אוסף מגוון של תשעה ספרי הלכה מדפוסי רוסיה-פולין, שנות הת"ק:

• ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. דפוס אדונית האלמנה זאוואצקא, [תקס"א-תקס"ב] 1801. חתימות ורישומי בעלות רבים: "שמואל[?] הלוי"; "מרדכי מאדיקע?". חותמות של "אהרן בן מהור"י נ"י... ווארשא"; "שמעון זאב במ' מנחם מנלי ז"ל".

• ספר גאון צבי, על מסכת בבא מציעא, מאת רבי צבי הירש מרישא. וורשא, דפוס האלמנה זאוואצקא, תקס"א 1801. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של "הק' אליהו לאנדא חתן ר' יעקב ליב מינץ...". בשולי הדפים, לאורך כל הספר, רישום בעלות: "אעפ"י [שאסרו] חכמים לכתוב על הספר אבל לחתום את שמו מותר, מפני שיש אינשי דלא מעלי דחטפי ואמרי אין חטפתי ודידי חטפתי, לכן באתי בעט הברזל ועופרת שזה הספר שייך לה"ה התורני והרבני המופלא והמופ' החכם הכולל כבוד שמו מפארים מהר"ר נפתלי צבי... יזכה לצלצל ליויתן וליין המשומר".

• שו"ת תפארת צבי, על אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי צבי הירש בישקו. וורשא, דפוס צבי הירש בן נתן, [תקע"ו 1816]. חותמות ורישום של "בית המדרש ק"ק ליסא". חתימת "יעקב יצחק וויינפעלד".

• ספר מצות גדול – סמ"ג, מאת רבינו משה מקוצי. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ז [1807]. מעבר לשער: הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי חיים מוולוז'ין ורבנים נוספים. רישום בעלות משנת תקס"ט בחתימת שרגא בן ר' מיכל.... מסטאוויסק; חתימה נוספת של "צבי הירש... האפען".

• ספר תולדות אדם וחוה, מאת רבינו ירוחם. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. מעבר לשער: הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי חיים מוולוז'ין ורבנים נוספים. חותמת רבי "ישראל יהונתן ירושלימסקי" – (תר"כ-תרע"ז), אב"ד אורלא ואייהומן, בן הגה"ק רבי יעקב משה דירעקטור אב"ד מוש, וחתן הגאון רידב"ז אב"ד סלוצק. חותנו של רבי יחזקאל אברמסקי.

• ספר פרי תאר, על יורה דעה, מאת רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" הקדוש. [זולקווא], דפוס Urias Rubinstein, Mit Buchstaben aus Wien, תק"ע [1810]. חתימות: "יהודא... בילגורייא[?]"; "ארי' לייב ב"ר אברהם מקראקו הנקרא לייבל קראקעווער". חותמת "ארי' לייב פידעלזייד".

• שו"ת רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, בדיני אבן העזר. לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרושמאן, תקע"א 1811.

• ספר שאלות ותשובות הרשב"א, חלק שני "תולדות אדם". לבוב (למברג), דפוס נפתלי הירץ גרוש מאן, תקע"א 1811. בעמוד האחרון, הסכמת האדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. רישומי בעלות: "ר' בער וואלף", ועוד.

• ספר חידושי שם משמואל, חלק ראשון וחלק שני, חידושים על התורה ומסכתות בש"ס, מאת רבי שמואל סאליר אב"ד לבוב. לבוב (למברג), דפוס שלמה יאריש ראפופורט, תקע"ז 1817. עם הסכמות רבות, ביניהן הסכמה מאת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, בעל ה"ישמח משה". חתימות ורישומי בעלות שונים.

9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר:

• ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.

הגהות והוספות בכתב-יד המחבר.

[2], מז, [1] דף. 35 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון, משוקמים בחלקם בנייר דבק. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

סג עמ'. 26 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, וכתמים רבים בדף השער. קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".

ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרמניץ. אוסטרהא, דפוס אהרן בן יונה, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה. ששת החלקים בששה כרכים, חלקם עותקים חסרים. כרך נוסף המשלים את החסר בחלק השישי.

