מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
מציג 85 - 96 of 302
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של למעלה משלושים ספרים, בכעשרים כרכים, העוסקים בתולדותיהם וקורותיהם של אדמו"רים וצדיקים שונים, וכוללים ליקוטים מדברי תורתם (כרוכים עם מספר ספרים נוספים):
• ספר ליקוטי שושנים, ליקוטים מתורת האדמו"ר רבי פנחס מקוריץ. זיטומיר, דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ז 1876.
• ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. פרמישלה, דפוס חיים אהרן זאפניק עט. קנאללער, [תרל"ו] 1876. חסרים מספר דפים מסוף חלק התורה, וכן חסר כל חלק החידושים על הש"ס.
• ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ. וורשא, ללא שם מדפיס, [אחרי תרל"ח 1878]. דפוס סטריאוטיפי. חותמות ורישומי בעלות של הגאון רבי "משה נחום ירושלימסקי, אב"ד קיעלץ והגליל" [הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. מספריו: "מנחת משה", "לשד השמן", "ברכת משה", ועוד].
• ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער (באותיות קיריליות), תרמ"א 1881.
כרוך עם: מאמר שיחת חולין של ת"ח, מאת צבי שלעז מהעיר קארסין. וורשא, [תרמ"ב] 1882. דפוס סטראוטיפי של מהדורת וורשא תר"מ.
• ספר תולדות יעקב יוסף, דרושים על התורה לרבי יעקב יוסף מפולנאה תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שלום שכנא מונק (באותיות קיריליות), תרמ"א [1881].
כרוך עם: ספר בן פורת יוסף, לבעל התולדות יעקב יוסף (עם ה"אגרת" ששלח הבעש"ט לארץ ישראל לגיסו רבי גרשון קיטובער). פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרמ"ד 1883. כרוך עם: ספר צפנת פענח, לבעל התולדות יעקב יוסף. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, תרמ"ד 1883.
• ספר מרגניתא דר"ב, על התנ"ך ועוד, מאת הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים בעל ה"ברוך טעם" [חותנו של ה"דברי חיים"]. לבוב, דפוס Carl Budweiser, [הסכמות תרמ"ג 1883]. מהדורה ראשונה.
כרוך עם: שו"ת אמרי שפר, מאת רבי נפתלי הירץ לנדא אב"ד זעלחוב ווישניצא. [לבוב (למברג)], דפוס Carl Budweiser, [תרמ"ג 1883].
• ספר פתגמין קדישין, ליקוטים מגדולי החסידות. וורשא, דפוס A. Gins (באותיות קיריליות), [תרמ"ו] 1886.
כרוך עם: ספר אור דוד, פירוש על מגילת אסתר, עם הפנים, מאת רבי דוד דוב בעריש מייזלש אב"ד לאסק. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכאטאווסקי, [תר"נ] 1889.
• ספר זכרון טוב, והוא ספורי מעשיות, על האדמו"ר רבי מרדכי מנעסכיז, מאת רבי יצחק לנדא. פיעטרקוב, דפוס בני המנוח פייבל בעלכאטאווסקי, תרנ"ב 1892.
• ספר צדקת הצדיק. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ב] 1902. מהדורה ראשונה. חותמת "משה מנחם זילבער".
• ספר ארץ צבי, "דרושים יקרים ונחמדים מלאים זיו ומפיקים נוגה", מאת רבי צבי הירש מגיד משרים דק"ק וואדיסלאוו [אביו של האדמו"ר רבי בונים מפשיסחא]. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, [תרס"ה 1905]. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרמ"ד.
• ספר נוראות אנשי מעשה, "קורות אנשי מופת ומאורעות שרפי קודש". וורשא, הוצאת אברהם ביאלאקאמין (באותיות קיריליות), [אחר תרע"א 1911].
• ספר נופת צופים, מאת רבי פנחס שפירא מקוריץ, על פי תורת רבו, הבעש"ט. פיעטרקוב, [תרע"ב 1912]. בשער: אעת"ר.
כרוך עם: ספר צבי לצדיק, חידושים נפלאים על התורה והש"ס, מאת רבי צבי הירש (הירשל) לוין אב"ד ברלין, נכד ה"חכם צבי", עם "בית צדיק", תולדות ימי חייו. פיעטרקוב, דפוס אברהם ראזענגארטען, [תר"ע 1910].
• ספר תפארת הצדיקים, ספורים גדולים ונוראים, מאת רבי שלמה גבריאל רוזנטל. וורשא, אברהם יוסף קליימאן, תרפ"ח [1928]. בשער: פיעטרקוב. דפוס סטראוטיפי של מהדורת וורשא תרס"ט.
כרוך עם: שבחי צדיקים, "מעשיות ושבחים... מרבותינו...", מאת מענדיל ציטרין. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, [תר"פ 1920, בקירוב]. דפוס סטראוטיפי.
כרוך עם: ספר נפלאות הצדיקים, מאת רבי יקותיאל למברגר. פיעטרקוב-וורשא, תרע"א [1911].
כרוך עם: ספר וויכוחא רבה בין החסיד למתנגד, מאת רבי יעקב בכרך מקיידאן (ר' יעקב קאדאנער). פיעטרקוב, נסדר בדפוס חנוך העניך פאלמאן (דפוס Sikora i Milner, וורשא), תרפ"ח [1928].
• ספר שיח שרפי קודש, חלק שני והוא לשון חסידים, אמרות וסיפורים על האדמו"רים רבי שמחה בונם מפשיסחא; רבי מנחם מנדל מקוצק; רבי יצחק מאיר בעל ה"חידושי הרי"ם מגור; רבי חנוך העניך מאלכסנדר, מאת רבי יועץ קים קדיש מפרשיטיק. לודז, הוצאת "מסורה", תרפ"[ח] 1928. האות ח של התאריך מטושטשת ודומה לאות ז.
• ספר סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט ז"ל, מאת רבי מנחם מנדל בודק. [לובלין? ללא שם מדפיס, שנות התר"ס? 1900 בקירוב].
• ספר דברי מאיר, על התורה, וליקוטים על נ"ך וש"ס, מאת האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, [תר"פ 1920].
• ספר מוסר השכל, לובלין, הלכות דעות והלכות תשובה להרמב"ם, עם הפירושים לשון הזהב ולשון חכמים מאת רבי יחזקאל פייוויל. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן ושלמה שמעון שטרייזבערגער, [תרפ"ד] 1924.
כרוך עם: ספר מאה שערים, מאת רבי יצחק שני, בתוספת ארבע הערות בשולי העמ' (בדפוס), אחת מהן בשם רבי צדוק הכהן מלובלין. לובלין, דפוס נחמה הערשענהארן, שלמה שמעון שטרייזבערגער ומנחם מענדיל שניידמעססער, תרפ"ד 1924.
• ספר תפארת חיים, ליקוטים על התורה לאדמו"ר ממוגלניצה, ואדמו"רים נוספים, בעריכת רבי נתן נטע דונר. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, תרפ"ה [1925]. דפוס סטריאוטיפי של מהדורת תרס"ה.
כרוך עם: ספר כנסת ישראל, לקט אמרות טהורות מאת רבי ישראל מרוז'ין ובניו, בעריכת רבי ראובן ז"ק מאוסטילא. [וורשא? לודז'? שנות התר"ס-תר"ע, בקירוב].
כרוך עם: ספר תבנית היכל, כולל תבני המשכן וכל כליו, מאת רבי יעקב יהודה אריה ליאון-טימפלו. וורשא, דפוס A. Bomberg, [תר"כ] 1860.
