ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה.
חמשה חלקים בכרך אחד. שער ראשי בראש הספר, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.

הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים [כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"]. בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
חתימה (בעיפרון) בשער הראשון: "צבי מייזליש ב"ס"; בשער השני של חומש בראשית, חותמת: "יעקב מאיר וואלד, ראב"ד דק"ק קלוזש (קלויזענבורג)" [תרכ"ו-תרפ"ח; דומ"צ בקלויזנבורג, חתנו של רב העיר רבי משה שמואל גלזנר בעל "דור רביעי].
בדף [4] בתחילת הספר (שנכרך פעמיים), חתימה: "אברהם אריה פאללאק".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

[4], קמא, [2] דף; צא דף; [3], נה, [2] דף; [4], פ דף; נב, נה-ע דף. דף [3] בראש הספר (מההקדמה) מופיע פעמיים [כפי הנראה, שלשת הדפים הראשונים הינם השלמה מעותק אחר]. לוח תיקוני הטעויות של ספר שמות נכרך בסוף ספר ויקרא, לוחות הטעויות של ספרים במדבר ודברים ושער חומש דברים נכרכו לאחר דף השער של חומש במדבר. 23.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי מספר דפים (כולל דף השער הכללי), ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר ונייר-דבק. כריכה חדשה.

ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים, מאת רבי צבי הירש במהרי"ל מגיד מישרים בק"ק ואיידסלוב. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי הדרשנים בדורו.

[4], מח, טז דף. 19 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים במספר דפים, קמטים רבים וקרעים בדף השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר חידושי מהר"א, על מסכת גיטין, מאת רבי אריה ליבש היילפרין אב"ד אפטא וסוכטשוב "רבו של הגאון הקדוש 'היהודי' זצ"ל מפרשיסחא זי"ע ועכ"י". [וורשא, ללא שם מדפיס], תרכ"ו [1866]. מהדורה יחידה.

המחבר, הגאון רבי אריה ליבש היילפרין (רבי ליב חריף), אב"ד פשדבורז', אפטא וסוכטשוב. כיהן כרב וראש ישיבה בעיר פשדבורז' בשנות התק"ל בקירוב, ובאותה תקופה למדו אצלו הבחורים רבי יעקב יצחק רבינוביץ (שנודע לימים בשם "היהודי הקדוש" מפשיסחא) ורבי ישעיה וולטפרייד (לימים אב"ד פשדבורז' משנת תקמ"ח ואדמו"ר מפורסם), שהיו מבני העיר פשדבורז'. בהשפעת רבי דוד מלעלוב נתקרבו שני החברים לחסידות, נסעו אל "החוזה מלובלין" והיו מגדולי תלמידיו. עלילת התקרבות תלמידיו של ר' ליב חריף לחסידות, מסופרת באריכות בספר "כחודו של מחט" מאת הסופר החסידי ר' אליהו כי טוב (ירושלים, תשט"ו).

[1], ב-מא דף. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קמטים בדף השער, וקרע חסר קטן בשולי הדף (משוקם בהדבקת נייר). כריכה חדשה.

מקום דפוס המופיע בשער הוא לעמבערג, אך לדברי ש' ווינר (קהלת משה, עמ' 467 מס' 3842) הספר נדפס בוורשא.

ספר ראשי בשמים וספר עצי בשמים – שניים מספריו של האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט אב"ד פראגא:
• ספר ראשי בשמים, חידושי תנ"ך ואגדות ש"ס מדרש וזוהר הקדוש, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, [תרל"ח] 1878. מהדורה ראשונה.
חתימות בדף השער: "יהודא ליבוש במוהר"מ ז"ל פאפיערטשיק"; "לוי במ"מ ז"ל קראיאנעק". בדף הפורזץ רשימות בכתב-יד משנת תרמ"ג של ספרים שונים למכירה, עם סכומים ושמות אנשים (עם מחיקות בהעברת קולמוס ועיפרון).
[1], ב-קיז דף. חסר דף השער השני. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חתימות וחותמת. כריכה חדשה.

