מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (228) Apply book filter
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- chassid (122) Apply chassid filter
- ספרי (116) Apply ספרי filter
- מכתבים (104) Apply מכתבים filter
- letter (104) Apply letter filter
- יד (72) Apply יד filter
- manuscript (66) Apply manuscript filter
- ספרים (56) Apply ספרים filter
- print (52) Apply print filter
- וקהילות (49) Apply וקהילות filter
- רבנים (49) Apply רבנים filter
- communiti (49) Apply communiti filter
- rabbi (49) Apply rabbi filter
- וספרים (48) Apply וספרים filter
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- signatur (41) Apply signatur filter
- דפוסי (40) Apply דפוסי filter
- gloss (38) Apply gloss filter
- כתבי (37) Apply כתבי filter
- מכתבים, (33) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (33) Apply מסמכים filter
- document (33) Apply document filter
- letters, (33) Apply letters, filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב (29) Apply חב filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- עם (28) Apply עם filter
- שו (26) Apply שו filter
- יסוד (26) Apply יסוד filter
- ומוסר (26) Apply ומוסר filter
- וחידושי (26) Apply וחידושי filter
- הלכה (26) Apply הלכה filter
- שונים (26) Apply שונים filter
- שס (26) Apply שס filter
- שות (26) Apply שות filter
- ש"ס, (26) Apply ש"ס, filter
- שו"ת (26) Apply שו"ת filter
- classic (26) Apply classic filter
- ethic (26) Apply ethic filter
- halacha (26) Apply halacha filter
- miscellan (26) Apply miscellan filter
- novellea (26) Apply novellea filter
- novellea, (26) Apply novellea, filter
- responsa (26) Apply responsa filter
- earli (25) Apply earli filter
מציג 337 - 348 of 434
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "מלכיאל צבי הלוי" טננבוים אב"ד לומזה. לומז'ה, תרס"ז 1907.
נשלח אל "הרה"ג המפורסם" רבי מרדכי פרידמן ממזריטש (דליטא), שביקש ממנו תשובה לשאלה בהלכה, והוא כותב לו: "...אולי לא נכון להשיב למעשה במקום שיש רב קבוע, אך בשביל כבוד מעכ"ת דעדיף טובא השבתי...". כפי הנראה, המכתב הראשון של התשובה אבד בדרך, וה"דברי מלכיאל" מתנצל ש"לא אוכל כעת לכתוב שנית, כי אני קצת חולה ל"ע [לא עליכם], ואני כותב זה בשכבי במיטתי ל"ע..." [כלומר, המכתב שלפנינו נכתב בשכיבה, ואכן הדבר ניכר קצת בצורת הכתב].
הגאון הקדוש רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז-תר"ע), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו, נודע בגאונותו הרבה והשיב תשובות לשואלים רבים, תשובותיו נדפסו בספריו שו"ת דברי מלכיאל ז' חלקים. נודע לאיש קדוש והמונים נתדפקו על דלתו בבקשת ברכה וישועה. הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא".
גלויית דואר. כ-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. גזורה בשוליה (ללא פגיעה בטקסט) ומשוקמת במילוי נייר.
נשלח אל "הרה"ג המפורסם" רבי מרדכי פרידמן ממזריטש (דליטא), שביקש ממנו תשובה לשאלה בהלכה, והוא כותב לו: "...אולי לא נכון להשיב למעשה במקום שיש רב קבוע, אך בשביל כבוד מעכ"ת דעדיף טובא השבתי...". כפי הנראה, המכתב הראשון של התשובה אבד בדרך, וה"דברי מלכיאל" מתנצל ש"לא אוכל כעת לכתוב שנית, כי אני קצת חולה ל"ע [לא עליכם], ואני כותב זה בשכבי במיטתי ל"ע..." [כלומר, המכתב שלפנינו נכתב בשכיבה, ואכן הדבר ניכר קצת בצורת הכתב].
הגאון הקדוש רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז-תר"ע), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו, נודע בגאונותו הרבה והשיב תשובות לשואלים רבים, תשובותיו נדפסו בספריו שו"ת דברי מלכיאל ז' חלקים. נודע לאיש קדוש והמונים נתדפקו על דלתו בבקשת ברכה וישועה. הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא".
גלויית דואר. כ-14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. גזורה בשוליה (ללא פגיעה בטקסט) ומשוקמת במילוי נייר.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה". לונדון, "יום ג' י' למב"י" [כ"ה ניסן תרפ"א 1921].
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, בבקשה לתאם ביקור: "הנני בזה לבקשו מאוד אם ירשוהו העת לבוא לבקרינו ביום מחר בבוקר, כי יש לי לדבר עמו דברים נחוצים... והנני מניח הדבר לבחירתו. ידידו נאמנו - מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" [בן רבי חיים יצחק זכרונו לברכה].
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" - שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו הפופולרי "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
גלויית דואר קטנה. 9X11.5 ס"מ. מצב טוב.
חותמות דואר מה-3 במאי 1921 (כ"ה ניסן). לפי הידוע, באביב תרפ"א שהה רבי מאיר דן באנגליה ובבלגיה, ומאנטוורפן נסע לארה"ב באניה שהגיעה לחופי ניו יורק בכ"ט באייר תרפ"א (ראה חומר מצורף).
נשלח אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון, בבקשה לתאם ביקור: "הנני בזה לבקשו מאוד אם ירשוהו העת לבוא לבקרינו ביום מחר בבוקר, כי יש לי לדבר עמו דברים נחוצים... והנני מניח הדבר לבחירתו. ידידו נאמנו - מאיר דן רפאל ברח"י ז"ל" [בן רבי חיים יצחק זכרונו לברכה].
הגאון הנודע רבי מאיר דן פלוצקי (תרכ"ו-תרפ"ח), מחשובי רבני פולין בראשית המאה ה-20. ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה. מגאוניה החריפים של פולין. תלמיד רבי חיים אלעזר ואקס בעל "נפש חיה", ורבי יהושע מקוטנא בעל "ישועות מלכו", ותלמיד מובהק לאדמו"ר ה"אבני נזר" מסוכטשוב, עליו כותב רבי מאיר דן בהקדמה לספרו "חמדת ישראל" (פיטרקוב תרס"ג): "אשר האיר עיני בדרך לימוד התוה"ק והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תוה"ק". בהסכמתו לספר זה כתב עליו רבו ה"אבני נזר" - שהוא "יגע בתורה וזה העיקר", והגר"ח סולובייצ'יק כתב עליו בהסכמותיו: "גדול הוא מאוד בתורה בחריפות ובקיאות ובסברא", ו"גדול האיש בתורה ויראה". רבי מאיר דן נמנה על חסידי גור, והסתופף כל ימיו בצילם של ה"שפת אמת" וה"אמרי אמת". ספרו הפופולרי "כלי חמדה" על התורה התחבב מאד אצל גאוני פולין. בשנת תרנ"א נתמנה לרבה של דווארט, ובשנת תרע"ח התמנה לרבה של אוסטרוב. השתתף במסע המפורסם של גדולי הרבנים שנסעו לארה"ב בחורף שנת תרפ"ד, יחד עם ה"דבר אברהם" אב"ד קובנא, רבי משה מרדכי עפשטיין והראי"ה קוק.
גלויית דואר קטנה. 9X11.5 ס"מ. מצב טוב.
חותמות דואר מה-3 במאי 1921 (כ"ה ניסן). לפי הידוע, באביב תרפ"א שהה רבי מאיר דן באנגליה ובבלגיה, ומאנטוורפן נסע לארה"ב באניה שהגיעה לחופי ניו יורק בכ"ט באייר תרפ"א (ראה חומר מצורף).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אדר תר"צ [1930].
נשלח אל מקורבו רבי שמואל גריינימן (גיסו של החזון איש ומו"ל ספריו). רבי חיים עוזר כותב לו שהוא מצרף למכתבו את מכתבה של אלמנה שבעלה נהרג בימי הפרעות [תרפ"ט?], אשר פנתה בבקשה לעזור לה בחיפוש קרובי משפחתה ע"י העיתונות. בשולי המכתב מוסיף רבי חיים עוזר פרישת שלום וברכה "לידידינו הנעלה" הגאון רבי אברהם קלמנוביץ.
רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתן של יתומים ואלמנות, והיה מטפל ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
מקבל המכתב: רבי שמואל גריינמן (תרמ"ט-תשי"ז), תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזון איש. עוד בימי בחרותו (טרם שנהיו גיסים), זיהה ה"חזון איש" את כשרונו של הבחור שמואל גריינימן מווילנא לעסוק בצרכי ציבור, ועודדו להכנס לפעילות ציבורית, בעניני "ועד הישיבות ו"אגודת ישראל". כך התקרב ר' שמואל בקשר אישי וקרוב עם רבי חיים עוזר והחפץ חיים, שהעריכוהו מאד. בתקופת מגוריו בארה"ב כיהן כמנהל ישיבת "תפארת ירושלים" של הגאון רבי משה פיינשטיין. ממקימי כולל האברכים בבני ברק שיזם החזון איש [הנקרא כיום "כולל חזון איש"]. חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 12.5X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי. קרע קל בקפל הנייר.
נשלח אל מקורבו רבי שמואל גריינימן (גיסו של החזון איש ומו"ל ספריו). רבי חיים עוזר כותב לו שהוא מצרף למכתבו את מכתבה של אלמנה שבעלה נהרג בימי הפרעות [תרפ"ט?], אשר פנתה בבקשה לעזור לה בחיפוש קרובי משפחתה ע"י העיתונות. בשולי המכתב מוסיף רבי חיים עוזר פרישת שלום וברכה "לידידינו הנעלה" הגאון רבי אברהם קלמנוביץ.
רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. עם כל טרדותיו הרבות בענייני ציבור עולמיים, עסק רבות בטובתן של יתומים ואלמנות, והיה מטפל ודואג לכל צרכיהם. רבי חיים עוזר התבטא על כך לעת זקנותו: "...בצעירותי חשבתי כי העיקר הוא לחדש חדושים ולהרבות בספרים. עכשיו אני מבין כי חיבורי ספרים הם כצעצועים מול עזרת אלמנות ויתומים" (הגאון רבי משה שמואל שפירא בהספדו על החזון איש, קובץ הבאר, גליון ו, עמ' 41).
מקבל המכתב: רבי שמואל גריינמן (תרמ"ט-תשי"ז), תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזון איש. עוד בימי בחרותו (טרם שנהיו גיסים), זיהה ה"חזון איש" את כשרונו של הבחור שמואל גריינימן מווילנא לעסוק בצרכי ציבור, ועודדו להכנס לפעילות ציבורית, בעניני "ועד הישיבות ו"אגודת ישראל". כך התקרב ר' שמואל בקשר אישי וקרוב עם רבי חיים עוזר והחפץ חיים, שהעריכוהו מאד. בתקופת מגוריו בארה"ב כיהן כמנהל ישיבת "תפארת ירושלים" של הגאון רבי משה פיינשטיין. ממקימי כולל האברכים בבני ברק שיזם החזון איש [הנקרא כיום "כולל חזון איש"]. חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 12.5X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי. קרע קל בקפל הנייר.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
תעודת הסמכה למורה חרדי, בחתימת ידו של הגאון רבי יוסף ליב בלוך ראש ישיבת טלז. [טלז], כסלו תרפ"ז [1926].
"כפי אשר שמעתי וגם ידעתי זה מכמה שנים את הרב הג'... מהו"ר ליפמן ראקאוו נ"י מעיר פרנקפורט, הנני להכירו... שהנהו ראוי להיות ר"מ ומורה בבית מדרש לרבנים באשכנז, בכל מקצועות הלמודים העבריים והדתיים... יוסף ליב בלאך". בשולי הדף תעודה נוספת בגרמנית, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב ד"ר יעקב הופמן, רב וראש ישיבה בפרנקפורט דמיין. דצמבר 1926.