• ספר מעשה הגדולים החדש, סיפורים על אדמו"רי בית אלכסנדר. וורשא, הוצאת יעקב יצחק ריינערמאן, תרפ"ז [1927].
כרוך עם: ספר בוצינא דנהורא, סיפורים וליקוטי אמרות המיוחסים לרבי ברוך אשכנזי ממז'יבוז'. בילגורייא, דפוס N. Kronenberg, תרפ"ו 1926.
כרוך עם: ספר שערי האמונה, לקט חידושי תורה וסיפורים, מתלמידי הבעל שם טוב ומצדיקי החסידות, מאת רבי נתן נטע הכהן דונר הרב מקאלביעל. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח [1928].
כרוך עם: ספר שיחות חיים, מאת האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלינצע. וורשא, דפוס אברהם יוסף קליימאן, [שנות התר"פ 1920, בקירוב]. בשער: פיעטרקוב.
כרוך עם: ספר נופת צופים, מאת רבי פנחס שפירא מקוריץ, על פי תורת רבו, הבעש"ט. וורשא, הוצאת אברהם יוסף קליימאן, תרפ"ט [1929].
• ספר מזכרת שם הגדולים, מאת רבי משה חיים קליינמאן. [גרמניה, ללא שם מדפיס, תש"ח 1948, בערך].
למעלה מ-30 ספרים (ומספר ספרים נוספים הכרוכים עמם) ב-20 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
אוסף ספרים מתורתו של הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה", חלקם מהדורות ראשונות, וחלקם מהדורות עם הוספות ותיקונים. בחלק מהספרים: חותמות, חתימות ורישומי בעלות.
1. ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. ללא [1] דף בסופו, עם העתקת תשובת הגאון רבי משולם איגרא מפרשבורג ומפתחות לחלק אבן העזר וחושן משפט. דף זה חסר במקצת מהעותקים.
2-3. ספר "ישמח משה" על התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס עם הוספות ותיקונים בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט). שני החלקים בשני כרכים.
בשער כרך בראשית שמות, חתימת: "הק' יצחק בייער" מקהילת נאדאש. ובשער כרך ויקרא-דברים חותמות האדמו"ר מזידיטשוב רבי יצחק מאיר אייכנשטיין "חונה פה ק"ק פעטראשען" [האדמו"ר הקדוש מזידיטשוב, רבי מנשה יצחק מאיר אייכנשטיין (תרנ"ד-תשל"א), בן האדמו"ר רבי אשר ישעיה מפראכניק. הסתופף בצל צדיקים שונים ובמיוחד היה חביב על האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלז. כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב בפטריזיין (רומניה). לאחר השואה הקים את בית מדרשו בקלויזנבורג, עד שעלה לארץ והקים מרכז חסידי בפתח תקוה. נפטר בלא צאצאים, ועל פי צוואתו ירש את מקומו בן-אחיו רבי יהושע, האדמו"ר רבי יששכר בעריש אייכנשטיין].
4-5. ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה" – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות וחלק שני על מועדי השנה. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו [1906] / תרס"ח [1908]. שני חלקים בשני כרכים. בשער חלק ב' חותמת וחתימה: "הק' ארי' הכהן".
מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים. שני החלקים כוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים. בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים"). בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).
6-7. ספר "ישמח משה" על התורה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה" – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. ברלין, הוצאת "פרדס", תפר"ח 1928. [מהדורת צילום של המהדורה המתוקנת, סיגט, תרנ"ח 1898 – עם שערים צבעוניים והקדמת הרב מלאפוש].
8. ספר ישמח משה, חלק ראשון – דרושים על נ"ך וחמש המגילות, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תרצ"ד [1934]. מהדורה שניה שנדפסה ע"י רבי יצחק סג"ל קליין מאוהעל, שקנה את הזכויות מהמו"ל של מהדורת סיגט תרס"ו.
8 כרכים. גודל ומצב משתנה. כריכות חדשות (חלקן כריכות עור מהודרות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
המחבר,
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים. כל ספריו נערכו סודרו לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", שהסתייע במלאכת העריכה בנכדו האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש.
הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו כגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (ראה: הגאון הקדוש בעל ישמח משה, מאת הרב יוסף משה סופר, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשינאווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי החוזה מלובלין וה"אוהב ישראל" מאפטא. בשנת תקס"ח התמנה לרב באוהעל והחל להפיץ את החסידות בגלילות הונגריה. התפרסם בדורו כמקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים. כל ספריו נערכו סודרו לדפוס על ידי נכד המחבר, תלמידו המובהק, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", שהסתייע במלאכת העריכה בנכדו האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
ספר תהלים, עם פירוש תפלה למשה, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". קראקא, דפוס יוסף פישער ושותפ', [תר"ם] 1880. מהדורה ראשונה, בהוצאת רבי משה דוד טייטלבוים נכד ה"ייטב לב".
בראש הספר הקדמת והסכמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שערך את החיבור מתוך כתבי-היד של סבו המחבר. לאחר דברי ה"ייטב לב" מופיעה "הקדמת נכד המחבר המלבה"ד" – רבי משה דוד טייטלבוים (לימים, אב"ד מאדיאר-לאפוש), שערך את הספר יחד עם סבו ה"ייטב לב", והביאו לדפוס. בהקדמותיהם מספרים ה"ייטב לב" ונכדו רבי משה דוד טייטלבוים, שפירוש "תפלה למשה" לא נכתב במקור כחיבור שלם בפני עצמו מתחילתו ועד סופו, אלא על גבי ניירות מזדמנים, עליהם כתב המחבר בעל ה"ישמח משה" רעיונות וחידושים שעלו בדעתו בשעת אמירת התהלים. עוד כותבים הם בהקדמותיהם, שהכתבים המקוריים היו מנוסחים בקצרה וברמיזה, ושבמקומות רבים נאלץ ה"ייטב לב" להוסיף ביאורים והסברים ולפענח את הכתובים והמקורות. בהקדמתו מוסיף רבי משה דוד טייטלבוים וכותב על עריכת הספר מתוך טיוטות בכתב יד המחבר: "...כי הספר הזה אשר אני נותן לפניכם היום, לא כיום הולדו הנהו, ולא כאשר כוננו מעשה ידי יוצרו אציגהו, כי הוא אך פרי עשתונותיו בעת הולידם, בעטו צר ציורם... אך בין הפרקים, כמציץ מן החרכים, מפוזרת במקומות שונים..."; וממשיך ומתאר את עבודת זקנו ה"ייטב לב" בפענוח הרשימות הקצרות: "ומה כהחכם – ה"ה כ"ק אאזמ"ו הגאון הקדוש מנורה הטהורה שר התורה מרן יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א אבדפ"ק והגליל – יודע פשר דבר, כוונת המחבר, רמזיו וחידותיו, מסתריו ותעלומותיו...".
מסופר בשם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (בן-נינו של המחבר), שחלק מפירושי זקנו ה"ישמח משה" לתהלים נכתבו על צדם השני של "קוויטלאך" שהביאו לו חסידיו לבקשת ישועה ורחמים ("הגאון הקדוש בעל ישמח משה", עמ' קס).
חתימה בעיפרון בדף המגן: "הק' משה קראקויער מק"ק טעט יצ"ו". חתימה קצוצה בעיפרון בדף השער: "יעקב רויג--".
המחבר,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח.
בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך".
לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
[3], ד-שכב, [8] דף. 20.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים מעטים. הדבקות נייר בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. שני דפים מנותקים. כריכה ישנה ובלויה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים בכריכה (קרע בחלקה התחתון של השדרה).
