) Apply son filter
- tov (13) Apply tov filter
- yom (13) Apply yom filter
- chassidut (12) Apply chassidut filter
- eretz (12) Apply eretz filter
- israel (12) Apply israel filter
- notic (12) Apply notic filter
- press (12) Apply press filter
- descend (11) Apply descend filter
- manuscripts, (11) Apply manuscripts, filter
דף מודפס, נוסח תפלה על קבר הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". אוהעל, הוצאת יצחק צבי קאנדעל; דפוס קרא, [שנות התר"ע בערך].
נוסח תפילה שתיקן בעל ה"ישמח משה" לומר בעת ההשתטחות על קברות צדיקים (ספר היארצייט, ירושלים תשל"ה, עמ' קצח); התפילה (בשינויים) מיוחסת למקובל רבי משה ברבי מרדכי באסולה (ראה ספר ארץ ציון וירושלים, ירושלים תשנ"ט; נעתקה בספר "שבחי ירושלים" לרבי יעקב ברוך, ליוורנו, תקמ"ה). נוסח התפילה מוקף במסגרת מסוגננת.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[1] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי. כתמים כהים. קרעים בשוליים עם פגיעות קלות במסגרת ובטקסט. טעות הדפסה בצדו השני של הדף (נוסח התפילה הנ"ל מודפס שוב, באופן חלקי).
שלשה דפים מודפסים – דפי שמירה, קמיעות ותפילות:
• "שמירה למגפה רח"ל בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהר"ר משה טייטעלבוים זצללה"ה אב"ד דק"ק אוהעל". ללא מקום דפוס ושנה. [הונגריה, אוהעל?, ראשית המאה ה-20].
• "סגולה לפרנסה והצלחה – שמירה למגפה ר"ל, בדוק ומנוסה מהרב הצדיק מוהור"ר משה טייטעלבוים... אב"ד דק"ק איהעל". בודפשט, דפוס יושע ווייס, [ראשית המאה ה-20].
• "שמירה להילד מהבעל שם טוב זלה"ה". סאטמר, בית מסחר הספרים של אברהם מאיר זיססוויין, דפוס [מאיר ליב] הירש, [1920-1940 בקירוב].
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[3] דפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מסכת ברכות מן תלמוד בבלי, עם חידושי המהרש"א, מהרש"ל, מהר"ם לובלין, מהר"ם שיף [כרוך עם: "ספר רבינו אשר ז"ל" וספר "משניות סדר זרעים" – עם שערים נפרדים]. טשרנוביץ, דפוס יוהאן עקהארדט, תר"ה [1845]. דפוס סטריאוטיפי של הוצאת תקצ"ט. בהוצאת ר' אברהם הכהן רעכין בערגר מטשרנוביץ ור' מנחם מענדיל הורוויץ אייזינבערג מבארשטשוב.
מעבר לדף השער של מסכת ברכות, נדפסה הסכמת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (בעל ה"ישמח משה"): "הן כל יקר ראתה מכתב... מוהר"ר יעקב אורנשטיין... האב"ד דק"ק לבוב... בעסק הדפסת הש"ס גדול וקטן בק"ק טשערנאוויץ ביופי והידור כתבנית סלאוויטא, ונלווה עליהם גדולי המפורשים... המהרש"א ומהרש"ל ומהר"ם לובלין ומהר"ם שי"ף עם הביאור והגהות הגאון מוהר"ר יואל סרקוס... על הרא"ש... על כן הנני מסכים לכל הנאמר במכתב... כ"ד המדבר לש"ש להגדיל תורה ולהאדירה – יום א' ט' ניסן תקצ"ט לפ"ק פה ק"ק אוהעל יצ"ו, הק' משה טייטיל בוים".
הגהות רבות בכתב-יד בשולי הגיליונות.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[1], ב-פא, פא-פב; [1], ב-מט; [1], ג-לו, לח-פא דף. 42 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי קל, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, ובשולי הדפים. קרעים חסרים בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר ודבק. כריכה חדשה.
על הדפסת המהדורה שלפנינו, ראה: רנ"נ רבינוביץ, "מאמר על הדפסת התלמוד", ירושלים תשי"ב, עמ' קלט-קמ; ארשת – ג, ירושלים תשכ"א, י' יוסף הכהן, "הדפוס העברי בטשרנוביץ", עמ' 291-292.