הגאון רבי יוסף יהודה ליב בלוך (תרי"ט-תר"צ), מתלמידי וולוז'ין וקלם ומגדולי מנהיגי תנועת המוסר ואציליה. נשא את בתו של רבי אליעזר גורדון מטלז ונתמנה לר"מ ומשגיח בישיבתו. לאחר "פולמוס המוסר" הראשון, עזב את הישיבה ועבר לכהן כרב בוורנה ושאדובה. עם פטירת חותנו בשנת תר"ע חזר לטלז ומילא את מקומו כאב"ד העיר וראש הישיבה. ניהל את הישיבה בתקיפות רבה ובתבונה. מוהרי"ל בלוך נחשב לאבי שיטת טלז בלימוד ובמוסר. שיטת הלימוד שהנהיג בישיבתו נודעה בעמקותה והשתמרה ע"י בניו ונכדיו ממשיכי דרכו, בישיבות טלז בליטא ובארה"ב. תורתו נדפסה בספרים "שיעורי הלכה" ו"שיעורי דעת".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי יו"ט ליפמן ראקוב (תרמ"ד-תש"י), יליד ליטא ומגדולי גידוליה. משנת תר"פ כיהן כמרביץ תורה בישיבת הרב ברייער בפרנקפורט דמיין, ולאחר כשנה עבר לכהן כמרביץ תורה בישיבת הרב הופמן בפרנקפורט דמיין, שם כיהן קרוב ל-20 שנה [לא ידוע לנו לשם מה נזקק הרב ראקוב לתעודת הסמכה זו בשנת תרפ"ז, לאחר שכבר כיהן בפועל כמה שנים כר"מ ומורה בישיבות בפרנקפורט. ככל הידוע, הרב ראקוב גם לא נמנה על תלמידי הסמינר למורים חרדיים בעיר טלז, שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה]. בתחילת השואה עבר ללונדון והמשיך בה בהרבצת תורה בישיבות. בניו הם רבי בן ציון ראקוב - ראש ישיבת "חיי עולם" בלונדון, ורבי בצלאל ראקוב - רבה המפורסם של עיירת הישיבה גייטסהד באנגליה. לתולדותיו נכתבו הספרים "ארחות ישרים" (לונדון, תשנ"א-תשנ"ז).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי בשוליים.
"כפי אשר שמעתי וגם ידעתי זה מכמה שנים את הרב הג'... מהו"ר ליפמן ראקאוו נ"י מעיר פרנקפורט, הנני להכירו... שהנהו ראוי להיות ר"מ ומורה בבית מדרש לרבנים באשכנז, בכל מקצועות הלמודים העבריים והדתיים... יוסף ליב בלאך". בשולי הדף תעודה נוספת בגרמנית, בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הרב ד"ר יעקב הופמן, רב וראש ישיבה בפרנקפורט דמיין. דצמבר 1926.
הגאון רבי יוסף יהודה ליב בלוך (תרי"ט-תר"צ), מתלמידי וולוז'ין וקלם ומגדולי מנהיגי תנועת המוסר ואציליה. נשא את בתו של רבי אליעזר גורדון מטלז ונתמנה לר"מ ומשגיח בישיבתו. לאחר "פולמוס המוסר" הראשון, עזב את הישיבה ועבר לכהן כרב בוורנה ושאדובה. עם פטירת חותנו בשנת תר"ע חזר לטלז ומילא את מקומו כאב"ד העיר וראש הישיבה. ניהל את הישיבה בתקיפות רבה ובתבונה. מוהרי"ל בלוך נחשב לאבי שיטת טלז בלימוד ובמוסר. שיטת הלימוד שהנהיג בישיבתו נודעה בעמקותה והשתמרה ע"י בניו ונכדיו ממשיכי דרכו, בישיבות טלז בליטא ובארה"ב. תורתו נדפסה בספרים "שיעורי הלכה" ו"שיעורי דעת".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי יו"ט ליפמן ראקוב (תרמ"ד-תש"י), יליד ליטא ומגדולי גידוליה. משנת תר"פ כיהן כמרביץ תורה בישיבת הרב ברייער בפרנקפורט דמיין, ולאחר כשנה עבר לכהן כמרביץ תורה בישיבת הרב הופמן בפרנקפורט דמיין, שם כיהן קרוב ל-20 שנה [לא ידוע לנו לשם מה נזקק הרב ראקוב לתעודת הסמכה זו בשנת תרפ"ז, לאחר שכבר כיהן בפועל כמה שנים כר"מ ומורה בישיבות בפרנקפורט. ככל הידוע, הרב ראקוב גם לא נמנה על תלמידי הסמינר למורים חרדיים בעיר טלז, שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה]. בתחילת השואה עבר ללונדון והמשיך בה בהרבצת תורה בישיבות. בניו הם רבי בן ציון ראקוב - ראש ישיבת "חיי עולם" בלונדון, ורבי בצלאל ראקוב - רבה המפורסם של עיירת הישיבה גייטסהד באנגליה. לתולדותיו נכתבו הספרים "ארחות ישרים" (לונדון, תשנ"א-תשנ"ז).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי בשוליים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
לא נמכר
שלשה מכתבים בחתימת הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ ראש ישיבת גרודנה. הורדנה (גרודנה), תרצ"ב-תרצ"ד [1932-1933]
מכתבים בעברית ויידיש שנשלחו לנדיבי הישיבה. שניים מהם נכתבו במכונת כתיבה ונחתמו בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". המכתב השלישי נכתב בכתיבת ידי סופר ונחתם בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". שניים מהמכתבים נשלחו אל רבי ניסן הלוי, מצאצאי "הרב הגאון והחסיד האמיתי צי"ע מהור"ר עקיבא איגר".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
3 מכתבים על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וכתמים. קרעים והדבקות.
מכתבים בעברית ויידיש שנשלחו לנדיבי הישיבה. שניים מהם נכתבו במכונת כתיבה ונחתמו בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". המכתב השלישי נכתב בכתיבת ידי סופר ונחתם בחתימת ידו: "שמעון יהודא הכהן שקאפ". שניים מהמכתבים נשלחו אל רבי ניסן הלוי, מצאצאי "הרב הגאון והחסיד האמיתי צי"ע מהור"ר עקיבא איגר".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
3 מכתבים על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וכתמים. קרעים והדבקות.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בקשת סיוע עבור אלמנתו של "הסבא מנובהרדוק", בכתב-יד וחתימות חתניה רבי אברהם יפהן ורבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי. ברנוביץ, אייר תרצ"ד [1934].
המכתב נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי "ישראל יעקב לובצאנסקי מנהל דישיבת 'אהל תורה' בברנוביץ, חתן הגה"ח מהר"י הורוויץ זצ"ל".
