סדר הגדה של פסח, "עם פירוש יפה וציורים נאים מהאותות והמופתים שעשה הקב"ה לאבותינו", עם פירוש רבי יצחק אברבנאל ועם מפת ארץ ישראל. אמשטרדם, דפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר, תנ"ה [1695]. שני שערים, הראשון מאויר בתחריט נחושת.

הגדה זו, שצוירה בידי האמן אברהם הגר (כומר גרמני מחבל הריינוס שהגיע לאמשטרדם והתגייר), היתה ההגדה הראשונה שאוירה באמצעות תחריטי נחושת, ומהספרים העבריים הראשונים שאוירו בטכניקה זו של הדפסה, "לחקוק ולצור ולחרות בחרט אנוש בנחושת קלול, באשר מלפנים היו הצורות חקוקים בעץ, שהנוי לא בשופי... כיתרון האור מן החושך בתכלית היופי" (מתוך נוסח השער השני). מהדורה זו היוותה אב-טיפוס להגדות רבות שנדפסו אחריה, אם בצירוף המפה ואם בחיקוי הציורים המופיעים בה (עוד אודות הגדה זו, ראו: ב’ רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 22-25).

כריכת עור מקורית, עם הטבעות משני צדי הכריכה, של מגנית עם כתר, שבמרכזה הכיתוב "הגדה של פסח" (כריכות אלו נעשו במקור להגדות אמשטרדם).

בדף השער חתימות, מחוקות בדיו: "גומפיל בן לא"א הר"ר יעקב בוך זצ"ל", "יעקב בן גומפיל בוך זצ"ל".

בדף המגן הקדמי חתימות נוספות, מחוקות אף הן: "אני גומפיל בן לא"א הר"ר יעקב בוך זצ"ל, זה הגדה קניתי אצל האלוף והקצין... כהר"ר וואלף פרידבורג... ר"ח ניסן שנת תס"ח לפ"ק", "אני יעקב בן גומפיל בוך זצ"ל", "הק' ... בן יעקב בוך ז"ל". חתימה נוספת של גומפיל ב"ר יעקב בוך, בדף ב. חתימה מתמשכת שלו בדפים ג ו-כ.

בספר אבני זכרון – הכתב והמכתב, מאת הרב מרדכי הלוי הורוויץ, פרנקפורט תרס"א, בו מתועדות מצבות בית הקברות בפרנקפורט דמיין, נרשמו מצבת ר' גומפיל ב"ר יעקב בוך משנת תצ"א (עמ' 213), מצבת רעייתו מרת שונלא משנת תצ"ב (עמ' 215), מצבת בתו עדיל משנת תק"א (עמ' 252), ומצבת בנו ר' יעקב משנת תקט"ז (עמ' 307).