מכירה פומבית 050 חלק א' מכירת סאטמר: אדמו"רי ורבני סאטמר-סיגט, הונגריה וטרנסילבניה
- (-) Remove distinguish filter distinguish
- copi (21) Apply copi filter
- rebb (21) Apply rebb filter
- satmar (14) Apply satmar filter
- teitelbaum (14) Apply teitelbaum filter
- famili (7) Apply famili filter
- letter (7) Apply letter filter
- rabbi (7) Apply rabbi filter
- sighet (7) Apply sighet filter
- yoel (7) Apply yoel filter
ספר שר שלום, כוונות זמניות לסדר ליל פסח וכוונות חנוכה ופורים, מסידור הרב השמ"ש - רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש), בהוצאת רבי חיים שאול דוויך הכהן (הרב השד"ה, ראש ישיבת המקובלים "רחובות הנהר"), ורבי אליהו יעקב לעג'ימי. ירושלים, דפוס האחים ליפשיטץ, תרע"ב [1912]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: "סידור כוונת ספירת העומר", מסידור הרש"ש, בהוצאת ישיבת "שער השמים". [ירושלים, דפוס ש' צוקערמאן, תרע"ד 1914]. עותק חסר שער. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמת בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בירושלים (בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב): "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות - בעיה"ק ירושלים תובב"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב (רישומים בשער "שר שלום" ורישום בדף הראשון של "כוונת ספירת העומר").
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
שני ספרים בכרך אחד. "שר שלום": [1], א-מח, נג דף (חסרים [4] דף: דפים מט-נב. דפים מה-מח נכרכו פעמיים). "סידור כוונת ספירת העומר": [3], ב-יב, עז דף (חסר דף שער ודף יג). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים עם פגיעות קלות בטקסט (פגיעה בציור "מנורת למנצח" בעמוד האחרון), והדבקות נייר דבק. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר תקוני הזהר, עם פירוש כסא מלך, מאת המקובל רבי שלום בוזגלו (הרש"ב, בעל "מקדש מלך"). [ווארשא, דפוס J. Berger, תרמ"ה] 1885. בשער: "כמו שנדפס בבראדי".
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף השער חותמת בעלות של האדמו"ר מתקופת מגוריו בירושלים (בשנת תש"ו בערך, לפני שעבר לארה"ב): "יואל טייטלבוים - אבדק"ק סאטמאר והגלילות - בעיה"ק ירושלים תובב"א". עם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בדף המגן הקדמי מופיעים רישומים של מספר שמות להזכרה לפני האדמו"ר לברכה ולישועה - קוויטלעך שכתבו החסידים בספר בו נהג רבם האדמו"ר ללמוד בכל חודש אלול.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1], ב-קיג, קיט-קכה, קכא-קצד, ו דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קלים. רצועות דבק לחיזוק מעבר לדף השער ובדפי המגן. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר סדר עולם רבה להתנא רבי יוסי בר רבי חלפתא, עם ביאורים והגהות מאת היעב"ץ, הגאון מווילנא, והגהות "מאיר עין" מאת רבי ירוחם מאיר ליינער מראדזין. וורשא, דפוס שמעון בער לנדא, תרס"ה 1904.
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[2], 3, IV-XVIII, מו דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר תפארת הגרשוני, דרושים וביאורים על התורה, מאת רבי גרשון אשכנזי. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, [תרס"ב 1902].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – בדף האחרון חותמתו של האדמו"ר מתקופת מגוריו בעיר מולדתו סיגט (בצעירותו לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד, עד שנת תרס"ו): "יואל טייטלבוים בהרהצז"ל מ. סיגעט"; וחותמת מאוחרת יותר מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי (תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
רישומים בדף השער ובדפים האחרונים: "יואל טייטעלבוים – סאטמאר יצ"ו"; "זה הספר שייך לאדמ"ר ההגה"ק מרן יואל טייטעלבוים שליט"א אב"ד דק"ק אורשיווא..."; "לה' הארץ ומלואה, זה הספר שייך להרהגה"צ מרן יואל טייטעלבוים שליט"א ח"פ סאטמאר יצ"ו".
