ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא, במדבר ודברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ו 1866. מהדורה שנייה. ארבעה חלקים (בארבעה כרכים).

הספר "לקוטי תורה" הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד. בספר נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי מחומש שמות), והמאמרים על המועדים ועל מגילת שיר השירים. מאמרי אדמו"ר הזקן על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור".
בספר מובאים "דרושים" אדמו"ר הזקן בעל התניא, שאמר בפני הציבור בשבתות ובמועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר מתלמידיו באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה (ז'יטומיר, תר"ח) על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט והאדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי.

המהדורה שלפנינו, שנדפסה סמוך לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הובאה לדפוס ע"י הגאון החסיד ר' שמואל בצלאל (הרשב"ץ). במהדורה זו נדפסו הסכמות המהדורה הראשונה (בהם שונה הזכרת שם ה"צמח צדק" מנ"י – נבג"מ), ועליהן נוספו גם הסכמת הגאון החסיד ר' פרץ חן אב"ד צ'רניגוב, הגאון החסיד ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנטשוג והגאון החסיד רבי שניאור זלמן פראדקין מלובלין בעל "תורת חסד". בסוף כל חלק נוספו ההוספות לספר לקוטי תורה
בספר "בית רבי" (ברדיטשוב תרס"ב, א', עמ' 173) נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו לאדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד [ממזריטש] נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
בשני חלקים, חותמות הגאון רבי "חיים יודא ברוין אב"ד דק"ק איקלאד יע"א" (תרנ"ד – נספה בשואה, תש"ד); באחד החלקים, חותמות בית התבשיל "שערי תורה" ביפו.

ארבעה חלקים בארבעה כרכים: חלק א (ויקרא): [4], ח; נד דף. חלק ב (במדבר): [1], צו דף. חלק ג (דברים): [2], ק דף. חלק ד (שיר השירים): [1], נא דף.
28-30 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמים קשים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות.

ארבעה מספרי רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש:
• ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים, "שער התשובה" ו"שער התפלה". יאס, דפוס צבי גאלדנער, תרי"ט [1859].
ספר "דרך חיים", והוא חלק שלישי מספר "שער התשובה והתפלה" (נקרא גם "שערי תשובה"; נדפס לראשונה בקאפוסט תקע"ט). מעבר לשער אזהרת המביא לדפוס, הרב יצחק משה בר' שמואל מיאס (שימש כרב ומשפיע לחסידי חב"ד ביאס. נפטר בי"ז ניסן תרכ"א כבן שמונים שנה ועל מצבתו נכתב: "יצק מים על ידי רבי שניאור זלמן מליאדי ובנו רבי דוב בער מליובאוויטש". ה"צמח צדק" העריכו מאוד והיה "חשוב וספון אצלו ואומר לו ד"ח ביחידות").
[3], ב-צב, צז-קמח דף. ללא דפים צג-צו ו-[3] דפים אחרונים. חותמות חייקל לונסקי, הביבליוגרף והספרן הראשי של ספריית שטראשון בווילנא,

• "ספר "נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון שער האמונה". לבוב, דפוס F. Galinski u. S.L. Flecker, [תר"כ] 1860.
הקדמת האדמו"ר האמצעי בראש הכרך. "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני חג הפסח - יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. [1], קז דף.

• ספר "שערי אורה והוא שער החנוכה ושער הפורים". יוהניסבורג (פרוסיה), א. גאנשאראווסקי, [תר"כ 1860 בערך]. פרטי דפוס בעמוד האחרון (בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב").
"ראוי לכל איש ואיש ליתן לבו ודעתו להאיר נפשו... בעניני חנוכה ופורים, שימצא כל אחד ואחד מרגוע לנפשו לפי ערכו ומקומו ושעתו" (מתוך הקדמת המחבר). אדמו"ר הריי"ץ מביא בשם זקנו אדמו"ר המהר"ש, שכל ספר מספריו של אדמו"ר האמצעי יועד לסוג אחר של חסידים, אך "שערי אורה" הוא כללי ונכתב עבור כלל החסידים: "הוא האל"ף בי"ת דתורת החסידות" (קונטרס "לימוד החסידות", עמ' 30; "היום יום", טו אדר ב'). ק דף.