קָטָלוֹג
![ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/124_1.jpg "ייטב לב – מהדורה ראשונה – סיגט, תרל\"ה")
![ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סי](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/124_2.jpg "ייטב לב – מהדורה ראשונה – סיגט, תרל\"ה")
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $500
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בארבעה כרכים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים (כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"). בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בכרך שמות-ויקרא, בדפי המגן הקדמיים והאחוריים, ובדף השער של ספר שמות, רישומי בעלות וחותמת של רבי יקותיאל יהודה בערגפעלד אב"ד נימוזא, וחותמות נוספות של רבי "משה קליין סאטמאר יצ"ו".
רישום בכתב-יד בדף האחרון של כרך במדבר, בחתימת "דוד יצחק ווערצברגער" [שו"ב בקהילת טעטש]. בראש הכרך חותמת אחיינו רבי נפתלי יעקב הכהן אב"ד חיפה.
ארבעה כרכים. בראשית: [4], ד-קמא דף. חסרים דפים ב-ג, וכן [2] דף בסוף. שמות-ויקרא: צא דף; [3], נה, [2] דף. לוח הטעויות של ספר שמות נכרך בסוף ספר ויקרא. במדבר: [2], פ דף. לוח הטעויות נכרך לאחר דף השער. דברים: [1] נב, נה-ע, [1] דף. 23.5 ס"מ. מצב משתנה, שני הכרכים הראשונים במצב טוב-בינוני, ושני הכרכים האחרונים במצב בינוני. כתמים, בכרך במדבר כתמים רבים. בלאי קל וקמטים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות מעטות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בעיקר בשני הכרכים האחרונים (בכרך דברים סימני עש רבים), משוקמים בחלקם בנייר-דבק. כריכות עור חדשות (אינן אחידות).
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של ספרים מתורתם של אדמו"רי סיגט וסאטמר – האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב"; בנו האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט"; ושני בניו: האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
רוב הספרים הנם מהמהדורות הראשונות. בחלק מהספרים: חותמות, חתימות ורישומי בעלות.
1. ספר רב טוב לבית ישראל, ביאורים על התורה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" אב"ד סיגט. לבוב (למברג), דפוס יעקב משולם עהרינפרייז, [תרמ"ט] 1889. מהדורה ראשונה. הספר נערך ויצא לאור על ידי נכדו (בן-בתו) ותלמידו המובהק של המחבר, האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש. בהקדמתו לשו"ת "אבני צדק" (לבוב, תרמ"ה) הוא מספר על הדפסת ספרי סבו הגדול המחבר, אשר מסר לידיו את כל כתבי ידו על מנת שיערכם ויביאם לדפוס. בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: "ע"ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך".
2-3. ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, מאיר יהודא קטינא, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש. שני חלקים בשני כרכים.
4-5. ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני "קדושת יום טוב – קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט. מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני.
עם הקדמה קצרה מאת בני המחבר [האדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגט ואחיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר], בה הם מספרים על הצוואה שהותיר אביהם קודם הסתלקותו להדפיס את חידושי תורתו. הם מוסיפים וכותבים על מעלת וסגולת הספר: "ולאשר אמרו חז"ל גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, ובקבר דובבת שפתותיהם, וידוע גודל אהבת ישראל מאאמ"ו זצוקללה"ה שמסר נפשו עליהם... להיטיב עמהם בנפשם ומאודם, לסוכך בעדם ולהגדיל כבודם, נקוה שכן ימליץ בעדינו גם בגנזי מרומים, לעורר עלינו ישועה ורחמים, ולהשפיע עלינו ישועות טובות...".
6. ספר עצי חיים, על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
7. ספר עצי חיים, דרשות על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.
8. ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן, [תרצ"ט 1939]. מהדורה ראשונה. ללא חלק ב', על הלכות מקוואות.
9-10. ספר עצי חיים, חלק א – שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט, עם חלק ב על הלכות מקוואות. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן, [תרצ"ט 1939]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; חסר שער החלק הראשון.
11-12. ספר "חידושי תורה שנשמעו ממרן הגה"ק אדמו"ר שליט"א מסאטמאר... על שלחנו הטהור בברוקלין בשנת התשט"ז" – רשימות השומעים של דרשות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, על חמשה חומשי תורה ועל מועדי השנה. ירושלים, תשט"ז [1955-1956]. שני כרכים של המהדורה הראשונה, בה כונסו צילומי כל חוברות הסטנסיל (שנשלחו מדי שבוע) והודפסו כספר בפני עצמו.
13. קונטרס על הגאולה ועל התמורה, לקט מתוך דרשות שנאמרו "מאת כ"ק אדומו"ר הגה"ק מרן מהר"י ט"ב [יואל טייטלבוים] שליט"א, אב"ד דק"ק סאטמאר יצ"ו". ברוקלין, ניו יורק, דפוס סענדר דייטש, תשכ"ז [1967]. מהדורה ראשונה של חיבורו הקנאי הנודע של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כנגד הציונות. בחיבור, שנכתב בעקבות ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, מנסח האדמו"ר מסאטמר בהרחבה את השקפתו נגד הציונות. הוא טוען כי ניצחון המלחמה לא נעשה מצד הקדושה, אלא בכוח הטומאה והסטרא אחרא, ופוסק כי אסור לפקוד את המקומות הקדושים שנכבשו במלחמה, כמו הכותל המערבי וקבר רחל, משום "שהמינים מתפארים שהשיגה ידם לכבוש המקומות הקדושים בכוחם ובגבורתם... שבהליכה לשם נותנים להם חיזוק רב". החיבור עצמו נכתב בידי תלמידי האדמו"ר מסאטמר (על בסיס "תורות" שמסר במשך ארבע שבתות בשנת תשכ"ז, בזמן סעודה שלישית של שבתות פרשת נשא, בהעלותך, שלח וקרח – ראשי תיבות: בנש"ק), מלבד ההקדמה הארוכה בראש הספר שנכתבה בידי האדמו"ר עצמו (ואודותיה התבטא פעם, כי כתב אותה בדם לבו, ולא בדיו).
11 כרכים. גודל ומצב משתנים. עשרה מהם בכריכות חדשות (חלקן כריכות עור). מלבד "על הגאולה ועל התמורה" עם כריכת הבד המקורית. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
בנו,
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), תלמיד אביו בעל ה"ייטב לב" ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), תלמיד אביו בעל ה"ייטב לב" ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים.
בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), שמילא את מקומו כאב"ד סיגט ואדמו"ר לאלפי חסידי סיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" (תרמ"ז-תשל"ט), שכיהן כאב"ד סאטמר ואדמו"ר בסאטמר ובארה"ב.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $8,125
כולל עמלת קונה
אוסף ענק ומגוון של כמאה ושישים ספרים שונים, מדפוסי הונגריה וטרנסילבניה, סאטמר, מונקאטש והאזור, בשנות הת"ר בקירוב [המאה ה-19 וה-20].
האוסף כולל: ספרי חסידות וקבלה, דרוש וחידושים על התורה, חידושים על סוגיות הש"ס, שו"ת והלכה, ועוד. רובם מהדורות ראשונות או יחידות. בחלק מהספרים: חותמות וחתימות, הקדשות, רישומי בעלות והגהות.
• ספר אהל דוד, על מסכת שבועות ויבמות, מאת רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. פרעסבורג, [תקצ"ה] [1836!]. מהדורה ראשונה. הסכמות ה"חתם סופר" וה"ישמח משה".