החיבור קיבל את הסכמותיהם של בעל ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים (הסכמות אלו ברובן חסרות בעותק שלפנינו). בראש סדר נשים – הסכמות רבי אלעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אויערבך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].

המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד בשנת ת"ע בקירוב, נפטר בחודש כסלו, בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרמניץ (מזרח-גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם ה"נודע ביהודה" כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ה"הפלאה" כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".

בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014, עמ' תרצד. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).

בעותק שלפנינו, מופיעים ארבעה דפי שער. השער המאויר הכללי (ודפים נוספים) חסר בעותק שלפנינו. ישנם שני שערים מיוחדים ומותאמים לסדרי מועד ונשים, שער מאויר כללי לסדר נזיקין ושער כללי לסדר טהרות. במפעל הביבליוגרפיה רשמו עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.

שבעה כרכים. זרעים: [1], לג דף. חסרים דף השער ודף [2], עם חלק מההסכמות. מועד: [1], טו דף. נשים: [1], כב דף. נזיקין: [1], כ דף. קדשים: כ דף. חסרים דף השער ודפים כא-כד. טהרות: מו דף. חסר דף השער. מצורף עותק נוסף של סדר טהרות, עם דף השער ודפים א-ד, מג-מו. 18.5-19.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. כרך מועד, נשים ומרבית הדפים של כרך נזיקין, במצב כללי טוב עד טוב-בינוני, יתר הכרכים במצב כללי בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. במרבית הכרכים, סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט (כולל בדף השער של כרך נזיקין), משוקמים בחלקם בנייר דבק. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים (בעיקר בכרך טהרות (הראשון). חותמות צנזור. רישומי בעלות. כריכות חדשות (אחידות ).

ספר אבן פינה, שולחן ערוך אבן העזר, עם פירוש דרישת ארי, מאת הרה"ק רבי אברהם אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב (רבו של בעל ה"ישמח משה"). לבוב (למברג), דפוס רבי שלמה יאריש רפפורט, [תקס"ד 1804]. מהדורה ראשונה.

בראש הספר הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולצדה הסכמת תלמיד המחבר רבי משה טייטלבוים אב"ד שיניווא [בעל ה"ישמח משה"], הכותב על רבו: "...כד הווינא טליא יצקתי מים על ידו ושימשתי אותו בישיבה... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי...".

בדף השער, רישום בעלות של: "הרבני המופלא מוהר"ר ישכר בער חריף קאמינקר" (אולי מקרובי משפחתו של הרה"ק רבי יוסף מקאמינקא תלמיד הבעש"ט, ראה: נחלת צבי, גליון כב, עמ' כח-ל).

מחבר הספר, המקובל הקדוש רבי (אברהם) אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמה לספרו "אותות השמים": "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר "אותות השמים": "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "מנעוריו לא מש מתוך אהל של תורה... העמיד תלמידים הרבה... וכל דבריו כגחלי אש ולפידים...". בהסכמה לספר אותות השמים כותב עליו רבי לוי יצחק: "...ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".

הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות, ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".

[2], קטו, [3] דף. 33.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר בשולי דף השער עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בחלקם בהשלמות נייר. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בנייר דבק שקוף (לא חומצי). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. כריכה חדשה.

הספר הקדוש נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק – אוסף של שש מהדורות שונות, שנדפסו בלבוב (למברג), בשנים תר"י-תרל"ו:

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס מיחאל פ’ פארעמבא, [תר"י] 1850.

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס M. F. Poremba, תרט"ז 1856. חותמות של רבי "אברהם יוסף יוסקא בהרה"צ ר' מאיר זצ"ל". רישום בעלות מבוקרשט שנת תרפ"ב. 

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858.

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861. חתימה (פגומה) בראש השער: ".... ראזינבערג".

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס אברהם ניסן זיס, תרכ"ג 1863. חתימת "אברהם שמואל בהרמ"א ניימארק".  

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.

הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר זה מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה מלובלין", המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.

מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה – לאחר פטירתו – אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (שם, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (שם, אות קצד).

ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2 -לט/1).

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות עור חדשות ומהודרות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.