נשלח לרבי אהרן בוראק [שהיה ממונה על העברת כספי עזרה לישיבות, מאחד מארגוני הסיוע בארה"ב]. רבי אברהם יפהן כותב לו, שבעוברו דרך ברנוביץ "מצאתי שחמותי תי' הצדקת חלושה מאד", ושהיא נזקקת לתמיכה כספית עקב מצבה הרפואי. הוא מבקש לשלוח סכומים קבועים בתאריכים קבועים לידיו של גיסו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי, "כי הוא ענין של פקו"נ ר"ל [=פקוח נפש רחמנא ליצלן]". במכתב מפורטות הכתובות דרכן יועברו הכספים. בסיום המכתב מוסיף רבי ישראל יעקב כמה מילים בכתב-ידו ובחתימתו המלאה: "כן אני מסכים על כל הנ"ל, נאם ישראל יעקב בהרה"ג המנוח דפה זלה"ה".
מהמכתב שלפנינו עולה שהרבנית חיה הורביץ, אלמנתו של "הסבא מנובהרדוק" - רבי יוסף יוזל הורביץ (נפטר בתר"פ), האריכה ימים ובשנת תרצ"ד עדיין הייתה בחיים והתגוררה בברנוביץ בבית בתה הרבנית לובצ'אנסקי.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" - נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 14X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק. סימן קיפול.
המכתב נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי "ישראל יעקב לובצאנסקי מנהל דישיבת 'אהל תורה' בברנוביץ, חתן הגה"ח מהר"י הורוויץ זצ"ל".
נשלח לרבי אהרן בוראק [שהיה ממונה על העברת כספי עזרה לישיבות, מאחד מארגוני הסיוע בארה"ב]. רבי אברהם יפהן כותב לו, שבעוברו דרך ברנוביץ "מצאתי שחמותי תי' הצדקת חלושה מאד", ושהיא נזקקת לתמיכה כספית עקב מצבה הרפואי. הוא מבקש לשלוח סכומים קבועים בתאריכים קבועים לידיו של גיסו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי, "כי הוא ענין של פקו"נ ר"ל [=פקוח נפש רחמנא ליצלן]". במכתב מפורטות הכתובות דרכן יועברו הכספים. בסיום המכתב מוסיף רבי ישראל יעקב כמה מילים בכתב-ידו ובחתימתו המלאה: "כן אני מסכים על כל הנ"ל, נאם ישראל יעקב בהרה"ג המנוח דפה זלה"ה".
מהמכתב שלפנינו עולה שהרבנית חיה הורביץ, אלמנתו של "הסבא מנובהרדוק" - רבי יוסף יוזל הורביץ (נפטר בתר"פ), האריכה ימים ובשנת תרצ"ד עדיין הייתה בחיים והתגוררה בברנוביץ בבית בתה הרבנית לובצ'אנסקי.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" - נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 14X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק. סימן קיפול.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
דף בכתב-יד, כתב הכתרה לרבנות להגאון רבי שלמה היימן, עם למעלה מ-40 חתימות רבנים ובעלי בתים מבני העיר. ווארניאן (עיירה סמוכה לווילנא), שבט תרפ"ו [1926].
בכתב ההכתרה מפורטים תנאי הרבנות: התחייבות הקהילה לבלעדיות במכירת שמרים ונרות, ומשכורת של 2 דולר לשבוע. התחייבות הרב למסירת שיעורים מדי בוקר וערב, ודרשות שבת הגדול ושבת תשובה.
"אנחנו בע"ב [בעלי בתים] דעיר ווארניאן באנו לידי הסכם גמור כולנו כאחד, להרכיב לאלוף עירנו ולקחת אחר כבוד את הרב הגאון וכו' מוהר"ר שלמה בר' יחיאל מיכל גיימאן [היימאן] שליט"א ולהושיב אותו על כסא הרבנות דפה עירנו, וקבלנו עלינו להנות מאור תורתו, הן באיסור והיתר והן בדיני ממונות, הן לדין הן לטעות, ומחויבים אנחנו ח"מ לתת לו שכירותו הכנסת השמרים... אשר בלעדו לא יחזיק שום אדם שמרים ומקח השמרים... וגם יחזיק נרות לשבת ויו"ט והכל מחויבים ליקח אצלו, וגם מכס מבשר כאשר קצוב עד היום, וגם מתחייבים אנחנו ח"מ בערך שני דאלאר לשבוע. והרב מצידו מתחייב ללמוד בכל יום בבוקר ובערב, וגם לדרוש בשבתות השנה דהיינו שת"ש ושה"ג [שבת תשובה ושבת הגדול]. וע"ז באנו על החתום, ויהי נועם ד' עלינו ועליו, וברכה והצלחה...".
מעבר לדף: חתימת הרב "דובער גרייזל - אשר חניתי פה ווארניאן בתור רב, והנני מברך את הרב הגאון ר' שלמה גיימאן בברכה משולשת, ויזכה לנהל העדה הקדושה הזאת על מבועי התורה והיראה, ובימיו בהיותו פה תעלה מצב העיר מעלה מעלה, ונזכה כולנו לעלות במהרה לעיר קדשנו, אמן".
הגאון הנודע רבי שלמה היימן (תר"ן בערך-תש"ה), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. תלמיד ישיבת ראדין ותלמיד רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת הלוסק. כיהן כר"מ בישיבת "כנסת בית יצחק" של רבי ברוך בער, כאשר גלתה במלחמת העולם הראשונה מסלבודקה לקרמנצוג. לאחר מכן נקרא ע"י מורו ורבו ה"חפץ חיים" לישיבת סמילוביץ שנפתחה ע"י רבי אלחנן ווסרמן. לאחר שהחפץ חיים וישיבותיו חזרו לליטא, חזר רבי שלמה להרביץ תורה בקרמנצוג [בישיבת גיסו רבי אליעזר יצחק ברמן] כשחזר לליטא נתמנה בשנת תרפ"ג לר"מ בישיבתו של רבי אלחנן ווסרמן בברנוביץ. בשנת תרפ"ו התקבל לרב בעיירה ווארניאן (עיירה סמוכה לווילנא), אולם הדבר לא יצא לפועל, מכיון שבאותו הזמן נקרא ע"י הגאון רבי חיים עוזר, לבוא לווילנא לעמוד בראשות ישיבת "ראמיילעס" בעיר. בשנת תרצ"ה נסע לארה"ב לעמוד בראש ישיבת "תורה ודעת", בה הרביץ תורה לתלמידיו עד סוף ימיו.
