מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
רמב"ם עם הגהות בכתב ידו של רבי מאיר שפירא מלובלין ושל תלמידו רבי יוסף בוים בעל "בית המלך"
פתיחה: $800
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
משנה תורה להרמב"ם, ברלין, [תרכ"ח] 1868. כרך אחד, חסר. לפנינו מאמצע ספר נזיקין עד סוף ספר שופטים (חלקים ז-ח).
בגליונות הספר מספר הגהות למדניות בכתב יד משני כותבים. חלקן בכתב ידו של רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי", וחלקן בכתב יד תלמידו העילוי רבי יוסף בוים. באחת ההגהות (דף קמד/2 בספירת הדפים השניה) הוא מזכיר את ספרו: "...ומאז כתבתי, בס' בית המלך על הרמב"ם...". עותק זה היה כפי הנראה בספריית "ישיבת חכמי לובלין", והגיע אחרי השואה לארץ ישראל יחד עם שרידי ספריה זו וספריות אחרות של יהודי פולין שנכחדו בשואה (ראה בדף מה/1, חותמת "משרד הדתות - ספרי קודש שרידי יהדות פולין שניצלו...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-חשון תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו - גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
תלמידו, הגאון המופלג רבי יוסף אריה ליב בוים הי"ד (נרצח בשואה), מהעיר איזביצ'ה. מגדולי תלמידי "ישיבת חכמי לובלין", מחבר הספר "בית המלך" על הרמב"ם (לובלין, תרצ"ה), שהוציאו עוד בימי בחרותו. בהסכמות על הספר כותבים עליו רבותיו, חברי השלטון הרוחני של יח"ל: "אוצר בלום לתורה, חריף עצום ובקי נפלא... בכל מקצועות התורה". גם רבו המהר"ם שפירא, העניק לו הסכמה נלהבת בתשרי תרצ"ד (כמה שבועות לפני פטירתו), וכותב עליו: "כי מאז בא אל ישיבתנו הק', רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי... והוא כמעיין המתגבר לחדש חידושין דאורייתא". רבי יוסף אריה ליב נישא בשלהי שנת תרצ"ה והתגורר בעיר חלם, בה המשיך לעסוק בתורה במסירות, עד עלות הכורת על יהודי העיר. כל מכיריו העידו שעתיד היה להיות מגדולי גאוני הדור. רעיו מהישיבה, הרב הירשפרונג והרב וואזנר, היו מרבים לדבר בשבחו בסיפורי מופת רבים על התמדתו וגאונותו המופלגת.
עותק חסר 25 דף בתחילתו: כה-קמג דף; [1], א-[קסח] דף. 38.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות, קרעים ובלאי רב. בחלק מהדפים קרעים גסים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור ישנה, עם שדרת בד, פגומה ובלויה.
בגליונות הספר מספר הגהות למדניות בכתב יד משני כותבים. חלקן בכתב ידו של רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי", וחלקן בכתב יד תלמידו העילוי רבי יוסף בוים. באחת ההגהות (דף קמד/2 בספירת הדפים השניה) הוא מזכיר את ספרו: "...ומאז כתבתי, בס' בית המלך על הרמב"ם...". עותק זה היה כפי הנראה בספריית "ישיבת חכמי לובלין", והגיע אחרי השואה לארץ ישראל יחד עם שרידי ספריה זו וספריות אחרות של יהודי פולין שנכחדו בשואה (ראה בדף מה/1, חותמת "משרד הדתות - ספרי קודש שרידי יהדות פולין שניצלו...").
הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-חשון תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו - גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.
תלמידו, הגאון המופלג רבי יוסף אריה ליב בוים הי"ד (נרצח בשואה), מהעיר איזביצ'ה. מגדולי תלמידי "ישיבת חכמי לובלין", מחבר הספר "בית המלך" על הרמב"ם (לובלין, תרצ"ה), שהוציאו עוד בימי בחרותו. בהסכמות על הספר כותבים עליו רבותיו, חברי השלטון הרוחני של יח"ל: "אוצר בלום לתורה, חריף עצום ובקי נפלא... בכל מקצועות התורה". גם רבו המהר"ם שפירא, העניק לו הסכמה נלהבת בתשרי תרצ"ד (כמה שבועות לפני פטירתו), וכותב עליו: "כי מאז בא אל ישיבתנו הק', רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי... והוא כמעיין המתגבר לחדש חידושין דאורייתא". רבי יוסף אריה ליב נישא בשלהי שנת תרצ"ה והתגורר בעיר חלם, בה המשיך לעסוק בתורה במסירות, עד עלות הכורת על יהודי העיר. כל מכיריו העידו שעתיד היה להיות מגדולי גאוני הדור. רעיו מהישיבה, הרב הירשפרונג והרב וואזנר, היו מרבים לדבר בשבחו בסיפורי מופת רבים על התמדתו וגאונותו המופלגת.
עותק חסר 25 דף בתחילתו: כה-קמג דף; [1], א-[קסח] דף. 38.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות, קרעים ובלאי רב. בחלק מהדפים קרעים גסים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור ישנה, עם שדרת בד, פגומה ובלויה.
ספרים עם הגהות בכתב יד
ספרים עם הגהות בכתב יד