מספר רישומי קוויטלעך בדפים הראשונים והאחרונים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[9], י-צח דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קמטים וקרעים. הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. כריכת עור חדשה ונאה.
ספר שפע טל, מפתח לחכמת הקבלה, מאת רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג. פרנקפורט דמיין, דפוס שמעון טריר כ"ץ שלי"ט [בבית דפוסו של המדפיס יוהאן קעלנר], [תע"ט 1719]. מהדורה שניה. איורים ותרשימים קבליים.
עותק מיוחס.
בעותק זה למד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר פעמים רבות. בעמוד האחרון מכתב-עדות בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט: "...הספה"ק הזה הי' אצל כ"ק מרן הגה"ק רבינו מסאטמער שליט"א... בשאלה ממני כמה פעמים ולמד בו זמנים טובא ע"י ידיד נפשי הב' החשוב ירא ושלם כמר מנחם מענדל גרינבערג נ"י – וע"ז באעה"ח [ועל זה באתי על החתום] י"ג סיון תשכ"ד לפ"ק, ברוקלין יצ"ו, הק' אלימלך אלטר פאנעט בהרה"ק מהר"י אב"ד דעעש שליט"א..."; תחת מכתב האדמו"ר מדעעש, מופיע מכתב-אישור חתום בידי משמשו-בקודש של האדמו"ר מסאטמר - רבי מנחם מענדל גרינברג: "ג"א [גם אני] באתי על החתום לקיים הנ"ל – מנחם מענדל הכהן גרינבערג".
הגהה בשולי דף יט/1 - ארבע מילים שנכתבו כנראה בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, הכותב: "כי כל בגמטרי' יסוד". הגהות בכתיבות-יד שונות בשולי כמה עמודים.
העותק היה מלפנים בבעלות הגה"ק רבי מרדכי אליעזר עהרענגרובער אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תלמיד ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, חתן הגה"ק רבי פינחס שטיינער אב"ד איללאק) – חותמתו בדף-השער: "מרדכי אליעזר עהרענגרו[בער] חופ"קק ווראנאף והגליל יע"א" - הגאון רבי מרדכי אליעזר עהרנגרובר אב"ד ווראנוב בעל "נחלת יוסף" (תרכ"ח בערך – כסלו תש"ג), מגדולי רבני הונגריה. חתן הגה"ק רבי פנחס שטיינער אב"ד איללאק בעל "בריתי שלום". בבחרותו למד בישיבת הגה"ק רבי משה פאלאק אב"ד באניאהד, ובשנת תרמ"ה נסע יחד עם ידיד-נעוריו ובן עירו פאקש, המהרי"ץ דושינסקי, ללמוד בישיבת ה"שבט סופר" בפרשבורג. בהמשך חזר לבית הוריו וקיבל תורה מפי המרא דאתרא הגה"ק רבי זוסמאן סופר. בשנת תרס"ב מונה לרב בית-מדרש בעיר שטיינאמנגער (סאמבאטהעלי), ובשנת תרס"ח התמנה לדומ"ץ ורב ד"חברת ש"ס" בעיר פאפא. בשנת תרע"א עלה לשמש בכתר הרבנות בעיר הגדולה ווראנוב, בה כיהן במשך ל"ב שנה עד לפטירתו. בנו יחידו, הגאון רבי הילל מאיר משה (תרנ"ב-חשון תרע"ט), חתן הגה"ק בעל "ערוגת הבושם" ומחסידי המהרי"ד מבעלז.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
האדמו"ר מדעעש-בורו פארק רבי אלימלך אלטר פאנעט (תרפ"ט-תשס"ה), אב"ד דקהל "זכרון יוסף" בברוקלין, ניו יורק, ונשיא ומייסד כולל "מראה יחזקאל" בארץ ישראל. בן האדמו"ר רבי יוסף פאנעט אב"ד אילונדא ודעעש, ונכד הגה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל". חתן הגה"ק רבי יחיאל גרינצווייג אב"ד דאלהא.
