שני ספרי פולמוס שנדפסו במסגרת המאבק נגד מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר:
1. ספר שפת אמת, "בו יסופר לדור אחרון... חורבן העיר... סאטמיר... ע"י גירוי והסתה של איזה מחרחרי ריב עם הפירוש מגן גבורים... סובב והולך על הפסק דין ע"ד הרבנות [בסאטמר] הנדפס בפנים", נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] איוט. ארטה. דק"ק סאטמיר". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ט 1929].
[8], עו, [8] דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
2. קונטרס שמוע בין אחיכם, נדפס מטעם "קהל עדת ישורין[!] אויט' ארטה' דק"ק סאטמאר. סאטמר, [תרפ"ט 1929].
[1], 13, [1] עמודים. 15.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרע חסר בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בגב דף השער ובדף האחרון. דפים מנותקים. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה רק לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
הספרים "שפת אמת" ו"שמוע בין אחיכם" שלפנינו נדפסו בשלבים הראשונים של אותה מחלוקת, ובו מיוצגת עמדת המתנגדים לבחירתו של רבי יואל טייטלבוים לאב"ד סאטמר. בספרים נכללים הסכמות ותשובות מאת כמה מגדולי הדור, ובתי דין שונים שדנו בפרשה, ובהם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, הנותן רשות לפרסם את דעתו, "באחד שהעמיד לו רוב אשר רבים מפקפקים שלא היה רוב מעולם... בתחבולות חריפות ונתרבו מחלוקת לה"ר וכזבים, האם זה יוכל לפעול לחיזוק דת תוה"ק..."; ה"לבושי מרדכי" ממאד, האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, רבי דוד שפרבר מבראשוב, רבי יחיאל נתן הלברשטאם אב"ד בארדיוב. המחברים שוטחים את גרסתם על השתלשלות הפרשה, ומאשימים, בין היתר, את הצד שכנגד בזיופים בבחירות, מתן שוחד ושימוש באלימות, ופניה לערכאות אזרחיות.