ספר ישמח משה על התורה – דרושי חסידות וקבלה, על סדר פרשיות התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. חלקים א-ה, על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. לבוב, [תר"ט]-תרכ"א 1848-1861. סט בשני כרכים. מהדורות ראשונות של כל החלקים, עם שער נפרד לכל חלק.

סדרת הספרים "ישמח משה" נערכה וסודרה לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ובמספר מקומות נדפסו הגהותיו והוספותיו, המתחילות במילים "אמר המסדר" (או בראשי התיבות: "א"ה").

בתחילת כרך בראשית נדפסה הקדמה קצרה מאת ה"ייטב לב". בתחילת הכרך הרביעי והחמישי נדפסו הסכמות ה"דברי חיים" מצאנז וה"ייטב לב".

רישומים וחתימות בעלות בשער בראשית: "לה' הארץ ומלואה, הק' ליבוש..."; "בלומא שפיגעל".

הכרך השני על ספרים במדבר-דברים היה בבעלות הגאון המקובל רבי יצחק בעהם הדיין מקראלי, שהוציא לאור את שני החלקים האלו של הספר "ישמח משה". בשערי ספר במדבר וספר דברים חותמות בעלות שלו: "יצחק איצק בעהם בעה"ק ירושלים" – המו"ל רבי יצחק בעהם נזכר בהסכמות ה"דברי חיים" וה"ייטב לב" המופיעות מעבר לשני השערים. ה"דברי חיים" כותב עליו: "ידידי הרב המופלג וכו' מוה' יצחק איצק נ"י דיין בק"ק קיראל", וה"ייטב לב" כותב עליו: "הנה יגעתי ומצאתי את שאהבה נפשי הוא הרב המופלג ובקי מו' יצחק נ"י הדיין המצוין מק"ק קראלא אשר נדבה רוחו אותו לדלג על ההרים להביא למלאכת הדפוס ס' ישמח משה על במדבר דברים וטרחתו מרובה בנפשו ומאודו ע"כ נוצר תאנה יאכל פריה זו שכרה...".

רבי יצחק נפטר ביום כ"ה חשון תרמ"ח. כשבוע לאחר תום השבעה, נמכר העותק שלפנינו לרבי מנחם נתן אויערבאך – רישום בעלות שלו מתאריך ז' בכסלו תרמ"ח מופיע בשער ספר במדבר: "קניתי הס' הק' הזה לכבוד צורי וקוני בכסף מלא ביום זיין כסלו תרחם לפ"ק – הק' מנחם נתן אויערבאך" - הגאון רבי מנחם נתן אויערבאך (תרי"ח-תר"ץ), מגדולי חכמי ירושלים – נכד ה"אמרי בינה" הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים.

הגאון המקובל רבי יצחק בעהם (תקע"ט-תרמ"ח), מחכמי הונגריה וירושלים. נסמך על ידי הגאון רבי מאיר פערלס אב"ד קראלי, ושימש כדיין ומורה צדק בעיר. היה מגדולי חסידי ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הרה"ק משינאווא. בשנת תרל"ג בערך הגיע רבי יצחק לירושלים בשליחות הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא כדי להדפיס בארץ ישראל את סדרת ספרי "אור החמה" על הזוהר. לאחר עלותו לארץ שימש כדיין בירושלים והיה מראשי כולל אונגרין (ראה אודותיו בהרחבה: ר' מנשה יוסף מילר, הדיין רבי יצחק בעהם מקראלי-ירושלים, עלי זכרון, מג, שבט תשע"ח, עמ' ב-טז).

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".

סט בשני כרכים. • כרך א (בראשית – תר"ט 1848): [1], קיז דף; (שמות – תר"י 1850): [1], ב-צ דף. דף פ חסר (על מקומו נכרך דף עט כפול); (ויקרא – תרי"א 1851): [1], ב-מב דף. • כרך ב (במדבר – תרכ"א 1861): [1], מח דף. חסר דף מט אחרון; (דברים – תרכ"א 1861): [4], ה-כח, לג-עב, [1] דף. חסרים 4 דף (דפים כט-לב).

22-24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. בכרך א: חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות ובשולי הטקסט בכמה דפים; קרעים בשולי מספר דפים מחוזקים בהדבקות נייר. חותמות. כריכות עור חדשות, תואמות, עם הטבעות מוזהבות.