ספר הצוואה מהרב הגאון המפורסם רבי נפתלי הכהן כץ בעל "סמיכת חכמים", עם "אזהרות יקרות אמרות טהורות" מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" ו"הנהגות טובות ודרכי ישרים" מאת רבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ניקלשבורג. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ושותפו עוזר הכהן פריעד, תרס"ד [1904]. שני שערים. הראשון נדפס על הכריכה, עם טקסט שונה מנוסח דף השער הפנימי.
בדפי המגן, רישום ארוך בכתב-יד – ראשי פרקים להספד, ושם בין היתר נכתב: "איש תמים ונכבד ירא אלק'... מוה' יהודא ראזענבערג... חי שבעים שנה! כי הלך בדרך ישרה כראוי לאיש יהודי... כי הלך כל ימי' בדרך טובים, הי' נזהר מחילול שבת, והנהגת ביתו בכשרות, נתן צדקה, יותר מיכולתו, הלך ערב ובוקר לביהכנ"ס, גם שמע לקול תורה הי' אצל הלימוד והדרשות...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[טז] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. כרוך בכריכת עור חדשה, על גבי הכריכה המקורית.
ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". למברג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה.
מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".
הגהה למדנית בשולי דף ה/1.
חתימות בדף השער: "ר' משה גראס", "הק' משה זיידענפעלד"; רישומים בדף המגן הקדמי: "זה הספר השיב משה שייך לאאמ"ו הרבני המופלג בתור' ובירא' מוהר"ר משה גראס נ"י בק"ק אויהעלי", "לקחתיהו מהנ"ל הק' משה זיידענפעלד". רבי משה גראס מאוהעל, חתן הגאון רבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל בעל "דברי ירמיהו" [בן הגאון רבי בנימין וואלף לעוו בעל "שערי תורה"].
בדף השער, חותמת הרב ד"ר אליעזר (אלויס) שווייגר (1872-1943), רב קהילת "ישורון" בנייטרא, סלובקיה (באותיות לועזיות).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[1], לח; פב, [1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בשולי מספר דפים, חלקם מחוזקים בהדבקת נייר. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשני כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.
סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").
בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".
רישומים וחתימות בעלות בשער בראשית: "לה' הארץ ומלואה, הק' ליבוש..."; "בלומא שפיגעל".
הכרך השני על ספרים במדבר-דברים היה בבעלות הגאון המקובל רבי יצחק בעהם הדיין מקראלי, שהוציא לאור את שני החלקים האלו של הספר "ישמח משה". בשערי ספר במדבר וספר דברים חותמות בעלות שלו: "יצחק איצק בעהם בעה"ק ירושלים" – המו"ל רבי יצחק בעהם נזכר בהסכמות ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" המופיעות מעבר לשני השערים. ה"דברי חיים" כותב עליו: "ידידי הרב המופלג וכו' מוה' יצחק איצק נ"י דיין בק"ק קיראל", וה"ייטב לב" כותב עליו: "הנה יגעתי ומצאתי את שאהבה נפשי הוא הרב המופלג ובקי מו' יצחק נ"י הדיין המצוין מק"ק קראלא אשר נדבה רוחו אותו לדלג על ההרים להביא למלאכת הדפוס ס' ישמח משה על במדבר דברים וטרחתו מרובה בנפשו ומאודו ע"כ נוצר תאנה יאכל פריה זו שכרה...".
רבי יצחק נפטר ביום כ"ה חשון תרמ"ח. כשבוע לאחר תום השבעה, נמכר העותק שלפנינו לרבי מנחם נתן אויערבאך – רישום בעלות שלו מתאריך ז' בכסלו תרמ"ח מופיע בשער ספר במדבר: "קניתי הס' הק' הזה לכבוד צורי וקוני בכסף מלא ביום זיין כסלו תרחם לפ"ק – הק' מנחם נתן אויערבאך" - הגאון רבי מנחם נתן אויערבאך (תרי"ח-תר"ץ), מגדולי חכמי ירושלים – נכד ה"אמרי בינה" הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים.
הגאון המקובל רבי יצחק בעהם (תקע"ט-תרמ"ח), מחכמי הונגריה וירושלים. נסמך על ידי הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי, ושימש כדיין ומורה צדק בעיר. היה מגדולי חסידי ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרה"ק משינאווא. בשנת תרל"ג בערך הגיע רבי יצחק לירושלים בשליחות הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא כדי להדפיס בארץ ישראל את סדרת ספרי "אור החמה" על הזוהר. לאחר עלותו לארץ שימש כדיין בירושלים והיה מראשי כולל אונגרין (ראה אודותיו בהרחבה: ר' מנשה יוסף מילר, הדיין רבי יצחק בעהם מקראלי-ירושלים, עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ב-טז).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
סט בשני כרכים. • כרך א (בראשית – תר"ט 1848): [1], קיז דף; (שמות – תר"י 1850): [1], ב-צ דף. דף פ חסר (על מקומו נכרך דף עט כפול); (ויקרא – תרי"א 1851): [1], ב-מב דף. • כרך ב (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מח דף. חסר דף מט אחרון; (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-כח, לג-עב, [1] דף. חסרים 4 דף (דפים כט-לב).
22-24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. בכרך א: חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובשולי הטקסט בכמה דפים; קרעים בשולי מספר דפים מחוזקים בהדבקות נייר. חותמות. כריכות עור חדשות, תואמות, עם הטבעות מוזהבות.
ספר ישמח משה על התורה, חלק ראשון על בראשית ושמות, וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס משה בלומנפלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. שני החלקים בכרך אחד.
מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט), עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב] מספר הרב מלאפוש כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב'... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים", והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור.
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף. חלק ב: [2], קנד דף; נ עמ’ (מספר גליונות כרוכים שלא במקומם). 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. נייר שביר. קרעים קלים בשוליים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ"ך וחמש המגילות, וחלק שני – דרושים על מועדי השנה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו 1906 / תרס"ח [1908].
מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.
שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים - חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.
בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").
בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" - מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).
בשער חלק א, חתימות וחותמת של ר' "ארי' הכהן שו"ב – פה טג' לאפוש יצ"ו".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
חלק א: [3], ב-צו דף. חלק ב: [3], ב-צז דף. 23.5-25 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים קלים. סימני עש בחלק א. חיתוך עם פגיעה בכותרות הדפים בחלק ב. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ"ך וחמש המגילות, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"ד [1934].
חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר. בראש הספר (דפים ב-כד), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").
שני עותקים, עם שינוי שם המו"ל – בעותק הראשון נדפס בדף השער כי מו"ל הספר הוא: "מו"ה יצחק סג"ל קליין" (ובאותיות לועזיות בגב השער: Rabbiner I. Klein"" מאוהעל); בעותק השני הודבקו על שמו של הרב קליין פתקאות עליהן נדפס כי המו"ל הוא: "הרבני מו"ה נפתלי צבי מאנדל" (ובאותיות לועזיות בגב השער: Mandel Mándor"" מאוהעל). יש לציין עם זאת, כי בסוף הקדמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מו"ל המהדורה הראשונה של "ישמח משה" על נ"ך ומגילות, סיגט תרס"ו-תרס"ח) שבראש הספר נכתב: "מסרתי הכח והרשות וזכות ההדפסה ליד ידידי ה"ה הרב וכו' מו"ה יצחק הלוי קליין שליט"א מאוהעל... בשנת תר"צ לפ"ק".
רבי יצחק הלוי קליין מאוהעל (נולד תרס"ד), תלמיד מובהק לגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, הוציא לאור את ספריו שו"ת "זכרון יהודה" (בודפשט, תרפ"ג) ו"שבט מיהודה". רבי נפתלי צבי מאנדל מאוהעל (נספה בשואה בתש"ד), עסק רבות בהדפסת והפצת ספרי רבו בעל "ערוגות הבשם".
רישום בעלות בשער העותק הראשון: "זה הספר שייך לר' דוד ארי' יאקאבאוויטש אשר דר בעיר מונקאטש"; חותמותיו (באותיות לועזיות) בדף המגן. חותמות ר' "טובי' יאקאבאוויטש" בשולי כמה דפים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
שני עותקים: [א]-ד, [א]-קצא עמ’. 27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים ופגמים קלים. כריכות חדשות.
ספר ישמח משה, דרשות לימים נוראים ומועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. סעקלהיד, דפוס שבתי קאהן, תש"ג [1943].
בראש הספר נדפסו הסכמות בני משפחת המו"ל רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים דומ"ץ קאסאן: אביו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים אב"ד וואלאווע-נירבאטור, חותנו האדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג מקאסאן, ובן-דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
החיבור נדפס לראשונה בסיגט תרס"ח, יחד עם חידושי ה"ישמח משה" על אגדות הש"ס ("יין הרקח"); לפנינו הוצאה שניה, שנדפסה על ידי נין ונכד המחבר, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, דומ"ץ בקאסאן, ובה שלושה חלקים: א. "תוכחת חיים אמירה נעימה" – דרשות לחודש אלול וימים נוראים; ב. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת; ג. "אבקת רוכל" – לקוטים.
