מכתב שאלה הלכתית אל הגאון רבי "חיים צבי ט"ב [טייטלבוים] אב"ד סיגוט והגליל", בענין כשרות סירופ העשוי מפירות יער מְתֻלָּעִים, ובסוף המכתב "קוויטל" עם שמות לתפילה, בכתב ידו של הרב מרדכי צבי סג"ל אדלר מו"צ ושו"ב בעיר. איגלא (Uglya, Uhla), תרס"ו [1906].
בעמוד הרביעי של המכתב - תשובה הלכתית בנידון (כ-7 שורות), בעצם כתב ידו של הגאון האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", הכותב בענין: "... ותמהני עליו מדוע ראה לגבב כל החומרות על אבן אחת. באיסור דרבנן ד'אין מבטלין איסור לכתחילה', לצרף כל המחמירים...". תשובתו הסופית מופיעה בשו"ת עצי חיים סימן ח', אולם לפנינו הטיוטה, אשר אינה מופיעה בתשובה הסופית.
הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
רבי מרדכי צבי הלוי אדלר (אוצר הרבנים 14236. תר"כ בערך-תרצ"ז), תלמיד ה"ייטב לב" ותלמיד המהר"ם שיק. דיין, מו"צ ושו"ב ביישוב איגלא, הסמוך לחוסט. מחבר ספר "עיר מבצר" ב' חלקים (סוואליווע, תרס"ט).
4 עמ', 21 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים וסימני קיפול. מעט קרעים בשוליים.