המשב"ק ר' ניסן מנחם מענדל הכהן גרינבערג (מכונה "ר' מענדל שיקאגא"), שימש במשך כמה שנים כ"הויז בחור" (בחור המתגורר בבית האדמו"ר ומופקד על צרכיו) אצל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בצעירותו היה בן-בית אצל הגה"צ ר' צבי הירש מייזליש אב"ד קהילת "שארית ישראל" בשיקגו, ונסע בהמלצתו ובעידודו ללמוד בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג, שם התקרב אל רבו האדמו"ר מסאטמר. שימש בקודש במשך שנים רבות, ואף התלווה בשנת תשי"ט אל האדמו"ר מסאטמר בביקורו בארץ.
[2], ב-טז, יח-נג, נג-סב, סד-סו, סו-עד, עו-פ דף. 34 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני - קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט; קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות רבות בטקסט משני צדי הדף, ובמסגרת (משוקמים בהדבקות נייר פרגמנט); הדבקות נייר ודבק בשולי כמה דפים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
שני ספרים שהיו בבעלות רבי שרגא פייביש אשכנזי ובנו רבי יוסף אשכנזי, משמשיו בקודש של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר:
1. ספר המנהיג, דינים, מנהגים וסדרי תפילות וברכות, מאת רבי אברהם בן נתן [ראב"ן] הירחי. לבוב, D. H. Schrenzel, [תרי"ח] 1858. העותק של רבי שרגא פייביש אשכנזי, מצעירותו, בתקופת מגוריו בעיר צפת וקודם הגירתו להונגריה - חותמותיו בדף השער ובדף האחרון: "שרגא פייביש אשכנזי בעה"ק צפתו"; "שרגא פייביש אשכנזי בעיה"ק צפת ת"ו – Fawisch Aschknasi, Saffed". חותמות נוספות: "בני אפרים יוסף דוב שיחי' נולד א. וישלח יב כסליו תער"ב לפ"ק". הגהות קצרות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
[92] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי עש קלים. הדבקות לחיזוק בשולי כמה דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
2. ספר הגן ודרך משה, דינים, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא מגיביטש. פיעטרקוב, מ. קנאסטער בווארשא, [תר"ע 1910]. העותק של רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי – בדף השער, חתימות בעלות שלו מתקופת מגוריו בקראלי בצל רבו האדמו"ר רבי יואל שכיהן ברבנות העיר: "הק' אפרים יוסף דוב אשכנזי קראלי יצ"ו"; וחותמת בעלות נוספת שלו מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שעבר עם רבו האדמו"ר לעיר סאטמר: "אפרים יוסף אשכנזי סאטמאר".
[1], א-לו דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. גליונות חתוכים באופן לא אחיד; כמה מהגליונות אינם חתוכים. כריכה חדשה.
החסיד הנודע רבי שרגא פייביש אשכנזי (בערך תרמ"ה-נספה בשואה תש"ד), יד ימינו ומשמשו בקודש של קרובו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (הרב ומשמשו היו מצאצאי רבי משה דוד אשכנזי הרב מטולטשווא, חמיו של ה"ייטב לב"). חתן רבי יעקב יצחק אונגר מצפת (מצאצאי האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה). נסע כשד"ר מארץ ישראל בשלהי תקופת מלחמת העולם הראשונה והגיע להונגריה. עפ"י עצת הרב מפלאנטש, התקרב רבי שרגא פייביש אל קרוב-משפחתו האדמו"ר מסאטמר והפך ליד ימינו ומשמשו בקודש לאורך תקופה של כ-27 שנה (בתקופת מגוריו באורשיווא, קראלי וסאטמר), עד ימי השואה.
בנו, החסיד רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ב-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.
ספר שאלות ותשובות שמן רוקח, חלק א, על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון רבי אלעזר לעוו. [סינער-וואראהל, גליל סאטמר, דפוס יעקב ווידער, תרס"ט 1909].
עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות חותמות רבות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר [לאחר שנתמנה לרבנות העיר - בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".
לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
בדפי המגן ובשולי כמה דפים נוספים נרשמו בכתב יד חתימות כמה מתלמידי האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "ליפא שווארץ" [הגאון החסיד רבי חנניה יו"ט ליפא שווארץ, מתלמידי הרבי מסאטמר בשנים קדמוניות, בעל מחבר ספר "המאזרני חי"ל" ומנהל מוסדות "יטב לב ד'סאטמאר" ירושלים]; "אברהם שמחה האלפערט מחוסט"; "יעקב גליקמאן"; "אנטשל שטערן"; "יעקב שטערן"; "מאיר חיים"; "הק' אהרן פריעדמאן"; "אהרן ולדמן" (באותיות לועזיות - Valdman Aron), ואחרים.
[2], קד, [1] דף. חסר דף [3] בראש הספר וחמישה דפים אחרונים (פרענומעראנטן). 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. שליש תחתון של דף השער קרוע וחסר, עם פגיעה במסגרת ובטקסט (גם מעבר לשער). הדבקות נייר לחיזוק. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ציון לדרש, מפתח למאמרי חז"ל בתלמוד בבלי וירושלמי המופיעים בספר עין יעקב, על פי סדר א-ב, מאת רבי שרגא פיבש סג"ל פרענקל. פשעמישל, דפוס א' זאפניק עט קנאללער, [תרל"ז] 1877.
העותק של האדמו"ר רבי משה טייטלבוים מסאטמר בעל ה"ברך משה", מתקופת מגוריו בסיגט שבמרמרוש – חותמתו בראש דף השער: "משה טייטלבוים מ. סיגוט". בדף השער ובדף לאחריו רישומי שמות, קוויטלעך שכתבו שנים מחסידיו לברכה.
רישומי בעלות של "מענדיל בן משה אהרן פעריל מטשארדא" [כנראה בנו של רבי משה אהרן פערל, ראש הקהל בטשארדא הסמוכה לסיגט].
האדמו"ר מסאטמר רבי משה טייטלבוים" בעל ה"ברך משה" (חשון תרע"ה-תשס"ו), בנו השני של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים". בזיוו"ר היה חתן-דודו האדמו"ר מסאסוב רבי חנוך העניך אב"ד קערעצקי (חתן ה"קדושת יו"ט). בתחילה ניהל את ישיבת דודו-חותנו "בית דוד" בקערעצקי, ובהמשך מונה לכהן ברבנות זענטא, שם הקים ישיבה ועמד בראשה. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר מולדתו סיגט. לאחר שהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ברומניה, היגר לארה"ב והקים בבורו-פארק את בית המדרש "עצי חיים - סיגט". היה מגדולי הרבנים של "התאחדות הרבנים" ומנאמני דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשנת תשל"ט עלה לכהן על כס אדמו"רות סאטמר, כממלא-מקום דודו האדמו"ר רבי יואל (ששלוש בנותיו נפטרו בחייו וללא צאצאים). בניו הם האדמו"רים הגדולים מסאטמר, האחים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א, שמנהיגים ברמה את שתי הקהילות החסידיות הגדולות של חסידות סאטמר בארה"ב וברחבי העולם.
12 עמ', קכ, קלא-קנו דף. עטיפת הספר המקורית נכרכה בסוף הספר. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי כמה דפים, מחוזקים בהדבקות נייר ודבק. קרעים חסרים גסים בשולי דף השער ושני דפים לאחריו, עם פגיעות בטקסט, עם הדבקות נייר ודבק והשלמות בעט. חותמות. כריכה חדשה.
ספר ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, ליקוטים מהש"ס ודרושים, מאת הגאון המקובל רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמשטרדם. לבוב, דפוס רבי שלמה יאריש ראפאפורט, [תקמ"ט 1789]. מהדורה ראשונה.
העותק של הבחור ר' משולם זושא טייטלבוים מסיגט, בן האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" אב"ד סיגט - חותמתו בדף השער: "משילם זישא טייטלבוים מסיגעט יע"א". רבי משולם זושא טייטלבוים נספה בבחרותו בשואה, הי"ד. ידועות תמונותיו לצד סביו אבי-אמו האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט (ראה בספר רבינו הקדוש מראצפערט, עמ' שטז ועמ' שפא).
[1], כח; ב-יג דף; טו דף; [4], ה-יב דף. חסר דף א מהספירה השניה. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו בדפים האחרונים עם פגיעה בטקסט. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים, חלקם משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בשולי הטקסט בכמה דפים. רישומים. כריכת עור חדשה.