הספר שלפנינו נדפס בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. בהקדמתו כותב המו"ל על הדפסת הספר בימי המלחמה: "...ובפרט בצוק העיתים הללו, שהוא עקבותא[!] דמשיחא, שה אחת בארבע רוחות העולם פזורה, ולבבות בני ישראל מאד נשברה, ונקרעה לשנים עשר קרעים, ובכליון עינים מחכים ומצפים לישועה ולרחמי שמים... וזכות זקיני המחבר זצוקל"ה יעמוד ויגן עלינו, וימליץ טוב בעדנו, ויעתיר רחמים עלינו להוציאנו מאפלה לאורה ומשועבד[!] לגאולה שלימה...".
לאחר דף השער נכרך בעותק שלפנינו שער נוסף, מקוצר, שמעברו השני מופיעה הקדשה לנדיב ר' יעקב פיקסלער וזוגתו הינדא מהישוב סטודענא בגליל וואלאווע, שנידבו מהונם להדפסת הספר.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[5], ב-מא, [3] דף. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים מחוזקים בהדבקות נייר בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ישמח משה, חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. ברלין, "פרדס", תרפ"ח 1928. שני חלקים בשני כרכים. שערים צבעוניים.
בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (מהדיר ומו"ל מהדורת סיגט תרנ"ח), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, הרב מלאפוש היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89].
מעבר לשער חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.
בין דפי הספר הונחו עשרות פתקים בכתב-יד, "פתקאות הזכרה" (קוויטלעך) שכתבו חסידים אל רבם (כנראה אחד מאדמו"רי סיגט-סאטמר), עם בקשות ברכה שונות. הפתקים נכתבו כנראה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, וברבים מהם נרשם בראש הפתקה מקום מושבו של החסיד (מרביתם מקישינב שבבסרביה). בשולי כמה מהפתקים נוספו (בכתב-יד שונה) שם וכתובת לשליחת מענה (ייתכן שהוספות אלו נכתבו בידי האדמו"ר או משמשו).
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
כרך א (בראשית-שמות): [4], רג, [2] דף. חסר דף ראשון (עם סמל ההוצאה ודפוסת). כרך ב (ויקרא-דברים): [4], קנד דף; מו, [3] עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. כריכות עור חדשות, תואמות.
מהדורה שניה, שלישית ורביעית של ספר תהילים, עם הפירוש "תפלה למשה", מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה":
1. סוואליווע, חיים יהודא גאלדענבערג, תרס"ז 1906. מהדורה שניה עם הוספות. בראש הספר, הקדמת העורך והמביא לדפוס, נכד ה"ייטב לב", האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה של "תפלה למשה", קראקא תר"מ). בהקדמתו מספר על ההוספות מכתב-יד המחבר ועל התיקונים שנערכו במהדורה שלפנינו: "כמה וכמה הוספות לטובה אשר מצאתי דאתי לידי בהכתבים אשר סדרתי... הנשמטים בדפוס הראשון ונדפסו כעת במקומם וגם נתקנו השגיאות, והנה הוא כעת ב"ה כליל ביופיו והדרו". [4], ד-שנד דף. 21 ס"מ. בשער חתימת: "הק' יחיאל יודא הלוי ר"פ [רוזנפלד]".
2. ברלין, "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשניה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור" [כפי הנראה, רבי משה דוד היה מעורב גם בהכנת מהדורה זו לדפוס, ראו קטלוג "קדם", 19, פריט 89]. [3], ה-שנד דף. דפים [4-5] חסרים (הושלמו בצילום). שער צבעוני. 17.5 ס"מ.
3. בודפשט, הוצאת "מבשר", תש"א [1941]. מהדורת כיס מוקטנת. המהדורה הרביעית של תהילים "תפלה למשה", שנדפסה בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה, בשעה שבמדינות אירופה הסמוכות כבר הרגו הגרמנים אלפים ורבבות מעם ישראל. במהדורה זו לא נדפסו ההקדמות מהמהדורות הקודמות. [2], ד-שמז, שנ-שנב, [3] דף. 11.5 ס"מ בקירוב.
3 כרכים. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים בשולי הדפים (בעיקר בכרך א), חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. רישומים וחותמות. כריכות עור חדשות.
ספר תהלים עם פרוש "תפלה למשה" הובא לדפוס בפעם הראשונה בקראקא תר"מ. בראש הספר נדפסה הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" - רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".