דף עם חמשה מכתבי תמיכה בשליחותו של השד"ר רבי יהודה מאיר מַארטענפלד, הנוסע בשליחות הישיבה שהוקמה בסמוך לציון הרשב"י בכפר מירון הסמוך לצפת. מכתבים מאת האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימלוב-זאוויערצא, האדמו"ר רבי ישראל פינחס הכהן רבינוביץ מראדומסק, האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם, הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד וואדיסלאב. פולין, תרפ"ט [1928-1929].
· המכתב הראשון בחתימת ידו של רבי "נתן נחום הכהן בהרה"ק זצללה"ה". האדמו"ר מקרימלוב-זאוויערצא רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ (תרל"ג-תש"ג), בנו של בעל ה"חסד לאברהם" מראדומסק. היה אחד מן הדמויות הבולטות שבקרב צדיקי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כיהן באדמורו"ת יותר מחמישים שנה, מאז פטירת אביו הגדול בשנת תרנ"ב. תחילה כיהן ברבנות ובאדמו"רות בעיר קרימלוב. בשנת תרע"ב העביר את בית מדרשו וחצר הקודש לעיר הסמוכה זאוויערצא (זוויירצה), עקב בקשת החסידים הנוהרים לחצרו לעבור למקום יותר קרוב לקו הרכבת. בשנות השואה שהה בגטו-וורשא, עד אשר נלקח להשמדה במחנה טרבלינקה. הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי ישראל פינחס הכהן רבינוביץ מראדומסק, עם חותמתו. האדמו"ר רבי ישראל פנחס רבינוביץ רב ואב"ד רדומסק (תרכ"ה-תש"ב), בן האדמו"ר רבי צבי מאיר רבינוביץ אב"ד ראדומסק. משנת תרס"ב עלה לכהן על מקום אביו, תפקיד בו כיהן כארבעים שנה, עד רציחתו בשואה, הי"ד.
· מכתב בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי "אהרן ה"ש" וחותמתו. האדמו"ר רבי אהרן הלברשטאם (תרכ"ה-תש"ב), כיהן ברבנות בעיירה ביאלה הסמוכה לביליץ. בנו של רבי יוסף זאב, בנו של האדמו"ר רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב-צאנז.
· מכתב בכת"י וחתימת רבי מאיר שפירא אב"ד פיעטרקוב. הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין ופיעטרקוב (תרמ"ז-תרצ"ד), מייסד ישיבת "חכמי לובלין", ומחולל רעיון "הדף היומי". מהחברים הראשונים ב"מועצת גדולי התורה".
· מכתב בכת"י וחתימת רבי שבתי הכהן רפופורט אב"ד וואדיסלאב. ביליץ, תרפ"ט [1929]. הגאון רבי שבתי הכהן רפופורט (תרמ"ה-תש"ד), כיהן כאב"ד וודיסלאב. בשנת תרצ"ה עבר לכהן ברבנות פינטשוב. נספה בשואה, הי"ד.
דף 26.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני. קרעים ובלאי בשוליים, עם חיזוקי נייר-דבק חומצי.