• ספר הלכות רב אלפס, חלק שני על מסכת שבת ועירובין. פרשבורג, [תקצ"ו] 1836.
• ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש אב"ד ליסקא – חלק שני, ויקרא-דברים. מונקאטש, תרל"ו 1876. מהדורה ראשונה.
• ספר צרור החיים, חידושים על סוגיות הש"ס ובהלכה, מאת רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד חוסט וסעליש. מונקאטש, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
• ספר מעגלי צדק, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, [תרמ"ד] 1884. מהדורה ראשונה.
• ספר מבשר טוב, הדרנים על י"ח מסכתות, מאת רבי שבתי ניסל, חתן האדמו"ר הראשון מדעעש בעל "מעגלי צדק". קאלאזשוואר, תרע"ה [1915].
• ספר משכיל אל דל, מאת הגה"ק רבי הלל ל"ש (ליכטנשטיין) אב"ד קולומיאה, חלק ראשון. אונגוואר, תרכ"ז [1867].
• ספר אבני אליהו, על התורה, מאת רבי אליהו פרנקל מליסקא אב"ד לעוועלעק (חתן רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט). מונקאטש, תרמ"ט 1889.
• ספר שו"ת מהרא"פ, מאת רבי אהרן פריד אב"ד בוסרמין. מונקאטש, תרנ"ג [1893].
• ספר שבט סופר, על התורה, מאת רבי ישעיה עהרנפעלד אב"ד שוראן, נכד ה"חתם סופר". מונקאטש, תרס"ג [1903].
• ספר נטעי נאמנים, על התורה, מאת רבי נטע יעקב ברגר מו"ץ באודאוורי (תלמיד ה"ייטב לב"). מונקאטש, [תרס"ג 1903].
• ספר שו"ת מהר"ם שיק, חלק שני, יורה דעה, מאת רבי משה שיק אב"ד חוסט, תלמיד ה"חתם סופר". מונקאטש, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה
• ספר מהר"ם שיק, על התורה, מאת הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, תלמיד ה"חתם סופר". מונקאטש, תרס"ה [1905].
• ספר חידושי מהר"ם שיק, על מסכת חולין, מאת הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, תלמיד ה"חתם סופר". סאטמר, [תר"צ 1930].
• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, תער"ב 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בכרך אחד.
• ספר משיב נפש, דרוש, מוסר וחידושי אגדה, מאת רבי שמואל גינצלר אב"ד אויבערווישא. סיגט, תרע"ב 1912.
• ספר מאזני צדק, על התורה ומועדים, מאת רבי מנחם מנדל שפירא אב"ד דראגאמירעשט (בן בתו של מוהרא"י ווינברגר אב"ד קליינוורדיין). מונקאטש, תרע"ב 1912.
• ספר תפארת יעקב, על התורה, מאת רבי שבתי ליפשיץ. מונקאטש, תער"ב [1912].
• ספר ערוגת הבשם, חידושים על התורה, מאת הגאון רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט. חלק ראשון על בראשית ושמות. חוסט, "שנת ערגת" [תרע"ג 1913]. מהדורה ראשונה. חתימת: "הק' מנחם מענדל הלוי קרויס איש הורוויץ".
• ספר שו"ת ערוגת הבשם, מאת הגאון רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט. שאמלוי, [תרפ"ז] 1927.
• ספר ערוגת הבשם, על סוגיית אין איסור חל על איסור, מאת הגאון רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט. בודפסט, [תרצ"ח 1938].
• ספר זכרון מנחם, על התורה, מאת רבי מנחם צבי רוזנבורג אב"ד סילאדי נאדיפולו. מונקאטש, תער"ג [1913].
• ספר שם אפרים, על פירוש רש"י לתנ"ך מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. מונקאטש, תרע"ג [1913].
• ספר אפסי ארץ, דרושים על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל אפרים פישל סופר אב"ד נאנאש. חלק שני, על חומש שמות. מונקאטש, תר"ס [1899]. מהדורה ראשונה. עותק חסר.
• ספר דרישת הארי, דרושים מאת רבי ישראל איסר מוויניצא בעל "שער משפט". יאסי, תרס"ח [1908].
• ספר תפארת בית לוי, תולדות האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עם ספר תורת ישראל, חידושי רבי ישראל מפיקוב. יאסי, [תר"ע] 1909.
• ספר יד דוד, על התורה, מאת הבחור דוד יהודה זילברשטיין (לימים, אב"ד וויטצען), בנו של רבי ישעיה זילברשטיין בעל "מעשי למלך". וויטצען, סתר"ה [1905].
• ספר אמרי דוד וכתר מצות, על תרי"ג מצוות, מאת רבי דוד שליסעל. ווייטצען, תרס"ח [1908]. חלק ראשון על בראשית שמות (כנראה לא נדפס יותר).
• ספר חמודי דניאל, על שו"ע יורה דעה. מאת רבי דניאל מהורודנא. מהדורה שלישית עם באור "רחבת ידים" מרבי חיים יודא סג"ל דייטש דומ"ץ מאקאווא והגהות רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד וואיטצען. ווייטצען (Vacz.), [תרס"ח 1908].
• ספר אהבת חיים, על התורה, מאת "הגאון ממאקאווא" רבי חיים יהודה סג"ל דייטש. סאטמר, תרצ"ח 1938.
• ספר ים של יהודה, על התורה והמועדים, מאת רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה. וויטצען, תרפ"ו [1926].
• ספר ליקוטי יהודא, על י"ג עיקרי האמונה, מאת רבי חיים יהודה שליזנגר אב"ד פאדע. חלק ראשון. וויטצען, [תרס"ט 1909]. עברית ויידיש.
• ספר ליקוטי יהודא, על י"ג עיקרי האמונה, מאת רבי חיים יהודה שליזנגר אב"ד פאדע. חלק שלישי. וויטצען, [תרס"ט 1909]. עברית ויידיש.
• ספר עת לעשות, הלכות ומוסר בדרך שו"ת, מאת רבי הילל ל"ש (ליכטנשטיין) אב"ד קולומייא. סאטמר, תרס"ט [1909]. יידיש.
• ספר שמחת הנפש, מאת רבי יהודא כהן קרויס אב"ד יאנקאוויטץ. פאקש, תרנ"ט [1899]. יידיש.
• ספר שמחת הנפש, מאת רבי יהודא כהן קרויס רב בק"ק לאקאנבאך, שני חלקים. פאקש, תרס"ו [1906]. יידיש.
• ספר שבת שבתון, על שבת ומועדים, מאת רבי שמעון מיללער מפארקאשד. פאקשתרס"ד [1904].
• ספר שערי שמחה, על התורה, עם ספר אהל רחל, מאת רבי שמחה בונם סופר בעל ה"שבט סופר". וינה, [תרפ"ג 1923].
• ספר באר שמואל, תשובות וחידושים, מאת הגאון רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף, קראקא, תרפ"ג 1923. מהדורה ראשונה.
• ספר קרית ספר, על התורה, מאת רבי כלב פייבל ויזל אב"ד טורדא. דעעש, תרס"ד 1904. שני החלקים בשני כרכים.
• ספר מראה ריאה, על הלכות שחיטה ומראות הריאה, מאת רבי יונה זאב הלוי הלפרט שו"ב במאקאווא. מאקאווא, [תרס"ז 1907].
• ספר עיר מבצר, עניני מסורה, שו"ת ועניני הלכה, מאת רבי מרדכי צבי אדלער, סבאליבה, תרס"ט [1909]. שני החלקים בכרך אחד.