• ספר "עטרת ראש", דרושי חסידות לימים נוראים – ראש השנה, יום הכפורים ושבת שובה. [יוהניסבורג, א. גאנשאראווסקי, תר"כ 1860 בערך]. בשער פרטי המהדורה הראשונה: "כמש"נ בקאפוסט בשנת תקפ"ב". ז, [1], ח-כו, כט-לא, לג-סח, [2] דף. חסרים דפים כז-כח.

ארבעה כרכים. 18-20.5 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים ומעט סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

חמשה סטים ממהדורות שונות של שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ברודי, ווארשא וווילנא, תרל"ד-תרצ"ו [1874-1936].
בפתח החלק הראשון של כל מהדורה מופיעות הקדמות והסכמות בני המחבר - רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש והרה"ק ר' חיים אברהם. שני שערים לכל חלק, הראשון מקוצר.
1. בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. על פי מהדורת זיטאמיר תרכ"ט.
סט שלם – כל החלקים בארבעה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קכד, קכט-קסח דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], רלז דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות פסח והלכות ויום טוב): [3], קכה, קכט-קלו, קכז-קלד, קמג-קנ, קנג-רכח דף. כרך ד ("אורח חיים חלק רביעי" = יורה דעה, עם חושן משפט ושו"ת): [2], קפב, קפה-רב דף. שערים נפרדים לחלקים חושן משפט ושו"ת.

2. ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. על פי מהדורת ווארשא תרל"ד.
סט שלם – כל החלקים בחמשה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [6], קעא, [1] דף. רישום: "שייך להחסידים דקאצק בע"ה ירושלים הנשאר מהחסיד ר' שמואל לייב ז"ל מזעליחאוו". חותמות "בית החסידים דקאצק" בירושלים. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], רא דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [4], קסד דף. חותמות בית כנסת חב"ד "אהל יעקב" בחיפה של הרב מנחם מענדל קופרשטוך. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [5], ב-קלו דף. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם חושן משפט ושו"ת): [2], ג-קלח; [1], ב-מב; [1], מד-עז דף. שערים נפרדים לחלקים חושן משפט ושו"ת.

3. ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. על פי מהדורת ווארשא תרל"ט.
סט שלם, כל החלקים בחמשה כרכים: כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [6], קעא, [1] דף. חתימות, רישומים וחותמות של רבי אברהם פעניגער ושל בנו משה פעניגער, מחשובי חסידי באבוב בעיר אושפיצין. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת): [3], קצד, [1], קצו-רא דף. חותמת בדף השער: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל" [הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה]. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [4], קסד דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [5], ב-קלו דף. • כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם חושן משפט, שו"ת ו"השלמה מן שולחן ערוך רז"ל"): [2], קלח; ב-מב; [1], מד-עז; [1], ב-טז דף. חותמת: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל".

4. ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. על פי מהדורת יוזעפאף תרל"ט. עם: הוספות וחדושים כתבי יד הצמח צדק - שו"ת לד' חלקי שו"ע, ועם "השלמה לשו"ע רז"ל – דברי נחמיה".
סט שלם, כל החלקים (בששה כרכים): כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קנו דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – עם הוספות וחדושים לאו"ח): [2], ג-קסט דף. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב): [ב], ג-קמג דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח – עם שו"ת): [2], ג-קיט; [1], כה דף. שער נפרד לשו"ת. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם הוספות וחדושים ליו"ד): [2], ג-קו דף. חותמת של הרה"ח ר' יחיאל מיכל רפפורט (תרע"ד-תשמ"ג), מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בקרמנצ'וג ובוויטבסק, ולאחר מכן מנהל סניף של הישיבה בקורסק. כרך ו (חושן משפט – עם "השלמה לשו"ע רז"ל" והוספות וחדושי הצ"צ לד' חלקי שו"ע): [2], ב-לו; ח; יג; [1], ב-כח; ח; סח דף.

5. ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. על פי מהדורת ווילנא תרפ"ה. עם: הוספות וחדושים כתבי יד הצמח צדק - שו"ת לד' חלקי שו"ע, ו"השלמה לשו"ע רז"ל – דברי נחמיה".
כרך א (אורח חיים חלק ראשון): [4], ה-קנו דף. כרך ב (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת – עם הוספות וחדושים לאו"ח): [2], ג-קסג, קסג-קסח, [1]; יג דף. דפים מא-מח נכרכו שלא כסדרם. כרך ג (אורח חיים חלק שלישי – הלכות שבת ויום טוב – עם השלמה לשו"ע רז"ל): [3], ד-קמג; ח דף. כרך ד (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [2], ג-קיט דף. כרך ה (יורה דעה חלק חמישי – עם הוספות וחדושים ליו"ד, ושו"ת): [2], ג-קו; [1], ב-כח; [1], כה דף. שער נפרד לשו"ת. כרך ו (חושן משפט – עם הוספות וחדושים לחו"מ ואהע"ז): [1], ב-לו; סז; ח דף.

26 כרכים. גודל ומצב משתנים. פגמים קלים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב (עמ' 122-123), כד/כה (עמ' 124-126), ל (עמ' 130), לא (עמ' 130-132), לו (עמ' 134-135).

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אוטבוצק (פולין), כ"ה סיון תרצ"ט [1939].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של אדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב בירושלים, במענה על מכתבו אודות לימוד מאמר חסידות והסדר של חג השבועות בבית הכנסת חב"ד ובישיבת צמח צדק בירושלים. הריי"ץ כותב: "נהניתי במאד וברוכים יהיו כל ידידינו אנ"ש שי' המשתתפים בזה בהדרוש להם בגשמיות וברוחניות, יפרוש גיני בשלום אנ"ש שי' ויגיד להם ברכתי כי יעזרם השי"ת בגו"ר [השם יתברך בגשמיות וברוחניות]".

[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמים קלים.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ד' תשרי תשי"ד [1953].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד המזכיר הרב אליהו קווינט: "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
נשלח אל הרה"ח ר' שמעון יעקובוביץ (תר"צ-תשע"ג; מזקני חסידי חב"ד בירושלים). המכתב עוסק במחלוקת שפרצה בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, בשאלת הבעלות על ישיבת "תורת אמת" בירושלים, וסירובו של אחד המנהלים [ר' חנוך הענדל הבלין] לקבל את מרותו של הרבי. במכתבו נוזף הרבי בהנהלת הישיבה על שאינם מצדדים בו באופן גלוי ואינם דורשים בתוקף שהישיבה תונהג בהתאם לרצונו, ומוסיף: "וכנראה שכולם מפחדים מפני איש אחד, מבלי יסוד כלל וכלל, ומובן מאליו שההנהלה צריכה להנהיג את הסדרים שהורו להם, ואין להתחשב עם מיעוט, ובפרט שאין זה אלא איש אחד הנוגע בדבר, אשר כל התוקף שלו הוא בזה שנדמה לו שיראים ממנו. ואין לנהל ישיבה בלי הנהלה...".
הרבי מסיים את מכתבו בתקווה ובברכה: "ויה"ר מהשי"ת אשר שנה הבע"ל תהי' שנת שלום ועלי' ביראת שמים ולימוד התורה בנגלה ובנסתר ובשו"ט [בשורות טובות] בגשמיות וברוחניות. בברכת חתימה וגמח"ט [גמר חתימה טובה]".
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק של הרבי.

אגרת דואר אוויר. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים.