ספר אור הגנוז, חדושי הלכות על מסכת כתובות ועל טור בית יוסף הלכות יין נסך, מאת רבי מאיר אייזנשטט (בעל ה"פנים מאירות"). פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר] תקכ"ו 1766. מהדורה ראשונה.

העותק של האדמו"ר רבי מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין.
חותמות בדף השער "מנחם מענדיל גאטערמאן, ראדזימין" (וחותמות נוספות שלו בפולנית).
חתימה בדף השער ובדף נוסף: "ר' אברהם חיים נ"י גאטערמאן".

האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד, אנצ' לחסידות א', עמ' קצג-קצה), בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין, מגדולי האדמו"רים בפולין. תלמידם של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב ושל האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירתו של אביו. עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין. ביקר בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת.

הרה"צ רבי אברהם חיים גוטרמן – בנו השלישי של רבי יעקב אריה האדמו"ר הראשון מראדזימין (תקנ"ב-תרל"ד), ואחיו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. חתנו היה הגאון רבי ירחמיאל ישעיה מינצברג אב"ד יענדזוב.

[4], לב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. חיתוך דפים כריכת עור חדשה.

ספר קב הישר, מאת רבי צבי הירש מקוידנוב. וילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרע"א 1911.
העותק של האדמו"ר רבי ראובן לייפער מגרוסוורדיין – משושלת אדמו"רי נדבורנה.

בגב דף השער ובמקומות נוספים מופיעות חותמותיו: "ראובן לייפער בהרב הצדיק מחוסט שליט"א, חונה פה גראסווארדיין יצ"ו".

האדמו"ר רבי ראובן לייפר (נספה בשואה), בן האדמו"ר רבי ישראל יעקב לייפער מחוסט, ונכדו של האדמו"ר רבי מרדכי לייפער מנדבורנה. מצאצאי רבי מאיר מפרמישלאן. חתן רבי צבי הירש ריינמן אב"ד קרטשניף. כיהן כאדמו"ר בגרוסוורדיין, ונקרא "הרבי מוויז'ער", על שם הרחוב שבו התגורר. (י' אלפסי, תורת החסידות, א, עמ' תרמה).

קסב דף. 21 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר שאלות ותשובות הגאונים (קדמונים) [מהדורת קושטא של"ה]. וילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגען, תרמ"ה [1885].
בדף השער חתימה וחותמת של רבי "יחזקאל שרגא הלברשטאם, חופ"ק ווישניצא יצ"ו". מעבר לדף, הקדשה לדורון דרשה לחתונה, עם רמזים לשמו של החתן (רבי יחזקאל שרגא): "זאת עולה ליד הגדולה במתנת דרשה להחתן החריף ובקי בנש"ק... זה שמו בעשרה מתחיל ו'חזק' באמצע ומסיים במגדול הפורח באוויר כטעם והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד... הצעיר שלמה זלמן המכונה לעבלעוויטץ".

האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (בערך תרס"א-תש"ב), מגזע שינווא-צאנז, נולד לאביו האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד פריסטיק ודוקלא ונקרא על שם סבו (אבי-אמו) האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא משינווא בעל ה"דברי יחזקאל". בשנת תר"פ נישא לרבנית רחל בת רבי יצחק רובין מצפת, בן רבי נפתלי רובין מווישניצא. לאחר נישואיו שהה בצל חותנו. בשנת תרפ"ג התעטר כרב בית המדרש צאנז-שינווא בדוקלא, בהמשך מונה לראב"ד בעיר, ולבסוף לאב"ד העיר. התפרסם בהתמדתו הגדולה ובגודל פרישותו. נספה על קידוש ה' בשואה בשנת תש"ב (רבינו הקדוש משינאווא, ב, עמ' תשלג).

[12], לג, לו-מד, [2] דף. חסרים דפים לד-לה. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. בלאי. קרעים בשולי הדפים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.

שו"ת מהר"ם שיק, חלק יורה דעה, מאת רבי משה שיק. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרמ"א 1881.

העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער חותמות: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל"; "יחזקאל בהרה"ג מהר"ם פאנעט, אויבער וויששא". בדף המגן, רישום בעלות המעיד שהספר שייך לו.

האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש. איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).

[3], קמד דף. 37 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר מנחת יעקב, על ספר תורת החטאת של הרמ"א – רבינו משה איסרליש, וספר תורת השלמים, מאת רבי יעקב ריישר. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ד 1804].

העותק של האדמו"ר הקדוש רבי יהודה יחיאל טויב מראזלע-קאליב.

בדף השער חותמות של האדמו"ר רבי "יהודה יחיאל טויב, מארגרעטין, בן ההגה"צ מראזלע שליט"א", וכן רישום בעלות בכתב-ידו: "ב"ה קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני היום יום ג' נצו"י תרצ"ב לפ"ק... הק' יהודה יחיאל טויב מארגרעטען".

האדמו"ר רבי יהודה יחיאל טויב (תרמ"ז-תרצ"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' רג-רד), בנו בכורו של האדמו"ר רבי פנחס חיים מראזלע-קאליב וחתן רבי משה דוד אשכנזי ממארגרעטין. הוציא לאור את הספר "לב שמח החדש", ליקוטים מזקנו רבי חנוך מאלסק. בתשרי תרצ"ו נפטר אביו ובצוואתו כתב כי "אני מצוה באזהרה גדולה כפולה ומכופלת אשר הממלא מקומי שלי בכתר הרבנות פה עירנו ראזדאל יהי' בני הרב ר' יהודה יחיאל שליט"א, ניתן לו הכתר רבנות בפה ראזדאל במתנה גמורה...". נפטר פחות משנתיים לאחר שנתמנה לאב"ד ואדמו"ר בראזדאל, וממלא מקומו הוא בנו האדמו"ר המפורסם מקאליב רבי מנחם מנדל טויב, בעל ה"קול מנחם" (ראשון לציון-בני ברק-ירושלים).
בשער, בדף האחרון ובדפי המגן, רישומי בעלות קודמים מתקופות שונות, בהם: "שייך להנגיד ר' יעקבקא היילפרין"; "זה הספר שייך לר' נחמי' בלאך"; "שייך להאברך כמר מנחם נחום ב"ר יצחק יוסף דיל--- מבארדיטשוב".

[2], נט; [1], יד, [2], יט-ל דף. חסרים דפים טו-טז בספירה השניה (דפים יז-יח ממוספרים בטעות כדפים טו-טז). 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.