מגילת אסתר, כתובה בכתב-יד מרובע קליגרפי נאה, על גבי 3 יריעות קלף איכותי התפורות זו לזו, 12 עמודות טקסט (מתוכן, העמודה עם שמות עשרת בני המן נדפסה בתחריט) + עמודת-ברכות נוספת בסוף, 33 שורות בכל עמודה. כוללת אותיות מוגדלות וכן תיבות-פתיחה ופסוקים מוגדלים. המסגרות המעוטרות הודפסו באמצעות תחריטי נחושת. תפורה לידית עץ.

מגילה זו משתייכת לקבוצה של מגילות אסתר מעוטרות בתחריטים, אשר נוצרו באמשטרדם במהלך המאה ה-18 בכמה גרסאות שונות. הגרסה שלפנינו, אשר מסגרותיה המאוירות נדפסו כנראה במחצית המאה ה-18 או בחלקה השני, כוללת מדליונים אובאליים בשוליים העליונים, בהם מופיעים דיוקנאות של דמויות מסיפור המגילה. כמו כן, קיימות ואריאציות בעיטורים המפרידים בין עמודות-הטקסט. בדרך כלל מופיעה במגילות אלו עמודת-פתיחה מעוטרת בתחריטים מסיפור המגילה, בה מודפסת הכתובת "ברכת מגילה" ונוספו בה ברכות בכתב-יד, אך עמודה זו חסרה בעותק שלפנינו (כפי הנראה נגזרה בשלב מוקדם), ושרד ממנה רק השול השמאלי הכולל עמוד אדריכלי שבראשו אריה.

בעמודה האחרונה נכתבו ברכות "הרב את ריבנו" והפיוט "אשר הניא" ("שושנת יעקב"), בתחתית ניצבות חמש דמויות מגיבורי המגילה (בתחריט), בידי כל אחת מגינית ובה כתובת: "ארור המן אשר בקש לאבדי", "ברוך מרדכי היהודי", "ארורה זרש אשת מפחידי", "ברוכה אסתר בעדי" ו"חרבונה זכור לטוב".

במשך עשרות שנים התלבטו חוקרי אמנות יהודית בשאלת מוצאן של מגילות אלו והן יוחסו למוצאים שונים באירופה. לבסוף, בשנת 2002, חקר ד"ר אדרי ק. אופנברג מספריית רוזנטליאנה מגילה זהה למגילה שלפנינו, אשר הודפסה על נייר איכותי, וזיהה בה סימני מים של חברת C & I HONIG אשר פעלה באמשטרדם לאורך המאה ה-18.

למידע נוסף ולהשוואה, ראו: Christie's Amsterdam, June 18, 2002, Lot 390; המוזיאון היהודי בפראג, פריט JMP 178.264; המוזיאון היהודי בלונדון, פריט JM 286; אוסף רנה ברגינסקי, מגילה 25 (Nummer 89 / English cat. No. 82); אוסף שטיגליץ, מס' 188.

מגילת אסתר מעוטרת. [איראן / כורדיסטן, המאה ה-19].

דיו על קלף; עץ מחוטב.

מגילת אסתר כתובה על גבי 7 יריעות קלף, 33 עמודות טקסט, 11-14 שורות בכל עמודה, עם תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ.

כל עמודות הטקסט תחומות במסגרות דקות המעוטרות בדגם צמחי חוזר. בתחילת היריעה הראשונה ובקצה היריעה האחרונה עיטורי צמחים ופרחים, בסגנון האופייני לאזור המזרח הקרוב, ובייחוד לאיראן ולכורדיסטן. גלולה על ידית עץ מקורית, מחוטבת ביד.

מגילת אסתר. [ישראל, אמצע המאה ה-20 בקירוב].

דיו על קלף; פח ברזל מכופף ומולחם.

פורמט זעיר (3 ס"מ), כתובה על גבי 5 יריעות קלף, 24 עמודות טקסט, 14 שורות בכל עמודה. מרבית הטקסט עם תגים על אותיות שעטנ"ז ג"ץ, למעט היריעה הראשונה והיריעה האחרונה, אשר הוחלפו ביריעות חדשות יותר, ובהן הטקסט נכתב ללא תגים.

מגילת "המלך" [רוב העמודות פותחות בתיבת "המלך" – הרומזת ל"מלכו של עולם"].

המגילה נתונה בנרתיק גלילי תואם, עשוי פח-ברזל מכופף, בעבודה עממית, עם ידית קטנה ומכסה נשלף.

גובה הקלף: 3 ס"מ בקירוב. גובה הנרתיק: 8.5 ס"מ. מצב כללי טוב. היריעות הראשונה והאחרונה הוחלפו ביריעות חדשות יותר. ייתכן כי המכסה המקורי הוחלף. הנרתיק מרופד בחלקו הפנימי.

ספר תקון סופרים – "סדר פרשיות והפטרות כל השנה". אמשטרדם, נדפס במצות הגבירים חזן שמואל רודריגיז מינדיז, משה צרפתי די גירונא, דוד גומיש דא סילוא, תפ"ו [1726].

שערים מאוירים בפיתוחי נחושת מאת ברנרד פיקאר. שער מיוחד לסדר ההפטרות. כולל: חיבור לוח קריאת פרשיות המועדים, ולוחות בספרדית (דפים מקופלים). עם שער מיוחד בעברית ובספרדית: "אלה מועדי יהוד מקראי קודש" – Calendario Facil y Curiozo. אמשטרדם, תפ"ו [1726].

לאחר חלק ההפטרות, נכרכו דפים שבדרך כלל מופיעים בראש הכרך, עם שירים בשבח המהדורה, טעמים, לוח קריאת המועדים, תיקוני "המגיה", ועוד. חסרים שני דפים בעותק שלפנינו, עם הסכמת רבי שלמה אאילייון, ועם "מפתח מפותחות" (לוח הפרשיות המחוברות והנפרדות לשנים תפ"ו-תקמ"ה).

חותמות של חברת "סעדת בחורים" (אמשטרדם).

[3], ג-שכז, [2], שכט-תמו, [10] דף; 9-16 עמ'; [3] דפי לוחות מקופלים, [2] דף. [6] דף שנמצאים במקור בראש הספר נכרכו לאחר חלק ההפטרות. חסרים [2] דפים בראש הספר. 17 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים וקמטים בדפים בודדים. כריכה ישנה, עם שדרת עור. בלאי קל ופגמים קלים בכריכה.