• ספר דרך השלום (כוזרי שלישי), חלק השמיני מספר המדריך בדרך השלום, מאת רבי מרדכי דיקמאן שו"ב בוקאטשאווצא (גליציה). מונקאטש, תרס"ה [1905].
• ספר תורת אלי', על התורה, מאת רבי אליהו אריה ליב אדלר מטשענגער. מונקאטש, תער"ב 1911.
• ספר שו"ת פרשת מרדכי, מאת רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג. מ.-סיגעט, תרמ"ט 1889.
• ספר שורש ישי, על מגילת רות, מאת רבי שלמה אלקבץ מצפת, מחבר ה"לכה דודי". סיגעט, [תרנ"א] 1891.
• ספר גרסא דינקתא, על התורה, מאת רבי נפתלי צבי שטרן. סיגעט, תר"ס [1900].
• ספר סמיכת נופלים, בעניני אמונה והשגחת השי"ת, מאת רבי אביגדור וויינברגר. סיגעט, תרס"ב [1902].
• ספר התשבי, עם הגהות רגלי מבשר, מאת רבי אליעזר הרשטיק. סיגעט, [תר"ע 1910].
• ספר ערך ש"י, על התורה, מאת הגאון רבי שלמה יהודה ליב טבק דומ"צ סיגט. חלק ראשון, בראשית שמות. [סיגעט, תרע"ב 1912]. חסר דף השער.
• ספר עץ אבות, פירושי מסכת אבות, עם לחם שמים ולחם נקודים. סיגעט, תרע"ב 1912.
• שלושה ספרים נפתחים: לקוטי מנהגים, לקוטי ש"ם ולקוטי מאיר, מאת רבי מאיר בנעט מטשארדא. סיגעט, [תרע"ד] 1914. חותמת המחבר בשער.
• ספר לקוטי מאיר, דינים בהלכות אורח חיים, מאת רבי מאיר בנעט מטשארדא. בארדיאב, תרצ"ב 1932.
• ספר עתרת שלום ואמת, דרשות וביאורי מקראות, מאת רבי שלום קוטנא אב"ד אייזנשטאט. פאקש, תרנ"ד ותרס"ו [1894 ו-1906] שני חלקים בשני כרכים. בשני החלקים חותמות המחבר.
• ספר זהב שבא, על התורה, בראשית שמות ויקרא, מאת הגאון המהרש"ג – רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי. ווראנוב [תרצ"ג 1933].
• ספר כהנת עולם – מהרשש"ך אחרון, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי שמעון הכהן שאטין. ווראנוב, [תרפ"ו 1926].
• ספר פרת יוסף, על התורה, מאת רבי יוסף יעסל אב"ד בק"ק וואיין הסמוכה לבריסק דליטא. בארטפעלד, תרס"ח [1908].
• ספר לב חכמים – אור עולם, על התורה, מאת רבי בנימין קצנלבוגן אב"ד סאמטור. בארטפעלד, תר"ע [1910].
• ספר נפש יהודה, חיבור על מדרשים תמוהים, מאת רבי יהודה ליב מזולקווא. מונקאטש, עת"ר [1910].
• ספר מלבוש לשבת ויום טוב, מאת האדמו"ר מזידיטשויב רבי ישכר בעריש אייכנשטיין אב"ד ווערצקי. מונקאטש, תרפ"ז 1927.
• ספר עבודת ישראל השלם, מאת המגיד מקוז'ניץ. מונקאטש, [תרפ"ט 1929].
• ספר חוט המשולש בשערים, דרושים על התורה, מאת רבי אשר לעמל הלוי מגלוגא. מונקאטש, תרצ"א [1931]. מהדורה שניה. חתימות רבי "שלמה מאיר פאשקוס".
• ספר משמרת אלעזר, שבעה חלקים בענייני המועדים, ארץ ישראל, גמילות חסדים ועוד, מאת רבי שאול בראך אב"ד קראלי ומגנדורף. מונקאטש, תרע"א [1911].
• ספר דרך ימה, מאת רבי יעקב מאיר אב"ד שוראני, וספר הבה תמים, מאת רבי שאול בראך אב"ד קאשוי. ווראנוב, דפוס שמואל כ"ץ זינגער, תרצ"ו [1936].
• ספר חידושי חתם סופר, על מסכת כתובות, מאת רבי משה סופר אב"ד פרשבורג. סאטמר, תרס"ה 1905.
• ספר מגי"ד דבריו ליעק"ב, לקוטי אמרים מאת המגיד ממזריטש רבי דוב בער תלמיד הבעש"ט. סאטמר, הסת"ר [1905].
• ספר בינת יששכר, על התורה, מאת רבי יששכר דוב בער קאהן אב"ד ערדא-סענזשארץ. סעאיני (ס. וואראהל, סאטמר), תרפ"ד [1924].
• ספר הליכות עולם. קיצור שולחן ערוך ביידיש מנוקדת, מאת רבי אברהם ב"ר שלמה זלמן מקליינרדיין. בעלעד וסעאיני (סינער-וואראהל, מחוז סאטמר), תרפ"ז [1927].
• ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.
• ספר גבעת פינחס, חידושי אגדה על התורה ועל הש"ס, מאת רבי פנחס הלוי ביליטצער אב"ד סערענטש. סעאיני (ס. וואראהל, סאטמר), תרפ"ה [1925].
• ספר האזלא גרש, על עניני גיטין, מאת רבי אליהו פוסק. עם "מצבת יוחנן", הספד על בן המחבר שנרצח בפרעות פטליורה. סעאיני (סינער-וואראהל, מחוז סאטמר), [תרפ"ו 1926].
• ספר עץ השדה, על דיני ד' מינים, מאת רבי אליהו פוסק. סינער-וואראהל, תרצ"ז-[תרצ"ט 1937-1939]. חותמות ה"משרד לתקנת עגונות" בתל אביב, של בן המחבר רבי הלל פוסק.
• ספר שבט אפרים, על התורה, מאת רבי אפרים וואלד מסאטמר, חלק ראשון על בראשית. סאטמר, תרפ"ז [1927]. עם שער מעטפת ומעטפת אחורית מודפסים.
• ספר "אגרת צפון", דברי חיזוק ללימוד ושמירת התורה, מאת אי"ש יהודי [רבי יוסף שווארץ]. סינער-וואראהל, [תרפ"ז 1927]. עם שער מעטפת ומעטפת אחורית מודפסים.
• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים. סעאיני (סֵאִין, סאטמר), [תרפ"ח 1928]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה. בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר").
• ספר שו"ת זכרון יהודה – חלק שני על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט ועל אורח חיים מהדורה תניינא. אוהעל, תרפ"ח [1928]. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
• ספר שו"ת קרן לדוד, שאלות ותשובות, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר. חלק אורח חיים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929].
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה על התורה – חלק א על בראשית, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר. סאטמר, תר"צ [1930].
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי. סאטמר, תרצ"ד [1934].
• ספר שם משמעון, מהדורא קמא, שו"ת על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון רבי שמעון פולק אב"ד יעמרינג ובעלעניעש. סינער-וואראהל, תרצ"ב [1932].
• ספר לקוטי מהרי"ח הלכות וטעמי המנהגים, מאת רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב. סאטמר, תרצ"ב [1932]. מהדורה שניה, עם הוספות רבות מכתב-יד המחבר – חלק ראשון (לא נדפס יותר במהדורה זו).
