מכתב בקשת סיוע עבור אלמנתו של "הסבא מנובהרדוק", בכתב-יד וחתימות חתניה רבי אברהם יפהן ורבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי. ברנוביץ, אייר תרצ"ד [1934].
המכתב נכתב על נייר מכתבים רשמי של רבי "ישראל יעקב לובצאנסקי מנהל דישיבת 'אהל תורה' בברנוביץ, חתן הגה"ח מהר"י הורוויץ זצ"ל".
נשלח לרבי אהרן בוראק [שהיה ממונה על העברת כספי עזרה לישיבות, מאחד מארגוני הסיוע בארה"ב]. רבי אברהם יפהן כותב לו, שבעוברו דרך ברנוביץ "מצאתי שחמותי תי' הצדקת חלושה מאד", ושהיא נזקקת לתמיכה כספית עקב מצבה הרפואי. הוא מבקש לשלוח סכומים קבועים בתאריכים קבועים לידיו של גיסו רבי ישראל יעקב לובצ'אנסקי, "כי הוא ענין של פקו"נ ר"ל [=פקוח נפש רחמנא ליצלן]". במכתב מפורטות הכתובות דרכן יועברו הכספים. בסיום המכתב מוסיף רבי ישראל יעקב כמה מילים בכתב-ידו ובחתימתו המלאה: "כן אני מסכים על כל הנ"ל, נאם ישראל יעקב בהרה"ג המנוח דפה זלה"ה".
מהמכתב שלפנינו עולה שהרבנית חיה הורביץ, אלמנתו של "הסבא מנובהרדוק" - רבי יוסף יוזל הורביץ (נפטר בתר"פ), האריכה ימים ובשנת תרצ"ד עדיין הייתה בחיים והתגוררה בברנוביץ בבית בתה הרבנית לובצ'אנסקי.
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" - נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר כעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ'נסקי, מגדולי המוסר בדורו. נולד בברנוביץ לאביו שכיהן ברבנות העיר. מראשוני תלמידי ישיבתו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק", ולימים היה לחתנו. לאחר פטירת אביו כיהן תקופה כרבה של ברנוביץ, אך לאחר מכן מסר את הרבנות לגיסו רבי דוד ווייצל. עמד בראשות רשת ישיבות נובהרדוק בצאריצין ובחרקוב. כאשר עבר את הגבול לפולין קבלו הגאון ר' אלחנן ווסרמן למנהל רוחני בישיבתו "אוהל תורה" בעיר ברנוביץ. בנוסף, היה מעמודי התווך של רשת ישיבות "בית יוסף - נובהרדוק", שייסד חותנו "הסבא מנובהרדוק", ובכינוסי תלמידי נובהרדוק היה משמיע את שיחותיו העמוקות, ודברי התעוררות שנשמעו שעות ארוכות בחיבה יתירה ובחרדת קדש, בהן היה מטיף לעבודת שלימות האדם והתמסרות מוחלטת לחיי תורה וטוהר המידות. מיחידי הסגולה של הדור, גאון בתורה וגאון במידות, אשר איחד בקרבו חסידות ומעשה. כולו מלא התלהבות בעבודת ד', צדיק מפורסם ואיש נפלא בענווה יתירה, בכל האמצעים הסתיר את דרכו בקדש, צדקותו ובריחתו מן הכבוד הפכו לשם דבר. בהיותו רב בברנוביץ היה בעצמו משכים-קום בכדי לעזור לשמש, חביב ונערץ על כולם בעירו ברנוביץ, וכשהיה הולך בערבי שבתות להודיע על סגירת החנויות היו כולם ממהרים לסגור את החנויות, כדי שלא לצערו אפילו רגע אחד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנא עם חלק מישיבת ברנוביץ. נהרג ע"י הנאצים ימ"ש במבצר קובנה בחודש תמוז תש"א (1941).
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 14X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק. סימן קיפול.