ספר מלחמת מצוה החדש - פרוטוקולים, מכתבים ופסקי בית-דין מרבני רומניה והונגריה, בעד בחירתו של רבי יואל טייטלבוים לרבנות העיר סאטמר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. מרביתו עברית ומיעוטו ביידיש והונגרית.
"להודיע את התלאה אשר מצאתנו וגודל השעררוי’ הנעשה והנשמע בעירנו... לברר וללבן קושט דברי אמת" - יצא לאור ע"י "כת היראים דק"ק ארטהאדאקסען סאטמאר".
הספר יצא בעילום שם המחבר, אולם ברישומים שבספר שלפנינו (בדף השער ובדף כח/2), מאת אחי-המחבר ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, נחשפת זהותם של שני המחברים: "זה הספר חיבר מו"ה שלמה יודא בראך ואחי מו"ה יחזקאל שרגא ווייס מפה יע"א" / "זה הספר מלחמת מצוה חיבר כבוד אחי היקר מו"ה יחזקאל שרגא".

בשער ובדפי המגן חתימות, חותמות ורישומים רבים של ר' אהרן שלום ווייס מסאטמר, אביו ר' דוד מאיר ב"ר יעקב ווייס מקליינווארדיין-סאטמר (באותיות לועזיות; בין החותמים על כתב ההכתרה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר, סוכות תרפ"ט, מופיעים גם ר' "דוד מאיר ווייס" ור' "יעקב וייס", ראה: מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111); גאלדא ווייס, צבי הירש גליק, ועוד. חותמת דיו (בלועזית) של ל. וואלדמאן מביסטריץ, בעמ' כח/2.
רבי שלמה יהודה בראך - הנזכר ברישום הנ"ל כמחבר הספר, הוא כנראה בנו של הגאון רבי שמואל בראך מלכניץ אב"ד ניר-מאדא (תלמידו המובהק של המהר"ם שיק אב"ד חוסט, אחיו של הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי). רבי שלמה יהודה הנ"ל היה תלמידו המובהק של בעל "ערוגות הבשם" וממקורבי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. בשנת תרפ"ט היה ר' שלמה יהודה בין הטוענים לטובת האדמו"ר, בפני בית הדין המיוחד של הלשכה האורתודוכסית הארצית שדן בפרשת הבחירות בעיר סאטמר. ר' שלמה יהודה הוציא לאור את ספר מהר"ם שיק על מסכת חולין, שנדפס בסאטמר בשנת תר"צ.

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספר "מלחמת מצוה החדש" שלפנינו נדפס בשנת תרפ"ט, בשלביה הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת התומכים בבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספר מובאים מכתבים ותשובות מאת כמה מגדולי הדור שדנו בפרשה, בהם: רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד אינטערדאם נאסאד; רבי שמעון גרינפלד אב"ד סעמיהאלי (הגאון מהרש"ג); רבי ישראל פריינד אב"ד הוניאד; רבי מרדכי בריסק אב"ד טאשנאד; רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סקלהיד; רבי שאול בראך אב"ד קאשוי; רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור; האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש; ועוד רבנים רבים. בסוף הספר פסק בית הדין שישב בחודשי ניסן-אייר תרפ"ט לדון בין הצדדים, עם חתימות הדיינים הבוררים: רבי יעקב שלום קליין אב"ד האלמין, רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סקלהיד, רבי אברהם שלמה עליאש אב"ד סאמוש-אויואר (גערלא) ורבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקווא. המחברים שוטחים את גירסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים את הצד שכנגד בהאשמות קשות, בין היתר, בהפרת פסק הדיינים הנ"ל ופניה לערכאות אזרחיות.

[2], ה-י, [1], יג-כח; יב; ט דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש קלים. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.