דף בכתב-יד, כתב הכתרה לרבנות להגאון רבי שלמה היימן, עם למעלה מ-40 חתימות רבנים ובעלי בתים מבני העיר. ווארניאן (עיירה סמוכה לווילנא), שבט תרפ"ו [1926].
בכתב ההכתרה מפורטים תנאי הרבנות: התחייבות הקהילה לבלעדיות במכירת שמרים ונרות, ומשכורת של 2 דולר לשבוע. התחייבות הרב למסירת שיעורים מדי בוקר וערב, ודרשות שבת הגדול ושבת תשובה.
"אנחנו בע"ב [בעלי בתים] דעיר ווארניאן באנו לידי הסכם גמור כולנו כאחד, להרכיב לאלוף עירנו ולקחת אחר כבוד את הרב הגאון וכו' מוהר"ר שלמה בר' יחיאל מיכל גיימאן [היימאן] שליט"א ולהושיב אותו על כסא הרבנות דפה עירנו, וקבלנו עלינו להנות מאור תורתו, הן באיסור והיתר והן בדיני ממונות, הן לדין הן לטעות, ומחויבים אנחנו ח"מ לתת לו שכירותו הכנסת השמרים... אשר בלעדו לא יחזיק שום אדם שמרים ומקח השמרים... וגם יחזיק נרות לשבת ויו"ט והכל מחויבים ליקח אצלו, וגם מכס מבשר כאשר קצוב עד היום, וגם מתחייבים אנחנו ח"מ בערך שני דאלאר לשבוע. והרב מצידו מתחייב ללמוד בכל יום בבוקר ובערב, וגם לדרוש בשבתות השנה דהיינו שת"ש ושה"ג [שבת תשובה ושבת הגדול]. וע"ז באנו על החתום, ויהי נועם ד' עלינו ועליו, וברכה והצלחה...".
מעבר לדף: חתימת הרב "דובער גרייזל - אשר חניתי פה ווארניאן בתור רב, והנני מברך את הרב הגאון ר' שלמה גיימאן בברכה משולשת, ויזכה לנהל העדה הקדושה הזאת על מבועי התורה והיראה, ובימיו בהיותו פה תעלה מצב העיר מעלה מעלה, ונזכה כולנו לעלות במהרה לעיר קדשנו, אמן".
הגאון הנודע רבי שלמה היימן (תר"ן בערך-תש"ה), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. תלמיד ישיבת ראדין ותלמיד רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת הלוסק. כיהן כר"מ בישיבת "כנסת בית יצחק" של רבי ברוך בער, כאשר גלתה במלחמת העולם הראשונה מסלבודקה לקרמנצוג. לאחר מכן נקרא ע"י מורו ורבו ה"חפץ חיים" לישיבת סמילוביץ שנפתחה ע"י רבי אלחנן ווסרמן. לאחר שהחפץ חיים וישיבותיו חזרו לליטא, חזר רבי שלמה להרביץ תורה בקרמנצוג [בישיבת גיסו רבי אליעזר יצחק ברמן] כשחזר לליטא נתמנה בשנת תרפ"ג לר"מ בישיבתו של רבי אלחנן ווסרמן בברנוביץ. בשנת תרפ"ו התקבל לרב בעיירה ווארניאן (עיירה סמוכה לווילנא), אולם הדבר לא יצא לפועל, מכיון שבאותו הזמן נקרא ע"י הגאון רבי חיים עוזר, לבוא לווילנא לעמוד בראשות ישיבת "ראמיילעס" בעיר. בשנת תרצ"ה נסע לארה"ב לעמוד בראש ישיבת "תורה ודעת", בה הרביץ תורה לתלמידיו עד סוף ימיו.
באותה תקופה נפגש עם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, שהתרשם מאד מאישיותו המזהירה ומאצילות נפשו של הגר"ש, ואמר למקורביו שנדיר לפגוש איש כזה שהוא 'כולו תורה' (ישורון, ח, עמ' קסז). ראה עוד אגרת הריי"צ אליו, ב"אגרות קודש" (ח' ב'קסב), הפונה אליו בתארי ידידות והערצה מופלגת: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב, בעל פעולות כבירות בהרבצת תורה, משכיל על דבר טוב, אי"א [איש ירא אלוקים] מוה"ר שלמה שליט"א...".
חידושיו נדפסו ע"י הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [שהיה תלמידו מתקופת ראמיילעס], בשני כרכי "חידושי רבי שלמה".
[1] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בקפלי הדף (משוקמים בהדבקות נייר דבק) ובשוליו.
המכתב שלפנינו נדפס במאסף ישורון (כרך ח, עמ' קעג-קעד), במדור "קונטרס אפריון שלמה - לזכרו של הגאון רבי שלמה היימן זצ"ל". ראה שם עוד אודות פרשת הרבנות בוורניאן (עמ' קנז-קנט).