מכתב האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל ה"דברי חיים", עם שלוש שורות בכתב-יד-קדשו וחתימתו. צאנז, חשוון תרל"ג [1872].

נשלח אל מקורבו הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט בעל ה"מעגלי צדק", אב"ד דעעש והרב הכולל של טרנסילבניה. תחילת המכתב בכתיבת ידי-סופר, ובסופו שלש שורות בכתב-יד-קדשו וחתימתו של האדמו"ר בעל ה"דברי חיים". נדירים הם המכתבים מימי זקנותו, בהם הוסיף דברים בכתב-ידו, אולם כאן, כנראה מפאת כבודו של הנמען, האריך ה"דברי חיים" שלא כדרכו והוסיף כמה שורות בכתב-יד-קדשו.

התשובה נשלחה אל האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעעש, שפנה אל ה"דברי חיים" בשליחות יהודים המתגוררים ביישובים בגלילות דעעש. כפי שעולה מתוכן התשובה, חששו יהודים אלו מהתנכלות או גזירת גירוש מן האחוזות והפונדקים בהם התפרנסו.

"יום ב' תולדות תרל"ג לפק"ק צאנז.

שוי"ר [שלום וישע רב] לכבוד ידידי הרב המאוה"ג [המאור הגדול] הגאון נ"י ע"ה פ"ה [נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק] המפורסים חו"פ כקש"ת מו"ה [חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מורנו הרב] מנחם מענדל פנעהט נ"י האבד"ק דעש יע"א [ישמרה עליון אמן].

הקוויטלאך עם הפ"נ [ה"פדיון נפש"] עשרים ר"כ הגיעני לנכון, ואתפלל בעד האנשים הנקובים בשמותם על הקוויטלאך הנ"ל, שלא יוכל שום אדם לנגוע בהם לרעה ח"ו וישארו על מכונם כחפצם ורצונם, ויהיו לחן בעיני כל רואיהם, ויצליחו בכל עסקיהם, וירוו נחת מכל יוצאי חלציהם, וימלא ד' כל משאלות לבבם לטובה, וכל השולחים בקשתם ע"י הדר"ג יוושעו בכל טוב בכלל ישראל".

על המכתב הנ"ל שנכתב ע"י סופרו, הוסיף ה"דברי חיים" בעצם בכתב-יד-קדשו:

"הגיע לי מכתבו, וד' הטוב יטיב עם אנשי תושבי הגלילות, ולא יוכל שום מציק ליסרם ח"ו, וישבו בטח באין מחריד, והי' שלום וברכה וכ"ט[?], כנפש דש"ת באהבה הק' חיים הלברש[טאם]".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו), מייסד וראש השושלת של חסידות צאנז ומגדולי החסידות בגליציה והונגריה. חתן הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל "ברוך טעם". תלמידם של גדולי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב וה"שר שלום" מבעלז. עמוד ההוראה, גאון אדיר ופוסק הלכה מובהק, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. איש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. נודע כאחד מגדולי המשיבים בדורו, ועמד בחליפת תשובות בהלכה עם גדולי הרבנים. מהמנהיגים המשפיעים של יהדות גליציה ומזרח אירופה. רבבות חסידים נהרו לפתחו, ובתוכם תלמידיו המובהקים: רבי צבי הירש מליסקא, בעל ה"תפארת שלמה" מראדומסק, בעל ה"ייטב לב" מסיגט, ואחרים. גם בניו וצאצאיו המשיכו בדרכו בשילוב ההלכה והחסידות, ועשרות מהם כיהנו במקביל ברבנות ובאדמו"רות בערי גליציה, הונגריה ורומניה. המפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. את שושלת צאנז ממשיכות כיום חצרות חסידיות חשובות, ביניהן: צאנז-קלויזנבורג, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא וז'מיגראד, גארליץ, ועוד.

הגאון הקדוש האדמו"ר רבי מנחם מענדל פאנעט (תקע"ח-תרמ"ה), אב"ד דעעש ורבה הראשי של טרנסילבניה, בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנחם מנדל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). היה תלמיד מובהק לאביו, לבעל ה"חתם סופר" ולבעל ה"ישמח משה". בשנים תקצ"ב-תקצ"ז למד אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו 'שלום' כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תקצ"ט, לאחר נישואיו, התגורר באוהעל, שם התדבק ברב העיר בעל ה"ישמח משה". משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר, ומשנת תרט"ו בערך אב"ד דעש. בדעש פתח ישיבה גדולה, והעמיד בה הרבה תלמידים, ורבים מרבני טרנסילבניה בדור שלאחריו היו מתלמידיו. משנת תר"ב בערך שימש כרב הכולל של מדינת טרנסילבניה. בשנים אלו היה נוסע להסתופף בצל גדולי האדמו"רים, לרבי ישראל מרוז'ין ואל ה"דברי חיים" מצאנז. מעת שהחל לכהן כאב"ד דעש, נכבשו בקסמו איזורים שלמים בטרנסילבניה, ויהודים רבים, שעד אז לא הייתה להם שום שייכות לחסידות, הפכו לחסידים. רמ"מ היה מעמודי ההוראה בטרנסילבניה בדורו, והתכתב עם גדולי הונגריה וגליציה. תשובותיו נדפסו בסדרת השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק". התפרסם בעולם החסידי בספרו "מעגלי צדק" על התורה, שנדפס בשנת חייו האחרונה. בספרו זה מרבה להביא ממה ששמע משלושת רבותיו המובהקים, אביו ה"מראה יחזקאל", ה"חתם סופר" וה"ישמח משה". לספרו זה ייחס חשיבות מיוחדת כספר סגולה לפרנסה (ראו: מעגלי צדק המבואר, בני-ברק, תשס"ז, עמ' כב).

[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בלאי וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ובסימני הקיפול, עם חסרון שלוש האותיות האחרונות של חתימת יד-קדשו: "הלברש[טאם]".

לא מצאנו פרסום בדפוס של מכתב זה שלפנינו. אינו מופיע בספר "עטרת חיים – ילקוט אגרות קודש" מאת אדמו"רי צאנז (ברוקלין, תש"מ).