באותה תקופה נפגש עם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, שהתרשם מאד מאישיותו המזהירה ומאצילות נפשו של הגר"ש, ואמר למקורביו שנדיר לפגוש איש כזה שהוא 'כולו תורה' (ישורון, ח, עמ' קסז). ראה עוד אגרת הריי"צ אליו, ב"אגרות קודש" (ח' ב'קסב), הפונה אליו בתארי ידידות והערצה מופלגת: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב, בעל פעולות כבירות בהרבצת תורה, משכיל על דבר טוב, אי"א [איש ירא אלוקים] מוה"ר שלמה שליט"א...".
חידושיו נדפסו ע"י הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [שהיה תלמידו מתקופת ראמיילעס], בשני כרכי "חידושי רבי שלמה".
[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הדף (משוקמים בהדבקות נייר דבק) ובשוליו.
המכתב שלפנינו נדפס במאסף ישורון (כרך ח, עמ' קעג-קעד), במדור "קונטרס אפריון שלמה - לזכרו של הגאון רבי שלמה היימן זצ"ל". ראה שם עוד אודות פרשת הרבנות בוורניאן (עמ' קנז-קנט).
בכתב ההכתרה מפורטים תנאי הרבנות: התחייבות הקהילה לבלעדיות במכירת שמרים ונרות, ומשכורת של 2 דולר לשבוע. התחייבות הרב למסירת שיעורים מדי בוקר וערב, ודרשות שבת הגדול ושבת תשובה.
"אנחנו בע"ב [בעלי בתים] דעיר ווארניאן באנו לידי הסכם גמור כולנו כאחד, להרכיב לאלוף עירנו ולקחת אחר כבוד את הרב הגאון וכו' מוהר"ר שלמה בר' יחיאל מיכל גיימאן [היימאן] שליט"א ולהושיב אותו על כסא הרבנות דפה עירנו, וקבלנו עלינו להנות מאור תורתו, הן באיסור והיתר והן בדיני ממונות, הן לדין הן לטעות, ומחויבים אנחנו ח"מ לתת לו שכירותו הכנסת השמרים... אשר בלעדו לא יחזיק שום אדם שמרים ומקח השמרים... וגם יחזיק נרות לשבת ויו"ט והכל מחויבים ליקח אצלו, וגם מכס מבשר כאשר קצוב עד היום, וגם מתחייבים אנחנו ח"מ בערך שני דאלאר לשבוע. והרב מצידו מתחייב ללמוד בכל יום בבוקר ובערב, וגם לדרוש בשבתות השנה דהיינו שת"ש ושה"ג [שבת תשובה ושבת הגדול]. וע"ז באנו על החתום, ויהי נועם ד' עלינו ועליו, וברכה והצלחה...".
מעבר לדף: חתימת הרב "דובער גרייזל - אשר חניתי פה ווארניאן בתור רב, והנני מברך את הרב הגאון ר' שלמה גיימאן בברכה משולשת, ויזכה לנהל העדה הקדושה הזאת על מבועי התורה והיראה, ובימיו בהיותו פה תעלה מצב העיר מעלה מעלה, ונזכה כולנו לעלות במהרה לעיר קדשנו, אמן".
הגאון הנודע רבי שלמה היימן (תר"ן בערך-תש"ה), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. תלמיד ישיבת ראדין ותלמיד רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת הלוסק. כיהן כר"מ בישיבת "כנסת בית יצחק" של רבי ברוך בער, כאשר גלתה במלחמת העולם הראשונה מסלבודקה לקרמנצוג. לאחר מכן נקרא ע"י מורו ורבו ה"חפץ חיים" לישיבת סמילוביץ שנפתחה ע"י רבי אלחנן ווסרמן. לאחר שהחפץ חיים וישיבותיו חזרו לליטא, חזר רבי שלמה להרביץ תורה בקרמנצוג [בישיבת גיסו רבי אליעזר יצחק ברמן] כשחזר לליטא נתמנה בשנת תרפ"ג לר"מ בישיבתו של רבי אלחנן ווסרמן בברנוביץ. בשנת תרפ"ו התקבל לרב בעיירה ווארניאן (עיירה סמוכה לווילנא), אולם הדבר לא יצא לפועל, מכיון שבאותו הזמן נקרא ע"י הגאון רבי חיים עוזר, לבוא לווילנא לעמוד בראשות ישיבת "ראמיילעס" בעיר. בשנת תרצ"ה נסע לארה"ב לעמוד בראש ישיבת "תורה ודעת", בה הרביץ תורה לתלמידיו עד סוף ימיו.
באותה תקופה נפגש עם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, שהתרשם מאד מאישיותו המזהירה ומאצילות נפשו של הגר"ש, ואמר למקורביו שנדיר לפגוש איש כזה שהוא 'כולו תורה' (ישורון, ח, עמ' קסז). ראה עוד אגרת הריי"צ אליו, ב"אגרות קודש" (ח' ב'קסב), הפונה אליו בתארי ידידות והערצה מופלגת: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב, בעל פעולות כבירות בהרבצת תורה, משכיל על דבר טוב, אי"א [איש ירא אלוקים] מוה"ר שלמה שליט"א...".
חידושיו נדפסו ע"י הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [שהיה תלמידו מתקופת ראמיילעס], בשני כרכי "חידושי רבי שלמה".
[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הדף (משוקמים בהדבקות נייר דבק) ובשוליו.
המכתב שלפנינו נדפס במאסף ישורון (כרך ח, עמ' קעג-קעד), במדור "קונטרס אפריון שלמה - לזכרו של הגאון רבי שלמה היימן זצ"ל". ראה שם עוד אודות פרשת הרבנות בוורניאן (עמ' קנז-קנט).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
מכתב שכתב ר' מנחם מנדל זאקס, על נייר מכתבים של חותנו ה"חפץ חיים", ובו מספר שאלות ובקשות של הרבנית אשת ה"חפץ חיים" בקשר לתכנית עלייתם לארץ ישראל". ראדין, תמוז תרפ"ה [1925].