• ספר שלחן הטהור, תיקוני השולחן וקדושת האכילה, מאמר אמונה ופרנסה, ועניינים נוספים; עם סדר הקידוש, כוונות וזמירות לשלחן שבת, וברכת המזון, מאת האדמו"ר רבי אהרן ראטה (בעל ה"שומר אמונים"). סאטמר, [תרצ"ג 1933]. מהדורה ראשונה.
• ספר דברי שלום, דרושים על התורה, חלק ראשון על בראשית-שמות, מאת רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע. סאטמר, [תרצ"ו 1936]. ב"שמות החותמים" נזכרים גדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה, בהם האדמו"ר מסאטמר וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
• ספר אמרי יצחק, חלקים ב-ג, דרשות למועדים, פלפולים על סוגיות הש"ס, ולקוטים, מאת רבי יצחק מאיר שוורץ. סאטמר, תר"צ-תרצ"ד [1930-1934] שני חלקים בשני כרכים.
• ספר חזון ישעי', על התורה, מאת רבי ישעיה הלוי יונגרייז בעל "משנה התלמוד". חלק ראשון בראשית-שמות. סעאיני (ס. וואראהל, סאטמר), תרפ"ד [1924].
• ספר חזון ישעי', על התורה, מאת רבי ישעיה הלוי יונגרייז בעל "משנה התלמוד". חלק שני, ויקרא, במדבר, דברים וליקוטים. סעאיני (ס. וואראהל, סאטמר), תרפ"ד [1924].
• ספר קול יהודה, חידושים על תרי"ג מצוות, מאת רבי יהודה הכהן רובין, סאטמר, תרצ"ג [1933].
• ספר מכלכל חיים, על יורה דעה הלכות מליחה, מאת רבי חיים יצחק מאליק. סאטמר, [תרצ"ד 1934].
• ספר גלילי זהב, באורים וחדושים על חמשה חומשי תורה, מאת רבי דוד מאשקאוויטש אב"ד נאסאד. חלק א' על בראשית שמות. סאטמר, תרצ"ה [1935].
• ספר חבת ירושלים, חלקים א-ב, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים, מאת רבי חיים הלוי הורביץ. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג-תרצ"ו [1936-1933]. הסכמות רבני ביד"צ "קהל יראים" בסאטמר. ב"שמות החותמים" נזכרים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר וחתנו רבי חנניה יו"ט ליפא מייער-טייטלבוים.
• ספר ויצא פרח, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי אברהם חיים ריינמאן אב"ד קרעטשניף. סאטמר, [ת"ש 1940]. עם הסכמות האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בן ה"עצי חיים"), והאדמו"ר רבי מנחם מענדל הגר מווישאווא, ועוד.
• ספר בארת המים מהד"ת, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. סאטמר, [תש"ב? 1942?]. מהדורה שניה.
• ספר שארית יעקב, על התורה, מאת רבי יעקב פאנעט אב"ד רעטיאג. קליינווארדיין, תרע"ז [1917].
• ספר ידות אפרים, על טו"ב סוגיות בש"ס, מאת רבי אברהם שמואל פאנעט (בן רבי יעקב אב"ד רעטיאג בעל ה"שארית יעקב"). קליינווארדיין, תרע"ז [1917].
• ספר דברי שי"ר, על התורה, מאת רבי שמואל יעקב ראטה. קליינווארדיין, תרפ"ד [1924].
• ספר בית אשר על חומש בראשית, מאת רבי אשר זעליג שוורץ מק"ק טיסאסאלקא. קליינוורדיין, עזרת"י [תרפ"ז 1927]. חסר ההמשך על חומש שמות.
• ספר כבוד מלכים, הלכות ודינים, מאת רבי משה צבי לנדא דומ"ץ קליינוורדיין. קליינוורדיין, תרצ"ד [1934].
• שו"ת הפרי מגדים, מלוקט מספרי רבי יוסף תאומים, עם פירוש מנחת אפרים, מאת רבי אפרים לייכטאג. קליינווארדיין, תרצ"ה [1935].
• ספר נחלה לישראל, דרושים למועדים ובעניני ארץ ישראל, מאת רבי ישראל זאב הורוויץ ראב"ד אוהעל וטבריה. קליינוורדיין, [תרצ"ז 1937].
• ספר תולדות ישראל, על ספר בראשית, מאת רבי זאב וואלף גינצלער אב"ד פעהער-דיארמאט, קליינווארדיין, תרצ"ז [1937].
• ספר תולדות אברהם יצחק, על התורה, מאת רבי אברהם יצחק רויזענפעלד (תלמיד ה"ערוגת הבשם" וה"קדושת יום טוב"). קליינווארדיין, [תרצ"ח 1938].
• ספר חמדת צאן קדשים, מאמרי חיזוק מלוקטים, מאת רבי אהרן ווייס ר"מ במאקאווא (תלמיד האדמו"ר רבי יואל מסאטמר). קליינווארדיין, [תרצ"ח 1938]. עם שער מעטפת ומעטפת אחורית מודפסים.
• ספר גבורת אריה ליב, על התורה, מאת רבי יעקב אריה ליב פרנקל. סילאדי-שאמלוי, תרע"ו [1916].
• ספר שו"ת לחם שלמה, על אורח חיים, מאת רבי שלמה זלמן עהרענרייך אב"ד שאמלוי. שאמלויא, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה.
• ספר יד יוסף, על התורה, מאת האדמו"ר רבי יוסף אהרן מארילוס מדארהוי. קלוזש (קלויזענבורג), תרפ"ו [1926].
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
ספר התקונים, תקוני הזהר מהתנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי – חלק ראשון (הכולל את תיקונים א-לה, מתוך שבעים התיקונים). בילוגארדו, בהוצאת רבי יצחק פרחי איש ירושלים, [תרי"א 1851]. מהדורה בפורמט קטן ובאותיות גדולות ומרובעות, המיועדת לנוהגים ללמוד כפי "תקנת הקדמונים, ללמוד בספר התקונים מר"ח אלול עד יום הכפורים" (ראה בהקדמת הספר).
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עם חותמותיו. בדף המגן רישומי "קוויטל" של שמות להזכרה בעת הלימוד, לברכה ולישועה. בשער ובדפים נוספים מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.
חותמות בעלים קודמים: רבי "עזרא מאיר ן' אהרן אביגדור עזריאל" מירושלים.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.
בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
[5], ב-רלב דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי כתוצאה משימוש. סימני עש קלים. חותמות. כריכת עור חדשה.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
ספר פלח הרמון, קצור ספר פרדס רימונים לרבי משה קורדובירו (הרמ"ק), מאת רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, עם ספר פירוש סדר עבודת יום הכפורים, וספר אור נערב, מאת רבי משה קורדובירו. קוריץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ו, 1786].
שלשה מחיבורי הקבלה של הרמ"ק שנדפסו יחד בקוריץ. בראש הספר הראשון הסכמה מעניינת מאת המקובל הקדוש בעל ה"ברית כהונת עולם" רבי יצחק אייזיק הכהן "החונה פה ק"ק קארעץ ומצ"פ בקלויז ור"מ דק"ק אוסטראה" (מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש).
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשער מופיעה חותמתו: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמת זו נעשתה והוחתמה על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.
בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
[1], ב-מח דף; לו דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי השער ודף ב. חותמות. כריכת עור חדשה.
