הדפסת צילום ליטוגרפית על פיסת נייר עבה, של כתיבת סת"ם, בשתי שורות: "
ילשת באשר בוליב /
והאפה הבמוג ולה".

מעבר הדף, רישומים בכתב-יד בגרמנית: "
Rabbiner" (כתוב פעמיים). לא ברור לנו מי הדפיס את הקמיע, ומי הרב הצדיק שנתן אותו כקמיע לשמירה. ההדפסה נראית עבודת ליטוגרפיה (או צינקוגרפיה) ישנה ואיכותית, מתחילת המאה ה-20 (שנות התר"ע-תר"פ בקירוב, ואולי משנות התר"צ).

בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בנוסח זה. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה. הצדיק ר' ישעיה'לה מקרסטיר נפטר בג' אייר תרפ"ה 1925, ויתכן אולי שהדפסת הקמיעות נעשתה עוד בחייו, עם התרבות הפונים אליו בבקשת קמיעות כאלו.

בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השנייה ראשי תיבות הפסוק "
וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).

נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו.

ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".

4X7 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר בריסטול עבה. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב עש בראש הקמע.