נשלח אל רבי דוד פוטאש מתל אביב [שהשתדל רבות לעזור לרבינו ה"חפץ חיים" בתכנית עלייתו לארץ ישראל]. רבי מנדל זקס כותב בשם חותנתו הרבנית המתעניינת בפרטים שונים אודות סידורי הבית בפתח תקוה והשגת עוזרת בית ("אמה עבריה"): "...הנני לבקשו בשם הרבנית תחי', כי כאשר שמעה שאין דרך לעשות באה"ק כיריים בבית, ע"כ היא בחפצה שלא ישונה הבית מבתינו פה, היינו לעשות כיריים ותנור לבשל בבית ולא בחצר; וכן שואלת אם אפשר להשיג בא"י אמה עברי', ומה תהא משכורתה, שאפשר ששוה הדבר להביא איזה עברי' מפה...".
רבי מנדל מספר על התקדמות תכניות מסע העליה לארץ ישראל המתוכנן לאמצע חודש אלול תרפ"ה: "...כי נחשוב לעשות דרכינו בע"ה בחצי אלול ואז נודיע לכב' בפרטות... דו"ש מנחם מענדל זאקס".
בשנת תרפ"ה תכנן החפץ חיים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה לעת זקנתו המופלגת. כבר בחול המועד סוכות תרפ"ה פנה רבי דוד פוטאש לעסקני אגודת ישראל בירושלים, ובקשם לפעול בסוד להשגת רשיונות עליה לה"חפץ חיים" ובני משפחתו. לאחר כמה חודשים נודעה התכנית לראשי הישיבות וגדולי התורה בפולין, והם פעלו רבות להניאו מהתכנית, בחשש שהקהילות והישיבות בחו"ל יוותרו כצאן ללא רועה. אך החפץ חיים לא שינה את דעתו והמשיך לעסוק בארגון עלייתו לארץ. רבי דוד פוטאש המשיך בנאמנותו לקדם את התכניות להתיישבותו של גדול הדור בארץ. נדיבי-עם בנו לו בית מיוחד במושבה פתח תקוה ["בית החפץ חיים" - העומד עד היום ברחוב מונטיפיורי בעיר פתח תקוה, ומשמש כמשכן ל"תלמוד תורה ברכת יעקב"]. בסופו של דבר התבטלה הנסיעה עקב הרעה פתאומית במצב בריאותה של אשתו הרבנית, וכפי שכותב החפץ חיים בעצמו באיגרת: "...בעת זקנותי היה בדעתי ליסע לאה"ק... ועשיתי כל ההכנות הנצרכות לזה. אכן מן השמיים עכבוני, שפתאום ביום שהייתי מוכן לנסוע נחלתה אשתי במחלה מסוכנת... ולפי דברי הרופאים אינה יכולה כלל לנסוע, וממילא אני מוכרח להשאר פה..." (מכתבי הרב חפץ חיים, אגרת קטז).
גלויית דואר רשמית. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
האגרת המעניינת שלפנינו נתפרסמה לראשונה בשנת תשע"ד, בבלוג של ר' אבישי אלבוים מספריית הרמב"ם, ובפורום "אוצר החכמה". ראה עוד אודות תכנית נסיעת החפץ חיים, במאמרו של אביאסף בן נתן, "תכנית עלייתו ארצה של החפץ חיים", אשל נתן - קובץ מאמרים ליובלו של ר' נתן דסברג, אלון שבות, תשמ"ח, עמ' 110-115.
נשלח אל רבי דוד פוטאש מתל אביב [שהשתדל רבות לעזור לרבינו ה"חפץ חיים" בתכנית עלייתו לארץ ישראל]. רבי מנדל זקס כותב בשם חותנתו הרבנית המתעניינת בפרטים שונים אודות סידורי הבית בפתח תקוה והשגת עוזרת בית ("אמה עבריה"): "...הנני לבקשו בשם הרבנית תחי', כי כאשר שמעה שאין דרך לעשות באה"ק כיריים בבית, ע"כ היא בחפצה שלא ישונה הבית מבתינו פה, היינו לעשות כיריים ותנור לבשל בבית ולא בחצר; וכן שואלת אם אפשר להשיג בא"י אמה עברי', ומה תהא משכורתה, שאפשר ששוה הדבר להביא איזה עברי' מפה...".
רבי מנדל מספר על התקדמות תכניות מסע העליה לארץ ישראל המתוכנן לאמצע חודש אלול תרפ"ה: "...כי נחשוב לעשות דרכינו בע"ה בחצי אלול ואז נודיע לכב' בפרטות... דו"ש מנחם מענדל זאקס".
בשנת תרפ"ה תכנן החפץ חיים לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה לעת זקנתו המופלגת. כבר בחול המועד סוכות תרפ"ה פנה רבי דוד פוטאש לעסקני אגודת ישראל בירושלים, ובקשם לפעול בסוד להשגת רשיונות עליה לה"חפץ חיים" ובני משפחתו. לאחר כמה חודשים נודעה התכנית לראשי הישיבות וגדולי התורה בפולין, והם פעלו רבות להניאו מהתכנית, בחשש שהקהילות והישיבות בחו"ל יוותרו כצאן ללא רועה. אך החפץ חיים לא שינה את דעתו והמשיך לעסוק בארגון עלייתו לארץ. רבי דוד פוטאש המשיך בנאמנותו לקדם את התכניות להתיישבותו של גדול הדור בארץ. נדיבי-עם בנו לו בית מיוחד במושבה פתח תקוה ["בית החפץ חיים" - העומד עד היום ברחוב מונטיפיורי בעיר פתח תקוה, ומשמש כמשכן ל"תלמוד תורה ברכת יעקב"]. בסופו של דבר התבטלה הנסיעה עקב הרעה פתאומית במצב בריאותה של אשתו הרבנית, וכפי שכותב החפץ חיים בעצמו באיגרת: "...בעת זקנותי היה בדעתי ליסע לאה"ק... ועשיתי כל ההכנות הנצרכות לזה. אכן מן השמיים עכבוני, שפתאום ביום שהייתי מוכן לנסוע נחלתה אשתי במחלה מסוכנת... ולפי דברי הרופאים אינה יכולה כלל לנסוע, וממילא אני מוכרח להשאר פה..." (מכתבי הרב חפץ חיים, אגרת קטז).
גלויית דואר רשמית. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים.
