מספג-דיו עם כתובת הקדשה לאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - מתנה שקיבל מיד לאחר זכייתו בבחירות הראשונות לרבנות העיר סאטמר, תשרי תרפ"ט, מאת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד ומאת בני הקהילה. סאטמר, י"ז תשרי (א' דחול המועד סוכות) תרפ"ט [1928].
מספג דיו (Ink Blotter), עשוי עץ. בראשו קבוע לוח-מתכת, מעוטר בדגמים צמחיים, ומוטבע בכתובת הקדשה: "למוה"ר יואל טייטלבוים עלה והצלח – י"ז בתשרי התרפ"ט – חיים פריינד וכל הקהל דק"ק סאטמאר".
יום לאחר הענקת המתנה שלפנינו, ביום ב' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי תרפ"ט, קיבל רבי יואל כתב הכתרה רשמי לרבנות סאטמר, חתום בחתימת רבני ונכבדי העיר, ובראשם חתימת ראש הקהל הנגיד רבי חיים פריינד (ראה מכירת "קדם" 63, פריט מספר 111).

מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר
בשלהי שנת תרפ"ח, זמן קצר לאחר פטירת רבה של סאטמר הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד, נערכו בחירות לרבנות העיר, ובין המועמדים שהוצעו למלא את מקומו היה האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (שכיהן אז כאב"ד קראלי). רבי יואל זכה בבחירות במרבית הקולות; אולם הזכייה לוותה בהתנגדות חריפה של כמה מבני הקהילה שלא קיבלו את התוצאות, וערערו בפני ראשי הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות על כשרותן של הבחירות. הם טענו לזיופים חמורים ובקשו לפסול את זכייתו של רבי יואל לרבנות העיר. המחלוקת סביב הבחירה ברבי יואל לרבנות סאטמר נמשכה מספר שנים נוספות, במהלכן נערכו עוד מספר מערכות בחירות. במהלך תקופה זו פרסמו שני הצדדים כתבי פולמוס שונים התומכים כל אחד בטענותיו. בכתבים אלו פורסמו, בין היתר, מכתבים ותשובות מאת גדולי האדמו"רים והרבנים באותה העת בהונגריה וגליציה.
המחלוקת שככה לאחר שש שנים, כאשר שני הצדדים התרצו לבסוף וקיבלו עליהם את המינוי של רבי יואל לרבנות העיר. רק בשנת תרצ"ד העתיק רבי יואל את מקום מושבו מקראלי והתיישב בסאטמר – עיר על שמה נודע שמו לדורות, האדמו"ר מסאטמר.
קבלתו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבנות סאטמר היתה נקודת מפנה בכוח השפעתן של קהילות החרדים והחסידים על הציבוריות היהודית באזור מרמרוש וטרנסילבניה. רבנות העיר הגדולה סאטמר היתה עמדת כוח משמעותית, והאדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, שהיה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ניצל את עמדת הכוח הזאת להקים באזור מעצמה של תורה וחסידות, ישיבה גדולה בת מאות תלמידים וקהילה חסידית תוססת.

העסקן הנגיד הנודע רבי חיים פריינד (תרכ"ה-בערך תש"י) כיהן כראש הקהל בעיר סאטמר במשך שנים רבות. אחיו של הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד – שניהם בניו של הגה"ק רבי משה אריה פריינד (הראשון), ראש הקהל בסיגט ונאמן-ביתו של בעל ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". למד בישיבת חוסט אצל מורו ורבו המהר"ם שיק. עם השנים נודע לנגיד ועסקן לתורה וליראה. היה מקורבו ונאמנו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים עוד מתקופת מגוריו הראשונה של האדמו"ר בסאטמר בשנת תרס"ו (לאחר הסתלקות אביו בעל ה"קדושת יו"ט" וקודם מינויו לאב"ד אורשיווא). כיהן כסגן-נשיא הלשכה האורתודוכסית בטרנסילבניה. בשנים תרפ"ט-תרצ"ד נטל חלק מרכזי במינויו של האדמו"ר לאב"ד העיר סאטמר. לעת זקנה עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קהילת סאטמר בירושלים.

8X15X8.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים וסימני חלודה בלוח המתכת. דהיית צבע ושפשופים קלים בעץ. בד הספיגה בתחתית בלוי וקרוע מעט.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).