מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהושע זעליק הלוי תרשיש. [ירושלים?, שנות התר"צ בקירוב].
נשלח אל רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. המכתב פותח בברכת "חיים טובים, ברכה ושלום, אורה וישועה ושמחת עולם" ומסיים בברכות רבות לרגל חג הפסח.
רבי יהושע זעליג ("זעליק") הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת, נודע בליטא בשם "הצדיק ר' זעליג'על קעלעמער". גיסו של "הסבא מנובהרדוק". בשנת תרמ"א נפטר רבה של קורטוביאן רבי שלמה זלמן הורביץ, ובני העיר פנו לבנו רבי יוזל הורביץ (שנודע לימים כ"סבא מנובהרדוק") שיקבל עליו את עול הרבנות, אך רבי יוזל העדיף לבחור חתן ראוי לאחותו היתומה, על מנת שיירש את רבנות העיר. ביום הכלולות חגגו גם את הכתרתו של החתן - רבי זליג תרשיש - לרב העיר. לאחר תשע שנים ברבנות העיר פרש רבי זליג מן הרבנות ועבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו רבי יוזל. לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה, וכל ימיו הלך והתעלה במעלות היראה והמידות והדביקות בבורא. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים - ראה חומר מצורף). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק.