ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשניה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר:

1-2. ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלקים ראשון ושני. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל-תרל"א 1871-1870. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות וחתימות של "יהודא לייב ווילטשיק, פראדלא"; "יעקב פישרמאן[?]".

3. ספר חדושי הרי"מ על שלשה בבות – בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. חתימה של "ישראל אלשטיין".

4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; "ספרית הרב גולדשטיין, אריאל, ירושלים".

4 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שישה ספרים מתורת הגה"ק רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב וצאצאיו האדמו"רים מסטריקוב – רובם במהדורות ראשונות:

• ספר זכותא דאברהם, דרושים וחידושים מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. [וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרנ"ה 1895]. חותמת בשער באותיות קיריליות. חסר דף השער הראשון.

• ספר בית אברהם, חידושי הלכות על הש"ס והרמב"ם, מאת האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט 1899. שני שערים.

• ספר זר זהב – כתר תורה, מתורת האדמו"ר הראשון מסטריקוב רבי זאב וולף לנדא, בנו של הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. חותמת "חיים אברהם טרונק, לאדז".

• ספר דורש טוב, דרושים על התורה מאת רבי מרדכי מאטיל לנדא, בן האדמו"ר רבי זאב וולף לנדא מסטריקוב ונכד האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב. וורשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"א 1900. נדפס כחלק מספר "זר זהב כתר תורה", עם דף שער נפרד.

• ספר ויעש אברהם, על נוסח התפילה ומנהגיו של האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, מאת נכדו רבי מנחם מענדל חיים לנדא מזאווירצא. לודז', סודר בדפוס מ. ליבסקינד (דפוס I. Landaw), תרצ"ו [1936]. בדף השער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי פנחס לנדא, זבירצה תרצ"ו.

• ספר מרום הרי"ם, שיחות וחידושי תורה מצדיקים שונים, בהם האדמו"ר רבי אברהם לנדא מטשכנוב, בעריכת רבי יעקב חיים זעליג גודלשלג. [וורשא, דפוס F. Baumritter, 1903. דפוס סטראוטיפי של מהדורת וורשא תרנ"ב].

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. איש קדוש ומופלא. נודע במלחמתו ב"גזירת הלבוש" יחד עם בעל "חידושי הרי"מ", אז עמד בראש קבוצת הרבנים שפסקו שדין גזירה זו כדין גזירות-השמד, שדינן "יהרג ואל יעבור". קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, כשרוב חסידיו קבלו את הנהגת רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים (רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, רבי אלעזר הכהן מפולטוסק, ועוד) וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין". נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר את הנושא מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין. הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". רבי יוסף חיים קרא, רבה של וולאצלווק, אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".

מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד. ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא – האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו – הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל – אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב – האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. חותמות וחתימות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שלושה ספרים מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל – ה"אוהב ישראל" מאפטא, ותלמידו הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ:

• ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרנ"ט 1899].

• ספר שפתי צדיקים, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ. עם ליקוטים יקרים מגדולי החסידות, ומאמרים רבים בשם מורו ורבו הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" – רבי אברהם יהושע העשיל הרב מאפטא. לבוב (למברג), דפוס U.W. Salat, [תרכ"ה 1865].

• ספר שפתי צדיקים, מאת הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ. ווארשא, דפוס F. Baumriter, תרס"ט 1909. דפוס-צילום של יוזעפאף תרמ"ט. חתימה של הרה"צ רבי "חיים אורי ליפשיץ" (תרע"ג-תשס"ג), בן האדמו"ר מוויעלפולי-ירושלים-פילדלפיה הרה"צ רבי משה'לי ליפשיץ (תרנ"ח-תשל"ה).

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. וורשא, הוצאת י. מ. אלטער, [תרפ"ז 1927?]. דפוס סטראוטיפי של המהדורה השנייה, פיעטרקוב תרע"ד (ה"הוצאה שני' עם תקונים" שנדפסה ע"י האדמו"ר רבי ישראל מסטולין).

בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).

[2], 32, 49-316, [3] עמ’. חסרים עמ' 33-48 (במקומם נכרך בשנית הגיליון של העמ' 17-32). 25 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.

ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), דפוס זאפניק עט קנאללער, [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.

עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".

עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש. ועוד.

בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".

בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".

רישומי בעלות וחותמות של "בית המדרש הגדול בני אמונה, פה קאזמיר בקראקא".

[8], קסד, [1]; [7] דף. 32 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. סימני עש. רישומים. כריכה חדשה.