בדפוס זה של רבי יהודא שלמה יאריש רפאפורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה בספר "הרבי ר' אלימלך מליזנסק", מאת הרב בצלאל לאנדוי, המביא מסורת בעל פה (בשם הרה"ח רבי משה הלברשטאם) על סגולתו הרבה של ספר "נועם אלימלך" מדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד" (ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא)].
ספר דברי משה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת הגה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (תלמיד הבעש"ט). לבוב, שמואל כ"ץ, תרמ"ז 1887.
הסכמות ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ, ה"שואל ומשיב" מלבוב, ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ה"אמרי יוסף" מספינקא והאדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש.
העותק של רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – בשער הספר ובדף הראשון מופיעות חותמותיו: "חיים יצחק אייזיק הלברשטאם אבדק"ק סלאטפיני והגליל יצ"ו". חותמות נוספות: "הק' מאיר אשר ב"ר יצחק אריה טאבאק פין ביסטרע זיע"א" [כנראה ממשפחת הגאון בעל "ערך שי" מסיגט]; "נפתלי צבי העללער לערדיני יע"א" [נזכר ברשימת הפרענומעראנטן בסוף ספר "גרסא דינקתא", סיגט תר"ס]. חתימה בכתב-יד בשער: "ר' שלמה שו"ב". הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך – נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], נד, [6] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים ובלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, מחוזקים ברצועות דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.
ספר חידושי מהרי"ק, חידושים על הסמ"ג בהלכות פסח, המיוחסים לרבי יוסף קולון – המהרי"ק. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ומנחם קליין, [תרנ"ט] 1899. מהדורה ראשונה. הסכמות בעל ה"דרכי תשובה" ממונקאטש, בעל ה"עטרת ישועה" מדז'יקוב והמהרש"ם מברעז'אן.
העותק של הגה"ק רבי חיים יצחק הלברטשאם אב"ד סלאטפינא – חתימת-יד קדשו בדף השער ובעמ' האחרון: "לה"ו הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטם מדאלינא"; רישום בעלות בכתב-ידו הדף השער ובצדה הפנימי של הכריכה הקדמית: "נתן לי במתנה ר' אפרים קאפאלאוויטש מדיביווע"; "...נתן לי זאת במתנה גמורה הרבני החסיד המופלא מו"ה אפרים קאפילאוויטש בן ר' אנטשיל קאפילאוויטש מדיביווע בעת היותי פה מרחץ פאלין מאראמאראש אונגרן - הק' חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מק"ק דאלינא יצ"ו גאליציען".
בדף השער, חותמת המו"ל: רבי "פנחס זעליג הכהן שווארטץ בהגאון מוהר"נ המחבר 'בית נפתלי' האבד"קק ה"מאד ז"ל" - רבי פנחס זליג הכהן שווארץ מבעזדעד, בן הגאון רבי נפתלי שווראץ אב"ד מאד בעל "בית נפתלי".
הגהות בכתב-יד בשולי כמה דפים.
הגאון הקדוש רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם (תרנ"ט בערך - נספה בשואה ב' סיון תש"ד), חתנו הגדול של האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט. בנו של האדמו"ר רבי יהושע הלברשטאם מדולינא (בן האדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב, בן האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ, בן ה"דברי חיים" מצאנז). לאחר נישואיו היה סמוך מספר שנים על שולחן חותנו ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ה נתקבל לאב"ד קהילת סלאטפינא והגלילות, והקים בה ישיבה חשובה שמנתה מאות תלמידים. לאחר פטירת חותנו ה"עצי חיים" בדמי-ימיו (בשנת תרפ"ו), הפך רבי חיים יצחק אייזיק לעמוד-התווך של המשפחה, ומינה את גיסו הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים לאדמו"ר ואב"ד בעיר הגדולה סיגט. ערך והדפיס את ספרי חותנו ה"עצי חיים". נספה בשואה עם קהילתו, אשתו ותשעה מילדיו. שתי בנותיו הגדולות ניצלו והקימו משפחות חשובות של רבנים ואדמו"רים בארה"ב.
