אוסף מהדורות של הספר הקדוש "נועם אלימלך" מאת האדמו"ר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, מספרי היסוד של תורת החסידות. מהדורות שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:
• לבוב, דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.
• וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880.
• [קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ו 1896.] ללא דף שער ראשון. מהדורה ראשונה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, הכותב: "וזכות המחבר יגן עלינו... להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב".
• וורשא, דפוס האחים לעווין-עפשטיין, תרס"ב 1901.
• טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •.
• וורשא, דפוס האחים לעוין-אפשתין ושותפם, [תר"פ 1920, לערך].
• וורשא, דפוס לעוין-אפשתין, תרפ"ב [1922].
• לובלין, דפוס נחמה אשת יעקב הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, תרפ"ז 1926. מהדורה עם הכוכביות •.
• קראקא, דפוס י' שטראם (טארנא), תרצ"ב 1932.
• ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושותפיהם, [תרצ"ה 1935, בערך]. שני עותקים.
• ירושלים, דפוס האחים לוין-אפשטין ושות', [תש"ה 1945, בערך].
• פערנואלד, דפוס יפה, [תש"ז 1947].
• ניו יורק, דפוס "נאבעל" אפסעט פרינטערס אינק, תשט"ז [1956].
• ירושלים, הוצאת "אמרי שפר", תש"כ [1960].
• מהדורת ג' נגאל (מוסד הרב קוק). ירושלים, דפוס גלאור, תשל"ח 1978.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב. מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

16 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. בהוצאת המו"ל רבי יהושע וואגשאהל. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר הרב יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): 

"אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).

בסוף ההסכמה פקסימיליה של חתימת יד קדשו. [מכתב זה נדפס באגרות קודש להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז. יש לציין שהסכמות לספרים מאדמו"ר הריי"ץ הן נדירות במיוחד, ובימי חייו נתן רק הסכמות בודדות].
הסכמה זו של הריי"ץ נדפסה בעותק שלפנינו על פני עמוד שלם (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו, בהם נדפסה ההסכמה בצורה מוקטנת, בצדו הימני-עליון של העמוד, לצד מסכימים אחרים).
הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).

מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא, [1] עמ'. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים מעטים. כריכה חדשה.

ספר באר מים חיים, פירוש על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. טשרנוביץ, ללא שם מדפיס, [תר"ט 1849]. בדפי השער: "כש"נ במאהלוב". סט שלם – חמישה חלקים בחמישה כרכים.
מהדורה ראשונה של ספר 'באר מים חיים', שנדפסה ללא החומש (החיבור נדפס לראשונה בצמוד לחומש, בסדילקוב תק"פ).

ספר 'באר מים חיים' הוא מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא אמר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר 'באר מים חיים'. בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא כותב בהסכמתו למהדורה הראשונה: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים [...] ורבים השיב מעון [...] וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) מספר בהסכמתו למהדורה הראשונה על גודל אהבת אביו אל המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר [!] הרב הקדוש החסיד המפורסם [...] מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו".
בדף השער ובדפים נוספים של הכרך הראשון, חתימות ורישומי בעלות בכתיבה מזרחית: "הצעיר שלמה סוכרי יצ"ו ס"ט" (אב"ד דמשק); "גואל אחרון למדרש הג' נ"י נתנאל לזבונה ס"ט"; "גואל אחרון למד' הג' נ"י מאיר לזבונה" ועוד. בדף הבא חתימה נוספת מסולסלת של רבי שלמה סוכרי.
מעבר לשער הכרך הראשון רישום (בכתיבה אשכנזית), הקדשה [כנראה מחסיד אל רבו]: "מצות ביכורים אלי חביבה ספר באר מים חיים אקריבה לכבוד הרב הצדיק כקש"ת מ"ה יצחק סגל נ"י. הק' מאיר ליב וואהל, אשתו מלכה תלי"ט ובנותי שם האחת גיטל ושם השנית פרימט שילא"ט, ושם אבי זאב וואלף, ואמי...".

5 כרכים. בראשית: [1], קצט דף. חסרים דפים ר-רג. שמות: [1], קכ דף. ויקרא: [1], כח דף. במדבר: מז דף. חסר דף השער. דברים: [1], מ דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בשני הכרכים הראשונים קרעים עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בחלקם עם נייר דבק. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות (אחידות).

ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה, חלק ראשון על ספרים בראשית-ויקרא. [סדילקוב, ללא שם מדפיס, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826]. מהדורה ראשונה.

המחבר, הגאון הקדוש רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו-תקע"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תקא-תקג), מגדולי החסידות ומגדולי ההוראה, אב"ד סורוקה. בשנת תקס"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק צפת, שם מנוחתו כבוד. קרובו רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספרו "לבושי שרד", "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות. מאז הדפסתו הראשונה, נדפס הספר בלמעלה מעשרים מהדורות.
רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך לי הקטן משה ב---", וחותמת עתיקה.

[2], צח; מא דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ידועות שתי מהדורות מקבילות של הספר. בין המהדורות ישנם, בין היתר, הבדלים טיפוגרפיים קלים בדף השער (במהדורה האחת השורות התחתונות בכתב מרובע ובמהדורה המקבילה בכתב רש"י) ובעימוד הטקסט (ההערות שבסוגריים נדפסו במהדורה האחת באותיות רגילות ובמהדורה המקבילה באותיות קטנות). ח' ליברמן, שציין מספר הבדלים בין המהדורות, טען כי המהדורה שלפנינו (שבה ההערות שבסוגריים מופיעות באותיות רגילות) היא "מהדורת ביניים", שנדפסה בסדילקוב בערך בשנת תק"צ, בין המהדורה הראשונה – סדילקוב תקפ"ה-תקפ"ו, לבין מהדורת סדילקוב תקצ"ה; בעקבותיו נרשם כך במפעל הביבליוגרפיה. עם זאת, לא ברור המקור לשנת דפוס משוערת זו ולא ברור כיצד קבע ליברמן איזו משתי המהדורות נדפסה ראשונה. ראה: ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק תש"מ, עמ' 372-373. סטפנסקי חסידות, מס' 470, רושם את שתי המהדורות כשני וריאנטים של המהדורה הראשונה, וכך התייחסנו גם אנו.