האגרת המעניינת שלפנינו נתפרסמה לראשונה בשנת תשע"ד, בבלוג של ר' אבישי אלבוים מספריית הרמב"ם, ובפורום "אוצר החכמה". ראה עוד אודות תכנית נסיעת החפץ חיים, במאמרו של אביאסף בן נתן, "תכנית עלייתו ארצה של החפץ חיים", אשל נתן - קובץ מאמרים ליובלו של ר' נתן דסברג, אלון שבות, תשמ"ח, עמ' 110-115.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהושע זעליק הלוי תרשיש. [ירושלים?, שנות התר"צ בקירוב].
נשלח אל רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. המכתב פותח בברכת "חיים טובים, ברכה ושלום, אורה וישועה ושמחת עולם" ומסיים בברכות רבות לרגל חג הפסח.
רבי יהושע זעליג ("זעליק") הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת, נודע בליטא בשם "הצדיק ר' זעליג'על קעלעמער". גיסו של "הסבא מנובהרדוק". בשנת תרמ"א נפטר רבה של קורטוביאן רבי שלמה זלמן הורביץ, ובני העיר פנו לבנו רבי יוזל הורביץ (שנודע לימים כ"סבא מנובהרדוק") שיקבל עליו את עול הרבנות, אך רבי יוזל העדיף לבחור חתן ראוי לאחותו היתומה, על מנת שיירש את רבנות העיר. ביום הכלולות חגגו גם את הכתרתו של החתן - רבי זליג תרשיש - לרב העיר. לאחר תשע שנים ברבנות העיר פרש רבי זליג מן הרבנות ועבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו רבי יוזל. לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה, וכל ימיו הלך והתעלה במעלות היראה והמידות והדביקות בבורא. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים - ראה חומר מצורף). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
נשלח אל רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. המכתב פותח בברכת "חיים טובים, ברכה ושלום, אורה וישועה ושמחת עולם" ומסיים בברכות רבות לרגל חג הפסח.
רבי יהושע זעליג ("זעליק") הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת, נודע בליטא בשם "הצדיק ר' זעליג'על קעלעמער". גיסו של "הסבא מנובהרדוק". בשנת תרמ"א נפטר רבה של קורטוביאן רבי שלמה זלמן הורביץ, ובני העיר פנו לבנו רבי יוזל הורביץ (שנודע לימים כ"סבא מנובהרדוק") שיקבל עליו את עול הרבנות, אך רבי יוזל העדיף לבחור חתן ראוי לאחותו היתומה, על מנת שיירש את רבנות העיר. ביום הכלולות חגגו גם את הכתרתו של החתן - רבי זליג תרשיש - לרב העיר. לאחר תשע שנים ברבנות העיר פרש רבי זליג מן הרבנות ועבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו רבי יוזל. לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה, וכל ימיו הלך והתעלה במעלות היראה והמידות והדביקות בבורא. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים - ראה חומר מצורף). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שנשלחו אל רבי מאיר ברלין (בר אילן). ירושלים, תרפ"ז [1927] ותש"א [1940].
במכתב הראשון משנת תרפ"ז, מאריך רבי איסר זלמן לבאר את הדרך המתאימה לרב בישראל להשפיע על הצעירים ולפעול בענייני הדת. עיקר המכתב עוסק בעניין דרכי החיזוק להפרשת תרומות ומעשרות במושבות הארץ, ע"י מינוי "איש מיוחד לענין הפרשת תרו"מ", שיסע מיישוב ליישוב ויפעל "על הצעירים להתחשב בזה, שהוא נוגע לתקנת הכלל, ושצריכים לעשות הדבר המוכרח בעד הכלל, גם נגד השקפתם".
במכתב השני, מחודש חשון תש"א (1940), מדובר על משכורתו של הרב ישעיה קיזלשטיין שנתמנה לרב בעיר בנימינה.
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
מקבל המכתבים: רבי מאיר ברלין - בר-אילן (תר"מ-תש"ט), בן זקוניו של הנצי"ב מוואלוז'ין ומראשי תנועת "המזרחי". פעל רבות בענייני רבנות וחיזוק הדת. עזר להקמת ישיבות ליטא בארץ ישראל, ובהצלת ישיבת מיר בתקופת השואה. יוזם ומקים מפעל ה"אנציקלופדיה תלמודית".
2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול. במכתב הראשון קרעים בשורת התאריך (מודבקים בנייר דבק).
במכתב הראשון משנת תרפ"ז, מאריך רבי איסר זלמן לבאר את הדרך המתאימה לרב בישראל להשפיע על הצעירים ולפעול בענייני הדת. עיקר המכתב עוסק בעניין דרכי החיזוק להפרשת תרומות ומעשרות במושבות הארץ, ע"י מינוי "איש מיוחד לענין הפרשת תרו"מ", שיסע מיישוב ליישוב ויפעל "על הצעירים להתחשב בזה, שהוא נוגע לתקנת הכלל, ושצריכים לעשות הדבר המוכרח בעד הכלל, גם נגד השקפתם".
במכתב השני, מחודש חשון תש"א (1940), מדובר על משכורתו של הרב ישעיה קיזלשטיין שנתמנה לרב בעיר בנימינה.
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל", תלמידו של הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
מקבל המכתבים: רבי מאיר ברלין - בר-אילן (תר"מ-תש"ט), בן זקוניו של הנצי"ב מוואלוז'ין ומראשי תנועת "המזרחי". פעל רבות בענייני רבנות וחיזוק הדת. עזר להקמת ישיבות ליטא בארץ ישראל, ובהצלת ישיבת מיר בתקופת השואה. יוזם ומקים מפעל ה"אנציקלופדיה תלמודית".
2 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק וקרעים קלים בשוליים. סימני קיפול. במכתב הראשון קרעים בשורת התאריך (מודבקים בנייר דבק).
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, אל רבי שלמה בלאזר. לונדון, שבט תרצ"ג [1933].
בראש הדף חותמת תבליט של הרב דסלר, באנגלית, עם שמו וכתובתו בלונדון.
המכתב נכתב כתשובה לבקשת רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר מפטרבורג, שביקש מהרב דסלר לכתוב מאמר הערכה לדמותו של רבי ישראל סלנטר. על כך משיב הרב דסלר במכתב שלפנינו: "בדבר מאמר הערכה לדמותו הרוחנית של גאון ישראל זצ"ל, כמדומני שלא נוכל לצאת בזה את ידי החובה... מי לנו גדול מכבוד האי גאון וצדיק מרן אביו זצ"ל [רבי איצ'לה בלאזר], ומה שנמצא בדבריו [בספרו "אור ישראל" (ווילנא תר"ס), במדור "נתיבות אור"], היינו מה שניתן להאמר, ומי ירהיב בנפשו עוז לבא אחר המלך...". בהמשך המכתב הוא כותב כי בינתיים הוא שולח העתקה של ארבעה מכתבים בכתב ידו של זקנו הגרי"ס על מנת לפרסמם.
רקע למכתב: רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר, היה עורכו של הקובץ התורני-מוסרי "שערי ציון" שנדפס בירושלים בשנים תרפ"א-תרצ"ט. לרגל שנת היובל לפטירתו של רבי ישראל סלנטר - מייסד תנועת המוסר, נדפס קובץ שהוקדש כולו לזכרו (חוברת ג-ה, כסלו-שבט תרצ"ג). לשם כך ביקש העורך מאת הרב דסלר (שהיה נכד בתו של הגרי"ס) שיכתוב מאמר הערכה על דמותו של רבי ישראל. בסופו של דבר נדפסו בקובץ ההוא אותם העתקי מכתבים ששלח הרב דסלר, ואשר נזכרים במכתב שלפנינו, וכן מספר שורות מהמכתב שלפנינו. המכתב בשלמותו לא נדפס.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
בראש הדף חותמת תבליט של הרב דסלר, באנגלית, עם שמו וכתובתו בלונדון.
המכתב נכתב כתשובה לבקשת רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר מפטרבורג, שביקש מהרב דסלר לכתוב מאמר הערכה לדמותו של רבי ישראל סלנטר. על כך משיב הרב דסלר במכתב שלפנינו: "בדבר מאמר הערכה לדמותו הרוחנית של גאון ישראל זצ"ל, כמדומני שלא נוכל לצאת בזה את ידי החובה... מי לנו גדול מכבוד האי גאון וצדיק מרן אביו זצ"ל [רבי איצ'לה בלאזר], ומה שנמצא בדבריו [בספרו "אור ישראל" (ווילנא תר"ס), במדור "נתיבות אור"], היינו מה שניתן להאמר, ומי ירהיב בנפשו עוז לבא אחר המלך...". בהמשך המכתב הוא כותב כי בינתיים הוא שולח העתקה של ארבעה מכתבים בכתב ידו של זקנו הגרי"ס על מנת לפרסמם.
רקע למכתב: רבי שלמה בלאזר, בנו של רבי איצ'לה בלאזר, היה עורכו של הקובץ התורני-מוסרי "שערי ציון" שנדפס בירושלים בשנים תרפ"א-תרצ"ט. לרגל שנת היובל לפטירתו של רבי ישראל סלנטר - מייסד תנועת המוסר, נדפס קובץ שהוקדש כולו לזכרו (חוברת ג-ה, כסלו-שבט תרצ"ג). לשם כך ביקש העורך מאת הרב דסלר (שהיה נכד בתו של הגרי"ס) שיכתוב מאמר הערכה על דמותו של רבי ישראל. בסופו של דבר נדפסו בקובץ ההוא אותם העתקי מכתבים ששלח הרב דסלר, ואשר נזכרים במכתב שלפנינו, וכן מספר שורות מהמכתב שלפנינו. המכתב בשלמותו לא נדפס.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים קלים.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $700
לא נמכר
הזמנה מודפסת לנישואי החתן הרב דב שוורצמן, עם הכלה שרה פשה, בתו היחידה של הגאון רבי אהרן קוטלר. [ניו יורק, כסלו תש"ז 1946].
בגב ההזמנה שני מכתבים, האחד בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, והשני בכתב ידה וחתימתה של אשתו הרבנית חנה פריל קוטלר. אל ההזמנה מצורפת מעטפת המכתב, שנשלח עם ההזמנה לעיר רמת גן, אל הגאון רבי שבתי יגל ומשפחתו.
רבי אהרן קוטלר כותב: "...יקבלו נא תודתנו הרבה על ברכותיהם הנאמנות היוצאות מקרב לבם הטהור, וכל המברך יתברך מהקב"ה בכל טוב סלה, ויקבלו רוב נחת מבניהם וכל הנלוים אליהם, ויזכה הדר"ג להרביץ תורה מתוך הרחבה... אוהבו מו"ע [=מאז ועד עולם] אהרן קטלר". הרבנית חנה פריל כותבת: "יקבלו נא גם את תודתי... יהי רצון מלפני אדון כל שנזכה לבשר ולהתבשר אך טוב, ויתברכו בכל טוב ורוב נחת מבניהם היקרים שליט"א... מוקירתם ומכבדתם כערכם הרם, חנה פריל קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף כפול. 15 ס"מ. נייר בריסטול. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי תיוק בשוליים.
+ מעטפה שנשלחה בדואר. הבולים נתלשו.
בגב ההזמנה שני מכתבים, האחד בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן קוטלר, והשני בכתב ידה וחתימתה של אשתו הרבנית חנה פריל קוטלר. אל ההזמנה מצורפת מעטפת המכתב, שנשלח עם ההזמנה לעיר רמת גן, אל הגאון רבי שבתי יגל ומשפחתו.
רבי אהרן קוטלר כותב: "...יקבלו נא תודתנו הרבה על ברכותיהם הנאמנות היוצאות מקרב לבם הטהור, וכל המברך יתברך מהקב"ה בכל טוב סלה, ויקבלו רוב נחת מבניהם וכל הנלוים אליהם, ויזכה הדר"ג להרביץ תורה מתוך הרחבה... אוהבו מו"ע [=מאז ועד עולם] אהרן קטלר". הרבנית חנה פריל כותבת: "יקבלו נא גם את תודתי... יהי רצון מלפני אדון כל שנזכה לבשר ולהתבשר אך טוב, ויתברכו בכל טוב ורוב נחת מבניהם היקרים שליט"א... מוקירתם ומכבדתם כערכם הרם, חנה פריל קטלר".
הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה". ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות. [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".
[1] דף כפול. 15 ס"מ. נייר בריסטול. מצב טוב. כתמים קלים. נקבי תיוק בשוליים.
+ מעטפה שנשלחה בדואר. הבולים נתלשו.
קטגוריה
מכתבים - רבנים וקהילות
קָטָלוֹג