[2], ג-כ דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים קטנים בדף השער ובדף לאחריו, עם פגיעה קלה במסגרת ובטקסט. כריכה ישנה; השדרה וצדה האחורי של הכריכה חדשים.
שני ספרים שהיו בבעלות הרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים מסיגט (בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים מאוהעל וחתן דודו בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט):
• ספר תורת משה, פירוש על חמשה חומשי תורה וחמש מגילות, מאת רבי משה אלשיך. ווארשא, יהושע גרשון מונק, [תרנ"ה] 1895. שלושה שערים מאוירים בדמויות משה ואהרן.
העותק שלפנינו הוענק כדורון-דרשה להרה"ק רבי אברהם ניסן טייטלבוים, בעת נישואיו עם הרבנית מרת העסא, בת-דודו האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" אב"ד סיגט. רישומי בעלות בדף השער: "זה הספר נתתי לדורן דרשה לכבוד [י]דיד נפשי כבוד החתן מופלא ומופלג בתורה וי"ש וכו' וכ[ו'] שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה ניס[ן] בן הרב הצדיק המפורסים מרן משה יוסף ט"ב זצ"ל אב"ד דק"ק איה[ל], חתן הרב הצדיק דפה ק"ק סיגעט יע"[א] – הק' שמחה יוסף העניך"; בדף המגן רישום נוסף: "זה הספר תורת משה אלשיך הקדוש שייך להרב החריף ובקי בתורה ובו"ה, חריף שנון זית רענן פ"ת בתורת ה' עושה ציצים ופרחים כש"ת מו"ה ניסן טייטלבוים נ"י יזרח כשמש בצהרים – אני הכותב לכבוד התורה ולומדיה הק' פלוני בן פלוני".
בהמשך עבר העותק שלפנינו לגאון החסיד רבי אברהם מנחם מאניש סופר מסיגט (מחשובי חסידי ויז'ניץ, סופר סת"ם ידוע ביראת שמים, שאדמו"רי בית סיגט ובית ויז'ניץ היו מהדרין לרכוש תפילין, מזוזות וספרי תורה שנכתבו על ידו) – חתימתו בדף השער: "אברהם מנחם מאניש סופר סת"ם בסיגוט יצ"ו"; בדף המגן רישום בעלות שלו: "בעזהשי"ת מעתה שייך לי אברהם מנחם מאניש סופר בסיגוט יצ"ו".
העותק היה גם בבעלות הגאון רבי חיים יוסף ב"ר אברהם גרינבוים אב"ד בלאזנדורף (גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 222) – חותמותיו בשער ובדף המגן: "חיים יוסף בלאאמ"ו ה"ה"ג מ"הר"א גרינבוים ז"צ"ל א"ב"ד דק"ק בלאזענדארף והגלילות"; "Josef Grunbaum – Ober Rabbiner Blasendorf".
[1], א-מח, נ-סח; א-נב; [1], א-כז, כט-לד; א-כח; א-מט; [1], א-יז; א-יא; א-יב; א-י; א-י דף. חסר דף כח מהספירה השלישית (פרשת בהר). 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. כריכה חדשה.
• ספר ערבי נחל, חלק ב, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרח"ם 1888.
בדף המגן מול השער, חתימת בעלות: "הק' ניסן ט"ב". בצדו השני של דף המגן, רישום בעלים נוסף: "זה הספר ערבי נחל שייך לא"א מוה"ר ברוך בענדיט נ"י".
[1], ב-קלח דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. פגמים קלים. כריכה חדשה.
הרה"ק רבי אברהם (אלעזר) ניסן טייטלבוים מסיגט (תר"ל בערך – חשון תרס"ה), בן הרה"ק רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (תר"ה-תרנ"ז), בן האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. אמו, הרבנית הינדה, בת האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם אב"ד קשאנוב (בן ה"דברי חיים" מצאנז). כשהגיע לפרקו נשא את הרבנית העסא, בת-דודו האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט". איש קדוש, צדיק וחסיד, רודף צדקה וחסד, סבל כל ימיו ייסורים וקבלם באהבה. נפטר בצעירותו ללא זש"ק, ונקבר לצד אביו בבית החיים בעיר אוהעל.