• ספר עצי בשמים, חידושים על משניות, על הש"ס ועל שו"ע או"ח ויו"ד, מאת האדמו"ר רבי ישעיה מושקאט. וורשא, דפוס האחים שולדבערג, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה.
פג, [1] דף. 25 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב. קרעים קטנים בשולי הדף הראשון ודפים נוספים. רישומים. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון הקדוש רבי ישעיה מושקאט (תקמ"ג – תרכ"ח; אוצר הרבנים 11651), אב"ד פראגא הסמוכה לוורשא. בעל "הרי בשמים", "ראשי בשמים", ו"עצי בשמים", מגדולי תלמידי המגיד מקוז'ניץ (ברוב ספרי המגיד נמצאת הסכמתו), ומגדולי תלמידי רבי בונים מפשיסחא, יחד עם החידושי הרי"מ והשרף מקוצק. היה חתנו של האדמו"ר רבי יצחק מראדוויל (לשושלת זלוטשוב).

ארבעה ספרים מספריו של האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין, רובם במהדורות ראשונות:
• ספר פרי צדיק, פירוש על התורה והמועדים, חלק ראשון, על ספר בראשית, עם קונטרס קדושת שבת ושביתת שבת, ועם קיצור קונטרס עת האוכל. לובלין, דפוס השותפים משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרס"א 1901. מהדורה ראשונה. שני שערים.
• ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה.
בדף השער חתימת-ידו של רבי אלעזר צבי ציגלמן (מו"ל מפורסם של ספרי ברסלב, מגדולי מפיצי תורת ברסלב בפולין).
• ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, תרע"ג [1913]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרס"ב.
• ספר רסיסי לילה, עם קונטרס דברי חלומות. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ג] 1903. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות: "זה הספר שייך להנגיד החסיד המפורסם מו"ה אלחנן האבערמאן בעלכאטוו?".

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין (תקפ"ג-תר"ס), נולד לאביו הגאון הליטאי רבי יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג (לטביה). מילדותו נודע כעילוי גאוני, ועוד טרם הגיעו לגיל עשרים כבר חיבר ספר שו"ת וחיבורים שלמים על הש"ס ועל הרמב"ם. בראשית שנות הת"ר פגש והכיר את האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, ולאחר ששהה באיזביצא שבת אחת נהפך לבו ונעשה לחסיד נלהב. רבי צדוק הסביר כי "בסעודה שלישית חתה הרבי גחלי אש על לבי". מאז דבקה נפשו בתורת החסידות ודרכי עבודת ה' הבוערת בדרך רבו האדמו"ר מאיזביצא, שנפשו נקשרה בנפשו. רבי צדוק עבר לעיר לובלין, ולאחר פטירת רבו מאיזביצא בשנת תרי"ד, היה מראשי חסידי איזביצא שהכתירו עליהם לאדמו"ר את רבי יהודה ליב אייגר מלובלין. בתקופת הסתופפותו בצל רבותיו הקדושים, גזר רבי צדוק על עצמו שתיקה וכמעט לא מסר דברי-תורתו ברבים. כך גם נהג ברוב תקופת כהונתו כאדמו"ר בשנים תרמ"ח-תר"ס. את עומק מחשבותיו והגיון לבו שיקע בכתיבת ספריו: "פרי צדיק", "צדקת הצדיק", "שיחת מלאכי השרת" [אודות מציאות המלאכים והשדים], "רסיסי לילה" ו"דברי חלומות" [גילויים שמימיים וחידושי-תורה שנתגלו אליו בחזון-לילה בחלום], "דובר צדק" "מחשבות חרוץ", "פוקד עקרים", "תקנת השבין" וספרים נוספים, אשר הפכו לספרי יסוד במחשבת החסידות.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.