בבית הדפוס בקוריץ נדפסו באותן השנים ספרי קבלה רבים, הרבה מהם מהדורות ראשונות לספרי הרמ"ק, רבי יעקב צמח ורבי מאיר פופרש, שנפוצו עד אז רק בהעתקות כתבי-יד. לימוד הקבלה שהיה עד אז נחלת יחידי סגולה, הפך באותה תקופה לנחלת הרבים, בעקבות תנועת החסידות שהתפשטה בארצות רוסיה פולין וליטא.
קָטָלוֹג
![ספר שערי צדק, כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת המקובל הקדמון רבי יוסף בן קרניטול [גיקטיליא]. קוריץ,](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/129_1.jpg "שערי צדק (מהר\"י ג'יקטיליה) – קוריץ, תקמ\"ה – העותק של האדמו\"ר מסאטמר רב")
![ספר שערי צדק, כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת המקובל הקדמון רבי יוסף בן קרניטול [גיקטיליא]. קוריץ,](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/129_2.jpg "שערי צדק (מהר\"י ג'יקטיליה) – קוריץ, תקמ\"ה – העותק של האדמו\"ר מסאטמר רב")
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
ספר שערי צדק, כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת המקובל הקדמון רבי יוסף בן קרניטול [גיקטיליא]. קוריץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ה, 1785].
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בעמוד האחרון מופיעה חותמתו: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמת זו נעשתה והוחתמה על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.
בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
[2], ג-מג דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי הדף האחרון. חותמות. כריכת עור חדשה.
בבית הדפוס בקוריץ נדפסו באותן השנים ספרי קבלה רבים. לימוד הקבלה שהיה עד אז נחלת יחידי סגולה, הפך באותה תקופה לנחלת הרבים, בעקבות תנועת החסידות שהתפשטה בארצות רוסיה פולין וליטא.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $300
לא נמכר
דף (2 עמודים גדולים), חידושים על התורה, פרשת פנחס, בכתב-ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף – כתב-יד קדשו של המחבר.
חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י נכדו האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח).
יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש (בשינויים) והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בקירוב – תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגדול, הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בכמה קהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" – דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. דיו כחולה ומעט דהויה. קרעים חסרים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט. קרעים מחוזקים ברצועות סלוטייפ; כתמים כהים בעקבות ההדבקה.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $600
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב-יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנניה יו"ט ליפא מאייר-טייטלבוים (לימים האדמו"ר מסאסוב), ומכתב ארוך בכתב-יד רעייתו הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. [ירושלים, תש"ה]. עברית ויידיש.
בצדו האחד של הדף מכתבו של רבי חנניה יו"ט ליפא, ומעברו השני מכתבה של אשתו הרבנית חיה רויזא [בתו היחידה של האדמו"ר מסאטמר שנותרה בחיים לאחר השואה – שתי אחיותיה נפטרו קודם לכן בחו"ל, בשנת תרפ"א ובשנת תרצ"א. בתקופת השואה עלתה יחד עם בעלה לירושלים, כשנה קודם הגעת אביה האדמו"ר מסאטמר. בהמשך עברו כולם יחד להתגורר בארה"ב].
נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק ר' יוסל אשכנזי, זמן קצר לאחר הצלתו מהשואה יחד עם אביהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והגעתם יחד ברכבת קסטנר לשווייץ.
במכתביהם מתארים רבי חנניה יו"ט ליפא ואשתו חיה רויזא את ההשתדלויות והמאמצים הרבים להשגת רישיונות עליה (סרטיפיקטים) לארץ ישראל עבורו ועבור אביהם האדמו"ר מסאטמר. הם מספרים כי שלטונות המנדט הבריטי בארץ מטילים מגבלות חמורות על עליית אזרחים הבאים ממדינות אויב, וכותבים גם על התנגדותם של מפלגות שונות בארץ לעליית אביהם האדמו"ר הלוחם בציונות. הם ממליצים לר' יוסל להירשם במסמכים בשוויץ כבן משפחה יתום של האדמו"ר, ומבקשים ממנו מידע על אודות גורלם של בני משפחה וידידים בשואה.
בפתיחת המכתב, רבי חנניה יו"ט ליפא מודה על הבשורות הטובות שקיבל ממנו אודות הצלתם של אחיו האדמו"ר רבי יואל (מאייר) טייטלבוים מקירלהאזע, ושל גיסו רבי משה טייטלבוים אב"ד זענטא (האדמו"ר בעל ה"ברך משה" מסאטמר), ומבקש לברר את שלום אחותו חנה וילדיה (הרבנית חנה אשתו הראשונה של ה"ברך משה", בת-דודו האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר אב"ד קערעצקי, שנספתה בשואה יחד עם שלושת ילדיה): "מכתבך היקר מיום ג' שבט קבלתי נכון תשואות חן לך ויהי חלקי עמך בהמצוה הגדולה שעשית עמדי בהבש"ט [בהבשורות טובות] ממציאת אחי היקר הרב מקירלהויז שליט"א וכבוד גיסי הרב הק' שליט"א, אבקשך להודיעני בפרטות מה שמעת מני אז מהם ואם יש תקוה טובה להצילם בעזה"י מעמק הבכא. גם אבקשך מאד להודיעני אם שמעת גם בפרטות מאחותי היקרה חנהלי תחי' לאיט"א עם בני'[ה] הקטנים שיחי'. אקווה שבודאי אתה עושה כל מאמץ והאפשירות לטובתם".
בהמשך המכתב, רבי חנניה יו"ט ליפא מתאר את הקשיים להשגת אשרות עליה עבור דודו-חמיו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר: "ע"ד רשיון כניסה לכאן עבור כ"ק אדמו"ר דו"ח הגה"ק שליט"א הננו עושים כל התאמצות האפשרי. האמת היא אשר כל הפרטייען [המפלגות] מימין ומשמאל מתנגדים לביאתו בידעם שלא יקבלו נחת ממנו בביאתו הנה, אבל אין אדם יכול להעיז כ"כ, ומחמת גודל הפצרותי מוכרחים לעשות הכל מפני הבושה, אבל לדאבוני דא עקא אשר כפי אמירתם יש צו ופקודה מטעם הממשלה [הבריטית] שלא ליתן רשיון כניסה לשום איש אשר בא כעת מארץ אשכנז למדינת שווייטץ, מחמת טעם ונימוק שמא יש בתוכם ג"כ מרגלים. והסוכנות [היהודית] דפה עובדים הרבה לבטל החוק הזה, מפני שיש במחניכם [בקרב הניצולים ברכבת קסטנר] הרבה ציונים מובהקים ומפורסמים שרוצים שיבואו הנה, ע"כ למענם עושים כל התאמצות, וממילא עי"ז יתבטל כל החוק. והאנשים שעובדים בזה הבטיחו לי שבאפשרות הראשון ינתן ג"כ רישיון לכ"ק דו"ח הה"צ שליט"א עם משפחתו. והנה אתה אהובי יק[י]רי, לעת עתה אין דרך אחרת, רק שתראה לכלול עצמך בתוך משפחת דודי הה"צ שליט"א, כי כן ג"כ אני עושה זה [בעת מילוי הטפסים] בפה, אש[ר] כ"ק דו"ח הה"צ יש לו בשם עמו יתום אחד ממשפחתו אשר שמו יוסף טיטלבוים... ואני עומד על המשמר, ואין אני מניח שום מבוא שיהי' ואפשירות לעשות לטובתך. שלחתי שליח מיוחד לטברי' לדודך, שיסע לצפת [למצוא הוכחה ברשומות לכך שר' יוסל נולד בארץ והיגר בילדותו עם אביו להונגריה]... וגם זה אבקשך, שאם שמעתם שכבר נתקבל למי שהוא מהחברותא שלכם צערטיפקאט, תמחלו להודיעינו תיומ"י ע"י דעפעשי [תיכף ומיד על ידי מברק], כי בכאן א"א לי לידע זאת כמובן, ואם יהי' זה בידו אוכל לעשות בזה יותר בהתרגשות...".
