ספר שערי ציון, תפילות ותיקונים על פי הקבלה, מאת רבי נתן נטע הנובר. אמשטרדם, דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, תל"א-תל"ב [1671]. מהדורה שנייה, עם הוספות רבות, שנדפסה בחיי המחבר.

מהדורה שנייה ונדירה של ספר "שערי ציון", קובץ תפילות, פיוטים, תיקונים והנהגות בדרך הקבלה, שזכה לפופולריות רבה, ונדפס במאות הבאות בעשרות מהדורות. ספר "שערי ציון" נדפס לראשונה בפראג תכ"ב. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תכ"ו, נדפס בפראג לקט תפילות מקוצר מתוך הספר, תחת השם "אוהב ה' שערי ציון... ליקוטי פרפראות..." (חיבור זה מצומצם וערוך באופן שונה לגמרי). במהדורה שלפנינו, שהיא למעשה מהדורתו השנייה של הספר, נוספו תפילות והוספות רבות שלא נדפסו במהדורה הראשונה.

המחבר,
המקובל הקדוש רבי נתן נטע הנובר (נפטר תמ"ג), בעל "שערי ציון" ו"שפה ברורה". גאון ומקובל. יליד זסלב ורב בזסלב, ליוורנו, יאס ומקומות נוספים. מפליטי גזירות ת"ח ות"ט, בהן נהרג אביו רבי משה על קידוש השם. היה עד לחורבן הקהילות בשנים ת"ח ות"ט ותיעד את קורות הימים בספרו "יוֵן מצולה" (ראה פריט 133), בו תיעד את המאורעות הקשים שפקדו את היהודים בגזירות ת"ח ות"ט. בנדודיו הגיע לאיטליה, ובה פגש את גדולי הדור הראשון של המקובלים, עורכי תורת האר"י בארץ ישראל ובאיטליה. תחילה היה בליוורנו, בה פגש את רבי חיים הכהן מארם צובא, תלמיד רבי חיים ויטאל, שהגיע לאיטליה בכדי להדפיס את ספרו מקור חיים. ממנו למד דברים בקבלת האר"י, כפי שמספר רבי נתן נטע בהקדמה לספרו "שערי ציון": "והתעה ה' אותי מארץ מולדתי... עד בואי אל ארץ איטליא"ה אל עיר מלאה חכמים וסופרים שמה ליגורנ"א [=ליוורנו]... בהיותי שמה כמו שנה תמימה שנת תי"ד לפ"ק... אז העיר ה' את רוח קדשו ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מהר"ר חיים כהן ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלקי מהר"ר חיים ויטל זלה"ה, וקבלתי ממנו זאת החכמה מפוארה פה אל פה ומסר לי כמה וכמה עניינים טובים חידושים שקבל מרבו אשר לא עלה זכרונם בספר עץ החיים...".

לאחר מכן נפגש רבי נתן נטע עם המקובל רבי נתן שפירא, שבא לאיטליה בשנת תט"ו כשד"ר מירושלים, ויחד עמו הלך רבי נתן נטע לעיר ונציה: "ואחר זה בא אלי איש קדוש מירושלים תוב"ב ובידו חבילות חבילות מכתבי האר"י ז"ל ה"ה החכם השלם המקובל אלקי כמהר"ר נתן שפירא והלכתי אחריו לעיר וויניציאה הגדולה לאלקים...". בוונציה נבחר רבי נתן נטע להיות אחד מחברי ה"ישיבה הגדולה", ושם ישב בבית המדרש במשך שנתיים (בשנים תט"ו-תט"ז). בשהותו בוונציה הסתופף בצילם ולמד מפיהם של גדולי החכמים והמקובלים: רבי שמואל אבוהב ורבי משה זכות – הרמ"ז, ושם גם פגש ולמד מפי המקובל רבי בנימין הלוי מצפת: "והבאני המלך חדריו... ה"ה החסיד העניו... כמהר"ר שמואל אבוהב נר"ו, ואיש כערכי אלופי ומיודעי דודי ורעי הרב הכולל המקובל הנאמן כמהר"ר משה זכותא נר"ו... ומצאתי שם זקן ונושא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו ולמדתי מכולם...". בוונציה העתיק מהם כתבי קבלה: "מוסיף על זאת שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש...". מפגישתו עם גדולי המקובלים מוסרי ועורכי תורת האר"י הגיעו לידו של רבי נתן נטע חיבורים רבים בקבלת האר"י (ראה פריט 36), ועל יסוד חיבורים אלה כתב רבי נתן נטע חיבור מקיף בשם "נטע נעמן", שבו סיכם את קבלת האר"י על פי החיבורים שהיו בידו, וכפי שממשיך בהקדמתו הנ"ל: "וחברתי ספר נחמד שמו נטע נעמן... ואנכי נפשי כתבית יהבית כל הקונטריסים של עץ החיים הנמצאים בחוצה לארץ וחידושי דינים מהזוהר ותיקונים וזוהר חדש ושאר ספרי קבלה הנמצאים בקיצור נמרץ, וחלקתי אותו לחמשה חלקים נגד חמשה פרצופים, כאשר הארכתי בהקדמת ספר נטע נעמן בספרי בגדול כלה ובקטן החל, וזה החלי לעשות חלק חמישי... קראתי שם הספר הזה שערי ציון...". מכל חמשת חלקי ספרו שרד והגיע אלינו רק החלק החמישי – ספר שערי ציון, שנדפס בחייו פעמיים (בפראג תכ"ב ובאמשטרדם תל"א; לאחר מכן נדפס בעשרות מהדורות). בשנת תכ"ב הגיע רבי נתן נטע ליאסי שברומניה, שם שימש כרב המקום וכ"אב"ד ור"מ דמדינת וואלי חייא" (כפי שמכונה בשער המהדורה השנייה של ספרו הנ"ל). לפי המסופר, הגיע רבי נתן נטע לאחר מכן לעיר אונגריש בראד שבמורביה, ושם נהרג בשנת תמ"ג מהתנפלות חיילים על הקהילה היהודית, במסגרת מרד ההונגרים נגד העות'מאנים.

רישום בעלות בדף השער, מחוק בחלקו: "חנני אלוקים בזה הספר מאיר פאלק[?]".

נד דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, וקרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, משוקם במילוי נייר. כריכה קלף ישנה עם שדרה חדשה, ורצועות עור לסגירה.

CB, no. 6637,7; Zedner, p. 448; Roest, p. 688.