בסוף מכתבו מבקש רבי חנניה יו"ט ליפא לברר אודות גורלם של בני משפחה ומכרים בשואה: "אבקשך מאד להודיעינו אם שמעת עוד מאיזה ממשפחתי. גם אם שמעת מה ממשפחת ר' סנדר, היינו מאשתו וב"ב. וגם מבת ר' יוסף פריינד ומה שנעשה עמה. גם אבקשך להודיעיני אם שמעת מה ממשפחת ר' ישכר דוב וו"ב [=וויינבערגער; מחשובי חסידי בעלז בסאטמר]... בין הנצולים בסאטמאר יש גם בחור אהרן ארי' כץ שקפץ מן הרכבת [=הגה"צ רבי אהרן אריה כ"ץ רב קהילת "בית אהרן" בפלטבוש. תלמיד דודו רבי אשר אנשיל כ"ץ אב"ד סרעדאהעהל ותלמיד מובהק לאדמו"ר רבי יואל מסאטמר. חתן האדמו"ר רבי אלעזר טברסקי מפאלטישען. על סיפור הצלתו והקפיצה מן הרכבת לאושוויץ, ראה בהקדמת ספר "שבחו של אהרן"], גם בנו של ר' זלמן ליב... אבקשך עוד להודיעני בפרטות כל מה שיש בידיעתך מכל משפחתינו ומכירינו – והנני בזה ש"ב וידידך, הדו"ש באהבה רבה ועזה, הק' חי"ל ט"ב".
בצדו השני של הדף, מכתב ביידיש בכתב ידה וחתימתה של הרבנית חיה רויזא, המתארת גם היא את הקשיים בהשגת רישיונות העליה לארץ ישראל עבורו ועבור אביה האדמו"ר מסאטמר, וחוזרת שוב על ההצעה שר' יוסל ירשם במסמכים ובטפסים בשווייץ כבן משפחתו היתום של אביה האדמו"ר. בסיום המכתב היא מבקשת לפעול ולסייע לגיסיה (ובני-דודיה) הרב מזענטא (בעל ה"ברך משה"; אשר כיהן קודם המלחמה כרב העיר זענטא), ורבי יואל (מאייר) טייטלבוים מקירלהאזע: "...בעט זעהר צו טוען אללעס מעגליכע וועהגען הצלה פין קירעהאזער רב און זענטער רב שליט"א, און נישט פערפאסען דאס געלעגנהייט. השי"ת זאל שוין העלפען מיר זאללין שוין זוכה זיין צו א רעכטער ישועה ורחמים. ש"ב וואס האפט אייך שוין צו זעהן בקרוב – חי' רויזא" [=מבקשת מאוד לעשות ככל האפשר בענין הצלת הרב מקירלהאזע והרב מזענטא שליט"א, ולא להחמיץ את ההזדמנות. השם יתברך יעזור שנזכה כבר לישועה ורחמים אמיתיים. שארת בשרך המצפה כבר להתראות בקרוב – חיה רויזא].
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. בחודש אלול תרפ"ד בעיר אורשיבה, נישא לרבנית מרת חיה רויזא – בת דודו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. לאחר החתונה התגורר בסמיכות לחותנו-דודו והיה יד ימינו בהנהגת הישיבות באורשיבה, קראלי וסאטמר. כיהן במקביל ברבנות סמיהאלי וכראב"ד סאטמר. בתקופת השואה השתתפו החתן והבת במאמצי ההצלה של האדמו"ר מן המלחמה, וכבר בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר.
רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגר לארה"ב יחד עם חותנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה אשתו הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.
בשנת תשט"ו נישא בזיווג-שני לאלמנת הגה"צ רבי מרדכי פרגמנסקי, והקים מחדש את חסידות סאסוב בארה"ב. בראשית שנת תשכ"ג שב לארץ ישראל ובנה את קריית "ישמח משה"; בה מכהן כיום בנו האדמו"ר מסאסוב רבי יוסף דוד טייטלבוים שליט"א כרב ואדמו"ר.
[1] דף, כתוב משני צדדיו. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
קָטָלוֹג
![ספר יש נוחלין, חיבור מוסר וצוואות, מאת הגה"ק רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה. וינה, דפוס יאזעף הראשאנקיא, [תקנ"ח] 1](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/132_1.jpg "יש נוחלין – וינה תקנ\"ח – העותק של רבי שמואל אהרן מרגליות, בנו של ה\"מאי")
![ספר יש נוחלין, חיבור מוסר וצוואות, מאת הגה"ק רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה. וינה, דפוס יאזעף הראשאנקיא, [תקנ"ח] 1](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/132_2.jpg "יש נוחלין – וינה תקנ\"ח – העותק של רבי שמואל אהרן מרגליות, בנו של ה\"מאי")
![ספר יש נוחלין, חיבור מוסר וצוואות, מאת הגה"ק רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה. וינה, דפוס יאזעף הראשאנקיא, [תקנ"ח] 1](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale101/132_3.jpg "יש נוחלין – וינה תקנ\"ח – העותק של רבי שמואל אהרן מרגליות, בנו של ה\"מאי")
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
ספר יש נוחלין, חיבור מוסר וצוואות, מאת הגה"ק רבי אברהם הורביץ אבי השל"ה. וינה, דפוס יאזעף הראשאנקיא, [תקנ"ח] 1798. חסר דף אחרון.
העותק של הגה"ק רבי שמואל אהרן מרגליות מברדיטשוב, בנו של הגה"ק רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא תלמיד הבעש"ט. חתימות בדף השער: "...שמואל אהרן מרגליות"; "הק' מאיר מרגליות". בכותרת דף מ' חתימה נוספת: "שמואל אהרן מר[גליות]".
רבי שמואל אהרן מרגליות (נפטר אייר תקצ"ד), מרבני ברדיטשוב, בנו של הגה"ק רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא (תס"ח בערך-תק"נ; מגדולי תלמידי הבעש"ט וממקורביו הראשונים; בעל "מאיר נתיבים" ו"אור עולם"), ואחיו של הגאון המקובל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (נפטר תקפ"א; אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שסד-שסה). לאחרונה נתגלתה בעיר ברדיטשוב מצבת קברו של רבי שמואל אהרן, בה נכתב: "הרב דחייטים דפה, המופלג המפר[סם] בנן של קדושים... מ"ו שמואל אהרן ז"ל בן הרב הגאון מ"ו מאיר מרגליות אב"ד דק"ק אסטרהא והגליל בעהמ"ח ספר מאיר נתיבים... נפ' כ"ג אייר תקצ"ד". שמו רבי שמואל אהרן "הרב דחייטים", מופיע ברשימת המנויים לספר מדרש רבה עם פירוש קורא מראש, שנדפס בברדיטשוב בשנת תקע"א.
החתום "מאיר מרגליות", הינו כפי הנראה בנו או נכדו, שכן אביו רבי מאיר מרגליות בעל מאיר נתיבים, כבר נפטר בשנת תק"נ, כשמונה שנים קודם הדפסת הספר שלפנינו.
[2], ג-מד דף. חסר דף מה. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים ובלאי. הדבקות נייר ישנות בדף השער. רישומים שונים. כריכה ישנה, בלויה וקרועה.
קָטָלוֹג